תת קרקע והפעלה מרחוק: אלו מערכות האמל״ח אותן מקדמת החטיבה הטכנולוגית ליבשה
חלק ממערכות האמל״ח המקודמות על ידי החטיבה הטכנולוגית ליבשה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יגיעו בקרוב לדרג הלוחם
דן ארקין
| 28/12/2023
צילום: דובר צה״ל
בחטיבה הטכנולוגית ליבשה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) עובדים בצמוד ליחידות הלוחמות והמתמרנות, כדי לספק להם בזמן אמת חידושים טכנולוגיים למבצעים.
לומדים את לקחי 7 באוקטובר ומתכננים את העתיד הטכנולוגי של הצבא. רבים מהפיתוחים של חטיבת הטכנולוגיה ליבשה הם פרי לקחי 7 באוקטובר ושיפורים שנלמדים תוך כדי הקרבות. המוטו הבולט הוא שמירה על חיי הלוחמים באמצעות אוטומציה והפעלה מרחוק.
כוח טכנו-דיגיטלי
תחומי העיסוק בחטיבת טכנולוגיות ליבשה רבים ומגוונים, מפיתוח תחמושת כדורי נק"ל ועד תכנון ויישום הרשת הדיגיטלית של צה"ל.
מרחפן זעיר ועד יכולת של מג"ד להפעיל תוך שניות את חיל האוויר או הים, כשהוא זקוק להם ללחימה. מחרך ירי חכם ברק"ם ועד מחסה הגנה לצוות טנק מפני רחפנים, ה'פרגולה' המפורסמת מעל הצריח של הטנקים בעזה.
עוסק בכך צוות גדול של חיילי סדיר ומילואים, מגוון בעלי מקצוע, כוח טכנו-דיגיטלי שמייצר פתרונות לדרישות שמגיעות מהצבא. מדיגיטל ועד קנה התותח.
ההרכב האנושי והמקצועי של החטיבה מעיד על התכנים: אלפי משרתים, 484 מהנדסים, חמישה בעלי תואר שלישי, 148 בעלי תואר שני ו-350 בעלי תואר ראשון, טכנאים והנדסאים.
עובדי ייצור, מדענים וחוקרים. מעטות היחידות בצה"ל בעלות הרכב מקצועי ברמות כה גבוהות. מהנדסות ומהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ומחשבים, צעירים ומילואים מאיישים את אחד ממרכזי המדע של צה"ל.
בסיס הניסויים של חטיבת הטכנולוגיות ליבשה (נאס״א) משתרע על פני שטח גדול בראשון לציון, קרוב לשפת הים ובעיבורה של שמורת טבע מרובת בעלי חיים. בבסיס מקפידים לשמור על הטבע ועל בעלי החיים, ובמקביל מפתחים כלים, מכשירים, מערכות וכלי לחימה כדי לשמור על חיי לוחמים.
במלחמת חרבות ברזל רואה עם ישראל את הלוחמים עם הקסדות והאפודים הקרמיים. קסדה ואפוד לא יחולקו ללוחמים לפני שיעברו סדרת ניסויים בחטיבה.
באחת מעשרות עמדות הניסוי נבדקות קסדות. נבדקו 150 סוגים, תוצרת הארץ וחו"ל, עד שאושרה הקסדה המתאימה.
הצוות יורה אלפי כדורים אל קסדה ואל אפוד קרמי. בתחילת המלחמה נשמעו תלונות על מחסור בקרמי, ואמנם חלק מהציוד לא היה תקני ולא התאים. ראינו ניסוי שהוגדר תרחיש קיצוני: פיצוץ רימון יד ליד קסדה כדי לבדוק את מידות החדירות והשרידות של הקסדה מול האיום.
פיתוח רכבי התערבות
אחד מלקחי 7 באוקטובר הוא פיתוח רכבי התערבות. כמה עשרות רכבים כאלו, מאויישים בלוחמים חמושים, אילו היו בנמצא במקום הנכון לאורך גבולות הרצועה עשויים היו להציל חיים, ואולי אף לעצור ולמנוע חדירה מחבלי חמאס לישובי העוטף.
