איראן יכולה להטיל מצור ימי על ישראל? מחקר חדש חושף את כוחו של חיל הים האיראני
מחקר חדש של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית מנתח את בניין הכוח הימי של איראן. על פי המחקר, איראן בונה יכולות ימיות מתאימות למפרץ הפרסי, הים האדום, האוקיאנוס ההודי והים התיכון
עמי רוחקס דומבה
| 26/01/2022
צה״ל רוכש יכולות חדשות. הן יספיקו מול איראן? צילום: דובר צה״ל
מחקר חדש תחת השם ״הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 22/2021״, מאת שלמה גואטה ומוטי אלהרר, בעריכת פרופ' שאול חורב וד"ר זיו רובינוביץ, מנסה לענות על השאלה מה כוח הזרוע הימית של איראן. הפרסום במסגרת המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה.
״הצי של הרפובליקה האסלאמית (IRIN), חיל הים של משמרות המהפכה (IRGCN) וצי הספנות המסחרית של הרפובליקה האסלאמית שמובילות אותו שתי חברות: האחת חברת הספנות הלאומית האיראנית (IRISL) והשנייה חברת המכליות הלאומית האיראנית (NITC)״, כותבים בדו״ח המתפרס על עשרים עמודים.
״בשנתיים–שלוש האחרונות חלה עליית מדרגה בהפעלת הכוח הימי האיראני על שני מרכיביו – הצי וחיל הים של משה"מ. עליית מדרגה זו בפעילותה הימית של איראן קשורה במישרין למידת האיום שחשה איראן בשנים האחרונות.
״הכוונה לתקופה מאז נסיגת ארצות הברית תחת ממשלו של הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין באמצע 2018 ,ובמיוחד מאז אמצע 2019 ,כשחלפה תקופת המעבר של שנה שקצב טראמפ לנקיטת סנקציות חמורות שמנעו יצוא של נפט איראני.״
הדו״ח מפרט בפרוטרוט, על בסיס חומרים גלויים, את בניין הכוח הימי האיראני. לקראת הסוף, בשלב המסקנות, הדו״ח נמנע מקביעת מסקנות בינאריות, אך מציין מספר איומים שיכולים להשפיע על ישראל בהקשר זה.
בין היתר, מציין הדו״ח משימות הגנתיות והתקפיות במפרץ הפרסי וסיוע לארגוני "הפרוקסי" הנתונים לשליטתה של איראן, כמו בתימן, לבנון, סוריה ובמידה מסוימת רצועת עזה.
בניין הכוח מאותת גם על זירות רחוקות יותר. ״כמו במפרץ הערבי ובדרום הים האדום, לרבות נוכחות במצרי באב אל־מנדב ואולי אף נוכחות והגעה נועזת יותר לאזור החוף הסורי, לדוגמה להתבססות/התנחלות באחד בנמלים הצפוניים בסוריה – לאטקיה או מינט־אל־ביידה״, כך בדו״ח. צי הספנות המסחרי משמש להובלת נשק והתחמקות מסנקציות בינלאומיות.
הדו״ח אף מציין אפשרות, תיאורטית, להתערבות איראנית בתחומי קידוחי הגז בלבנון אם המדינות לא יגיעו להסכם (ישראל ולבנון). במקרה כזה, טוענים בדו״ח, כי חיזבאללה ואיראן ירתיעו את ישראל מפגיעה בנכסים איראנים באזורי הקידוחים.
בהתייחס לשאלה האם הצי האיראני מסוגל להטיל מצור ימי על ישראל בעת לחימה, הדו״ח לא עונה באופן מלא. עם זאת, כן מצויינים בו תרחישים אפשריים למצור על תעלת סואץ (מצור על מצרים והסחר העולמי).
עוד מציין הדו״ח כי ״לא ניתן למנוע באופן חוקי הגעה של כוח ימי לים האדום או למזרח הים התיכון כך שריחוקה הגאוגרפי של איראן לא צריך להפחית מחומרת האיום הימי מצידה.
