אנחנו לבד. שוב. דעה
טראמפ החליט לצאת מסוריה וישראל מוצאת עצמה לבד. שוב. הפעם מול רוסיה, איראן, חיזבאללה וחמאס. נראה כי הקדנציה של האלוף כוכבי כרמטכ"ל תאופיין בהרבה משחקי מחשבה מול גרסימוב
עמי רוחקס דומבה
| 06/01/2019
Official White House Photo by Shealah Craighead - https://www.facebook.com/POTUS/photos/a.1278192468916857/1278379922231445/?type=3&theater
ההודעה של טראמפ לצאת מסוריה אמנם רוככה בימים האחרונים בתירוצים סביב מועד היציאה, אבל הפור נפל - ארה"ב יוצאת מסוריה. יתרה מכך, טראמפ אף התבטא בגלוי סביב העובדה שאיראן יכולה לעשות מה שבא לה בסוריה. האמירה של טראמפ משמעותה שאנחנו לבד. כמו שבעבר הייתה זו צרפת בתקופת שארל דה-גול שהשאירה אותנו לבד, כך עושה ארה"ב היום באמצעות טראמפ. וכמו שאז יצא מזה טוב, כך הפעם יצא מזה טוב (כי אין ברירה אחרת).
ארה"ב לא ממוצבת לניצחון בסוריה
מאמר מעניין בנושא התפרסם לאחרונה באתר newyorker.com. "כפי שהוא מסמן במהלך שנתיים במשרד, טראמפ עושה מה שהוא הבטיח", כותבים במאמר. "כמו בסוריה, גם באפגניסטן ההחלטה התקבלה לפני התבוסה המלאה של האויב הג'יהאדי-קיצוני. היא גם ערערה את המינוף האמריקני במשא ומתן על עסקה מדינית בין ממשלת אפגניסטן לבין הטליבאן, כדי להבטיח כי אלפי חייהם של האמריקאים ומאות מיליארדי הדולרים שהושקעו לאחר 11 בספטמבר לא ירדו לטמיון. הן בסוריה והן באפגניסטאן, טראמפ ביטל מעשית את שני השליחים המיוחדים שלו - ג'ים ג'פרי לסוריה (שהתמנה רק באוגוסט) וזלמאי חלילזאד באפגניסטן (שהתמנה בספטמבר) - בדיוק כאשר הם בונים תנופה דיפלומטית."
לביקורת על טראמפ הצטרף גם מרטין אינדיק, השגריר לשעבר בישראל. עם זאת, לא כל אנשי הדיפלומטיה לשעבר של הבית הלבן חושבים כמו אינדיק. "האזור עדיין חשוב, אבל לא חשוב לנו כמו שהיה לפני עשר או חמש עשרה או עשרים שנה", אמר ג'פרי פלטמן, שגריר ארה"ב ותת מזכ"ל האו"ם לשעבר. "סוגיות ערביות-ישראליות היו בראש סדר היום שלנו, אבל הן כבר לא. היחסים של מצרים עם ישראל ימשיכו גם אם ארה"ב נמצאת שם או לא. עדיין יש לנו נוכחות צבאית בכל מקום - כוחות מיוחדים בעיראק ובתימן, יחסים צבאיים ארוכים עם ירדן. אנחנו רוצים גישה מועדפת לתעלת סואץ. אבל זו כבר לא טביעת רגל גדולה".
בכיר לשעבר נוסף שטוען בעד הנסיגה מסוריה הוא ריאן קרוקר. "קודם חשבתי שאנחנו צריכים להישאר בסוריה", סיפר ריאן קרוקר, שגריר ארה"ב לשעבר בסוריה ובאפגניסטן. "אבל בששת החודשים האחרונים הגעתי למסקנה שאנחנו לא מספיק טובים ולא מספיק חכמים כדי לשחק את המשחק שלאחר הסכסוך עם הכוחות שלנו על הקרקע.
