תם עידן המלחמות הקלאסיות
ישראל נמצאת במלחמה מסוג אחר כבר מסוף שנות ה-90 של המאה שעברה. אל"מ (מיל') עתי שלח, לשעבר מפקד יהל"ם, מאמין שהמערכת הביטחונית חייבת לפתח כלים רלוונטיים וחדשניים כדי להתמודד עם האתגרים והאיומים על גבולותיה
עתי שלח
| 05/02/2015
על מנת להבין מה יכול לקרות ב-2015 חשוב לנתח זאת בראי העשורים שחלפו ואפילו לקחת את שנת 2014 כשנה בדידה רק כמקרה בוחן ולא יותר.
שנת 2014 התפתחה גם היא כשנה המייצגת את המכנה המשותף הרחב ביותר בעולם ובמזרח התיכון בכלל ובמדינת ישראל בפרט, וזו היא תופעת אי הוודאות וההפתעות. כשאני אומר הפתעות אין כוונתי שרק הקברניטים ומקבלי ההחלטות, "מופתעים" דווקא, אלא במבחן התוצאה בהביטנו לאחור, בין אם אני קברניט ומקבל החלטות ובין אם אני אזרח סביר, נוכל לאמור ביושר, "וואלה - את זה לא צפינו או חשבנו שכך יהיה".
אם היינו מנסים לצפות לפני שנה מה יהיה בסוף השנה הזו (2014), ספק אם מישהו היה פוגע, וזאת גם אם היה חשוף למה שהשב"כ או אמ"ן יודעים. בפועל מדינת ישראל וקשת האתגרים עימה היא מתמודדת הינה תמונת מראה של כלל ההתרחשויות במזרח התיכון ובעולם כולו.
בשנים האחרונות אנו חווים באזורנו את "אביב העמים המפורסם", שהתבטא בעלייתם של גופי איסלאם קיצוניים, והתפתחותם של אזורים ללא משילות (UGA). בנוסף הסיר המבעבע של עזה והגחלים הלוחשות תמיד של החיזבאללה וגרורותיו בואך לבנון ומזרח סוריה ומה שביניהם, הם עדיין חלק מהתמונה.
מובן כבר כי לא על האירועים אני בא לכתוב אלא על ההשלכות שלהם להמשך מחד, אבל לא פחות חשוב מכך, מה זה גוזר עלינו מבחינת ריטואל אין סופי ("ספירלת אתגרים") בהיבטי מוכנות וכשירות מבצעית לצד מנופים מדיניים ובין לאומיים? בעיקר, בהיבט על גופי הביטחון האמונים על שמירת המולדת בשילוב עם כלל סוכנויות המודיעין.
אז מה הם המעצבים הביטחוניים שלנו הנגזרים מקשת האיומים והאתגרים המבצעיים סביבנו?
חשוב להביט על אותה קשת של איומים כעל ווקטור רב זירתי, הוא מתפתח כל העת תחת מאפיינים קצת שונים, מוטה גיאוגרפית וארגונית, אבל בעל מכנה משותף רחב ביותר המייצר לכלל המדינות הקלאסיות בעולם, לרבות ישראל, אתגר בטחוני משמעותי. מדובר בהתמודדות אין סופית אל מול מולקולות קטנות מאיימות מפוזרות, היוצרות רשת קורים מטרידה המאיימת על מרכיבים שונים בתוך המדינות ומחוצה להן. זה אומר שכל מיני תופעות פזורות שהיו נחלת מאבקים שונים פה ושם על פני העשורים האחרונים דבקו לכדי מיקשה אחת של איומים ואתגרים עבור מדינות רבות בעולם וזו אינה תופעה חולפת, זו עובדה קיימת המבססת את שורשיה עוד ועוד.
בסופה של שנת 2014 בואך 2015, מדינת ישראל מנהלת כ-7 מעגלי התמודדות בעצמויות שונות בו זמנית: איו"ש - אינתיפאדה שלישית בדרך, "אינתיפאדת ירושלים"?, עזה - רק סיימנו את מבצע "צוק איתן", מתי הבא?, לבנון - חיזבאללה היה ונשאר בבחינת "גחלים לוחשות", מתי יהפוך שוב לאש?, סוריה - אזור ללא משילות בית גידול לג'יהאד העולמי, מתי זה יכה בנו?, גבול ישראל מצרים - פרויקט הגדר עושה את שלו לעת עתה, עד מתי?, איראן - המעגל השלישי, גרעין, עד לא מזמן הייתה איום מספר אחד, ג'יהאד עולמי - טרור בינלאומי כנגד מוסדות יהודיים בכל העולם (בורגס, מומביי, בלגיה) התחזקות כלל ארגוני הג'יהאד הקיצוניים על פלגיהם השונים כאשר במרכז הסתעפויות דאעש השונות וכמובן אל קעידה.
