פרשנות | הנסיגה הרוסית מחרסון – הונאת מסקירובקה?

דווקא על חרסון, שהייתה אחד מסמלי ההתנגדות האוקראינים, ויתרו הרוסים בקלות יתרה. האם אכן מדובר במהלך טקטי או הונאה? 

Photo: Kostiantyn Liberov and Vlada Liberova, Virginie Nguyen Hoang, State Emergency Service of Ukraine, Yana Sidásh, Ray Baseley for Forum.24, Dima Kornilov, Peter Batanov.

כל ניהול מלחמה מושתת על הונאה. כאשר אנו מסוגלים לתקוף, מן הדין שניראה כלא מסוגלים לכך; בשעה שאנו פועלים, עלינו להיראות כיושבים בחיבוק ידיים; כאשר אנו יושבים בקרבת אויב, עלינו ליצור את הרושם, שאנו רחוקים ממנו;

כאשר אנחנו רחוקים מהאויב עליו להאמין, שאנו נמצאים בקרבתו. הבה נטיל את חכותינו כדי לפתות את האויב, נעמיד פנים, שקיים אי-סדר בצבאנו, ואז נשבור אותו.

סון צ'ו, אומנות המלחמה
כעשרה ימים לפני כתיבת שורות אלו, ב- 9 לנובמבר, הורה שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, לכוחותיו לסגת מהעיר חרסון, ולהתמקם על הגדה המערבית של נהר הדנייפר, הצמוד לעיר. הגנרל שמונה לפני כחודשיים לעמוד בראש הצבא הרוסי הנלחם באוקראינה, הגנרל סרגיי סורוביקין, בהצגה תקשורתית רבת רושם, הציג את המצב לשר ההגנה והמליץ על הנסיגה וההתארגנות מחדש מחוץ לחרסון. 

ב- 11 לנובמבר יצאו הכוחות הרוסים מהעיר חרסון, שהיתה כבושה במשך 9 חודשי לחימה. לפני שנמלטו באופן סופי מהעיר, פוצצו הרוסים סכר וגשר מרכזיים בעיר, לא ברור אם מתוך נקמה או מצורך טקטי. לפי הדיילי מיילי, לאחר הפיצוץ נראו חיילים רוסים נמלטים כשהם לבושים בבגדי אזרחים.

תזמון היציאה הצבאית מחרסון נראה מוזר מעט על רקע המערכה המתנהלת ברוסיה והפיקוד החדש של הצבא הרוסי של הגנרל סורוביקין, הידוע בכינויו "הקצב מחאלב" או "גנרל ארמגדון". סורוביקין ידוע באכזריותו הרבה ובאי-פשרנותו (על קוי אופיו במאמר אחר שפרסמתי). ועל אף מצבו הרעוע של הצבא הרוסי, היציאה הבהולה מחרסון, אחד מסמלי המאבק של אוקראינה, אינה מובנת דיה. 

אחת מהאופציות להתנהלות הרוסית ביציאה מחרסון, בטח ובטח שזו שודרה בממלכתיות רבת רושם שכזו בטלוויזיה הרוסית, היא שזהו מהלך של הונאה מתוכננת ומתוזמנת, שמטרתה לייצר מניפולציה על היריב, על מנת לשלוט בהבנת המציאות שלו ולגרום לו לבצע פעולות שגויות, ובכך ליצור עליו יתרון מכריע. 

דוקטרינה ליצירת הונאה – המסקירובקה

מסקירובקה היא דוקטרינת הטעייה רוסית, ששורשיה במלחמת העולם השנייה. זוהי דוקטרינה לביצוע הונאה והטעייה, המבוססת על "הרדמת" האוייב באמצעות הרגלתו למצב מסויים. 

במלחמת אוקראינה עשו כבר הרוסים שימוש בדוקטרינה זו. כשפוטין החל להגביר את קצב איומיו מול שלטונו של זלינסקי, הוא הכניס לקו הגבול עם אוקראינה כ- 100,00 לוחמים במרץ 2021. כשנה לפני המלחמה.

כחודש לאחר מכן הוא שלף אותם בחזרה. בנובמבר 2021, כשלושה חודשים לפני המלחמה עשה פוטין את אותו המהלך. ובינואר 2022, כחודש לפני שהחלה המלחמה חזר מהלך הכנסת הכוחות שוב על עצמו. בכל הפעמים אוקראינה, יחד עם המערב ונאט"ו, העריכו כי מהלכיו של פוטין יש בהם רק משום האיום, והוא לא יפלוש לאוקראינה. 

במרץ 2022, במהלך מתואם נוסף, נשלח כוח רוסי לכבוש את קייב. מהלך זה הכריח את האוקראינים לשלוח כוחות תגבור מאזור הדרום לעבר קייב, שהותירו את החזית הדרומית "קלה" יותר לכיבוש, וכך הושגה השליטה על חרסון וערים נוספות באזור. 

דווקא על חרסון, שהייתה אחד מסמלי ההתנגדות האוקראינים, ויתר הגנרל הרוסי בקלות יתרה. האם אכן מדובר במהלך טקטי, שנועד לאפשר לרוסיה "אוויר לנשימה", זמן ומרחב להתארגנות מחדש, כמו שהצהיר על כך הגנרל סורוביקין מול שר ההגנה? או שזהו מהלך הונאה קלאסי רוסי נוסף, שנועד לנצל את תחושת הניצחון האוקראינית על מנת לתקוף בעוצמה רבה יותר? 

הימים הקרובים, בהם הקור הקשה כבר הגיע לשדות הקטל של אוקראינה, בוודאי יעזרו לנו בפתרון התעלומה. 

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית