פרשנות | בפלישתו לאוקראינה - תרם פוטין לחיזוק נאט"ו
פינלנד ושוודיה רוצות להצטרף לנאט״ו בעקבות הפלישה לאוקראינה. במקרה כזה, סנט. פטרסבורג תהיה במרחק של פחות מ-80 ק"מ מגבול פינלנד, שמעברו אולי יוצבו טילי פטריוט ומערכות THAAD
דן ארקין
| 15/05/2022
http://kremlin.ru/multimedia/photo
מאז מלחמת החורף בשנים 1939-1940 ועד התפרקותה של ברית המועצות סבלה פינלנד מטראומה מתמשכת קשה משכנתה ממזרח. טראומה פינית הייתה גם מנת חלקו של סטלין, כאשר החליט לשלוח את צבאו לפינלנד המושלגת כדי להשתלט על השכנה ממערב ולעבות את חגורת ההגנה של סנט. פטרסבורג, העיר השנייה בגודלה ברוסיה.
סטלין אמנם ניצח במלחמה וקרע מפינלנד את חבל קרליה, אך פינלנד נשארה מדינה דמוקרטית עצמאית פרו-מערבית, אם כי ניהלה שנים רבות מדיניות של ניטרליות זהירה של "לא להרגיז את הדב הרוסי".
מצטרפים לנאט״ו
בשבוע שעבר נפל דבר: נראה שהפינים, עם קטן ואמיץ של פחות מששה מיליון, נרפא מהטראומה והחליט לעשות מעשה ולהצטרף לברית הצפון אטלנטית, נאט"ו. הטראומה עברה מהלסינקי למוסקבה: פוטין, שפלש לאוקראינה כדי לספח לעצמו חלקים ממנה וליצור לעצמו חיבור יבשתי עד הים השחור, ימצא עצמו בקרוב בחזית המערבית מול מדינה חברה בנאט"ו עם צבא חזק ומודרני ובעתיד מטוסי קרב F -35.
סנט. פטרסבורג תהיה במרחק של פחות מ-80 ק"מ מגבול פינלנד, שמעברו אולי יוצבו טילי פטריוט ומערכות הגנ"א THAAD. ועוד יהיה לפוטין גבול ימי עם פינלנד חברה בנאט"ו במפרץ פינלנד ובים הבלטי, שבהם נתיבי ספנות צבאית ואזרחית חשובים אסטרטגית לרוסיה. אולי פוטין לא חשב עד הסוף על כל ההשלכות לפני שפלש לאוקראינה.
ואמנם, התגובות ממוסקבה מאיימות ומעידות על כמעט פניקה בקרמלין: דמיטרי מדביידב, סגן יו"ר מועצת הביטחון של רוסיה, מאיים ב"מלחמה גרעינית מלאה" אם נאט"ו תמשיך להכניס נשק לאוקראינה", משרד החוץ הרוסי מאיים ב"תגובה צבאית-טכנית".
פירושה, לדעת מומחים, ריכוז כוחות לאורך 1,300 הקילומטרים של גבול פינלנד-רוסיה, תמרונים ימיים מוגברים במפרץ פינלנד, ואפילו תוספת נשק גרעיני למובלעת קלינינגרד. פוטין שוחח עם נשיא פינלנד והבטיח שביטחונה של פינלנד לא ייפגע בגלל ההצטרפות לנאט"ו.
מגלים נחישות
הפינים מגלים נחישות ולא נראה שהם מבוהלים מאיומי השכן ממזרח. ראש הממשלה סאנה מרין אמרה: "פינלנד חייבת לבקש חברות בנאט"ו. אנו מקווים שהצעדים הלאומיים שיש לעשותם כדי לקבל את ההחלטה הסופית ייעשו במהירות, תוך ימים".
רשמית ההחלטה עדיין טעונה אישורים של הפרלמנט בהלסינקי וגם הליכי הקבלה לנאט"ו הם ממושכים ומורכבים, אך מובטח שהפעם יזורזו ההליכים ופינלנד תהיה חברה בקרוב. שוודיה תבוא אחריה. מזכ"ל נאט"ו יינס שטולטנברג הצהיר: "פינלנד, ברוכה הבאה".
לחברות בנאט"ו יש תנאים, כמו בכל מועדון אקסקלוסיבי: מדינה חברה (היום יש 30) חייבת שלפחות שני אחוזים מהתל"ג שלה יוצאו לביטחון והגנה. לעומת זה, סעיף 5 באמנה מבטיח שחברות הארגון מחויבות לצאת להגנת חברה מותקפת.
