מזרח תיכון מחודש
סוריה עדיין מדממת וסוף לעימותים אינו נראה באופק. האם נוצרו לישראל הזדמנויות על רקע המצב שנוצר?
חנן גפן
| 06/12/2014
מלחמת האזרחים בסוריה מגיעה לשנתה השלישית. אין הכרעה במלחמה הזו. יש מפסידים. אלו הם האזרחים הסוריים. הסתכלות על המצב בסוריה בעיניים ישראליות, וניסיון למצוא נתיב נכון אל מול ההתרחשויות - מעלים תובנות ותרחישים מפתיעים.
יכולת העמידה של המשטר העלאווי בהחלט מרשימה, היא מצביעה על לכידותה של העדה ועל נאמנותם, או אמונתם במשטר, של הגורמים הנוספים המצטופפים בצלו של המשטר, כמו הדרוזים, הנוצרים, וחלק ממעמד הביניים הגבוה של הסונים. מנגד, ההתקוממות האזרחית שבתחילה הייתה נגד הקבוצה השלטת בדמשק, משפחת אסד ומנגנוני המודיעין המדכאים, הפכה בהמשך, לאור התמשכות המרד והאכזריות שבה פעל המשטר ושותפיו השיעים למלחמה נגד הציר – עלאווי- שיעי.
הצלחות המשטר והחיזבאללה בקרבות באזור אלקוצייר ובניאס, הטיהור האתני של האוכלוסייה הסונית וההרג שנלווה לכך, הביאו להתעוררות העולם המוסלמי ולעידוד ג'יהאד חוצה גבולות. מבחינת האזרחים הסורים, שתמכו במרד ללא סייג בשלב הראשון, התמים שלו, הפך השלב השני לסיוט: אנרכיה שפשתה באזורים מרכזיים (חלב, אידליב , ראקה), מלחמת כנופיות, שוד וביזה, חדירת ארגונים איסלאמיים קיצוניים אל סוריה וניסיון להשליט את חוק השריעה באזורים שנכבשו על ידם.
כך התגבשו מספר מחנות: המחנה העלאווי - שיעי , מחנה הסונים המתונים ומחנה המוסלמים הקיצוניים. עדות המיעוטים, הכורדים, הדרוזים והנוצרים על כיתותיהם השונות נמצאות במרחקים שונים בין המחנות, בוחנות כל העת את ההתפתחות ומעריכות את מצבן בהתאם.
בשלב השלישי של המלחמה, שאנו ניצבים לפתחו, יעוצב האזור שנקרא סוריה מחדש. מלחמת האזרחים פרמה רבים מהתפרים של סוריה, אשר הוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה בחיבור מלאכותי, פרי אינטרסים מצטלבים של בריטניה וצרפת. העיצוב יתרחש בתנאים כמעט בלתי אפשריים. לצד הפסקות לחימה זמניות בפיקוח בינלאומי ואולי בשיתוף כוחות בינלאומיים, ארגונים קיצוניים ימשיכו להילחם, כל הצדדים ינסו להרחיב ולגדר את אזורי הליבה, על ידי טיהור אתני, או "עידוד" הגירה מרצון.
המשטר העלאווי וההנהגה הסונית המתונה יעשו כל אחד מאמצים לעצירת גל הלוחמים הקיצוניים המוסלמים הזרים ומניעת השתלטות התנועה האיסלאמית על סדר היום. יוזרם סיוע בין-ערבי ובינלאומי לבניה מחדש של הערים ליישוב מיליוני העקורים והפליטים. הקהילה הבינלאומית לא תעבור לסדר היום על מעשי הזוועה שבוצעו על ידי כל הצדדים, אלה ייבחנו בבתי המשפט לפשעי מלחמה. התיעוד של מעשי הזוועה שעולה לרשת האינטרנט יהיה בסיס לעבודה של צוותים רבים עוד הרבה שנים, והפרסומים הנלווים ימשיכו להסעיר את הרוחות בסוריה.
במקביל, נקמות דם ימשיכו וירדפו את סוריה בשנים הבאות. אל מול כל אלה, מאזן הסיכונים והסיכויים מבחינת מדינת ישראל מציף היבטים מפתיעים. צבא סוריה נחלש מאד והוא יועסק בשנים הקרובות בהתמודדות עם בעיות הפנים ובשימור איורי השליטה, העלאווים ברובם. הצבא מזוהה כבר היום כצבא עדתי. המשטר ויתר על ההתמודדות עם ישראל כיעד. הוויתור על הנשק הכימי הייתה החלטה אסטרטגית להתמקד בשימור המשטר בלבד.
הקיצוניים המוסלמיים מנסים להכתיב את כיוון המלחמה בסוריה. הם דוחפים לקיצוניות ולהמשך הלחימה ללא פשרות, האיום שארגון קיצוני כמו "המדינה האיסלאמית בעיראק וסוריה" מציב לאוכלוסייה הסורית, הביא כבר לקרבות בין הארגונים הסונים לבין עצמם, חטיפה, אונס והרג של פעילים ומנהיגים. אלו ימשיכו לבצע פעילויות גם מול ישראל כחלק מהמאבקים הפנימיים על דעת הקהל בסוריה ובעולם הערבי. הפיצול הרב של המחנות היריבים, הן המשטר והן הכוחות המורדים והיעדר כוח מרכזי שסביבו ניתן לבנות אסטרטגית הישרדות ארוכת ימים ואיתנה, מניעים את הקבוצות השונות לחפש תמיכה במדינות שכנות. הסיוע ההומניטרי הניתן לכוחות המורדים לאורך גבול רמת הגולן הוא דוגמא גלויה למחצה.
ניתן להעריך שכוחות מתונים, סונים ואחרים יבקשו לקיים צינורות הידברות חשאיים עם מדינת ישראל. תיתכנה גם תפניות הרבה יותר מהפכניות. המשטר העלאווי רואה עצמו היום כמגן חילוני מפני הפנאטיות הדתית הסונית, של אל-קעידה וקבוצות אחרות. התמשכות מצב הלחימה בסוריה, והתקדמות הקבוצות הקיצוניות יביאו להתקרבות בין המשטר בסוריה, עם אסד ובלעדיו, למדינות המערב. האם ייתכן גם שיתוף פעולה בין ישראל למשטר העלאווי בדמשק בהתמודדות עם כוחות אלה לאורך הגבול עם ישראל וירדן? תיתכן מערכת מסועפת של קשרים מקבילים, פרדוקסלית כמעט, בין ישראל לסונים המתונים ולעלאווים נגד הקיצוניים המוסלמיים. האירועים בסוריה טורפים את הקלפים ומשנים סדרים בני מאה שנה.
במצב של ארגון הקלפים מחדש כמעט הכול יכול לקרות.
***
תא"ל (מיל') חנן גפן שירת בעברו כמפקד יחידת 8200 של חיל המודיעין
סוריה עדיין מדממת וסוף לעימותים אינו נראה באופק. האם נוצרו לישראל הזדמנויות על רקע המצב שנוצר?
חנן גפן
| 06/12/2014
מלחמת האזרחים בסוריה מגיעה לשנתה השלישית. אין הכרעה במלחמה הזו. יש מפסידים. אלו הם האזרחים הסוריים. הסתכלות על המצב בסוריה בעיניים ישראליות, וניסיון למצוא נתיב נכון אל מול ההתרחשויות - מעלים תובנות ותרחישים מפתיעים.
יכולת העמידה של המשטר העלאווי בהחלט מרשימה, היא מצביעה על לכידותה של העדה ועל נאמנותם, או אמונתם במשטר, של הגורמים הנוספים המצטופפים בצלו של המשטר, כמו הדרוזים, הנוצרים, וחלק ממעמד הביניים הגבוה של הסונים. מנגד, ההתקוממות האזרחית שבתחילה הייתה נגד הקבוצה השלטת בדמשק, משפחת אסד ומנגנוני המודיעין המדכאים, הפכה בהמשך, לאור התמשכות המרד והאכזריות שבה פעל המשטר ושותפיו השיעים למלחמה נגד הציר – עלאווי- שיעי.
