לווין להשכיר
תעשיית החלל הינה עסק יקר. כל מי שעוסק בתחום יודע שלהיות בעלים של לווין, אפילו הפשוט ביותר, נדרשים כמה מליוני דולרים לתכנון, בניה, שיגור ותפעול. אולם במצב הכלכלי הנוכחי מעטות הממשלות המסוגלות להשקיע סכומים גדולים במיזמים גדולים. מה ניתן אם כן לעשות? לחשוב יצירתי
הגנה לישראל
| 06/12/2014
לווין תצפית מסוג Arkyd-100 LST שמיועד לשייט בגובה נמוך ולזהות NEO - באדיבות חברת Planetary Research
פרויקט לווין הינו עסק יקר ומסובך, עתיר טכנולוגיה וסיכונים. לווין תקשורת עולה בממוצע שלוש מאות מליון דולרים (כולל השיגור עצמו). לווין תצפית מתקדם עולה כמה עשרות מליוני דולרים ואפילו ננו לווין פשוט עולה מליון -מליון וחצי. עבור גופי מחקר רבים, צבאות ואפילו מדינות, מדובר בהוצאה גדולה שקשה להצדיק במיוחד בכיתות משבר כלכלי. למרות התרומה האדירה והתלות היומיומית של חברה מערבית מתקדמת בלווינות, דעת הציבור הרווחת עדיין רואה בתעשיית החלל מותרות.
מה עושים? שוכרים ומשכירים.
מודל הליסינג המוכר לנו היטב מעולם הרכב, מאפשר למי שידו אינה משגת לקנות נכס, לשלם סכום כסף נמוך באופן קבוע ולתקופה ארוכה ובכך לממש בעלות על נכס. וזה בדיוק מה שמציעה היום תעשיית החלל בשני מודלים עסקיים.
מודל המטעד המתארח - Hosted Payload
לווינים מתחלקים לשני חלקים עיקריים. המרכב (bus) שהוא החלק המכיל את מבנה הלווין ומערכות החשמל, בקרת ההכוון, בקרה תרמית, ותקשורת עם תחנת הקרקע. והמועד )payload( שהוא החלק שלשמו נבנה ושוגר הלווין, באם זה צילום, ניווט, תקשורת או מחקר. אך האם עלי לפתח ולממן לווין שלם רק בשביל כמה רכיבים אלקטרוניים? מסתבר שלא. מתוך הבנת קשיי השוק החלו יצרני לווינים למכור או להשכיר את המשאבים העודפים בלווין. על ידי הקצאה של נפח, משקל והספק חשמלי פנוי מציאות חברות דוגמת אירידיום יכולת להעלות מטעד לחלל באחוזים בודדים מעלות לווין שלם.
בשונה ממודל השימוש הכפול ((dual use האופייני לשיתוף פעולה מסחרי-צבאי אשר בא לידי ביטוי בשלבי הפיתוח, מודל המטעד המתארח איננו נועד לשותפים ואיננו לצורך חלוקת נטל הפרויקט והסיכון, אלא כמקור הכנסה נוסף לפרויקטים קיימים.
נדל"ן חללי להשכרה
לוויני אירידיום הם למעשה רשת של 66 לווינים במסלול ארץ נמוך המשמשים בעיקר לטלפוניה, אך גם להעברת נתונים. לאחר גלגולים ותלאות רבות של המיזם, שכמעט קרס בעקבות כניסת הטלפונים הסלולאריים, נערכת כעת החברה להחלפת רשת הלווינים המקוריים בלוויני הדור הבא שנקראים Iridium Next. לוויני הדור הבא שנבנים בימים אילו וישוגרו במחצית השניה של 2015, משמרים מקום מיוחד להשכרה עבור מטעד מתארח. בכל אחד משמונים ואחת לוויני הדור הבא הוקצה מקום מיוחד במידות של 30 על 40 על 70 סנטימטרים למטעד שצורך עד חמישים וואט בממוצע (200 וואט רגעית), שוקל עד חמישים קילוגרם ודורך ערוץ תקשורת של עד 1 מגה ביט לשניה. כבר היום שנתיים לפני מועד השיגור, נחתם כבר החוזה הראשון עם חברת Airoen המייצרת מטעד לבקרת אווירית מהחלל בתחום ADS-B. עסקאות נוספות עומדות להחתם בעתיד הקרוב, עבור שימושים נוספים המנצלים את הרשת שתספק כיסוי גלובאלי עולמי.
ההצלחה המסחרית של רעיון המטעד המתארח הביאה גופים רבים נוספים להתעניין בנושא וכך נולד הכנס השנתי המוקדש כל כולו לנושא Hosted Payload Summit
לווין להשכרה - יחידת הנופש בחלל
פיטר פלצר (Peter Platzer), פיזיקאי שעבד במאיץ החלקיקים בצרן, למד מנהל עסקים בהרוורד, עסק בניהול תיקים וגיוס כספים באירופה ובאסיה, וסיים בהצטיינות את התואר השני במדעי החלל באוניברסיטת החלל הבינלאומית, החליט לממש את עיסוקיו השונים ובנה מודל עסקי חדש. לווין להשכרה
בסיום לימודיו, התקבל פיטר למשרת מתמחה במכון המחקר של נאס"א באיימס, פלורידה (NASA AMES) וערך חקר שוק מעמיק על נאנו-לווינים ושימושם המסחרי (גילוי נאות, כותב המאמר היה בין הגורמים שרואיינו במחקר זה). פיטר, שלמד היטב במסגרת המחקר את פוטנציאל השוק של נאנו-לווינים החליט להציע דרך פרויקט מימון המונים (Crowed funding) לכל מי שחפץ בכך, לשלוט בלווין למשך שבוע שלם. לצורך העניין הוקמה באפריל 2012 חברת NanoSatisfi שחברה לחברת GomSpace ויחד בנו את לווין הארדואינו הראשון הנקרא ArduSat-1.
יעד המימון שהחברה שמה לעצמה בכדי לבנות את הלווין הראשון היה 35 אלף דולרים תוך חודש. מה רבה היתה השמחה במטה החברה עת המטרה הושגה תוך שבוע, ובסוף חודש הקמפיין נאסף סכום של 105 אלפי דולרים. סכום זה איפשר לחברה לבנות שני לווינים שישוגרו בספטמבר הקרוב.
החברה פועלת מקליפורניה ומאפשרת גישה פרטנית לחקר החלל, צילומים מהחלל ומידע הקשור במדעי חלל לכל דורש. החברה מאפשרת גישה לנאנו-לווין הניתן לתיכנות במסלול במחיר נמוך של 250 דולר לשבוע. בעזרת ממשק פשוט ומקוון, והכשרה מעשית לתכנון וביצוע ניסויים, יכול כל מי שירצה מגיל 12 ומעלה לתכנת ולשלוט בלווין, לשלוח הנחיות לביצוע לציוד המדידה המדעי, לעקוב אחר מסלול הלווין בזמן אמת, ולהוריד מידע ותמונות מהחלל ישירות למחשב האישי. NanoSatisfi מספקת, בנוסף ללווין, את כל חומרי הלימוד הנדרשים ללימוד טכנולוגיות חלל, מדעים, תיכנות, ותפעול בדרך המשלבת לימוד והנאה. בעזרת הכלים הללו יכול כל מי שירצה להפוך למהנדס חלל, גם אם הוא לא מדען טילים מנאס"א.
לאחרונה זכתה החברה במימון מקרן הון סיכון המתמחה בחלל בסכום של 1.2 מליון דולר, שיאפשר בניית לווינים נוספים ואף הרחבת הפעילות מחוץ לתחומי ארה"ב.
פיטר מסביר שהמודל העסקי של החברה איננו רק השכרת רשת של לווינים במודל חלוקת זמן (Time sharing) אלא גם מכירת המידע החשוב שיאסף על ידי הלווינים בשהותם בחלל בנוגע למזג אוויר חללי, התראות קרינה וסערות שמש והפרעות מגנטיות.
טלסקופ חלל בשימוש הציבור
חברת Planetary Resources, שהוקמה תחת השם Arkyd Astronautics ב-2010, הוקמה על ידי מהנדסים יוצאי נאס"א, בעלי הון ויזמים במטרה לכרות מחצבים מאסטרואידים.
התוכנית של חברת Planetary Resources בנויה נדבך על גבי נדבך, שאבן הראשה הוא טלסקופ חלל מדגם Arkyd-100. בעזרת לווין זה תפתח החברה את היכולות ההנדסיות והחומרה הנדרשת לטובת כל שאר רכבי החלל העתידיים.
הלווין (המכונה גם Leo) יכיל מערכות מבנה, חשמל, תקשורת, בקרת הכוון, ניהול משימה ובקרה התרמית פרי פיתוח ויצור עצמי ובכך תבסס החברה את מעמדה כיצרנית רכבי חלל. בנוסף שמה לה החברה למטרה לבנות את הלווין התצפית האיכותי והזול ביותר שנבנה עד כה, בהחלט אתגר לתעשיית החלל הישראלית, הנחשבת מובילה עולמית בנישה זו.