הרעיון של סעיף 5 היה להרתיע את רוסיה מלתקוף מדינות דמוקרטיות-ליברליות במערב, והוא כולל גם סיוע צבאי אמריקני למדינה שתותקף.
דרכה של פינלנד לנאט"ו עוד ארוכה למדי. בדרך כלל דיון בבקשה לחברות נמשך כשנה, אך הפעם מבטיחים קיצור הליכים בגלל המלחמה באוקראינה. יש מכשול נוסף שנולד בסוף השבוע: חברות זקוקה לאישור של כל 30 חברות הברית וטורקיה מתנגדת.
ארדואן אמר שהוא "איננו רואה את זה בחיוב", כיוון ששתי המדיניות, פינלנד ושוודיה, נותנות מקלט לארגוני טרור כורדיים. אולם סוכנויות הידיעות דיווחו שתימצא כנראה דרך להתגבר על התנגדות ארדואן, שמעוניין לפייס את רוחה של ארה"ב בימים אלו.
פוטין רואה בנאט"ו איום ישיר על ארצו. "יותר מידי קרוב לרוסיה", הוא התבטא, במיטב המסורת של רוסיה לדורותיה עוד מימי הצארים שהמולדת מאוימת ויש להגן עליה. אצל פוטין ההגנה פירושה פלישה לארצות שכנות זרות.
לקראת 80 יום למלחמה שבה הוא עדיין רחוק מניצחון, בחשבון קר עד היום, מה יצא לו לוולדימיר פוטין מהפלישה לאוקראינה?
היום יש בנאט"ו 12,000 חיילים רב-לאומיים, כולל אמריקנים. כרגע מוצבים עשרות מטוסי קרב מתקדמים של מדינות שונות לא הרחק מגבולות רוסיה. ברומניה יש מרכז למערכות הגנ"א נגד טילים בליסטיים, ובפולין נמצא בהקמה מרכז כזה, וגם מוצבות שם סוללות טילי פטריוט.
שלוש המדינות הבלטיות אסטוניה, לטביה וליטא, מתחמשות עד צוואר, רוכשות נשק ומגדילות תקציבי צבא והגנה, והן כבר חברות בנאט"ו. ועוד לא דיברנו על שוודיה שאף היא בדרכה לנאט"ו והיא מעצמה תעשייתית.
במו ידיו יצר לו פוטין אויב פוטנציאלי חדש בגבול המערבי מעבר לקרליה, אותה גזל מפינלנד, ו"קרוב מידי", כמאמרו, לסנט. פטרסבורג. פוטין ללא ספק למד את לקחי מלחמת החורף.
ביערות השלג אז ב-1939 עשו צוותי לוחמים עטויי הסוואה בלבן ומחליקי סקי שמות בדיוויזיות שריון סובייטיות של הצבא האדום האדיר. האם זה מזכיר לפוטין מה קרה בימים אלו באוקראינה שם חוליות נ"ט של הצבא המגן עשו שמות בטנקי הצבא הכובש.
בבית פנימה בהלסינקי יכולים קברניטי פינלנד להיות בטוחים בתמיכה וגיבוי להצטרפות לנאט"ו. הנשיא סאולי ניניסטו וראש הממשלה סאנה מרין פרסמו הודעה משותפת, בה אמרו כי חברות בנאט"ו תחזק את ביטחון המדינה וכחברה בברית פינלנד תחזק פינלנד את הברית כולה. "פינלנד חייבת להצטרף ללא דיחוי", קבעו שני המנהיגים הבכירים בהלסינקי.
סקר דעת קהל שנערך בסוף אפריל הראה ש-76 אחוז מהנשאלים היו בעד הצטרפות לנאט"ו, בהשוואה להתנגדות של רוב התושבים במשאלים שנערכו לפני הפלישה לאוקראינה. גם בדיון בפרלמנט בסוף אפריל היה לראש הממשלה ומפלגתה רוב להצטרפות.
אולי פוטין, כאשר תכנן עם הגנרלים שלו את הפלישה לאוקראינה, התמקד בצד דרום במפות הצבאיות והזניח עיון מעמיק יותר במה שעלול היה להתרחש בצד שמאל של המפה, ממערב לרוסיה.
שם יתוספו לו בימים הקרובים מה שנראה לו כאיום ישיר על ביטחון ארצו: פינלנד ושוודיה חברות בברית הצפון אטלנטית. נאט"ו איננה מעצמה צבאית אדירה, אבל היום היא "קרובה מידי" לרוסיה, והעולם ממתין לתגובות של פוטין הבלתי צפוי.