הצלחות המשטר והחיזבאללה בקרבות באזור אלקוצייר ובניאס, הטיהור האתני של האוכלוסייה הסונית וההרג שנלווה לכך, הביאו להתעוררות העולם המוסלמי ולעידוד ג'יהאד חוצה גבולות. מבחינת האזרחים הסורים, שתמכו במרד ללא סייג בשלב הראשון, התמים שלו, הפך השלב השני לסיוט: אנרכיה שפשתה באזורים מרכזיים (חלב, אידליב , ראקה), מלחמת כנופיות, שוד וביזה, חדירת ארגונים איסלאמיים קיצוניים אל סוריה וניסיון להשליט את חוק השריעה באזורים שנכבשו על ידם.
כך התגבשו מספר מחנות: המחנה העלאווי - שיעי , מחנה הסונים המתונים ומחנה המוסלמים הקיצוניים. עדות המיעוטים, הכורדים, הדרוזים והנוצרים על כיתותיהם השונות נמצאות במרחקים שונים בין המחנות, בוחנות כל העת את ההתפתחות ומעריכות את מצבן בהתאם.
בשלב השלישי של המלחמה, שאנו ניצבים לפתחו, יעוצב האזור שנקרא סוריה מחדש. מלחמת האזרחים פרמה רבים מהתפרים של סוריה, אשר הוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה בחיבור מלאכותי, פרי אינטרסים מצטלבים של בריטניה וצרפת. העיצוב יתרחש בתנאים כמעט בלתי אפשריים. לצד הפסקות לחימה זמניות בפיקוח בינלאומי ואולי בשיתוף כוחות בינלאומיים, ארגונים קיצוניים ימשיכו להילחם, כל הצדדים ינסו להרחיב ולגדר את אזורי הליבה, על ידי טיהור אתני, או "עידוד" הגירה מרצון.
המשטר העלאווי וההנהגה הסונית המתונה יעשו כל אחד מאמצים לעצירת גל הלוחמים הקיצוניים המוסלמים הזרים ומניעת השתלטות התנועה האיסלאמית על סדר היום. יוזרם סיוע בין-ערבי ובינלאומי לבניה מחדש של הערים ליישוב מיליוני העקורים והפליטים. הקהילה הבינלאומית לא תעבור לסדר היום על מעשי הזוועה שבוצעו על ידי כל הצדדים, אלה ייבחנו בבתי המשפט לפשעי מלחמה. התיעוד של מעשי הזוועה שעולה לרשת האינטרנט יהיה בסיס לעבודה של צוותים רבים עוד הרבה שנים, והפרסומים הנלווים ימשיכו להסעיר את הרוחות בסוריה.
במקביל, נקמות דם ימשיכו וירדפו את סוריה בשנים הבאות. אל מול כל אלה, מאזן הסיכונים והסיכויים מבחינת מדינת ישראל מציף היבטים מפתיעים. צבא סוריה נחלש מאד והוא יועסק בשנים הקרובות בהתמודדות עם בעיות הפנים ובשימור איורי השליטה, העלאווים ברובם. הצבא מזוהה כבר היום כצבא עדתי. המשטר ויתר על ההתמודדות עם ישראל כיעד. הוויתור על הנשק הכימי הייתה החלטה אסטרטגית להתמקד בשימור המשטר בלבד.
הקיצוניים המוסלמיים מנסים להכתיב את כיוון המלחמה בסוריה. הם דוחפים לקיצוניות ולהמשך הלחימה ללא פשרות, האיום שארגון קיצוני כמו "המדינה האיסלאמית בעיראק וסוריה" מציב לאוכלוסייה הסורית, הביא כבר לקרבות בין הארגונים הסונים לבין עצמם, חטיפה, אונס והרג של פעילים ומנהיגים. אלו ימשיכו לבצע פעילויות גם מול ישראל כחלק מהמאבקים הפנימיים על דעת הקהל בסוריה ובעולם הערבי. הפיצול הרב של המחנות היריבים, הן המשטר והן הכוחות המורדים והיעדר כוח מרכזי שסביבו ניתן לבנות אסטרטגית הישרדות ארוכת ימים ואיתנה, מניעים את הקבוצות השונות לחפש תמיכה במדינות שכנות. הסיוע ההומניטרי הניתן לכוחות המורדים לאורך גבול רמת הגולן הוא דוגמא גלויה למחצה.
