בלתי מאויישים בתצורת ענן
אלכס וילסון, מנהל פיתוח עסקי בחטיבת התעופה והחלל של חברת וינד ריבר אמר בכנס UVID2013 כי האתגר בתחום הבלתי מאוישים הוא לעבור לקרון שליטה גנרי שידמה ענן. בעיניים של חברת תוכנה כמו וינד ריבר, מדובר על אתגר טכנולוגי לא פשוט
עמי רוחקס דומבה
| 06/12/2014
אלכס וילסון, וינד ריבר
"הטרנד העולמי בתחום התוכנה הולך לכיוון האינטרט של הדברים (Iot)", אומר אלכס וילסון, מנהל פיתוח עסקי בחטיבת התעופה והחלל של חברת וינד ריבר המפתחת מערכות הפעלה למערכות משובצות. "המערכות הופכות להיות מחוברות אחת לשניה, ואנו כחברת תוכנה צריכים לתת מענה לכיוונים טכנולוגיים כמו הענן, הסייבר והבטיחות של המערכות".
חברת וינד ריבר ידועה בעיקר בשל פתרונות התוכנה שהיא מספקת למערכות משובצות, חלק גדול מהם מותקנים כחלק ממערכות צבאיות. וילסון הגיע לארץ לכנס הכלים הבלתי מאוישים של ישראל דיפנס שהתקיים ביום חמישי האחרון. במסגרת הכנס הרחיב וילסון על פרוייקטים שעושה החברה כמו למשל המטוס הלא מאויש x-47 של צבא ארה"ב ופרוייקטים נוספים בתחום החלל.
לצד הפיתוחים הטכנולוגיים שעושה החברה בתחום הביטחוני בעולם, התייחס וילסון גם למגמת הקיצוץ שעוברים תקציבי הביטחון של ממשלות בעולם. "מצד אחד אנו רואים עצירה של פרויקטים עתידיים להם אנו שותפים. מדובר על טכנולוגיות עתידיות, כאשר בדרך כלל אלו פרויקטים עם שולי רווח נמוכים בשל העלויות הגדולות של הפיתוח. מצד שני, הצמצום בתקציבי הביטחון מאלץ את הלקוחות לוותר על פיתוח עצמאי ולהסתמך יותר על מוצרי COTS והם פונים אלינו לרכוש פתרונות. אלו מגמות מאזנות מבחינתנו.
"תחום נוסף שמתחיל לצמוח שוב זו התעופה המסחרית. חברות תעופה בונות מטוסים מסחריים ופרטיים ואנו רואים עליה בביקוש לפתרונות תוכנה שלנו בסקטור הזה. צריך לזכור שאנחנו בשוק הזה מעל ל-30 שנים עם מערכות תוכנה שהוכיחו את עצמן. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הייתה תאונה אווירית בגלל תוכנה שלא עבדה כראוי. אנו מותקנים במטוסים כמו הבואינג 787 ואחרים".
מבחינתו של וילסון האתגר טמון בהתאמת המערכות של החברה לסביבת ענן כאשר הכל מחובר להכל. בתחום הכלים הבלתי מאוישים צופה וילסון מהפכה טכנולוגית עם הפיתוח של קרונות שליטה גנריים. אם היום צריך קרון שליטה לכל סוג של כלי, עובדה המייקרת את ההפעלה והתחזוקה של מערך כלים כזה, בעתיד יהיה קרון שישלוט בכמה סוגים של כלים מיצרנים שונים. אם חושבים על זה, מדובר על בעצם על תצורת ענן. קרון שליטה המעביר פקודות למגוון כלים ומקבל מהם נתונים.
"במציאות כזו, גם המחשבה על קרון משתנה. זה לא חייב להיות קרון קרקעי כמו היום, אלא תצורות אחרות כמו למשל מטוס קרב או מסוק ששולט על מל"טים או ספינה ששולטת על צוללות בלתי מאוישות", אומר וילסון. "הרבה מערכות בנויות כרגע בתצורה סגורה (קרון-כלי), ונוצר מצב שבשטח יש מספר קרונות שלא מדברים זה עם זה. זה לא יעיל ועולה הרבה. המטרה היא להגיע לקרון גנרי שידבר בצורה בטיחותית עם סוגים שונים של כלים. ברגע שנגיע לשם, נתחיל לראות כלים שמדברים זה עם זה בצורה יותר דומה לענן".
