פרשנות | לממשלה החדשה יש חלון זמן לבצע רפורמות נדרשות בשב״ס
אם יעמוד בראש המשרד הבט"פ איש שיבצע רפורמות נדרשות במערכת הכליאה, ויעשה אותן באחריות ובגבוי ראש הממשלה, יתכן ויש לפנינו הזדמנות לשפר ולייעל את מערכת הכליאה הישראלית
נתן פז
| 10/11/2022
קרדיט תמונות: דוברות שב"ס
בעוד אנו עסוקים בניתוח מבני אישיות של פוליטיקאים כאילו ואחרים ומשחקים את משחק הניחושים כיצד הם יפעלו ויתפקדו במשרדים המיועדים כדאי שנזכור שיש כאן מדינה לנהל ובפניה אתגרים ביטחוניים משמעותיים פנימיים וחיצוניים כאחד.
אישית, אני לא מהשותפים להיסטריה לפיה ח"כ איתמר בן גביר יביא למיטוט המדינה למרות שלא בחרתי בו. אם יעמוד בראש המשרד לבט"פ ויבצע רפורמות נדרשות במערכת הכליאה ויעשה אותן באחריות ובגבוי ראש הממשלה, יתכן ויש לפנינו הזדמנות של ממש לשפר ולייעל את היכולות של מערכת הכליאה הישראלית ואת תחושת הביטחון החברתית.
מערכת הכליאה זקוקה לרפורמות
ארגון הכליאה הלאומי של ישראל, עבר רפורמות לאורך השנים, ואפשר לומר שהתקדם והשתפר. הזרקור השלילי המוצדק מקרות אירוע בריחת אסירים מכלא גלבוע ועליית החשד לסרסור בסוהרות מחליא ככל שיהיה, מייצר עוול מסוים לכ-10,000 משרתי הארגון שעושים לילות כימים על משמר ביטחון המדינה.
הביקורת בהחלט לגיטימית. אך הבעיה לרוב אינה הסוהרים והסוהרות שמבצעים תפקידם נאמנה. האמת היא שנדרשים שינויים מהותיים ורפורמות בהיבטי תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים והפליליים, בדיקות מהימנות לסגל וקצונה הבכירה לרבות פוליגרף והגדלה משמעותית של תקינת כוח האדם והתאמת יחסי העוצמה בתוך בתי הכלא.
הארגון ביצע זינוק משמעותי בשני העשורים האחרונים בכל הקשור ליכולותיו המבצעיות, בכל הכרוך בהקמת יחידת השתלטות, שדרוג ופיתוח יחידות מודיעין טקטיות, שדרוג טכנולוגי מסוים ועוד. לדעת הכותב, שינויים אילו אינם מספיקים להתמודדות עם האתגרים מולם מתמודדים הארגון והחברה הישראלית כיום.
קיימים שלושה תחומים מרכזיים שאם השר לביטחון פנים המיועד יעסוק בהם ויוביל שינויים ארגוניים נכונים אזי תהא הזדמנות לתוצאות מבצעיות משמעותיות בשטח.
שינוי תפישת הכליאה למול האסירים הביטחוניים
האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל הם בבחינת סוג מקצועי של כליאה שאינו מוכר בעולם. ייחודי לישראל. מדובר במחבלים שהובילו ומובילים טרור אשר מאיים על המדינה. לא רק בעצם הביצוע אלא גם בזמן שהם שוהים בתאי הכליאה בכלא.
הצעקה הציבורית שקמה סביב תנאי ההחזקה של האסירים הביטחוניים לאורך השנים, ככל שמוצדקת, אינה לפתחו של הארגון. הביקורת מופנית כמעט תמיד למפקדי בתי הכלא ולסגל הפיקוד הבכיר שהם בבחינת האמונים לבצע מדיניות ממשלתית. כפופים להוראות הדין ופקודות נציבות שב"ס.
זה המקום להזכיר שכל ממשלות ישראל לדורותיהן נדרשו לסוגיה ו"לתפוח האדמה הלוהט" אם תרצו. כמעט תמיד החליטו הממשלות האמונות ימין ושמאל, לא לשנות את האסטרטגיה ואפשרו את התנאים אותם אנו רואים כיום.