ניתן להעריך שכוחות מתונים, סונים ואחרים יבקשו לקיים צינורות הידברות חשאיים עם מדינת ישראל. תיתכנה גם תפניות הרבה יותר מהפכניות. המשטר העלאווי רואה עצמו היום כמגן חילוני מפני הפנאטיות הדתית הסונית, של אל-קעידה וקבוצות אחרות. התמשכות מצב הלחימה בסוריה, והתקדמות הקבוצות הקיצוניות יביאו להתקרבות בין המשטר בסוריה, עם אסד ובלעדיו, למדינות המערב. האם ייתכן גם שיתוף פעולה בין ישראל למשטר העלאווי בדמשק בהתמודדות עם כוחות אלה לאורך הגבול עם ישראל וירדן? תיתכן מערכת מסועפת של קשרים מקבילים, פרדוקסלית כמעט, בין ישראל לסונים המתונים ולעלאווים נגד הקיצוניים המוסלמיים. האירועים בסוריה טורפים את הקלפים ומשנים סדרים בני מאה שנה.
במצב של ארגון הקלפים מחדש כמעט הכול יכול לקרות.
***
תא"ל (מיל') חנן גפן שירת בעברו כמפקד יחידת 8200 של חיל המודיעין
יכולת העמידה של המשטר העלאווי בהחלט מרשימה, היא מצביעה על לכידותה של העדה ועל נאמנותם, או אמונתם במשטר, של הגורמים הנוספים המצטופפים בצלו של המשטר, כמו הדרוזים, הנוצרים, וחלק ממעמד הביניים הגבוה של הסונים. מנגד, ההתקוממות האזרחית שבתחילה הייתה נגד הקבוצה השלטת בדמשק, משפחת אסד ומנגנוני המודיעין המדכאים, הפכה בהמשך, לאור התמשכות המרד והאכזריות שבה פעל המשטר ושותפיו השיעים למלחמה נגד הציר – עלאווי- שיעי.
הצלחות המשטר והחיזבאללה בקרבות באזור אלקוצייר ובניאס, הטיהור האתני של האוכלוסייה הסונית וההרג שנלווה לכך, הביאו להתעוררות העולם המוסלמי ולעידוד ג'יהאד חוצה גבולות. מבחינת האזרחים הסורים, שתמכו במרד ללא סייג בשלב הראשון, התמים שלו, הפך השלב השני לסיוט: אנרכיה שפשתה באזורים מרכזיים (חלב, אידליב , ראקה), מלחמת כנופיות, שוד וביזה, חדירת ארגונים איסלאמיים קיצוניים אל סוריה וניסיון להשליט את חוק השריעה באזורים שנכבשו על ידם.
כך התגבשו מספר מחנות: המחנה העלאווי - שיעי , מחנה הסונים המתונים ומחנה המוסלמים הקיצוניים. עדות המיעוטים, הכורדים, הדרוזים והנוצרים על כיתותיהם השונות נמצאות במרחקים שונים בין המחנות, בוחנות כל העת את ההתפתחות ומעריכות את מצבן בהתאם.
בשלב השלישי של המלחמה, שאנו ניצבים לפתחו, יעוצב האזור שנקרא סוריה מחדש. מלחמת האזרחים פרמה רבים מהתפרים של סוריה, אשר הוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה בחיבור מלאכותי, פרי אינטרסים מצטלבים של בריטניה וצרפת. העיצוב יתרחש בתנאים כמעט בלתי אפשריים. לצד הפסקות לחימה זמניות בפיקוח בינלאומי ואולי בשיתוף כוחות בינלאומיים, ארגונים קיצוניים ימשיכו להילחם, כל הצדדים ינסו להרחיב ולגדר את אזורי הליבה, על ידי טיהור אתני, או "עידוד" הגירה מרצון.