"מי הם השחקנים הדומיננטיים בסוריה היום? איראן, רוסיה וסוכניהם. אנחנו פשוט לא ממוצבים לניצחון. אם נלך או אם נישאר, זה לא ישפיע על התוצאה. אם אנחנו נשארים, אז אנחנו הופכים לשחקן בתקופה לאחר הסכסוך עם דאעש, עם שישה מימדים מדיניים, שאין לנו מושג מה החוקים במשחק. מה לדעתנו כמה אלפי חיילים אמריקאים שמוצבים להילחם בדאעש יכולים לעשות במשחק הזה?"
בולטון מאיים, יהיה כיסוי?
על רקע ההחלטה, בולטון מגיע לסיבוב ניחומים במזרח התיכון, כאשר במהלכו הוא צפוי להיפגש גם עם נתניהו. בולטון מנצל את הביקור על רקע החלטת טראמפ לשידור איומים לעבר טורקיה וסוריה. במקרה הטורקי האיום הוא כלפי הפצצת הכורדים. כלפי הסורים האיום הוא כלפי שימוש בנשק כימי. עד כמה ארה"ב תהיה שם לגבות את האיומים שמפזר בולטון? זו שאלה של אמונה.
הבעיה עם האיומים של בולטון הן הבחירות הקרובות בארה"ב ב2020. טראמפ ראה איך אובמה לקח את הבחירות, בין היתר על גלי ההתנגדות של הציבור האמריקאי למעורבות הצבא האמריקאי במלחמות בעולם. והוא לא רוצה לעשות את אותה שגיאה. כלומר, טראמפ עתיד לצאת מסוריה ואפגניסטן כך שישאר לו מספיק זמן לעשות מזה רווח פוליטי לקראת הבחירות בארה"ב. וזה אומר כנראה מספר חודשים מועט עד הנסיגה בפועל. הדמוקרטים כבר מריחים את החדר הסגלגל ומחממים מנועים.
עבור צה"ל ומערכת הביטחון הישראלית המשמעות ברורה - אנחנו נשארים לבד מול הרוסים, האיראנים, חיזבאללה וחמאס. גם אם פלוני יטען כי מדובר בקביעה קצת דרמטית היות וה-2000 חיילים האמריקאים בסוריה לא ממש שמרו על גבול הצפון, היציאה של ארה"ב מסוריה צפויה בעיקר לתת רוח גבית לאיראן. וכאן הבעיה. הרוח הגבית הזו יכולה לייצר יותר עומס על הגבול הצפוני. עומס כזה גם יגמור את משאבי התקציב של צה"ל מהר יותר מהמתוכנן בתקציב 2019 וגם יעלה את מחיר הטעות עבור שני צידי הגדר.
לצד הצפי לעלייה בעומס הפעילות בעצימות נמוכה בצפון, יש לומר כי למרות היציאה מסוריה, ארה"ב לא צפויה לנטוש אותנו אם תתפתח מלחמה במספר חזיתות, אלא רק במה שמכונה בצבא המלחמה שבין המלחמות. כלומר, ארה"ב עדיין נשארת כגורם מרתיע בפני פוטין, אפרופו עלות הטעות של צה"ל. עם זאת, אמ"ן מעריך שלא תהיה מלחמה גדולה בשנה הבאה, אז כנראה הנוכחות של ארה"ב במזרח התיכון בבסיסים הקבועים של הצי החמישי לא ממש תזיז לאיראנים ולרוסים בשנה הבאה תחת הציפייה לחוסר התערבות מצד הבית הלבן.
על רקע מציאות זו, לא פלא שנתניהו מתחזק בצורה הדוקה את הקשר עם פוטין, בעל הבית דה-פקטו בסוריה ולבנון. בירושלים עבדו קשה לשים את אירוע מטוס ההתרעה מאחור. גם את השקרים של הרוסים סביב התקיפה האחרונה של צה"ל בסוריה (מחסן אמל"ח בדיביזיה 4) אכלו בירושלים בשקט. שני המטוסים האזרחיים שהרוסים טענו לגביהם נחתו לפני שמטוסי צה"ל התחילו בתקיפה. ראוי להדגיש כי למרות העלילות של הקרמלין, חיל האוויר הישראלי ממשיך לעבוד בצורה מקצועית ומדויקת.
