פרשנות | תעשיית הביטחון הישראלית עושה חיל באירופה - והופכת למטרת איכות עבור הביון הרוסי
הפלישה הרוסית לאוקראינה העירה את אירופה והיטיבה עם תעשיות הביטחון של ישראל | אולם, להצלחה יש מחיר - חלקו יגיע בעניין גובר אצל הביון הרוסי במערכות אמל״ח ישראליות
עמי רוחקס דומבה
| 04/05/2023
http://kremlin.ru
בחודשים האחרונים, מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, מדינות אירופה מרגישות את האיום על סף דלתן והחלו לרכוש אמל״ח מסוגים שונים. על תקציבי הביטחון האלו מתחרות, בהצלחה יתרה, גם תעשיות ביטחון ישראליות. הגנה אווירית, טילים, מל״טים, אופטיקה, שדרוג רק״מ ועוד ועוד.
לאמל״ח הישראלי יש מספר יתרונות - העיקרי - שהוא מוכח בשדה הקרב. לצערנו, מדינת ישראל נמצאת בעימותים מזויינים מאז היווסדה לפני 75 שנים. הצד החיובי בזה, אם אפשר לטעון כך, טמון בידע המבצעי שנכנס לאמל״ח שמייצרת ישראל. וזה גורם מבדל של התעשיות הישראליות.
את זה יודעים גם הרוסים.
האמל״ח הישראלי צפוי למנוע פעולות מהצבא הרוסי, אם וכאשר יפרוץ סכסוך. ככזה, הוא מוקד עניין לביון הרוסי. מתוך שלל התפקידים של שירות ביון מדינתי, ישנו גם מודיעין אמל״ח. כלומר, באילו סוגי אמל״ח מצטייד האויב שלי, במטרה לפתח תורת לחימה מתאימה ואמצעי נגד.
ולרוסים יש שירותי ביון מעולים.
הביון הרוסי פועל בישראל מאז הקמתה. זה לא סוד. מי שאמון לסכל מבצעי ריגול רוסיים על אדמת ישראל, הוא השב״כ ומלמ״ב. וכעת, נראה, שצפויה לשני ארגונים אלו עבודה רבה. בעיקר סביב מידע טכני על אמל״ח ישראלי ואישים רלוונטים בתעשיות.
רפאל, אלביט ותעשייה אווירית. כולן מכרו בחודשים האחרונים מערכות אמל״ח באירופה, כולל כאלו אסטרטגיות כמו שרביט קסמים. כאמור, כל המערכות האלו מופנות מול הצבא הרוסי.
לסיכום, ככל שהאמל״ח הישראלי נמכר ביתר שאת ללקוחות באירופה, כך תגדל חשיבותן של התעשיות הישראליות בעיני הביון הרוסי. במציאות כזו, התעשיות הישראליות הופכות להיות יעד מועדף בקרמלין. לייצוא הביטחוני יש מחיר, וזה חלק ממנו.
נקודה נוספת. לרוסיה יש את האינטרסים שלה. רוצה לומר, מידע על מערכות ישראליות יכול לזלוג מרוסיה, למדינות אויב. ביניהן איראן, מצרים, סין וכו׳.
אמנם שירות ביון מדינתי אינו נוטה לשתף מידע עם מדינות אחרות, אך כתלות באינטרסים פוליטיים, כאלו ואחרים, רוסיה יכולה להעביר מידע שנגנב בישראל, לבירות אחרות במזה״ת.
הפלישה הרוסית לאוקראינה העירה את אירופה והיטיבה עם תעשיות הביטחון של ישראל | אולם, להצלחה יש מחיר - חלקו יגיע בעניין גובר אצל הביון הרוסי במערכות אמל״ח ישראליות
http://kremlin.ru
בחודשים האחרונים, מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, מדינות אירופה מרגישות את האיום על סף דלתן והחלו לרכוש אמל״ח מסוגים שונים. על תקציבי הביטחון האלו מתחרות, בהצלחה יתרה, גם תעשיות ביטחון ישראליות. הגנה אווירית, טילים, מל״טים, אופטיקה, שדרוג רק״מ ועוד ועוד.
לאמל״ח הישראלי יש מספר יתרונות - העיקרי - שהוא מוכח בשדה הקרב. לצערנו, מדינת ישראל נמצאת בעימותים מזויינים מאז היווסדה לפני 75 שנים. הצד החיובי בזה, אם אפשר לטעון כך, טמון בידע המבצעי שנכנס לאמל״ח שמייצרת ישראל. וזה גורם מבדל של התעשיות הישראליות.
את זה יודעים גם הרוסים.
האמל״ח הישראלי צפוי למנוע פעולות מהצבא הרוסי, אם וכאשר יפרוץ סכסוך. ככזה, הוא מוקד עניין לביון הרוסי. מתוך שלל התפקידים של שירות ביון מדינתי, ישנו גם מודיעין אמל״ח. כלומר, באילו סוגי אמל״ח מצטייד האויב שלי, במטרה לפתח תורת לחימה מתאימה ואמצעי נגד.
ולרוסים יש שירותי ביון מעולים.
הביון הרוסי פועל בישראל מאז הקמתה. זה לא סוד. מי שאמון לסכל מבצעי ריגול רוסיים על אדמת ישראל, הוא השב״כ ומלמ״ב. וכעת, נראה, שצפויה לשני ארגונים אלו עבודה רבה. בעיקר סביב מידע טכני על אמל״ח ישראלי ואישים רלוונטים בתעשיות.
רפאל, אלביט ותעשייה אווירית. כולן מכרו בחודשים האחרונים מערכות אמל״ח באירופה, כולל כאלו אסטרטגיות כמו שרביט קסמים. כאמור, כל המערכות האלו מופנות מול הצבא הרוסי.
לסיכום, ככל שהאמל״ח הישראלי נמכר ביתר שאת ללקוחות באירופה, כך תגדל חשיבותן של התעשיות הישראליות בעיני הביון הרוסי. במציאות כזו, התעשיות הישראליות הופכות להיות יעד מועדף בקרמלין. לייצוא הביטחוני יש מחיר, וזה חלק ממנו.
נקודה נוספת. לרוסיה יש את האינטרסים שלה. רוצה לומר, מידע על מערכות ישראליות יכול לזלוג מרוסיה, למדינות אויב. ביניהן איראן, מצרים, סין וכו׳.
אמנם שירות ביון מדינתי אינו נוטה לשתף מידע עם מדינות אחרות, אך כתלות באינטרסים פוליטיים, כאלו ואחרים, רוסיה יכולה להעביר מידע שנגנב בישראל, לבירות אחרות במזה״ת.