בהתאם לדרישות האיפיון יהיה זה טלסקופ החלל הראשון שיתוכנן לתצפית חלל עמוק במקביל ליכולת לתצפיות ארץ, ברזולוציה גבוהה ובדיוק מרשים של שניית קשת (בערך 1/5000 מעלה) ובנוסף בגמישות מבצעית שתאפשר להחליף בין המשימות בין הקפות.
השכרת לווינים - מודל שמסתמן כהצלחה
בסוף חודש מאי 2013, יצאה חברת Planetary Resources במבצע מימון המונים ללווין טלסקופ נוסף, שיוקדש כל כולו לתצפיות חינוכיות ולהפעלה על ידי הציבור. החברה ביקשה לגייס מליון דולרים בפרק זמן של 33 ימים, כאשר כל מי שהתחייב לתרום יותר מ-99 דולרים זכה לקבל את הלווין לחמש דקות תצפית שלמות.
כריס לוויקי (Chris Lewicki) מנכ"ל החברה, נשאל מדוע חברה שבין תומכי נמנים ראש גוגל ובמאי אווטאר ג'יימס קמרון, זקוקה לכספי ציבור לבנות לווין. אין לנו צורך בכספי ציבור בכדי לממן בניית לווין, אמר כריס, אנחנו רוצים לבנות טלסקופ חלל למען הציבור שיופעל על ידי הציבור ויתרום לעניין בתחומי חקר היקום ומדעי החלל. אנחנו גם רוצים לבדוק, הוסיף כריס, עד כמה יש עדיין עניין בנעשה סביבינו, עד כמה רוח ההרפתקנות והעניין עדיין קיימים.
האם ההימור הצליח ? עם יותר מ-16,000 תורמים וסכום מצטבר של יותר מ-1.3 מליון דולרים (סכום שיאפשר הקמת תחנת קרקע שניה), ההימור של החברה כנראה הצליח מאוד.
ואי אפשר בלי הזווית הישראלית. האגודה הישראלית לאסטרונומיה, הוכרה על ידי חברת Planetary Resources כגוף מחקר אסטרונומי ותזכה בקיץ 2015 להפעיל את טלסקופ החלל למשך שתי הקפות שלמות (כשלוש שעות). האגודה עדיין לא החליטה כיצד לנצל את זמן התצפית ומה לחקור.
פרויקט לווין הינו עסק יקר ומסובך, עתיר טכנולוגיה וסיכונים. לווין תקשורת עולה בממוצע שלוש מאות מליון דולרים (כולל השיגור עצמו). לווין תצפית מתקדם עולה כמה עשרות מליוני דולרים ואפילו ננו לווין פשוט עולה מליון -מליון וחצי. עבור גופי מחקר רבים, צבאות ואפילו מדינות, מדובר בהוצאה גדולה שקשה להצדיק במיוחד בכיתות משבר כלכלי. למרות התרומה האדירה והתלות היומיומית של חברה מערבית מתקדמת בלווינות, דעת הציבור הרווחת עדיין רואה בתעשיית החלל מותרות.
מה עושים? שוכרים ומשכירים.
מודל הליסינג המוכר לנו היטב מעולם הרכב, מאפשר למי שידו אינה משגת לקנות נכס, לשלם סכום כסף נמוך באופן קבוע ולתקופה ארוכה ובכך לממש בעלות על נכס. וזה בדיוק מה שמציעה היום תעשיית החלל בשני מודלים עסקיים.
מודל המטעד המתארח - Hosted Payload
לווינים מתחלקים לשני חלקים עיקריים. המרכב (bus) שהוא החלק המכיל את מבנה הלווין ומערכות החשמל, בקרת ההכוון, בקרה תרמית, ותקשורת עם תחנת הקרקע. והמועד )payload( שהוא החלק שלשמו נבנה ושוגר הלווין, באם זה צילום, ניווט, תקשורת או מחקר. אך האם עלי לפתח ולממן לווין שלם רק בשביל כמה רכיבים אלקטרוניים? מסתבר שלא. מתוך הבנת קשיי השוק החלו יצרני לווינים למכור או להשכיר את המשאבים העודפים בלווין. על ידי הקצאה של נפח, משקל והספק חשמלי פנוי מציאות חברות דוגמת אירידיום יכולת להעלות מטעד לחלל באחוזים בודדים מעלות לווין שלם.