המשטר העלאווי וההנהגה הסונית המתונה יעשו כל אחד מאמצים לעצירת גל הלוחמים הקיצוניים המוסלמים הזרים ומניעת השתלטות התנועה האיסלאמית על סדר היום. יוזרם סיוע בין-ערבי ובינלאומי לבניה מחדש של הערים ליישוב מיליוני העקורים והפליטים. הקהילה הבינלאומית לא תעבור לסדר היום על מעשי הזוועה שבוצעו על ידי כל הצדדים, אלה ייבחנו בבתי המשפט לפשעי מלחמה. התיעוד של מעשי הזוועה שעולה לרשת האינטרנט יהיה בסיס לעבודה של צוותים רבים עוד הרבה שנים, והפרסומים הנלווים ימשיכו להסעיר את הרוחות בסוריה.
במקביל, נקמות דם ימשיכו וירדפו את סוריה בשנים הבאות. אל מול כל אלה, מאזן הסיכונים והסיכויים מבחינת מדינת ישראל מציף היבטים מפתיעים. צבא סוריה נחלש מאד והוא יועסק בשנים הקרובות בהתמודדות עם בעיות הפנים ובשימור איורי השליטה, העלאווים ברובם. הצבא מזוהה כבר היום כצבא עדתי. המשטר ויתר על ההתמודדות עם ישראל כיעד. הוויתור על הנשק הכימי הייתה החלטה אסטרטגית להתמקד בשימור המשטר בלבד.
הקיצוניים המוסלמיים מנסים להכתיב את כיוון המלחמה בסוריה. הם דוחפים לקיצוניות ולהמשך הלחימה ללא פשרות, האיום שארגון קיצוני כמו "המדינה האיסלאמית בעיראק וסוריה" מציב לאוכלוסייה הסורית, הביא כבר לקרבות בין הארגונים הסונים לבין עצמם, חטיפה, אונס והרג של פעילים ומנהיגים. אלו ימשיכו לבצע פעילויות גם מול ישראל כחלק מהמאבקים הפנימיים על דעת הקהל בסוריה ובעולם הערבי. הפיצול הרב של המחנות היריבים, הן המשטר והן הכוחות המורדים והיעדר כוח מרכזי שסביבו ניתן לבנות אסטרטגית הישרדות ארוכת ימים ואיתנה, מניעים את הקבוצות השונות לחפש תמיכה במדינות שכנות. הסיוע ההומניטרי הניתן לכוחות המורדים לאורך גבול רמת הגולן הוא דוגמא גלויה למחצה.
ניתן להעריך שכוחות מתונים, סונים ואחרים יבקשו לקיים צינורות הידברות חשאיים עם מדינת ישראל. תיתכנה גם תפניות הרבה יותר מהפכניות. המשטר העלאווי רואה עצמו היום כמגן חילוני מפני הפנאטיות הדתית הסונית, של אל-קעידה וקבוצות אחרות. התמשכות מצב הלחימה בסוריה, והתקדמות הקבוצות הקיצוניות יביאו להתקרבות בין המשטר בסוריה, עם אסד ובלעדיו, למדינות המערב. האם ייתכן גם שיתוף פעולה בין ישראל למשטר העלאווי בדמשק בהתמודדות עם כוחות אלה לאורך הגבול עם ישראל וירדן? תיתכן מערכת מסועפת של קשרים מקבילים, פרדוקסלית כמעט, בין ישראל לסונים המתונים ולעלאווים נגד הקיצוניים המוסלמיים. האירועים בסוריה טורפים את הקלפים ומשנים סדרים בני מאה שנה.
במצב של ארגון הקלפים מחדש כמעט הכול יכול לקרות.
***
תא"ל (מיל') חנן גפן שירת בעברו כמפקד יחידת 8200 של חיל המודיעין