כוכבי מול גרסימוב
עבור הרמטכ"ל הבא, האלוף כוכבי שיכנס לתפקיד ב15.1.2019, אין מדובר באתגר חדש. הנוכחות האמריקאית בסוריה כפי שצוין לעיל לא גרמה לרמטכ"ל הנוכחי איזנקוט לשקוד על השמרים והוא בנה תשתית התמודדות עצמאית עם מלחמה בעצימות נמוכה בסוריה ולבנון. מול סוריה הוקמה גדר חכמה כולל אמצעי איסוף מתקדמים והוצבה אוגדה המתמחה בבט"ש במקום אוגדה שתפקידה להילחם בצבא הסורי. מול לבנון מספקות המנהרות כסות לכינוס כוחות מול חיזבאללה כולל חטיבת הקומנדו. כך שכוח תגובה מרתיע וראשוני מול האיראנים וחיזבאללה קיים בגבולות סוריה ולבנון ויהיה שם גם אחרי יציאת האמריקאים.
האתגר העיקרי שיהיה לצה"ל ומערכת הביטחון הוא ההתמודדות עם הרוסים בכל הקשור לטיפול באיראנים ובמילציות הנשלטות על ידיהם. האיראנים רוצים, ודי מצליחים, להפוך את קו עירק - סוריה - לבנון למרחב מעורער פוליטית שבו משופעים ארגוני גרילה / טרור כקו ראשון מול ישראל. סולימאני דואג שלא יוקמו ממשלות בלבנון ובעיראק וכך מאפשר לעצמו חופש פעולה בכסות חוסר היציבות הפוליטי. בסוריה, סולימאני מקים "מרכז מסחר", משפץ "מקומות קדושים" וחותם עם אסד הסכמים ל"פרויקטי תשתיות". כל אלו יאפשרו לו חופש פעולה צבאי גם בסוריה תחת מעטה נאיבי שגם יאפשר לפוטין אפשרות התכחשות מתקבלת על הדעת (Plausible Deniability).
לצדו, גרסימוב דואג ליציבות שלטון אסד. כל עוד ישראל משחקת לפי החליל שלו, מצידו שצה"ל ומשמרות המהפכה יכתשו זה את זה. הסיבה שהרוסים לוחצים את האיראנים להעביר את ארגז החול עם ישראל ללבנון היא כדי לשמור על יציבות ארמון אסד, לא מאהבת ציון. ככל שמהלך שיקום סוריה יתקדם והמלחמה בדאעש תדעך, כך מערכת היחסים עם הרוסים תהיה קשה יותר. האינטרס של פוטין לחזק את שלטון אסד ובעקיפין את הנוכחות הרוסית בסוריה מול הצי האמריקאי צפוי להתנגש עם האינטרס הישראלי לפגוע באיראנים בסוריה. וזה יכול לייצר לרמטכ"ל חיים קשים. האלוף כוכבי יחד עם הקהילה הביטחונית יצטרכו להתמודד עם משחקי השקרים האלו של האיראנים והרוסים. כל אחד ימשוך את האמת לצד שלו.
תרחיש נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא אפשרות שטראמפ ימכור אותנו תמורת הסכם יותר טוב עם האיראנים במהלך 2019. אזכיר כי טראמפ הצהיר בעבר שהוא יוצא מהסכם הגרעין כדי לגבש הסכם טוב יותר, והוא גם קבע 12 סעיפים שהוא מצפה האיראנים יעמדו בהם. עם זאת, לטראמפ יש אינטרס להיבחר שנית והאיראנים יכולים לנצל זאת לצורך מו"מ עם הבית הלבן בתנאים נוחים יותר. עבור טראמפ הסכם חדש עם איראן יכול להיות דובדבן בקצפת של מסע הבחירות לקראת קדנציה שניה. ואיך אמר טראמפ, הוא נותן לנו 4.5 מיליארדי דולרים בשנה, אנחנו נסתדר.