פינלנד ושוודיה רוצות להצטרף לנאט״ו בעקבות הפלישה לאוקראינה. במקרה כזה, סנט. פטרסבורג תהיה במרחק של פחות מ-80 ק"מ מגבול פינלנד, שמעברו אולי יוצבו טילי פטריוט ומערכות THAAD
http://kremlin.ru/multimedia/photo
מאז מלחמת החורף בשנים 1939-1940 ועד התפרקותה של ברית המועצות סבלה פינלנד מטראומה מתמשכת קשה משכנתה ממזרח. טראומה פינית הייתה גם מנת חלקו של סטלין, כאשר החליט לשלוח את צבאו לפינלנד המושלגת כדי להשתלט על השכנה ממערב ולעבות את חגורת ההגנה של סנט. פטרסבורג, העיר השנייה בגודלה ברוסיה.
סטלין אמנם ניצח במלחמה וקרע מפינלנד את חבל קרליה, אך פינלנד נשארה מדינה דמוקרטית עצמאית פרו-מערבית, אם כי ניהלה שנים רבות מדיניות של ניטרליות זהירה של "לא להרגיז את הדב הרוסי".
מצטרפים לנאט״ו
בשבוע שעבר נפל דבר: נראה שהפינים, עם קטן ואמיץ של פחות מששה מיליון, נרפא מהטראומה והחליט לעשות מעשה ולהצטרף לברית הצפון אטלנטית, נאט"ו. הטראומה עברה מהלסינקי למוסקבה: פוטין, שפלש לאוקראינה כדי לספח לעצמו חלקים ממנה וליצור לעצמו חיבור יבשתי עד הים השחור, ימצא עצמו בקרוב בחזית המערבית מול מדינה חברה בנאט"ו עם צבא חזק ומודרני ובעתיד מטוסי קרב F -35.
סנט. פטרסבורג תהיה במרחק של פחות מ-80 ק"מ מגבול פינלנד, שמעברו אולי יוצבו טילי פטריוט ומערכות הגנ"א THAAD. ועוד יהיה לפוטין גבול ימי עם פינלנד חברה בנאט"ו במפרץ פינלנד ובים הבלטי, שבהם נתיבי ספנות צבאית ואזרחית חשובים אסטרטגית לרוסיה. אולי פוטין לא חשב עד הסוף על כל ההשלכות לפני שפלש לאוקראינה.
ואמנם, התגובות ממוסקבה מאיימות ומעידות על כמעט פניקה בקרמלין: דמיטרי מדביידב, סגן יו"ר מועצת הביטחון של רוסיה, מאיים ב"מלחמה גרעינית מלאה" אם נאט"ו תמשיך להכניס נשק לאוקראינה", משרד החוץ הרוסי מאיים ב"תגובה צבאית-טכנית".
פירושה, לדעת מומחים, ריכוז כוחות לאורך 1,300 הקילומטרים של גבול פינלנד-רוסיה, תמרונים ימיים מוגברים במפרץ פינלנד, ואפילו תוספת נשק גרעיני למובלעת קלינינגרד. פוטין שוחח עם נשיא פינלנד והבטיח שביטחונה של פינלנד לא ייפגע בגלל ההצטרפות לנאט"ו.
מגלים נחישות
הפינים מגלים נחישות ולא נראה שהם מבוהלים מאיומי השכן ממזרח. ראש הממשלה סאנה מרין אמרה: "פינלנד חייבת לבקש חברות בנאט"ו. אנו מקווים שהצעדים הלאומיים שיש לעשותם כדי לקבל את ההחלטה הסופית ייעשו במהירות, תוך ימים".
רשמית ההחלטה עדיין טעונה אישורים של הפרלמנט בהלסינקי וגם הליכי הקבלה לנאט"ו הם ממושכים ומורכבים, אך מובטח שהפעם יזורזו ההליכים ופינלנד תהיה חברה בקרוב. שוודיה תבוא אחריה. מזכ"ל נאט"ו יינס שטולטנברג הצהיר: "פינלנד, ברוכה הבאה".
לחברות בנאט"ו יש תנאים, כמו בכל מועדון אקסקלוסיבי: מדינה חברה (היום יש 30) חייבת שלפחות שני אחוזים מהתל"ג שלה יוצאו לביטחון והגנה. לעומת זה, סעיף 5 באמנה מבטיח שחברות הארגון מחויבות לצאת להגנת חברה מותקפת.