אל עמדות הניסוי ניתן להגיע בנסיעה ב'טיגריס' או ב'פלייר'. שני כלי רכב להתערבות, 'טיגריס' תוצרת פלאסאן הישראלית, 'פלייר' תוצרת ארה"ב.
'טיגריס' נועד בעיקר ליחידות באיו"ש, יש ברכב מערכת לפיזור הפגנות, מקום לנהג ושמונה לוחמים, ניתן להשיב אש מתוך הרכב.
'פלייר' הוא רכב תוצרת ארה"ב 4X4 ממוגן, מנוע אחורי, נועד לנסיעות בתנאי דרך גרועים ומשובשים, ותוך כדי נסיעת ניסוי מבצע הנהג בדיקות שיפוע הדרך עד 30 אחוזים, עליות וירידות תלולות במיוחד, נסיעת שטח קרבית.
בעמדות ניסויי כלי נשק נבחנים כלים שמצויים בימים אלו ברשות יחידות לוחמות בעזה, כמו הנשק החדש נגב 7, חימוש 7.62, תוצרת IWI.
כמה כלי נשק לפיצוח ביצורים וחדירת קירות הנדרשים במלחמה אורבנית ברחובות ערי הרצועה. מטול משוגר כתף (רפאל), שמסוגל לפוצץ מבנה או לפרוץ חור גדול בקיר להתקדמות כוח. אלו כלים שפועלים עתה בצה"ל, חלקם הגיע מארה"ב ברכבת האווירית מתחילת המלחמה.
חידושים בתחום המערכות האלקטרו-אופטיות: כוונת ה'פיגיון' מוכרת, ומי שנשקו מצוייד בכוונת מכונה 'פיגיונר'. מערכות נוספות שנבחנות בשדה הניסויים: סמן לייזר STING, טלסקופ תרמי לצלפים, ציוד לראיית לילה – אמר"ל דו-עיני המורכב על הקסדה. כוונת השלכה למיקרו-תבור ולרובה M-4.
בעמדת ניסוי הרחפנים ממונה קצינה-מהנדסת צעירה על פיתוח הרחפן 'קרנף'. פעם 'קרנף' היה מטוס תובלה, היום ה'קרנף' החדש הוא רחפן בעל כוח אש, מערכת אוטומטית שמכוונת את עצמה, רחפן יורה וחוזר הביתה.
יש לו אח קטן, הרחפן 'מגניקס', המיועד לדרג הטקטי, כלי שיעמוד לרשות מ"פ, רחפן קל-משקל, בעל יכולת תצפית לשטח, יודע לראות מה מאחורי בניין, קל לתפעול וטווח טיסה של מספר ק"מ.
לפני קליטה ביחידות צה"ל באיו"ש עבר ניסויים בחטיבה ה"מעוז" FIREFLY (רפאל), שהוא חימוש משוטט לדרג הטקטי למחלקה, ממריא אנכית, מיועד ללחימה בסביבה אורבנית.
הפעלה מרחוק
חטיבת הטכנולוגיה ליבשה מפתחת כלים רבים המופעלים מרחוק, וגם זה לקח מלחמה, כדי לשמור על חיי הלוחמים. מקל"ר רימונים מופעל בדרך כלל על ידי חייל המחזיק את הנשק בידו.
הגיעה דרישה מצה"ל לפיתוח יכולת ירי מרחוק. פידבק אמיתי מהשטח הוליד יכולת לירות במקל"ר מעמדה מרוחקת, כשהירי מבוצע באמצעות כבל או אלחוט.
זה כלי שמסוגל לעצור רק"ם, יורה שרשירים שבכל אחד 32 כדורים לטווח של כשני ק"מ. שרשרת הכדורים, קצב האש מהיר והרעש חזק. לא כדאי להימצא בצד המטרה של מקל"ר הרימונים.