בשונה ממודל השימוש הכפול ((dual use האופייני לשיתוף פעולה מסחרי-צבאי אשר בא לידי ביטוי בשלבי הפיתוח, מודל המטעד המתארח איננו נועד לשותפים ואיננו לצורך חלוקת נטל הפרויקט והסיכון, אלא כמקור הכנסה נוסף לפרויקטים קיימים.
נדל"ן חללי להשכרה
לוויני אירידיום הם למעשה רשת של 66 לווינים במסלול ארץ נמוך המשמשים בעיקר לטלפוניה, אך גם להעברת נתונים. לאחר גלגולים ותלאות רבות של המיזם, שכמעט קרס בעקבות כניסת הטלפונים הסלולאריים, נערכת כעת החברה להחלפת רשת הלווינים המקוריים בלוויני הדור הבא שנקראים Iridium Next. לוויני הדור הבא שנבנים בימים אילו וישוגרו במחצית השניה של 2015, משמרים מקום מיוחד להשכרה עבור מטעד מתארח. בכל אחד משמונים ואחת לוויני הדור הבא הוקצה מקום מיוחד במידות של 30 על 40 על 70 סנטימטרים למטעד שצורך עד חמישים וואט בממוצע (200 וואט רגעית), שוקל עד חמישים קילוגרם ודורך ערוץ תקשורת של עד 1 מגה ביט לשניה. כבר היום שנתיים לפני מועד השיגור, נחתם כבר החוזה הראשון עם חברת Airoen המייצרת מטעד לבקרת אווירית מהחלל בתחום ADS-B. עסקאות נוספות עומדות להחתם בעתיד הקרוב, עבור שימושים נוספים המנצלים את הרשת שתספק כיסוי גלובאלי עולמי.
ההצלחה המסחרית של רעיון המטעד המתארח הביאה גופים רבים נוספים להתעניין בנושא וכך נולד הכנס השנתי המוקדש כל כולו לנושא Hosted Payload Summit
לווין להשכרה - יחידת הנופש בחלל
פיטר פלצר (Peter Platzer), פיזיקאי שעבד במאיץ החלקיקים בצרן, למד מנהל עסקים בהרוורד, עסק בניהול תיקים וגיוס כספים באירופה ובאסיה, וסיים בהצטיינות את התואר השני במדעי החלל באוניברסיטת החלל הבינלאומית, החליט לממש את עיסוקיו השונים ובנה מודל עסקי חדש. לווין להשכרה
בסיום לימודיו, התקבל פיטר למשרת מתמחה במכון המחקר של נאס"א באיימס, פלורידה (NASA AMES) וערך חקר שוק מעמיק על נאנו-לווינים ושימושם המסחרי (גילוי נאות, כותב המאמר היה בין הגורמים שרואיינו במחקר זה). פיטר, שלמד היטב במסגרת המחקר את פוטנציאל השוק של נאנו-לווינים החליט להציע דרך פרויקט מימון המונים (Crowed funding) לכל מי שחפץ בכך, לשלוט בלווין למשך שבוע שלם. לצורך העניין הוקמה באפריל 2012 חברת NanoSatisfi שחברה לחברת GomSpace ויחד בנו את לווין הארדואינו הראשון הנקרא ArduSat-1.
יעד המימון שהחברה שמה לעצמה בכדי לבנות את הלווין הראשון היה 35 אלף דולרים תוך חודש. מה רבה היתה השמחה במטה החברה עת המטרה הושגה תוך שבוע, ובסוף חודש הקמפיין נאסף סכום של 105 אלפי דולרים. סכום זה איפשר לחברה לבנות שני לווינים שישוגרו בספטמבר הקרוב.
החברה פועלת מקליפורניה ומאפשרת גישה פרטנית לחקר החלל, צילומים מהחלל ומידע הקשור במדעי חלל לכל דורש. החברה מאפשרת גישה לנאנו-לווין הניתן לתיכנות במסלול במחיר נמוך של 250 דולר לשבוע. בעזרת ממשק פשוט ומקוון, והכשרה מעשית לתכנון וביצוע ניסויים, יכול כל מי שירצה מגיל 12 ומעלה לתכנת ולשלוט בלווין, לשלוח הנחיות לביצוע לציוד המדידה המדעי, לעקוב אחר מסלול הלווין בזמן אמת, ולהוריד מידע ותמונות מהחלל ישירות למחשב האישי. NanoSatisfi מספקת, בנוסף ללווין, את כל חומרי הלימוד הנדרשים ללימוד טכנולוגיות חלל, מדעים, תיכנות, ותפעול בדרך המשלבת לימוד והנאה. בעזרת הכלים הללו יכול כל מי שירצה להפוך למהנדס חלל, גם אם הוא לא מדען טילים מנאס"א.