אם ממשלת ישראל תרצה לקיים שינוי בנושא תהיה זו צריכה לעשות זאת בשום שכל וללא הגררות לפוטנציאל הנפיצות הדתית הקשורה בו. שינוי תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים והחזקתם בתנאים קשיחים יותר היא בהחלט צורך. בראש ובראשונה מבצעי ופיקודי.
דרושה: תפישת הפעלה חדשה
הדרך לבצע זאת היא ביכולת לבנות תפישת הפעלה חדשה לפיה, נטרול מוקדי הכוח של הקולקטיב הכרחי לשליטה מבצעית ולקיום אושיות השלטון בכלא. אך בעוד אמרתי זאת, חשוב להבין, לפני שיוצאים בהצהרות, כי נדרש לבצע בחינה מעמיקה של משאבים אפשריים. תקציבים שעומדים לרשות המערכת, אפשרויות הכליאה הקיימות והמשמעויות של החזקת אסירים בקבוצות קטנות יותר שבין 2-4 אסירים ולא 10 כפי שקיים היום.
עוד צריך לקחת בחשבון שלבנות מתקן כליאה חדש ולהשמיש מתקן כליאה קיים, לצורך הספציפי הזה, לוקח לעיתים זמן רב. לכן, נכון יהיה לבצע הליך מדורג, מושכל ונחוש. יש לתת את הדעת על סוגיית הציוד הרב הנמצא בתאי האסירים ולהקטין באופן משמעותי את כמות הציוד המותר להחזקה בתא.
יש לבחון את אופן הפעלת הקנטינה והיקפה. כל אילו סוגיות שהן תולדת החלטות היסטוריות של וועדות תנאי מחיית אסירים ומעורבות פוליטית כפי שציינתי לעיל. יש לקבל החלטות בכל הקשור לנושא "דובר האסירים". לבחון את הרלוונטיות ולהיות מוכנים ונכונים להתמודד עם מחבלים כפרט וללא שיוך/מרות ארגונית.
יש לבחון את נושא תדירות ביקורי המשפחות בכלא. ישנם סוגיות נרחבות נוספות סביב סוגיית תנאי הכליאה וההחזקה של האסירים הביטחוניים ויש להן השלכות מבצעיות, תקציביות, לוגיסטיות, משפטיות, בינלאומיות והשפעות רוחב על השטח בתוך ומחוץ לקו הירוק.
חשוב להבין כי סוגיית ה"אסיר הפלסטיני", הנה סוגיה נפיצה בקרב האוכלוסייה בשטחים ויש בה בכדי לאחד כוחות טרור שאין אנו רוצים שיפעלו כנגד המדינה תחת מטרה משותפת זו. לכן, נבון יהיה לבחון את השינויים הנדרשים לאחר קבלת מקורות תקציב, העברת החלטות ברמה הפוליטית, מוכנות משפטית, חשיבה אסטרטגית ובניית תפישה חדשה ומקצועית בנושא.
כל האמירות המוקדמות יש בהן לגרום לנזק ולסכל שינוי מתבקש בשטח. אין בהן תועלת. יחד עם כל אשר נכתב על ידי עד כה, קיימת חשיבות כפולה ומכופלת כי ניהול הכליאה ייעשה תוך הקפדה יתרה על יישום חוק מדינה וכבוד האדם.
ללא השפלה לשם השפלה של אסירים. תוך מימוש מדיניות אפס סובלנות לבעיות משמעת, אך בו בזמן, עם הרבה סובלנות לבעיות אסירים ולטיפול הומני, נאות - כמתחייב במדינה דמוקרטית. אסור לנו לגרור את הסוגייה הזו למלחמה דתית, לאמירות חסרות אחריות כמו "כנסו בהם" ללא תוכן וללא ביסוס מקצועי וחוקי.
אין למפקדי הכלא ולסוהרים את הפריווילגיה לפעול בניגוד לרוח החוק וערכי היסוד הבסיסיים של כבוד האדם. אלו, אינם סותרים התנהלות מבצעית נחושה, חזקה ועוצמתית כפי ששב״ס יודע לבצע.