כנ"ל אמור לגבי מערכת חדשה אף היא, בימת הרמה מצויידת ב'קטלנית'. מדובר במערכת הרמת ציוד אזרחית מתקפלת עד לגובה של 15 מטרים שבראשה 'קטלנית', מא"ג 7.62 נשלט מרחוק. המפעיל מצוייד במסך שעליו הוא רואה את חוזי המטרה, ומפעיל את המא"ג מרחוק, בלי להסתכן.
חטיבת הטכנולוגיה ליבשה מתרכזת בתת-קרקע, ברשת המנהרות שנחשפות בערי הרצועה. מפתחים יכולות גילוי פירים והשמדת המנהרות ללא צורך כניסת לוחם לפיר ממולכד. רוב האמל"ח שנמצא בתהליכי פיתוח בתחומים אלו מסווג.
בחטיבה פותחה מערכת ההספקה בהיטס המנוהלת, שכבר הופעלה בהצלחה בלחימת אוגדה 98 בדרום הרצועה. מערכת מבוססת GPS המכוונת את פריטי ההספקה בהיטס ישירות מהמטוס המצניח ישירות אל המטרה שהיא היחידה הממתינה לציוד.
עוד דרישה שהגיעה מלוחמים: פיתוח מציל חיים של חרך ירי חכם, המצוייד בחיישן חיצוני, מותקן ברק"ם או נמ"ר, ומונע פגיעה בלוחם הנמצא בתוך הרכב.
כל המערכות האלו ורבות אחרות שפותחו בחטיבת הטכנולוגיות ליבשה, מאופיינות בכך שהיוזם, מי שמעמיד את הדרישה לפיתוח, הוא משתמש הקצה - הלוחם ביחידה.
הוא משולב בפיתוח וזה שת"פ ייחודי בין פיתוח לבין יישום המוצר בשדה. המפתחים הם צעירים, מהנדסות ומהנדסים, עתודאים והנדסאים, המהווים בית מערכות לכל האמל"ח היבשתי המתקדם של צה"ל.
חלק ממערכות האמל״ח המקודמות על ידי החטיבה הטכנולוגית ליבשה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יגיעו בקרוב לדרג הלוחם
צילום: דובר צה״ל
בחטיבה הטכנולוגית ליבשה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) עובדים בצמוד ליחידות הלוחמות והמתמרנות, כדי לספק להם בזמן אמת חידושים טכנולוגיים למבצעים.
לומדים את לקחי 7 באוקטובר ומתכננים את העתיד הטכנולוגי של הצבא. רבים מהפיתוחים של חטיבת הטכנולוגיה ליבשה הם פרי לקחי 7 באוקטובר ושיפורים שנלמדים תוך כדי הקרבות. המוטו הבולט הוא שמירה על חיי הלוחמים באמצעות אוטומציה והפעלה מרחוק.
כוח טכנו-דיגיטלי
תחומי העיסוק בחטיבת טכנולוגיות ליבשה רבים ומגוונים, מפיתוח תחמושת כדורי נק"ל ועד תכנון ויישום הרשת הדיגיטלית של צה"ל.
מרחפן זעיר ועד יכולת של מג"ד להפעיל תוך שניות את חיל האוויר או הים, כשהוא זקוק להם ללחימה. מחרך ירי חכם ברק"ם ועד מחסה הגנה לצוות טנק מפני רחפנים, ה'פרגולה' המפורסמת מעל הצריח של הטנקים בעזה.
עוסק בכך צוות גדול של חיילי סדיר ומילואים, מגוון בעלי מקצוע, כוח טכנו-דיגיטלי שמייצר פתרונות לדרישות שמגיעות מהצבא. מדיגיטל ועד קנה התותח.
ההרכב האנושי והמקצועי של החטיבה מעיד על התכנים: אלפי משרתים, 484 מהנדסים, חמישה בעלי תואר שלישי, 148 בעלי תואר שני ו-350 בעלי תואר ראשון, טכנאים והנדסאים.