טראמפ החליט לצאת מסוריה וישראל מוצאת עצמה לבד. שוב. הפעם מול רוסיה, איראן, חיזבאללה וחמאס. נראה כי הקדנציה של האלוף כוכבי כרמטכ"ל תאופיין בהרבה משחקי מחשבה מול גרסימוב
Official White House Photo by Shealah Craighead - https://www.facebook.com/POTUS/photos/a.1278192468916857/1278379922231445/?type=3&theater
ההודעה של טראמפ לצאת מסוריה אמנם רוככה בימים האחרונים בתירוצים סביב מועד היציאה, אבל הפור נפל - ארה"ב יוצאת מסוריה. יתרה מכך, טראמפ אף התבטא בגלוי סביב העובדה שאיראן יכולה לעשות מה שבא לה בסוריה. האמירה של טראמפ משמעותה שאנחנו לבד. כמו שבעבר הייתה זו צרפת בתקופת שארל דה-גול שהשאירה אותנו לבד, כך עושה ארה"ב היום באמצעות טראמפ. וכמו שאז יצא מזה טוב, כך הפעם יצא מזה טוב (כי אין ברירה אחרת).
ארה"ב לא ממוצבת לניצחון בסוריה
מאמר מעניין בנושא התפרסם לאחרונה באתר newyorker.com. "כפי שהוא מסמן במהלך שנתיים במשרד, טראמפ עושה מה שהוא הבטיח", כותבים במאמר. "כמו בסוריה, גם באפגניסטן ההחלטה התקבלה לפני התבוסה המלאה של האויב הג'יהאדי-קיצוני. היא גם ערערה את המינוף האמריקני במשא ומתן על עסקה מדינית בין ממשלת אפגניסטן לבין הטליבאן, כדי להבטיח כי אלפי חייהם של האמריקאים ומאות מיליארדי הדולרים שהושקעו לאחר 11 בספטמבר לא ירדו לטמיון. הן בסוריה והן באפגניסטאן, טראמפ ביטל מעשית את שני השליחים המיוחדים שלו - ג'ים ג'פרי לסוריה (שהתמנה רק באוגוסט) וזלמאי חלילזאד באפגניסטן (שהתמנה בספטמבר) - בדיוק כאשר הם בונים תנופה דיפלומטית."
לביקורת על טראמפ הצטרף גם מרטין אינדיק, השגריר לשעבר בישראל. עם זאת, לא כל אנשי הדיפלומטיה לשעבר של הבית הלבן חושבים כמו אינדיק. "האזור עדיין חשוב, אבל לא חשוב לנו כמו שהיה לפני עשר או חמש עשרה או עשרים שנה", אמר ג'פרי פלטמן, שגריר ארה"ב ותת מזכ"ל האו"ם לשעבר. "סוגיות ערביות-ישראליות היו בראש סדר היום שלנו, אבל הן כבר לא. היחסים של מצרים עם ישראל ימשיכו גם אם ארה"ב נמצאת שם או לא. עדיין יש לנו נוכחות צבאית בכל מקום - כוחות מיוחדים בעיראק ובתימן, יחסים צבאיים ארוכים עם ירדן. אנחנו רוצים גישה מועדפת לתעלת סואץ. אבל זו כבר לא טביעת רגל גדולה".
בכיר לשעבר נוסף שטוען בעד הנסיגה מסוריה הוא ריאן קרוקר. "קודם חשבתי שאנחנו צריכים להישאר בסוריה", סיפר ריאן קרוקר, שגריר ארה"ב לשעבר בסוריה ובאפגניסטן. "אבל בששת החודשים האחרונים הגעתי למסקנה שאנחנו לא מספיק טובים ולא מספיק חכמים כדי לשחק את המשחק שלאחר הסכסוך עם הכוחות שלנו על הקרקע.