אין מספיק אנשים
המשימות הניצבות בפני סוהרי הביטחון בבתי הכלא מרובות ומסוכנות. היקף כוח האדם מול המשימות, אינו תואם. בלשון המעטה. בשירות משרתים אלפי סוהרי וסוהרות ביטחון, רובם ככולם איכותיים ורציניים. תפישת הפעלה מיושנת הנובעת מאילוצי תקציב היסטוריים ומפתחות, לא מתאימים להתמודדות עם האיומים.
תארו לכם, שבמהלך היום אמורים להיות שלושה אנשי סגל באגף. שני זקיפים וסמל אגף. לכך תוסיפו עוד מנהל/ת אגף, מה שקרוי "עובד יום", אשר פועל מהבוקר ועד 17:00. סוהרי האגף מצויים בריבוי משימות מטורף, כך שהלכה למעשה, באגף, יהיה סוהר אחד לרוב.
החל מליווים בתוך המתקן, למרפאה, לחצר, לקנטינה, למכבסה, למעבר, לקראת יציאה לבית משפט, וכלה בליווים מחוץ למתקן ליווי רפואי, בית משפט חקירה ועוד. המערכת נדרשת תיקון כך שלכל הפחות יהיו חמישה אנשי סגל באגף בכל זמן נתון כ"קו אדום".
אלו חייבים להיות חלק מתקינת האגפים, סוהרי המשמרת ובהתאמה כמות מפקדים במשמרת. אין לצפות מסוהר/ת בודדים לנהל אגף, להשליט סדר ומשמעת בכל זמן נתון כאשר מדובר במפתח של 120 אסירים לסוהר/ת. יאמרו המתחכמים, כן זה מוגזם, רוב היום האסירים בתאים. נכון מאד. הם בתאים, מתכננים, זוממים, מתכוננים, מסליקים ופועלים באמצעות טלפון סלולריים לערעור הביטחון.
מה גם, שיש אסירי חוליה שאחראים על הניקיונות, מכבסה, קנטינה ועוד. לכן מפתח ההחזקה באגפים חייב להיות מינימום חמישה סוהרים באגף כ"קו אדום" בכל זמן נתון שלא יורדים ממנו בפועל. יש להקים בכל בית סוהר כוח מבצעי מיומן ומוכשר לטיפול בהפרות סדר, חיפושים, ליווי מיוחד ולא להתבסס על כל מיני אילוצים של כוח מתחמי או כוח שאינו בידי מפקד הכלא.
מפקד הכלא צריך אמצעים מתאימים על מנת לטפל באתגרים ובאיומים העומדים לפניו. חייבת להיות יוזמה, כל הזמן, בלי להתבסס רק על מופעים מחוזיים / ארציים. אלו יש בהם המון תועלת אבל אין להם אפקטיביות משמעותית כי הם קטנים ביחס לצורך וכי הם לא יכולים להיות כל הזמן בכל בתי הכלא ובו זמנית.
לעניין מקורות התקציב. יש לקחת בחשבון תוספת תקציבית גדולה שנדרשת למערכת ובמקביל עבודת מחקר סדורה לנחיצות תפקידים מסוימים במטות המחוזות והנציבות. חשוב להבין שהחולייה החלשה בכל המערכת היא בית הכלא. לאורך השנים חלה התעצמות במחוזות ובנציבות בעוד שבשטח לא התחולל השינוי המתבקש.
בנוסף, היחידות המיוחדות המבצעיות חייבות לקבל קשב מתאים, כך שגודלן והשפעתן על השטח יורגש. יחידות ללחימה בפשיעה ובטרור שעוסקות בחיפושים, מניעת החדרת סמים ואמצעי לחימה, חוקרים משטרתיים, צוותים של מודיעין מיוחד. בעוד במשטרה הקימו לאורך השנים יחידות ארציות מתאימות בגודלן ובאמצעים, בשב"ס הייתה קפיצת מדרגה חלקית בעשורים האחרונים.