עובדי ייצור, מדענים וחוקרים. מעטות היחידות בצה"ל בעלות הרכב מקצועי ברמות כה גבוהות. מהנדסות ומהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ומחשבים, צעירים ומילואים מאיישים את אחד ממרכזי המדע של צה"ל.
בסיס הניסויים של חטיבת הטכנולוגיות ליבשה (נאס״א) משתרע על פני שטח גדול בראשון לציון, קרוב לשפת הים ובעיבורה של שמורת טבע מרובת בעלי חיים. בבסיס מקפידים לשמור על הטבע ועל בעלי החיים, ובמקביל מפתחים כלים, מכשירים, מערכות וכלי לחימה כדי לשמור על חיי לוחמים.
במלחמת חרבות ברזל רואה עם ישראל את הלוחמים עם הקסדות והאפודים הקרמיים. קסדה ואפוד לא יחולקו ללוחמים לפני שיעברו סדרת ניסויים בחטיבה.
באחת מעשרות עמדות הניסוי נבדקות קסדות. נבדקו 150 סוגים, תוצרת הארץ וחו"ל, עד שאושרה הקסדה המתאימה.
הצוות יורה אלפי כדורים אל קסדה ואל אפוד קרמי. בתחילת המלחמה נשמעו תלונות על מחסור בקרמי, ואמנם חלק מהציוד לא היה תקני ולא התאים. ראינו ניסוי שהוגדר תרחיש קיצוני: פיצוץ רימון יד ליד קסדה כדי לבדוק את מידות החדירות והשרידות של הקסדה מול האיום.
פיתוח רכבי התערבות
אחד מלקחי 7 באוקטובר הוא פיתוח רכבי התערבות. כמה עשרות רכבים כאלו, מאויישים בלוחמים חמושים, אילו היו בנמצא במקום הנכון לאורך גבולות הרצועה עשויים היו להציל חיים, ואולי אף לעצור ולמנוע חדירה מחבלי חמאס לישובי העוטף.
אל עמדות הניסוי ניתן להגיע בנסיעה ב'טיגריס' או ב'פלייר'. שני כלי רכב להתערבות, 'טיגריס' תוצרת פלאסאן הישראלית, 'פלייר' תוצרת ארה"ב.
'טיגריס' נועד בעיקר ליחידות באיו"ש, יש ברכב מערכת לפיזור הפגנות, מקום לנהג ושמונה לוחמים, ניתן להשיב אש מתוך הרכב.
'פלייר' הוא רכב תוצרת ארה"ב 4X4 ממוגן, מנוע אחורי, נועד לנסיעות בתנאי דרך גרועים ומשובשים, ותוך כדי נסיעת ניסוי מבצע הנהג בדיקות שיפוע הדרך עד 30 אחוזים, עליות וירידות תלולות במיוחד, נסיעת שטח קרבית.
בעמדות ניסויי כלי נשק נבחנים כלים שמצויים בימים אלו ברשות יחידות לוחמות בעזה, כמו הנשק החדש נגב 7, חימוש 7.62, תוצרת IWI.
כמה כלי נשק לפיצוח ביצורים וחדירת קירות הנדרשים במלחמה אורבנית ברחובות ערי הרצועה. מטול משוגר כתף (רפאל), שמסוגל לפוצץ מבנה או לפרוץ חור גדול בקיר להתקדמות כוח. אלו כלים שפועלים עתה בצה"ל, חלקם הגיע מארה"ב ברכבת האווירית מתחילת המלחמה.
חידושים בתחום המערכות האלקטרו-אופטיות: כוונת ה'פיגיון' מוכרת, ומי שנשקו מצוייד בכוונת מכונה 'פיגיונר'. מערכות נוספות שנבחנות בשדה הניסויים: סמן לייזר STING, טלסקופ תרמי לצלפים, ציוד לראיית לילה – אמר"ל דו-עיני המורכב על הקסדה. כוונת השלכה למיקרו-תבור ולרובה M-4.