"מי הם השחקנים הדומיננטיים בסוריה היום? איראן, רוסיה וסוכניהם. אנחנו פשוט לא ממוצבים לניצחון. אם נלך או אם נישאר, זה לא ישפיע על התוצאה. אם אנחנו נשארים, אז אנחנו הופכים לשחקן בתקופה לאחר הסכסוך עם דאעש, עם שישה מימדים מדיניים, שאין לנו מושג מה החוקים במשחק. מה לדעתנו כמה אלפי חיילים אמריקאים שמוצבים להילחם בדאעש יכולים לעשות במשחק הזה?"
בולטון מאיים, יהיה כיסוי?
על רקע ההחלטה, בולטון מגיע לסיבוב ניחומים במזרח התיכון, כאשר במהלכו הוא צפוי להיפגש גם עם נתניהו. בולטון מנצל את הביקור על רקע החלטת טראמפ לשידור איומים לעבר טורקיה וסוריה. במקרה הטורקי האיום הוא כלפי הפצצת הכורדים. כלפי הסורים האיום הוא כלפי שימוש בנשק כימי. עד כמה ארה"ב תהיה שם לגבות את האיומים שמפזר בולטון? זו שאלה של אמונה.
הבעיה עם האיומים של בולטון הן הבחירות הקרובות בארה"ב ב2020. טראמפ ראה איך אובמה לקח את הבחירות, בין היתר על גלי ההתנגדות של הציבור האמריקאי למעורבות הצבא האמריקאי במלחמות בעולם. והוא לא רוצה לעשות את אותה שגיאה. כלומר, טראמפ עתיד לצאת מסוריה ואפגניסטן כך שישאר לו מספיק זמן לעשות מזה רווח פוליטי לקראת הבחירות בארה"ב. וזה אומר כנראה מספר חודשים מועט עד הנסיגה בפועל. הדמוקרטים כבר מריחים את החדר הסגלגל ומחממים מנועים.
עבור צה"ל ומערכת הביטחון הישראלית המשמעות ברורה - אנחנו נשארים לבד מול הרוסים, האיראנים, חיזבאללה וחמאס. גם אם פלוני יטען כי מדובר בקביעה קצת דרמטית היות וה-2000 חיילים האמריקאים בסוריה לא ממש שמרו על גבול הצפון, היציאה של ארה"ב מסוריה צפויה בעיקר לתת רוח גבית לאיראן. וכאן הבעיה. הרוח הגבית הזו יכולה לייצר יותר עומס על הגבול הצפוני. עומס כזה גם יגמור את משאבי התקציב של צה"ל מהר יותר מהמתוכנן בתקציב 2019 וגם יעלה את מחיר הטעות עבור שני צידי הגדר.
לצד הצפי לעלייה בעומס הפעילות בעצימות נמוכה בצפון, יש לומר כי למרות היציאה מסוריה, ארה"ב לא צפויה לנטוש אותנו אם תתפתח מלחמה במספר חזיתות, אלא רק במה שמכונה בצבא המלחמה שבין המלחמות. כלומר, ארה"ב עדיין נשארת כגורם מרתיע בפני פוטין, אפרופו עלות הטעות של צה"ל. עם זאת, אמ"ן מעריך שלא תהיה מלחמה גדולה בשנה הבאה, אז כנראה הנוכחות של ארה"ב במזרח התיכון בבסיסים הקבועים של הצי החמישי לא ממש תזיז לאיראנים ולרוסים בשנה הבאה תחת הציפייה לחוסר התערבות מצד הבית הלבן.
על רקע מציאות זו, לא פלא שנתניהו מתחזק בצורה הדוקה את הקשר עם פוטין, בעל הבית דה-פקטו בסוריה ולבנון. בירושלים עבדו קשה לשים את אירוע מטוס ההתרעה מאחור. גם את השקרים של הרוסים סביב התקיפה האחרונה של צה"ל בסוריה (מחסן אמל"ח בדיביזיה 4) אכלו בירושלים בשקט. שני המטוסים האזרחיים שהרוסים טענו לגביהם נחתו לפני שמטוסי צה"ל התחילו בתקיפה. ראוי להדגיש כי למרות העלילות של הקרמלין, חיל האוויר הישראלי ממשיך לעבוד בצורה מקצועית ומדויקת.