סופן של המלחמות הקלאסיות
כמה תובנות מרכזיות ומשמעויות מן האמור לשנה הבאה ובעיקר לשנים הבאות. ראשית אני רוצה לטפל במונח או במה שקרוי התופעה של הלחימה הא-סימטרית. להבנתי טעות ושגיאה גדולה לנסות ולהגדיר להמשיך את מה שמצוי סביבנו כלחימה א-סימטרית בגופים שונים ולא משנה באיזה אזור. זו לא לחימה א-סימטרית, זו הלחימה מולה אנו מתמודדים כבר כמה שנים, זו לא תופעה, זו מציאות, זו עובדה שאליה צריך להתכונן, ולהתכונן בראש ובראשונה תודעתית.
תם עידן המלחמות הקלאסיות, אם הן תשובנה הן תהיינה בבחינת תופעה חדשה בעת הזאת, בעוד שהלחימה הרווחת כיום בכלל המקומות על פני הגלובוס היא הלחימה העכשווית, זו אינה תופעה ההולכת להיעלם. נהפוך הוא, היא תבסס עצמה יותר ויותר משום שהאיומים מולם מתמודדים מגדירים דפוס לחימה אחר ובסיסי. אסור לייחד פרק בנפרד בקורסים הצבאיים השונים בו מנתחים את ארגוני הגרילה ומה הם מתכננים ומה הם עושים וכיו"ב. אלו הם הפרקים המרכזיים המובילים, המצפן המרכזי לבניין הכוח בכל צבאות העולם וגם בצה"ל, וככזה אסור יותר להסתכל על מבצעי העיצוב השונים בעזה ("עמוד ענן", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן") ולומר, "אה אלו הם עימותים מקומיים לא מאפיינים, אל לנו להסיק מהם למקומות אחרים אלא רק לעזה כמקרה פרטי ומקומי" - זו טעות.
יש לקחת את מבצעי עזה השונים לרבות אירועי "שובו אחים" (חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים באיו"ש ביוני 2014) כאירועים שילכו ויהפכו תכופים, ולא בגלל שכרגע החליט היריב שזה מה שהוא עושה עד המלחמה הגדולה הבאה, אלא מתוך הבנה ברורה שזו המלחמה העכשווית לעשורים הבאים.
להבנתי, תמונת 2104 המתעתעת תימשך כאשר היא ממשיכה לייצר הפתעות והבלחות מקומיות מסוגים שונים, זאת לצד התכנות הולכת וגוברת לעימות בעצימות גבוהה יותר מול החיזבאללה בלבנון. זה לא חייב לקרות אבל זה בהחלט עשוי להתממש, ואז נמצא עצמנו שוב נלחמים באזורים רווי אוכלוסייה בלתי מעורבת, מתמודדים עם תופעות הולכות ומתפתחות של מעמקי האדמה לסוגיה. כמובן שיהיה ירי תלול מסלול למרכז הארץ, רק שזהו אינו דבר חדש, אני חושש כי הם ינסו לפגוע ביכולות האב של הגנת שמי המדינה לרבות שימוש הולך ונרחב בכלים בלתי מאוישים, לוחמת רשת רחבה ומתוחכמת לסוגיה ועוד.
בנוסף, אם כבר מדברים על החיזבאללה, אי אפשר להתעלם מתהליכי ההתעצמות השונים אותם עבר בשנים מאז מלחמת לבנון השנייה ולכן לבל נופתע אם נמצא עצמנו בשטח מדינת ישראל במרחבי הגבול הצפוני מותקפים על ידי כוחות קרקעיים נרחבים, בסדר גודל של חטיבות חי"ר.
אבל, גם אם לא יתממש המאבק מול החיזבאללה הרי שגם עימות בגבול המזרחי בואך סוריה יטמון בחובו אתגר מבצעי רחב היקף בעל מאפיינים שונים, אשר ידרוש מאתנו רמת מוכנות גבוהה ביותר. כוחות היבשה ידרשו עוד ועוד להרחיב יכולות וכשירויות ללחימה צפופה בטווחים קצרים אל מול אוכלוסייה בלתי מעורבת.
עולם המכשולים הטבעיים והמלאכותיים יגדל ויאתגר אותנו מול מלכודות פתאים, מטענים מערכות תת קרקעיות ועוד מיני "תופינים". מעבר לכוחות הקרקעיים אין ספק שהגנת שמי המולדת והשמירה על העליונות הימית, העליונות האווירית, ולא פחות חשוב מכך, העליונות "ברשת" ימשיכו להוות חצים מרכזיים לבניין הכוח ולאפקטיביות מבצעית בלחימה.