לאחרונה זכתה החברה במימון מקרן הון סיכון המתמחה בחלל בסכום של 1.2 מליון דולר, שיאפשר בניית לווינים נוספים ואף הרחבת הפעילות מחוץ לתחומי ארה"ב.
פיטר מסביר שהמודל העסקי של החברה איננו רק השכרת רשת של לווינים במודל חלוקת זמן (Time sharing) אלא גם מכירת המידע החשוב שיאסף על ידי הלווינים בשהותם בחלל בנוגע למזג אוויר חללי, התראות קרינה וסערות שמש והפרעות מגנטיות.
טלסקופ חלל בשימוש הציבור
חברת Planetary Resources, שהוקמה תחת השם Arkyd Astronautics ב-2010, הוקמה על ידי מהנדסים יוצאי נאס"א, בעלי הון ויזמים במטרה לכרות מחצבים מאסטרואידים.
התוכנית של חברת Planetary Resources בנויה נדבך על גבי נדבך, שאבן הראשה הוא טלסקופ חלל מדגם Arkyd-100. בעזרת לווין זה תפתח החברה את היכולות ההנדסיות והחומרה הנדרשת לטובת כל שאר רכבי החלל העתידיים.
הלווין (המכונה גם Leo) יכיל מערכות מבנה, חשמל, תקשורת, בקרת הכוון, ניהול משימה ובקרה התרמית פרי פיתוח ויצור עצמי ובכך תבסס החברה את מעמדה כיצרנית רכבי חלל. בנוסף שמה לה החברה למטרה לבנות את הלווין התצפית האיכותי והזול ביותר שנבנה עד כה, בהחלט אתגר לתעשיית החלל הישראלית, הנחשבת מובילה עולמית בנישה זו.
בהתאם לדרישות האיפיון יהיה זה טלסקופ החלל הראשון שיתוכנן לתצפית חלל עמוק במקביל ליכולת לתצפיות ארץ, ברזולוציה גבוהה ובדיוק מרשים של שניית קשת (בערך 1/5000 מעלה) ובנוסף בגמישות מבצעית שתאפשר להחליף בין המשימות בין הקפות.
השכרת לווינים - מודל שמסתמן כהצלחה
בסוף חודש מאי 2013, יצאה חברת Planetary Resources במבצע מימון המונים ללווין טלסקופ נוסף, שיוקדש כל כולו לתצפיות חינוכיות ולהפעלה על ידי הציבור. החברה ביקשה לגייס מליון דולרים בפרק זמן של 33 ימים, כאשר כל מי שהתחייב לתרום יותר מ-99 דולרים זכה לקבל את הלווין לחמש דקות תצפית שלמות.
כריס לוויקי (Chris Lewicki) מנכ"ל החברה, נשאל מדוע חברה שבין תומכי נמנים ראש גוגל ובמאי אווטאר ג'יימס קמרון, זקוקה לכספי ציבור לבנות לווין. אין לנו צורך בכספי ציבור בכדי לממן בניית לווין, אמר כריס, אנחנו רוצים לבנות טלסקופ חלל למען הציבור שיופעל על ידי הציבור ויתרום לעניין בתחומי חקר היקום ומדעי החלל. אנחנו גם רוצים לבדוק, הוסיף כריס, עד כמה יש עדיין עניין בנעשה סביבינו, עד כמה רוח ההרפתקנות והעניין עדיין קיימים.
האם ההימור הצליח ? עם יותר מ-16,000 תורמים וסכום מצטבר של יותר מ-1.3 מליון דולרים (סכום שיאפשר הקמת תחנת קרקע שניה), ההימור של החברה כנראה הצליח מאוד.
ואי אפשר בלי הזווית הישראלית. האגודה הישראלית לאסטרונומיה, הוכרה על ידי חברת Planetary Resources כגוף מחקר אסטרונומי ותזכה בקיץ 2015 להפעיל את טלסקופ החלל למשך שתי הקפות שלמות (כשלוש שעות). האגודה עדיין לא החליטה כיצד לנצל את זמן התצפית ומה לחקור.