כוכבי מול גרסימוב
עבור הרמטכ"ל הבא, האלוף כוכבי שיכנס לתפקיד ב15.1.2019, אין מדובר באתגר חדש. הנוכחות האמריקאית בסוריה כפי שצוין לעיל לא גרמה לרמטכ"ל הנוכחי איזנקוט לשקוד על השמרים והוא בנה תשתית התמודדות עצמאית עם מלחמה בעצימות נמוכה בסוריה ולבנון. מול סוריה הוקמה גדר חכמה כולל אמצעי איסוף מתקדמים והוצבה אוגדה המתמחה בבט"ש במקום אוגדה שתפקידה להילחם בצבא הסורי. מול לבנון מספקות המנהרות כסות לכינוס כוחות מול חיזבאללה כולל חטיבת הקומנדו. כך שכוח תגובה מרתיע וראשוני מול האיראנים וחיזבאללה קיים בגבולות סוריה ולבנון ויהיה שם גם אחרי יציאת האמריקאים.
האתגר העיקרי שיהיה לצה"ל ומערכת הביטחון הוא ההתמודדות עם הרוסים בכל הקשור לטיפול באיראנים ובמילציות הנשלטות על ידיהם. האיראנים רוצים, ודי מצליחים, להפוך את קו עירק - סוריה - לבנון למרחב מעורער פוליטית שבו משופעים ארגוני גרילה / טרור כקו ראשון מול ישראל. סולימאני דואג שלא יוקמו ממשלות בלבנון ובעיראק וכך מאפשר לעצמו חופש פעולה בכסות חוסר היציבות הפוליטי. בסוריה, סולימאני מקים "מרכז מסחר", משפץ "מקומות קדושים" וחותם עם אסד הסכמים ל"פרויקטי תשתיות". כל אלו יאפשרו לו חופש פעולה צבאי גם בסוריה תחת מעטה נאיבי שגם יאפשר לפוטין אפשרות התכחשות מתקבלת על הדעת (Plausible Deniability).
לצדו, גרסימוב דואג ליציבות שלטון אסד. כל עוד ישראל משחקת לפי החליל שלו, מצידו שצה"ל ומשמרות המהפכה יכתשו זה את זה. הסיבה שהרוסים לוחצים את האיראנים להעביר את ארגז החול עם ישראל ללבנון היא כדי לשמור על יציבות ארמון אסד, לא מאהבת ציון. ככל שמהלך שיקום סוריה יתקדם והמלחמה בדאעש תדעך, כך מערכת היחסים עם הרוסים תהיה קשה יותר. האינטרס של פוטין לחזק את שלטון אסד ובעקיפין את הנוכחות הרוסית בסוריה מול הצי האמריקאי צפוי להתנגש עם האינטרס הישראלי לפגוע באיראנים בסוריה. וזה יכול לייצר לרמטכ"ל חיים קשים. האלוף כוכבי יחד עם הקהילה הביטחונית יצטרכו להתמודד עם משחקי השקרים האלו של האיראנים והרוסים. כל אחד ימשוך את האמת לצד שלו.
תרחיש נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא אפשרות שטראמפ ימכור אותנו תמורת הסכם יותר טוב עם האיראנים במהלך 2019. אזכיר כי טראמפ הצהיר בעבר שהוא יוצא מהסכם הגרעין כדי לגבש הסכם טוב יותר, והוא גם קבע 12 סעיפים שהוא מצפה האיראנים יעמדו בהם. עם זאת, לטראמפ יש אינטרס להיבחר שנית והאיראנים יכולים לנצל זאת לצורך מו"מ עם הבית הלבן בתנאים נוחים יותר. עבור טראמפ הסכם חדש עם איראן יכול להיות דובדבן בקצפת של מסע הבחירות לקראת קדנציה שניה. ואיך אמר טראמפ, הוא נותן לנו 4.5 מיליארדי דולרים בשנה, אנחנו נסתדר.