כל עימות בחזית אחת, יכול ואף צפוי שכך יתממש, להבעיר גזרות נוספות. מכאן שיש להיערך, וזה לא חדש, ללחימה ביותר מחזית או זירה אחת.
להערכתי 2015 תהיה המשכה של 2014. מצד אחד הכול נראה כאילו רגוע, מצד שני הכול ייתכן ואפשרי. בעידן של הרשתות החברתיות, בעידן של הג'יהאד העולמי, חוק הכלים השלובים בטרור עובד שעות רבות ונוספות, מכאן שבכל רגע נתון ארגון טרור כזה או אחר בטריטוריה זו או אחרת ערוך על מנת לזנב ולפגע בנו.
הציווי העליון והמוכר בעת הזו כמו בעבר הוא לא להיערך למה שהיה אלא למה שיהיה, ולא תמיד ניתן לדעת זאת בדיוק ובבירור ולשם כך יש לבנות "ארגזי כלים" בעלי יכולות התאמה וגמישויות רחבות עד כמה שרק ניתן. מדינת ישראל כבר בונה את מערכיה וככזו היא צריכה להתמיד בבניין כוח המותאם למציאות הקיימת ולא להניח לרגע, לעולם, כי מדובר בתופעה מקומית, מעין לחימה א-סימטרית המנוכסת למקום אחד נקודתי, שבעוד רגע תחזור לדפוסי הלחימה הרגילים הקלאסיים.
כבר מזמן תם עידן המלחמה הקלאסית. אנחנו נמצאים במלחמה אחרת מסוף שנות ה-90 של המאה שעברה, ובטח שמתחילת שנות ה-2000.
ארגזי הכלים חייבים להתמלא בכלים רלוונטיים חדשניים ומעודכנים לעת הזו, ולעתיד לבוא בעשורים הקרובים.
***
אל"מ (מיל') עתי שלח, לשעבר מפקד בכיר בחה"ן. בין היתר כיהן כמפקד יהל"ם, כמפקד היחידה לאבטחת אישים וכמפקד מרכז אב"כ של צה"ל. כיום מכהן כמנכ"ל חברת ESG ((Engineering Solutions Group
ישראל נמצאת במלחמה מסוג אחר כבר מסוף שנות ה-90 של המאה שעברה. אל"מ (מיל') עתי שלח, לשעבר מפקד יהל"ם, מאמין שהמערכת הביטחונית חייבת לפתח כלים רלוונטיים וחדשניים כדי להתמודד עם האתגרים והאיומים על גבולותיה
על מנת להבין מה יכול לקרות ב-2015 חשוב לנתח זאת בראי העשורים שחלפו ואפילו לקחת את שנת 2014 כשנה בדידה רק כמקרה בוחן ולא יותר.
שנת 2014 התפתחה גם היא כשנה המייצגת את המכנה המשותף הרחב ביותר בעולם ובמזרח התיכון בכלל ובמדינת ישראל בפרט, וזו היא תופעת אי הוודאות וההפתעות. כשאני אומר הפתעות אין כוונתי שרק הקברניטים ומקבלי ההחלטות, "מופתעים" דווקא, אלא במבחן התוצאה בהביטנו לאחור, בין אם אני קברניט ומקבל החלטות ובין אם אני אזרח סביר, נוכל לאמור ביושר, "וואלה - את זה לא צפינו או חשבנו שכך יהיה".
אם היינו מנסים לצפות לפני שנה מה יהיה בסוף השנה הזו (2014), ספק אם מישהו היה פוגע, וזאת גם אם היה חשוף למה שהשב"כ או אמ"ן יודעים. בפועל מדינת ישראל וקשת האתגרים עימה היא מתמודדת הינה תמונת מראה של כלל ההתרחשויות במזרח התיכון ובעולם כולו.
בשנים האחרונות אנו חווים באזורנו את "אביב העמים המפורסם", שהתבטא בעלייתם של גופי איסלאם קיצוניים, והתפתחותם של אזורים ללא משילות (UGA). בנוסף הסיר המבעבע של עזה והגחלים הלוחשות תמיד של החיזבאללה וגרורותיו בואך לבנון ומזרח סוריה ומה שביניהם, הם עדיין חלק מהתמונה.