למרות ההיגיון העסקי הטמון בקרון גנרי, וילסון מסביר כי מתחת לפני השטח יש מתח בין היצרנים לבין הממשלות שקונות את הכלים. בעוד היצרן רוצה לשמר את התצורה הקיימת בשל הרווח הטמון בכך (יותר קרונות , יותר תחזוקה), הממשלות מצדן מובילות את הטרנד של פיתוח קרון גנרי שיוזיל את העלויות.
דוגמה לכך אפשר למצוא בפרוייקטים כמו (UAS Control Segment (UCS ו-(Future Airborne Capability Environment (FACE. "אלו פרוייקטים שנועדו לעשות סטנדרטיזציה בתחום השליטה בכלים כדי להפחית את העלויות של הממשלות. זה מתח בין הצרכנים ליצרנים שכבר נותן אותותיו בתעופה מסחרית. אנו רואים פרוייקטים של בואינג בהם משולבים רכיבים של יצרנים אחרים", מוסיף וילסון.
"אם כל ממשלה תבחר סטנדרטים אחרים, זו תהיה בעיה בשבלינו לעמוד בכולם. זו הסיבה שאנו מנסים לקדם סטנדרטים בינלאומיים. הניסיון שאנו מביאים מתחום התעופה יכול לשמש גם בתחומים אחרים כמו ערים חכמות, תשתיות קרטיות ותחומים אחרים. צריך לזכור כי מבחינתנו כחברת תוכנה, העובדה שהמערכת מחוברת לאינטרנט ולענן מחייבת חשיבה הוליסטית הכוללת הן את צד ה-IT של המשתמש והן את צד המערכת. זה מטשטש את הגבול בין מערכות משובצות למערכות IT.
"המיזוג עם אינטל עזר לנו בהיבט זה. יש להם טכנולוגיה טובה לאבטחה של התקנים ניידים והשפעה על ארכיטקטורה של מערכות IT. גם השילוב עם מקאפ'י עוזר באבטחת התהליך. שאתה חושף מערכות משובצות לאינטרנט, אתה חושף אותן לבעיות אבטחה והשילוב של שלושת החברות מעניק יתרון".
"הטרנד העולמי בתחום התוכנה הולך לכיוון האינטרט של הדברים (Iot)", אומר אלכס וילסון, מנהל פיתוח עסקי בחטיבת התעופה והחלל של חברת וינד ריבר המפתחת מערכות הפעלה למערכות משובצות. "המערכות הופכות להיות מחוברות אחת לשניה, ואנו כחברת תוכנה צריכים לתת מענה לכיוונים טכנולוגיים כמו הענן, הסייבר והבטיחות של המערכות".
חברת וינד ריבר ידועה בעיקר בשל פתרונות התוכנה שהיא מספקת למערכות משובצות, חלק גדול מהם מותקנים כחלק ממערכות צבאיות. וילסון הגיע לארץ לכנס הכלים הבלתי מאוישים של ישראל דיפנס שהתקיים ביום חמישי האחרון. במסגרת הכנס הרחיב וילסון על פרוייקטים שעושה החברה כמו למשל המטוס הלא מאויש x-47 של צבא ארה"ב ופרוייקטים נוספים בתחום החלל.
לצד הפיתוחים הטכנולוגיים שעושה החברה בתחום הביטחוני בעולם, התייחס וילסון גם למגמת הקיצוץ שעוברים תקציבי הביטחון של ממשלות בעולם. "מצד אחד אנו רואים עצירה של פרויקטים עתידיים להם אנו שותפים. מדובר על טכנולוגיות עתידיות, כאשר בדרך כלל אלו פרויקטים עם שולי רווח נמוכים בשל העלויות הגדולות של הפיתוח. מצד שני, הצמצום בתקציבי הביטחון מאלץ את הלקוחות לוותר על פיתוח עצמאי ולהסתמך יותר על מוצרי COTS והם פונים אלינו לרכוש פתרונות. אלו מגמות מאזנות מבחינתנו.