הקמת יחידת השתלטות "מצדה", הגדלת היחידות דרור ונחשון, הקמת יחידת צור, יחידות מחוזיות. למרות שמדובר בהרבה עשייה, חייבת להיות חשיבה אסטרטגית כיצד להעצימן ולהתאימן למציאות ולכמות האסירים והמשימות. לא עוד חוברות מלאות מלל שמסכמות עבודות מטה שנעשו לאורך השנים. אלא, יישום בשטח ופיקוח שהדברים נעשים ואינם נותרים כאות מתה על הדף.
בדיקות מהימנות לסגל - כולל פוליגרף
לאורך השנים כתבתי את עמדתי המקצועית לעניין הצורך בהכנסת בדיקות פוליגרף תעסוקתי לתוך הארגון. המציאות מוכיחה כי הגיעה העת ליישם זאת. בדיקות מהימנות לעובדים בכל הרמות משמעו שמירה על ביטחון הארגון, ביטחון משרתיו וביטחון המדינה. זהו כלי לוודא שאין חריגות מהחוק, הפקודות, הנהלים והנורמות המחייבות.
לעניין זה, בדומה למשטרה ולצבא הגיע העת שיתקיימו בדיקות פוליגרף לקצינים מדרגת סגן גונדר ומעלה אחת לשנתיים-חמש שנים. בנוסף, ביחידות המיוחדות, מודיעין, מבצעים, אגפי הפרדה, חקירות ואחרים יש לשקול קיום בדיקות גם לבעלי תפקידים שאינם קצינים ואמונים על תפקידים רגישים.
הצורך בהעלאת רמת המהימנות בארגון מתכתב עם הצורך לטייב את איכות כוח אדם וכניסה של סוהרים וקצינים נוספים בכל הרמות למערכת. כמו גם, יצירת מתח ערכי בתוך המערכת. אסור להלקות את המערכת על אירועי הכישלון החמורים שאירעו בשנים האחרונות רק לשם הלקאה. יש צורך בתיקון ורפורמות שיביאו לתוצאה מבצעית טובה יותר בארגון ובחברה.
לסיכום, כל שר מיועד לביטחון פנים חשוב שיזכור שאין קשר לתפישת עולם פוליטית כזו או אחרת אלא יש צורך ללמוד את הארגון, משימותיו, להיעזר באנשי מקצוע מתאימים חפים מכל שיקול פוליטי בכדי לייצר את השינוי הנדרש.
אם יעמוד בראש המשרד הבט"פ איש שיבצע רפורמות נדרשות במערכת הכליאה, ויעשה אותן באחריות ובגבוי ראש הממשלה, יתכן ויש לפנינו הזדמנות לשפר ולייעל את מערכת הכליאה הישראלית
קרדיט תמונות: דוברות שב"ס
בעוד אנו עסוקים בניתוח מבני אישיות של פוליטיקאים כאילו ואחרים ומשחקים את משחק הניחושים כיצד הם יפעלו ויתפקדו במשרדים המיועדים כדאי שנזכור שיש כאן מדינה לנהל ובפניה אתגרים ביטחוניים משמעותיים פנימיים וחיצוניים כאחד.
אישית, אני לא מהשותפים להיסטריה לפיה ח"כ איתמר בן גביר יביא למיטוט המדינה למרות שלא בחרתי בו. אם יעמוד בראש המשרד לבט"פ ויבצע רפורמות נדרשות במערכת הכליאה ויעשה אותן באחריות ובגבוי ראש הממשלה, יתכן ויש לפנינו הזדמנות של ממש לשפר ולייעל את היכולות של מערכת הכליאה הישראלית ואת תחושת הביטחון החברתית.
מערכת הכליאה זקוקה לרפורמות
ארגון הכליאה הלאומי של ישראל, עבר רפורמות לאורך השנים, ואפשר לומר שהתקדם והשתפר. הזרקור השלילי המוצדק מקרות אירוע בריחת אסירים מכלא גלבוע ועליית החשד לסרסור בסוהרות מחליא ככל שיהיה, מייצר עוול מסוים לכ-10,000 משרתי הארגון שעושים לילות כימים על משמר ביטחון המדינה.
הביקורת בהחלט לגיטימית. אך הבעיה לרוב אינה הסוהרים והסוהרות שמבצעים תפקידם נאמנה. האמת היא שנדרשים שינויים מהותיים ורפורמות בהיבטי תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים והפליליים, בדיקות מהימנות לסגל וקצונה הבכירה לרבות פוליגרף והגדלה משמעותית של תקינת כוח האדם והתאמת יחסי העוצמה בתוך בתי הכלא.
