חוקרות ישראליות: כלי השב"כ אינו יעיל למעקב קורונה - משקרים לציבור
חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה קובעות כי אחוז הטעות בכלי שב"כ למעקב קורונה מגיע ל24 אחוזים. "ניסיון נואש להציג מסקנות שקריות", טוענות החוקרות
עמי רוחקס דומבה
| 16/07/2020
bigstock
חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור, הגישו חוות דעת לוועדת חוץ וביטחון בה הן קוראות לאימוץ אבני דרך להטמעת השימוש ביישומון אזרחי, במקביל לגמילה מהשימוש בשב"כ שאחוז השגיאה בו בגל השני הוא גבוה מאוד.
החוקרות מזהירות כי המשך הסתייעות משרד הבריאות בשב"כ כבד מאוד וכרוך בפגיעה חסרת תקדים בזכות היסוד לפרטיות, קריסה באמון הציבור בגורמי המקצוע בתחום הבריאות כפי שעולה מסקר בזק שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה ופגיעה אסטרטגית במעמדה של ישראל היחידה בין הדמוקרטיות שבחרה לבצע איכון בכפייה על-ידי השירות החשאי.
השתיים קובעות כי יעילות השב"כ אינה גבוהה למרות ניסיון נואש להציג מסקנות שקריות. מחישוב הנתונים הרשמיים שפורסמו עולה כי אחוז השגיאה בגל השני הוא גבוה מאוד ונע בין 17% לכמעט 24%, לעומת שגיאה של 12.8% בגל הראשון. זאת בשעה שעשרות אלפי ישראלים נתונים דה פקטו ב'מעצר בית' ללא הצדקה, ללא מערך השגות וערעורים מתפקד.
ממחקרים המתפרסמים בעולם עולה כי מעקב מגעים דיגיטלי הוא כלי אחד בתוך ארגז הכלים לקטיעת שרשרות הדבקה ואינו יכול לשמש תחליף לחקירה אפידמיולוגית אנושית, מערך בדיקות יעיל ומתפקד ולמעטפת תמיכה במבודדים. בחוות הדעת מציגות החוקרות אבני דרך ליישום והטמעה של יישומון מגן 2, במקביל להפחתת השימוש בשב"כ. לפי ההצעה, היישומון יהיה מבוסס אותות בלוטות' (BLE) הנחשבים מדוייקים יותר מנתוני מיקום וייאספו נתוני GPS רק למקרה של צורך בבדיקה נוספת ובהסכמה.
ההתנגדות העיקרית לשימוש ביישומונים נגעה לחשש מפני אחוזי הטמעה נמוכים, עקב מחקר יחיד שבוצע על-ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, אלא שכוונת המחברים הייתה שגם אימוץ באחוזונים נמוכים יותר באוכלוסייה מסייע במזעור קצב התפשטות הנגיף. בשלב הראשון, יחל קמפיין פרסומי בו ייקבע יעד למיליון התקנות, תוך בדיקת היעילות ופתרונות לאוכלוסייה שאינה מחזיקה טלפון חכם.
אוסטרליה, סינגפור, איסלנד ושוויץ הצליחו בהטמעת יישומונים בזכות קמפיין ציבורי נלווה. בשלב השני, ייערך עידוד חיובי להתקנה וקביעת יעד לשלושה מיליון התקנות וקביעת התקנה כתנאי לשימוש בתחבורה ציבורית. לאחר מכן, יופסק השימוש בשב"כ. לאור שיעורי הטעות בכלי של השב"כ אין צורך להגיע לרמת חדירה של 56% כדי להפוך את היישומון לחלופה יעילה ודי באחוזי חדירה נמוכים יותר.
לצד זאת, יש לעגן את השימוש ביישומונים בחקיקה, בדומה לאוסטרליה, צרפת ואיטליה, תוך קביעת אופן השימוש במידע, סנקציות על שימוש לרעה, דרכי פיקוח פרלמנטרי ושקיפות בנוגע ליעילות השימוש.
חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה קובעות כי אחוז הטעות בכלי שב"כ למעקב קורונה מגיע ל24 אחוזים. "ניסיון נואש להציג מסקנות שקריות", טוענות החוקרות
bigstock
חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור, הגישו חוות דעת לוועדת חוץ וביטחון בה הן קוראות לאימוץ אבני דרך להטמעת השימוש ביישומון אזרחי, במקביל לגמילה מהשימוש בשב"כ שאחוז השגיאה בו בגל השני הוא גבוה מאוד.
החוקרות מזהירות כי המשך הסתייעות משרד הבריאות בשב"כ כבד מאוד וכרוך בפגיעה חסרת תקדים בזכות היסוד לפרטיות, קריסה באמון הציבור בגורמי המקצוע בתחום הבריאות כפי שעולה מסקר בזק שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה ופגיעה אסטרטגית במעמדה של ישראל היחידה בין הדמוקרטיות שבחרה לבצע איכון בכפייה על-ידי השירות החשאי.
השתיים קובעות כי יעילות השב"כ אינה גבוהה למרות ניסיון נואש להציג מסקנות שקריות. מחישוב הנתונים הרשמיים שפורסמו עולה כי אחוז השגיאה בגל השני הוא גבוה מאוד ונע בין 17% לכמעט 24%, לעומת שגיאה של 12.8% בגל הראשון. זאת בשעה שעשרות אלפי ישראלים נתונים דה פקטו ב'מעצר בית' ללא הצדקה, ללא מערך השגות וערעורים מתפקד.
ממחקרים המתפרסמים בעולם עולה כי מעקב מגעים דיגיטלי הוא כלי אחד בתוך ארגז הכלים לקטיעת שרשרות הדבקה ואינו יכול לשמש תחליף לחקירה אפידמיולוגית אנושית, מערך בדיקות יעיל ומתפקד ולמעטפת תמיכה במבודדים. בחוות הדעת מציגות החוקרות אבני דרך ליישום והטמעה של יישומון מגן 2, במקביל להפחתת השימוש בשב"כ. לפי ההצעה, היישומון יהיה מבוסס אותות בלוטות' (BLE) הנחשבים מדוייקים יותר מנתוני מיקום וייאספו נתוני GPS רק למקרה של צורך בבדיקה נוספת ובהסכמה.
ההתנגדות העיקרית לשימוש ביישומונים נגעה לחשש מפני אחוזי הטמעה נמוכים, עקב מחקר יחיד שבוצע על-ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, אלא שכוונת המחברים הייתה שגם אימוץ באחוזונים נמוכים יותר באוכלוסייה מסייע במזעור קצב התפשטות הנגיף. בשלב הראשון, יחל קמפיין פרסומי בו ייקבע יעד למיליון התקנות, תוך בדיקת היעילות ופתרונות לאוכלוסייה שאינה מחזיקה טלפון חכם.
אוסטרליה, סינגפור, איסלנד ושוויץ הצליחו בהטמעת יישומונים בזכות קמפיין ציבורי נלווה. בשלב השני, ייערך עידוד חיובי להתקנה וקביעת יעד לשלושה מיליון התקנות וקביעת התקנה כתנאי לשימוש בתחבורה ציבורית. לאחר מכן, יופסק השימוש בשב"כ. לאור שיעורי הטעות בכלי של השב"כ אין צורך להגיע לרמת חדירה של 56% כדי להפוך את היישומון לחלופה יעילה ודי באחוזי חדירה נמוכים יותר.
לצד זאת, יש לעגן את השימוש ביישומונים בחקיקה, בדומה לאוסטרליה, צרפת ואיטליה, תוך קביעת אופן השימוש במידע, סנקציות על שימוש לרעה, דרכי פיקוח פרלמנטרי ושקיפות בנוגע ליעילות השימוש.