"תחום נוסף שמתחיל לצמוח שוב זו התעופה המסחרית. חברות תעופה בונות מטוסים מסחריים ופרטיים ואנו רואים עליה בביקוש לפתרונות תוכנה שלנו בסקטור הזה. צריך לזכור שאנחנו בשוק הזה מעל ל-30 שנים עם מערכות תוכנה שהוכיחו את עצמן. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הייתה תאונה אווירית בגלל תוכנה שלא עבדה כראוי. אנו מותקנים במטוסים כמו הבואינג 787 ואחרים".
מבחינתו של וילסון האתגר טמון בהתאמת המערכות של החברה לסביבת ענן כאשר הכל מחובר להכל. בתחום הכלים הבלתי מאוישים צופה וילסון מהפכה טכנולוגית עם הפיתוח של קרונות שליטה גנריים. אם היום צריך קרון שליטה לכל סוג של כלי, עובדה המייקרת את ההפעלה והתחזוקה של מערך כלים כזה, בעתיד יהיה קרון שישלוט בכמה סוגים של כלים מיצרנים שונים. אם חושבים על זה, מדובר על בעצם על תצורת ענן. קרון שליטה המעביר פקודות למגוון כלים ומקבל מהם נתונים.
"במציאות כזו, גם המחשבה על קרון משתנה. זה לא חייב להיות קרון קרקעי כמו היום, אלא תצורות אחרות כמו למשל מטוס קרב או מסוק ששולט על מל"טים או ספינה ששולטת על צוללות בלתי מאוישות", אומר וילסון. "הרבה מערכות בנויות כרגע בתצורה סגורה (קרון-כלי), ונוצר מצב שבשטח יש מספר קרונות שלא מדברים זה עם זה. זה לא יעיל ועולה הרבה. המטרה היא להגיע לקרון גנרי שידבר בצורה בטיחותית עם סוגים שונים של כלים. ברגע שנגיע לשם, נתחיל לראות כלים שמדברים זה עם זה בצורה יותר דומה לענן".
למרות ההיגיון העסקי הטמון בקרון גנרי, וילסון מסביר כי מתחת לפני השטח יש מתח בין היצרנים לבין הממשלות שקונות את הכלים. בעוד היצרן רוצה לשמר את התצורה הקיימת בשל הרווח הטמון בכך (יותר קרונות , יותר תחזוקה), הממשלות מצדן מובילות את הטרנד של פיתוח קרון גנרי שיוזיל את העלויות.
דוגמה לכך אפשר למצוא בפרוייקטים כמו (UAS Control Segment (UCS ו-(Future Airborne Capability Environment (FACE. "אלו פרוייקטים שנועדו לעשות סטנדרטיזציה בתחום השליטה בכלים כדי להפחית את העלויות של הממשלות. זה מתח בין הצרכנים ליצרנים שכבר נותן אותותיו בתעופה מסחרית. אנו רואים פרוייקטים של בואינג בהם משולבים רכיבים של יצרנים אחרים", מוסיף וילסון.
"אם כל ממשלה תבחר סטנדרטים אחרים, זו תהיה בעיה בשבלינו לעמוד בכולם. זו הסיבה שאנו מנסים לקדם סטנדרטים בינלאומיים. הניסיון שאנו מביאים מתחום התעופה יכול לשמש גם בתחומים אחרים כמו ערים חכמות, תשתיות קרטיות ותחומים אחרים. צריך לזכור כי מבחינתנו כחברת תוכנה, העובדה שהמערכת מחוברת לאינטרנט ולענן מחייבת חשיבה הוליסטית הכוללת הן את צד ה-IT של המשתמש והן את צד המערכת. זה מטשטש את הגבול בין מערכות משובצות למערכות IT.
"המיזוג עם אינטל עזר לנו בהיבט זה. יש להם טכנולוגיה טובה לאבטחה של התקנים ניידים והשפעה על ארכיטקטורה של מערכות IT. גם השילוב עם מקאפ'י עוזר באבטחת התהליך. שאתה חושף מערכות משובצות לאינטרנט, אתה חושף אותן לבעיות אבטחה והשילוב של שלושת החברות מעניק יתרון".