הארגון ביצע זינוק משמעותי בשני העשורים האחרונים בכל הקשור ליכולותיו המבצעיות, בכל הכרוך בהקמת יחידת השתלטות, שדרוג ופיתוח יחידות מודיעין טקטיות, שדרוג טכנולוגי מסוים ועוד. לדעת הכותב, שינויים אילו אינם מספיקים להתמודדות עם האתגרים מולם מתמודדים הארגון והחברה הישראלית כיום.
קיימים שלושה תחומים מרכזיים שאם השר לביטחון פנים המיועד יעסוק בהם ויוביל שינויים ארגוניים נכונים אזי תהא הזדמנות לתוצאות מבצעיות משמעותיות בשטח.
שינוי תפישת הכליאה למול האסירים הביטחוניים
האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל הם בבחינת סוג מקצועי של כליאה שאינו מוכר בעולם. ייחודי לישראל. מדובר במחבלים שהובילו ומובילים טרור אשר מאיים על המדינה. לא רק בעצם הביצוע אלא גם בזמן שהם שוהים בתאי הכליאה בכלא.
הצעקה הציבורית שקמה סביב תנאי ההחזקה של האסירים הביטחוניים לאורך השנים, ככל שמוצדקת, אינה לפתחו של הארגון. הביקורת מופנית כמעט תמיד למפקדי בתי הכלא ולסגל הפיקוד הבכיר שהם בבחינת האמונים לבצע מדיניות ממשלתית. כפופים להוראות הדין ופקודות נציבות שב"ס.
זה המקום להזכיר שכל ממשלות ישראל לדורותיהן נדרשו לסוגיה ו"לתפוח האדמה הלוהט" אם תרצו. כמעט תמיד החליטו הממשלות האמונות ימין ושמאל, לא לשנות את האסטרטגיה ואפשרו את התנאים אותם אנו רואים כיום.
אם ממשלת ישראל תרצה לקיים שינוי בנושא תהיה זו צריכה לעשות זאת בשום שכל וללא הגררות לפוטנציאל הנפיצות הדתית הקשורה בו. שינוי תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים והחזקתם בתנאים קשיחים יותר היא בהחלט צורך. בראש ובראשונה מבצעי ופיקודי.
דרושה: תפישת הפעלה חדשה
הדרך לבצע זאת היא ביכולת לבנות תפישת הפעלה חדשה לפיה, נטרול מוקדי הכוח של הקולקטיב הכרחי לשליטה מבצעית ולקיום אושיות השלטון בכלא. אך בעוד אמרתי זאת, חשוב להבין, לפני שיוצאים בהצהרות, כי נדרש לבצע בחינה מעמיקה של משאבים אפשריים. תקציבים שעומדים לרשות המערכת, אפשרויות הכליאה הקיימות והמשמעויות של החזקת אסירים בקבוצות קטנות יותר שבין 2-4 אסירים ולא 10 כפי שקיים היום.
עוד צריך לקחת בחשבון שלבנות מתקן כליאה חדש ולהשמיש מתקן כליאה קיים, לצורך הספציפי הזה, לוקח לעיתים זמן רב. לכן, נכון יהיה לבצע הליך מדורג, מושכל ונחוש. יש לתת את הדעת על סוגיית הציוד הרב הנמצא בתאי האסירים ולהקטין באופן משמעותי את כמות הציוד המותר להחזקה בתא.
יש לבחון את אופן הפעלת הקנטינה והיקפה. כל אילו סוגיות שהן תולדת החלטות היסטוריות של וועדות תנאי מחיית אסירים ומעורבות פוליטית כפי שציינתי לעיל. יש לקבל החלטות בכל הקשור לנושא "דובר האסירים". לבחון את הרלוונטיות ולהיות מוכנים ונכונים להתמודד עם מחבלים כפרט וללא שיוך/מרות ארגונית.