מובן כבר כי לא על האירועים אני בא לכתוב אלא על ההשלכות שלהם להמשך מחד, אבל לא פחות חשוב מכך, מה זה גוזר עלינו מבחינת ריטואל אין סופי ("ספירלת אתגרים") בהיבטי מוכנות וכשירות מבצעית לצד מנופים מדיניים ובין לאומיים? בעיקר, בהיבט על גופי הביטחון האמונים על שמירת המולדת בשילוב עם כלל סוכנויות המודיעין.
אז מה הם המעצבים הביטחוניים שלנו הנגזרים מקשת האיומים והאתגרים המבצעיים סביבנו?
חשוב להביט על אותה קשת של איומים כעל ווקטור רב זירתי, הוא מתפתח כל העת תחת מאפיינים קצת שונים, מוטה גיאוגרפית וארגונית, אבל בעל מכנה משותף רחב ביותר המייצר לכלל המדינות הקלאסיות בעולם, לרבות ישראל, אתגר בטחוני משמעותי. מדובר בהתמודדות אין סופית אל מול מולקולות קטנות מאיימות מפוזרות, היוצרות רשת קורים מטרידה המאיימת על מרכיבים שונים בתוך המדינות ומחוצה להן. זה אומר שכל מיני תופעות פזורות שהיו נחלת מאבקים שונים פה ושם על פני העשורים האחרונים דבקו לכדי מיקשה אחת של איומים ואתגרים עבור מדינות רבות בעולם וזו אינה תופעה חולפת, זו עובדה קיימת המבססת את שורשיה עוד ועוד.
בסופה של שנת 2014 בואך 2015, מדינת ישראל מנהלת כ-7 מעגלי התמודדות בעצמויות שונות בו זמנית: איו"ש - אינתיפאדה שלישית בדרך, "אינתיפאדת ירושלים"?, עזה - רק סיימנו את מבצע "צוק איתן", מתי הבא?, לבנון - חיזבאללה היה ונשאר בבחינת "גחלים לוחשות", מתי יהפוך שוב לאש?, סוריה - אזור ללא משילות בית גידול לג'יהאד העולמי, מתי זה יכה בנו?, גבול ישראל מצרים - פרויקט הגדר עושה את שלו לעת עתה, עד מתי?, איראן - המעגל השלישי, גרעין, עד לא מזמן הייתה איום מספר אחד, ג'יהאד עולמי - טרור בינלאומי כנגד מוסדות יהודיים בכל העולם (בורגס, מומביי, בלגיה) התחזקות כלל ארגוני הג'יהאד הקיצוניים על פלגיהם השונים כאשר במרכז הסתעפויות דאעש השונות וכמובן אל קעידה.
סופן של המלחמות הקלאסיות
כמה תובנות מרכזיות ומשמעויות מן האמור לשנה הבאה ובעיקר לשנים הבאות. ראשית אני רוצה לטפל במונח או במה שקרוי התופעה של הלחימה הא-סימטרית. להבנתי טעות ושגיאה גדולה לנסות ולהגדיר להמשיך את מה שמצוי סביבנו כלחימה א-סימטרית בגופים שונים ולא משנה באיזה אזור. זו לא לחימה א-סימטרית, זו הלחימה מולה אנו מתמודדים כבר כמה שנים, זו לא תופעה, זו מציאות, זו עובדה שאליה צריך להתכונן, ולהתכונן בראש ובראשונה תודעתית.
תם עידן המלחמות הקלאסיות, אם הן תשובנה הן תהיינה בבחינת תופעה חדשה בעת הזאת, בעוד שהלחימה הרווחת כיום בכלל המקומות על פני הגלובוס היא הלחימה העכשווית, זו אינה תופעה ההולכת להיעלם. נהפוך הוא, היא תבסס עצמה יותר ויותר משום שהאיומים מולם מתמודדים מגדירים דפוס לחימה אחר ובסיסי. אסור לייחד פרק בנפרד בקורסים הצבאיים השונים בו מנתחים את ארגוני הגרילה ומה הם מתכננים ומה הם עושים וכיו"ב. אלו הם הפרקים המרכזיים המובילים, המצפן המרכזי לבניין הכוח בכל צבאות העולם וגם בצה"ל, וככזה אסור יותר להסתכל על מבצעי העיצוב השונים בעזה ("עמוד ענן", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן") ולומר, "אה אלו הם עימותים מקומיים לא מאפיינים, אל לנו להסיק מהם למקומות אחרים אלא רק לעזה כמקרה פרטי ומקומי" - זו טעות.
יש לקחת את מבצעי עזה השונים לרבות אירועי "שובו אחים" (חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים באיו"ש ביוני 2014) כאירועים שילכו ויהפכו תכופים, ולא בגלל שכרגע החליט היריב שזה מה שהוא עושה עד המלחמה הגדולה הבאה, אלא מתוך הבנה ברורה שזו המלחמה העכשווית לעשורים הבאים.