הרעיון של סעיף 5 היה להרתיע את רוסיה מלתקוף מדינות דמוקרטיות-ליברליות במערב, והוא כולל גם סיוע צבאי אמריקני למדינה שתותקף.
דרכה של פינלנד לנאט"ו עוד ארוכה למדי. בדרך כלל דיון בבקשה לחברות נמשך כשנה, אך הפעם מבטיחים קיצור הליכים בגלל המלחמה באוקראינה. יש מכשול נוסף שנולד בסוף השבוע: חברות זקוקה לאישור של כל 30 חברות הברית וטורקיה מתנגדת.
ארדואן אמר שהוא "איננו רואה את זה בחיוב", כיוון ששתי המדיניות, פינלנד ושוודיה, נותנות מקלט לארגוני טרור כורדיים. אולם סוכנויות הידיעות דיווחו שתימצא כנראה דרך להתגבר על התנגדות ארדואן, שמעוניין לפייס את רוחה של ארה"ב בימים אלו.
פוטין רואה בנאט"ו איום ישיר על ארצו. "יותר מידי קרוב לרוסיה", הוא התבטא, במיטב המסורת של רוסיה לדורותיה עוד מימי הצארים שהמולדת מאוימת ויש להגן עליה. אצל פוטין ההגנה פירושה פלישה לארצות שכנות זרות.
לקראת 80 יום למלחמה שבה הוא עדיין רחוק מניצחון, בחשבון קר עד היום, מה יצא לו לוולדימיר פוטין מהפלישה לאוקראינה?
היום יש בנאט"ו 12,000 חיילים רב-לאומיים, כולל אמריקנים. כרגע מוצבים עשרות מטוסי קרב מתקדמים של מדינות שונות לא הרחק מגבולות רוסיה. ברומניה יש מרכז למערכות הגנ"א נגד טילים בליסטיים, ובפולין נמצא בהקמה מרכז כזה, וגם מוצבות שם סוללות טילי פטריוט.
שלוש המדינות הבלטיות אסטוניה, לטביה וליטא, מתחמשות עד צוואר, רוכשות נשק ומגדילות תקציבי צבא והגנה, והן כבר חברות בנאט"ו. ועוד לא דיברנו על שוודיה שאף היא בדרכה לנאט"ו והיא מעצמה תעשייתית.
במו ידיו יצר לו פוטין אויב פוטנציאלי חדש בגבול המערבי מעבר לקרליה, אותה גזל מפינלנד, ו"קרוב מידי", כמאמרו, לסנט. פטרסבורג. פוטין ללא ספק למד את לקחי מלחמת החורף.
ביערות השלג אז ב-1939 עשו צוותי לוחמים עטויי הסוואה בלבן ומחליקי סקי שמות בדיוויזיות שריון סובייטיות של הצבא האדום האדיר. האם זה מזכיר לפוטין מה קרה בימים אלו באוקראינה שם חוליות נ"ט של הצבא המגן עשו שמות בטנקי הצבא הכובש.
בבית פנימה בהלסינקי יכולים קברניטי פינלנד להיות בטוחים בתמיכה וגיבוי להצטרפות לנאט"ו. הנשיא סאולי ניניסטו וראש הממשלה סאנה מרין פרסמו הודעה משותפת, בה אמרו כי חברות בנאט"ו תחזק את ביטחון המדינה וכחברה בברית פינלנד תחזק פינלנד את הברית כולה. "פינלנד חייבת להצטרף ללא דיחוי", קבעו שני המנהיגים הבכירים בהלסינקי.
סקר דעת קהל שנערך בסוף אפריל הראה ש-76 אחוז מהנשאלים היו בעד הצטרפות לנאט"ו, בהשוואה להתנגדות של רוב התושבים במשאלים שנערכו לפני הפלישה לאוקראינה. גם בדיון בפרלמנט בסוף אפריל היה לראש הממשלה ומפלגתה רוב להצטרפות.
אולי פוטין, כאשר תכנן עם הגנרלים שלו את הפלישה לאוקראינה, התמקד בצד דרום במפות הצבאיות והזניח עיון מעמיק יותר במה שעלול היה להתרחש בצד שמאל של המפה, ממערב לרוסיה.
שם יתוספו לו בימים הקרובים מה שנראה לו כאיום ישיר על ביטחון ארצו: פינלנד ושוודיה חברות בברית הצפון אטלנטית. נאט"ו איננה מעצמה צבאית אדירה, אבל היום היא "קרובה מידי" לרוסיה, והעולם ממתין לתגובות של פוטין הבלתי צפוי.