״[...] נוסף לפגיעה בתחומיה של מדינת ישראל, בנמליה או בתחומי המים הריבוניים והכלכליים שלה, יש להביא בחשבון את היכולת הימית של איראן לפגוע ביעדי ספנות או בנתיבי השיט לישראל וממנה או בשניהם במוקדים שונים ברחבי המזרח התיכון.״
בהקשר איום מצור ימי על ישראל, מדובר על תרחיש שבו סוחרות לא יכולות או לא רוצות להגיע לנמלי ישראל. כמו גם, הנמלים נדרשים להיות פעילים. לכן, ראשית, יש להתייחס לשאלת תפקוד הנמלים. בוקטור זה יש את איראן ואת חיזבאללה עם יכולות טילאות ומל״טים. אלו יכולים לאיים על תקינות הנמלים.
אם הנמלים עובדים, עולה השאלה האם ציי סוחר ימשיכו להגיע לישראל תחת מתקפה איראנית על צירי הסחר הימי המובילים לישראל. במקרה כזה, חברות הביטוח לא יסכימו לבטח ציי סוחר, ולכן מדינת ישראל צפויה להיות תלויה בכלי שיט השייכים לאנשי עסקים ישראלים או להסתמך על כלי שיט של מדינות ידידותיות כמו ארה״ב שיביאו סחורה לנמלי ישראל.
עוד נקודה היא שנתיבי סחר ימי ארוכים מטבעם. כלומר, איראן לא חייבת לפעול בים התיכון סמוך לחופי ישראל, שטח שמטבעו מעניק יתרון לצה״ל. היא יכולה לפעול בים האדום ובאוקיאנוס ההודי - מקומות שמפחיתים את היתרון של צה״ל. לעומת זאת, ישראל מקיפה עצמה בידידים, בראשם הצי האמריקאי. כך שגם במקומות אלו, למרות נחיתות צה״ל, שיתופי הפעולה מהווים מכפיל כוח ומרתיעים את הצי האיראני.
מחקר חדש של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית מנתח את בניין הכוח הימי של איראן. על פי המחקר, איראן בונה יכולות ימיות מתאימות למפרץ הפרסי, הים האדום, האוקיאנוס ההודי והים התיכון
צה״ל רוכש יכולות חדשות. הן יספיקו מול איראן? צילום: דובר צה״ל
מחקר חדש תחת השם ״הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 22/2021״, מאת שלמה גואטה ומוטי אלהרר, בעריכת פרופ' שאול חורב וד"ר זיו רובינוביץ, מנסה לענות על השאלה מה כוח הזרוע הימית של איראן. הפרסום במסגרת המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה.
״הצי של הרפובליקה האסלאמית (IRIN), חיל הים של משמרות המהפכה (IRGCN) וצי הספנות המסחרית של הרפובליקה האסלאמית שמובילות אותו שתי חברות: האחת חברת הספנות הלאומית האיראנית (IRISL) והשנייה חברת המכליות הלאומית האיראנית (NITC)״, כותבים בדו״ח המתפרס על עשרים עמודים.
״בשנתיים–שלוש האחרונות חלה עליית מדרגה בהפעלת הכוח הימי האיראני על שני מרכיביו – הצי וחיל הים של משה"מ. עליית מדרגה זו בפעילותה הימית של איראן קשורה במישרין למידת האיום שחשה איראן בשנים האחרונות.
״הכוונה לתקופה מאז נסיגת ארצות הברית תחת ממשלו של הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין באמצע 2018 ,ובמיוחד מאז אמצע 2019 ,כשחלפה תקופת המעבר של שנה שקצב טראמפ לנקיטת סנקציות חמורות שמנעו יצוא של נפט איראני.״
הדו״ח מפרט בפרוטרוט, על בסיס חומרים גלויים, את בניין הכוח הימי האיראני. לקראת הסוף, בשלב המסקנות, הדו״ח נמנע מקביעת מסקנות בינאריות, אך מציין מספר איומים שיכולים להשפיע על ישראל בהקשר זה.