להבנתי, תמונת 2104 המתעתעת תימשך כאשר היא ממשיכה לייצר הפתעות והבלחות מקומיות מסוגים שונים, זאת לצד התכנות הולכת וגוברת לעימות בעצימות גבוהה יותר מול החיזבאללה בלבנון. זה לא חייב לקרות אבל זה בהחלט עשוי להתממש, ואז נמצא עצמנו שוב נלחמים באזורים רווי אוכלוסייה בלתי מעורבת, מתמודדים עם תופעות הולכות ומתפתחות של מעמקי האדמה לסוגיה. כמובן שיהיה ירי תלול מסלול למרכז הארץ, רק שזהו אינו דבר חדש, אני חושש כי הם ינסו לפגוע ביכולות האב של הגנת שמי המדינה לרבות שימוש הולך ונרחב בכלים בלתי מאוישים, לוחמת רשת רחבה ומתוחכמת לסוגיה ועוד.
בנוסף, אם כבר מדברים על החיזבאללה, אי אפשר להתעלם מתהליכי ההתעצמות השונים אותם עבר בשנים מאז מלחמת לבנון השנייה ולכן לבל נופתע אם נמצא עצמנו בשטח מדינת ישראל במרחבי הגבול הצפוני מותקפים על ידי כוחות קרקעיים נרחבים, בסדר גודל של חטיבות חי"ר.
אבל, גם אם לא יתממש המאבק מול החיזבאללה הרי שגם עימות בגבול המזרחי בואך סוריה יטמון בחובו אתגר מבצעי רחב היקף בעל מאפיינים שונים, אשר ידרוש מאתנו רמת מוכנות גבוהה ביותר. כוחות היבשה ידרשו עוד ועוד להרחיב יכולות וכשירויות ללחימה צפופה בטווחים קצרים אל מול אוכלוסייה בלתי מעורבת.
עולם המכשולים הטבעיים והמלאכותיים יגדל ויאתגר אותנו מול מלכודות פתאים, מטענים מערכות תת קרקעיות ועוד מיני "תופינים". מעבר לכוחות הקרקעיים אין ספק שהגנת שמי המולדת והשמירה על העליונות הימית, העליונות האווירית, ולא פחות חשוב מכך, העליונות "ברשת" ימשיכו להוות חצים מרכזיים לבניין הכוח ולאפקטיביות מבצעית בלחימה.
כל עימות בחזית אחת, יכול ואף צפוי שכך יתממש, להבעיר גזרות נוספות. מכאן שיש להיערך, וזה לא חדש, ללחימה ביותר מחזית או זירה אחת.
להערכתי 2015 תהיה המשכה של 2014. מצד אחד הכול נראה כאילו רגוע, מצד שני הכול ייתכן ואפשרי. בעידן של הרשתות החברתיות, בעידן של הג'יהאד העולמי, חוק הכלים השלובים בטרור עובד שעות רבות ונוספות, מכאן שבכל רגע נתון ארגון טרור כזה או אחר בטריטוריה זו או אחרת ערוך על מנת לזנב ולפגע בנו.
הציווי העליון והמוכר בעת הזו כמו בעבר הוא לא להיערך למה שהיה אלא למה שיהיה, ולא תמיד ניתן לדעת זאת בדיוק ובבירור ולשם כך יש לבנות "ארגזי כלים" בעלי יכולות התאמה וגמישויות רחבות עד כמה שרק ניתן. מדינת ישראל כבר בונה את מערכיה וככזו היא צריכה להתמיד בבניין כוח המותאם למציאות הקיימת ולא להניח לרגע, לעולם, כי מדובר בתופעה מקומית, מעין לחימה א-סימטרית המנוכסת למקום אחד נקודתי, שבעוד רגע תחזור לדפוסי הלחימה הרגילים הקלאסיים.
כבר מזמן תם עידן המלחמה הקלאסית. אנחנו נמצאים במלחמה אחרת מסוף שנות ה-90 של המאה שעברה, ובטח שמתחילת שנות ה-2000.
ארגזי הכלים חייבים להתמלא בכלים רלוונטיים חדשניים ומעודכנים לעת הזו, ולעתיד לבוא בעשורים הקרובים.
***
אל"מ (מיל') עתי שלח, לשעבר מפקד בכיר בחה"ן. בין היתר כיהן כמפקד יהל"ם, כמפקד היחידה לאבטחת אישים וכמפקד מרכז אב"כ של צה"ל. כיום מכהן כמנכ"ל חברת ESG ((Engineering Solutions Group