יש לבחון את נושא תדירות ביקורי המשפחות בכלא. ישנם סוגיות נרחבות נוספות סביב סוגיית תנאי הכליאה וההחזקה של האסירים הביטחוניים ויש להן השלכות מבצעיות, תקציביות, לוגיסטיות, משפטיות, בינלאומיות והשפעות רוחב על השטח בתוך ומחוץ לקו הירוק.
חשוב להבין כי סוגיית ה"אסיר הפלסטיני", הנה סוגיה נפיצה בקרב האוכלוסייה בשטחים ויש בה בכדי לאחד כוחות טרור שאין אנו רוצים שיפעלו כנגד המדינה תחת מטרה משותפת זו. לכן, נבון יהיה לבחון את השינויים הנדרשים לאחר קבלת מקורות תקציב, העברת החלטות ברמה הפוליטית, מוכנות משפטית, חשיבה אסטרטגית ובניית תפישה חדשה ומקצועית בנושא.
כל האמירות המוקדמות יש בהן לגרום לנזק ולסכל שינוי מתבקש בשטח. אין בהן תועלת. יחד עם כל אשר נכתב על ידי עד כה, קיימת חשיבות כפולה ומכופלת כי ניהול הכליאה ייעשה תוך הקפדה יתרה על יישום חוק מדינה וכבוד האדם.
ללא השפלה לשם השפלה של אסירים. תוך מימוש מדיניות אפס סובלנות לבעיות משמעת, אך בו בזמן, עם הרבה סובלנות לבעיות אסירים ולטיפול הומני, נאות - כמתחייב במדינה דמוקרטית. אסור לנו לגרור את הסוגייה הזו למלחמה דתית, לאמירות חסרות אחריות כמו "כנסו בהם" ללא תוכן וללא ביסוס מקצועי וחוקי.
אין למפקדי הכלא ולסוהרים את הפריווילגיה לפעול בניגוד לרוח החוק וערכי היסוד הבסיסיים של כבוד האדם. אלו, אינם סותרים התנהלות מבצעית נחושה, חזקה ועוצמתית כפי ששב״ס יודע לבצע.
אין מספיק אנשים
המשימות הניצבות בפני סוהרי הביטחון בבתי הכלא מרובות ומסוכנות. היקף כוח האדם מול המשימות, אינו תואם. בלשון המעטה. בשירות משרתים אלפי סוהרי וסוהרות ביטחון, רובם ככולם איכותיים ורציניים. תפישת הפעלה מיושנת הנובעת מאילוצי תקציב היסטוריים ומפתחות, לא מתאימים להתמודדות עם האיומים.
תארו לכם, שבמהלך היום אמורים להיות שלושה אנשי סגל באגף. שני זקיפים וסמל אגף. לכך תוסיפו עוד מנהל/ת אגף, מה שקרוי "עובד יום", אשר פועל מהבוקר ועד 17:00. סוהרי האגף מצויים בריבוי משימות מטורף, כך שהלכה למעשה, באגף, יהיה סוהר אחד לרוב.
החל מליווים בתוך המתקן, למרפאה, לחצר, לקנטינה, למכבסה, למעבר, לקראת יציאה לבית משפט, וכלה בליווים מחוץ למתקן ליווי רפואי, בית משפט חקירה ועוד. המערכת נדרשת תיקון כך שלכל הפחות יהיו חמישה אנשי סגל באגף בכל זמן נתון כ"קו אדום".
אלו חייבים להיות חלק מתקינת האגפים, סוהרי המשמרת ובהתאמה כמות מפקדים במשמרת. אין לצפות מסוהר/ת בודדים לנהל אגף, להשליט סדר ומשמעת בכל זמן נתון כאשר מדובר במפתח של 120 אסירים לסוהר/ת. יאמרו המתחכמים, כן זה מוגזם, רוב היום האסירים בתאים. נכון מאד. הם בתאים, מתכננים, זוממים, מתכוננים, מסליקים ופועלים באמצעות טלפון סלולריים לערעור הביטחון.
מה גם, שיש אסירי חוליה שאחראים על הניקיונות, מכבסה, קנטינה ועוד. לכן מפתח ההחזקה באגפים חייב להיות מינימום חמישה סוהרים באגף כ"קו אדום" בכל זמן נתון שלא יורדים ממנו בפועל. יש להקים בכל בית סוהר כוח מבצעי מיומן ומוכשר לטיפול בהפרות סדר, חיפושים, ליווי מיוחד ולא להתבסס על כל מיני אילוצים של כוח מתחמי או כוח שאינו בידי מפקד הכלא.