בעמדת ניסוי הרחפנים ממונה קצינה-מהנדסת צעירה על פיתוח הרחפן 'קרנף'. פעם 'קרנף' היה מטוס תובלה, היום ה'קרנף' החדש הוא רחפן בעל כוח אש, מערכת אוטומטית שמכוונת את עצמה, רחפן יורה וחוזר הביתה.
יש לו אח קטן, הרחפן 'מגניקס', המיועד לדרג הטקטי, כלי שיעמוד לרשות מ"פ, רחפן קל-משקל, בעל יכולת תצפית לשטח, יודע לראות מה מאחורי בניין, קל לתפעול וטווח טיסה של מספר ק"מ.
לפני קליטה ביחידות צה"ל באיו"ש עבר ניסויים בחטיבה ה"מעוז" FIREFLY (רפאל), שהוא חימוש משוטט לדרג הטקטי למחלקה, ממריא אנכית, מיועד ללחימה בסביבה אורבנית.
הפעלה מרחוק
חטיבת הטכנולוגיה ליבשה מפתחת כלים רבים המופעלים מרחוק, וגם זה לקח מלחמה, כדי לשמור על חיי הלוחמים. מקל"ר רימונים מופעל בדרך כלל על ידי חייל המחזיק את הנשק בידו.
הגיעה דרישה מצה"ל לפיתוח יכולת ירי מרחוק. פידבק אמיתי מהשטח הוליד יכולת לירות במקל"ר מעמדה מרוחקת, כשהירי מבוצע באמצעות כבל או אלחוט.
זה כלי שמסוגל לעצור רק"ם, יורה שרשירים שבכל אחד 32 כדורים לטווח של כשני ק"מ. שרשרת הכדורים, קצב האש מהיר והרעש חזק. לא כדאי להימצא בצד המטרה של מקל"ר הרימונים.
כנ"ל אמור לגבי מערכת חדשה אף היא, בימת הרמה מצויידת ב'קטלנית'. מדובר במערכת הרמת ציוד אזרחית מתקפלת עד לגובה של 15 מטרים שבראשה 'קטלנית', מא"ג 7.62 נשלט מרחוק. המפעיל מצוייד במסך שעליו הוא רואה את חוזי המטרה, ומפעיל את המא"ג מרחוק, בלי להסתכן.
חטיבת הטכנולוגיה ליבשה מתרכזת בתת-קרקע, ברשת המנהרות שנחשפות בערי הרצועה. מפתחים יכולות גילוי פירים והשמדת המנהרות ללא צורך כניסת לוחם לפיר ממולכד. רוב האמל"ח שנמצא בתהליכי פיתוח בתחומים אלו מסווג.
בחטיבה פותחה מערכת ההספקה בהיטס המנוהלת, שכבר הופעלה בהצלחה בלחימת אוגדה 98 בדרום הרצועה. מערכת מבוססת GPS המכוונת את פריטי ההספקה בהיטס ישירות מהמטוס המצניח ישירות אל המטרה שהיא היחידה הממתינה לציוד.
עוד דרישה שהגיעה מלוחמים: פיתוח מציל חיים של חרך ירי חכם, המצוייד בחיישן חיצוני, מותקן ברק"ם או נמ"ר, ומונע פגיעה בלוחם הנמצא בתוך הרכב.
כל המערכות האלו ורבות אחרות שפותחו בחטיבת הטכנולוגיות ליבשה, מאופיינות בכך שהיוזם, מי שמעמיד את הדרישה לפיתוח, הוא משתמש הקצה - הלוחם ביחידה.
הוא משולב בפיתוח וזה שת"פ ייחודי בין פיתוח לבין יישום המוצר בשדה. המפתחים הם צעירים, מהנדסות ומהנדסים, עתודאים והנדסאים, המהווים בית מערכות לכל האמל"ח היבשתי המתקדם של צה"ל.