בין היתר, מציין הדו״ח משימות הגנתיות והתקפיות במפרץ הפרסי וסיוע לארגוני "הפרוקסי" הנתונים לשליטתה של איראן, כמו בתימן, לבנון, סוריה ובמידה מסוימת רצועת עזה.
בניין הכוח מאותת גם על זירות רחוקות יותר. ״כמו במפרץ הערבי ובדרום הים האדום, לרבות נוכחות במצרי באב אל־מנדב ואולי אף נוכחות והגעה נועזת יותר לאזור החוף הסורי, לדוגמה להתבססות/התנחלות באחד בנמלים הצפוניים בסוריה – לאטקיה או מינט־אל־ביידה״, כך בדו״ח. צי הספנות המסחרי משמש להובלת נשק והתחמקות מסנקציות בינלאומיות.
הדו״ח אף מציין אפשרות, תיאורטית, להתערבות איראנית בתחומי קידוחי הגז בלבנון אם המדינות לא יגיעו להסכם (ישראל ולבנון). במקרה כזה, טוענים בדו״ח, כי חיזבאללה ואיראן ירתיעו את ישראל מפגיעה בנכסים איראנים באזורי הקידוחים.
בהתייחס לשאלה האם הצי האיראני מסוגל להטיל מצור ימי על ישראל בעת לחימה, הדו״ח לא עונה באופן מלא. עם זאת, כן מצויינים בו תרחישים אפשריים למצור על תעלת סואץ (מצור על מצרים והסחר העולמי).
עוד מציין הדו״ח כי ״לא ניתן למנוע באופן חוקי הגעה של כוח ימי לים האדום או למזרח הים התיכון כך שריחוקה הגאוגרפי של איראן לא צריך להפחית מחומרת האיום הימי מצידה.
״[...] נוסף לפגיעה בתחומיה של מדינת ישראל, בנמליה או בתחומי המים הריבוניים והכלכליים שלה, יש להביא בחשבון את היכולת הימית של איראן לפגוע ביעדי ספנות או בנתיבי השיט לישראל וממנה או בשניהם במוקדים שונים ברחבי המזרח התיכון.״
בהקשר איום מצור ימי על ישראל, מדובר על תרחיש שבו סוחרות לא יכולות או לא רוצות להגיע לנמלי ישראל. כמו גם, הנמלים נדרשים להיות פעילים. לכן, ראשית, יש להתייחס לשאלת תפקוד הנמלים. בוקטור זה יש את איראן ואת חיזבאללה עם יכולות טילאות ומל״טים. אלו יכולים לאיים על תקינות הנמלים.
אם הנמלים עובדים, עולה השאלה האם ציי סוחר ימשיכו להגיע לישראל תחת מתקפה איראנית על צירי הסחר הימי המובילים לישראל. במקרה כזה, חברות הביטוח לא יסכימו לבטח ציי סוחר, ולכן מדינת ישראל צפויה להיות תלויה בכלי שיט השייכים לאנשי עסקים ישראלים או להסתמך על כלי שיט של מדינות ידידותיות כמו ארה״ב שיביאו סחורה לנמלי ישראל.
עוד נקודה היא שנתיבי סחר ימי ארוכים מטבעם. כלומר, איראן לא חייבת לפעול בים התיכון סמוך לחופי ישראל, שטח שמטבעו מעניק יתרון לצה״ל. היא יכולה לפעול בים האדום ובאוקיאנוס ההודי - מקומות שמפחיתים את היתרון של צה״ל. לעומת זאת, ישראל מקיפה עצמה בידידים, בראשם הצי האמריקאי. כך שגם במקומות אלו, למרות נחיתות צה״ל, שיתופי הפעולה מהווים מכפיל כוח ומרתיעים את הצי האיראני.