מפקד הכלא צריך אמצעים מתאימים על מנת לטפל באתגרים ובאיומים העומדים לפניו. חייבת להיות יוזמה, כל הזמן, בלי להתבסס רק על מופעים מחוזיים / ארציים. אלו יש בהם המון תועלת אבל אין להם אפקטיביות משמעותית כי הם קטנים ביחס לצורך וכי הם לא יכולים להיות כל הזמן בכל בתי הכלא ובו זמנית.
לעניין מקורות התקציב. יש לקחת בחשבון תוספת תקציבית גדולה שנדרשת למערכת ובמקביל עבודת מחקר סדורה לנחיצות תפקידים מסוימים במטות המחוזות והנציבות. חשוב להבין שהחולייה החלשה בכל המערכת היא בית הכלא. לאורך השנים חלה התעצמות במחוזות ובנציבות בעוד שבשטח לא התחולל השינוי המתבקש.
בנוסף, היחידות המיוחדות המבצעיות חייבות לקבל קשב מתאים, כך שגודלן והשפעתן על השטח יורגש. יחידות ללחימה בפשיעה ובטרור שעוסקות בחיפושים, מניעת החדרת סמים ואמצעי לחימה, חוקרים משטרתיים, צוותים של מודיעין מיוחד. בעוד במשטרה הקימו לאורך השנים יחידות ארציות מתאימות בגודלן ובאמצעים, בשב"ס הייתה קפיצת מדרגה חלקית בעשורים האחרונים.
הקמת יחידת השתלטות "מצדה", הגדלת היחידות דרור ונחשון, הקמת יחידת צור, יחידות מחוזיות. למרות שמדובר בהרבה עשייה, חייבת להיות חשיבה אסטרטגית כיצד להעצימן ולהתאימן למציאות ולכמות האסירים והמשימות. לא עוד חוברות מלאות מלל שמסכמות עבודות מטה שנעשו לאורך השנים. אלא, יישום בשטח ופיקוח שהדברים נעשים ואינם נותרים כאות מתה על הדף.
בדיקות מהימנות לסגל - כולל פוליגרף
לאורך השנים כתבתי את עמדתי המקצועית לעניין הצורך בהכנסת בדיקות פוליגרף תעסוקתי לתוך הארגון. המציאות מוכיחה כי הגיעה העת ליישם זאת. בדיקות מהימנות לעובדים בכל הרמות משמעו שמירה על ביטחון הארגון, ביטחון משרתיו וביטחון המדינה. זהו כלי לוודא שאין חריגות מהחוק, הפקודות, הנהלים והנורמות המחייבות.
לעניין זה, בדומה למשטרה ולצבא הגיע העת שיתקיימו בדיקות פוליגרף לקצינים מדרגת סגן גונדר ומעלה אחת לשנתיים-חמש שנים. בנוסף, ביחידות המיוחדות, מודיעין, מבצעים, אגפי הפרדה, חקירות ואחרים יש לשקול קיום בדיקות גם לבעלי תפקידים שאינם קצינים ואמונים על תפקידים רגישים.
הצורך בהעלאת רמת המהימנות בארגון מתכתב עם הצורך לטייב את איכות כוח אדם וכניסה של סוהרים וקצינים נוספים בכל הרמות למערכת. כמו גם, יצירת מתח ערכי בתוך המערכת. אסור להלקות את המערכת על אירועי הכישלון החמורים שאירעו בשנים האחרונות רק לשם הלקאה. יש צורך בתיקון ורפורמות שיביאו לתוצאה מבצעית טובה יותר בארגון ובחברה.
לסיכום, כל שר מיועד לביטחון פנים חשוב שיזכור שאין קשר לתפישת עולם פוליטית כזו או אחרת אלא יש צורך ללמוד את הארגון, משימותיו, להיעזר באנשי מקצוע מתאימים חפים מכל שיקול פוליטי בכדי לייצר את השינוי הנדרש.
