"מלכודת דבש" עד לפצצה?

בגופי המודיעין לא הצליחו לחזות את ניצחונו הסוחף של רוחאני, שידחה וודאי את העימות הישיר מול איראן בשאלת הגרעין. בצה"ל ממשיכים להתכונן, גם לאפשרות של התלקחות מול סוריה בעוד ארה"ב ממשיכה "למרוח את הזמן" ורוסיה רק מתחזקת, וגם קצין בכיר אחד שנסע על חשבונו לסלון האווירי. הטור השבועי של עמיר רפפורט

בול עץ שנפל על הפסים ביום שישי שעבר, חסם את דרכה של הרכבת מוושינגטון לניו יורק. בתוך הרכבת היה גם שר הביטחון, משה יעלון.

פחות או יותר בזמן ההמתנה הממושכת לפינוי המפגע התבררו באיראן תוצאות ניצחונו הסוחף של חסן רוחאני בבחירות לנשיאות. זו הייתה הפתעה גדולה: אף אחד משירותי המודיעין במערב, גם לא אגף המודיעין של צה"ל, לא צפה ניצחון כל כך מוחץ כבר בסיבוב הראשון.

אבל, מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, הניצחון של רוחאני, שנחשב מתון, הוא דווקא בול עץ בפני עצמו: הבחירה תדחה את העימות הישיר מול איראן בשאלת הגרעין, אם בכלל יהיה עימות כזה, לפחות לשנת 2014.

על פי התפיסה שהציג יעלון בביקורו בארצות הברית, מיד לאחר שנודעו התוצאות, תפיסה שעליה חזר בפגישות עם צמרת הממשל בפריז שנערכו ביום שני השבוע – הניצחון של רוחאני נובע בראש ובראשונה מהחלטה של המנהיג האיראני האמיתי, עלי חמינאי, "להשתמש" ברוחאני.

חמינאי היה יכול לפסול מראש את מועמדותו של רוחאני לנשיא (תפקיד שממילא נמוך בכמה דרגות מסמכותם של האייתולות), או להציב מולו רק מועמד שמרן אחד או שניים, במקום לפצל את קולות השמרנים בין מועמדים רבים, אבל הייתה לו סיבה טובה לא לעשות את זה: המטרה שלו יכולה להיות הקלת הסנקציות הכלכליות על איראן באמצעות הצהרות מתונות בשנה-שנתיים הקרובות ו"דילים" עם המערב על האטת תכנית ההעשרה של האורניום, וזאת כדי לצלוח בנחת את השלב האחרון בדרך אל הפצצה (גם אם השלב הזה יקח מעט יותר זמן, מאשר במקרה של עימות "ראש בראש" בסגנון הנשיא היוצא אחמדיניג'אד, שחתר להתקדם אל הפצצה כמעט בכל הכוח).

ובכל זאת, כמו שמערכת הביטחון לא חזתה את ניצחונו הסוחף של רוחאני, גם יעלון מכיר בכך שיש צדדים חיוביים בבחירה של "המתון" (אחרי הכל, האיש נקב בשם המפורש – ישראל, בנאומו הראשון לאחר הניצחון השבוע, והוא תומך בדיאלוג עם ארצות הברית, באותה מתכונת שבה הוביל הקפאה אמיתית של תכנית הגרעין האיראנית על רקע הפלישה האמריקאית לעיראק השכנה בשנים 2003-2004). אבל, בינתיים הגישה הפסימית היא השלטת.

פריז

יעלון הגיע לארצות הברית בסוף השבוע שעבר, בדרך לסלון האווירי שנערך השבוע בפריז, כאשר וושינגטון נמצאת בעיצומה של הערכת מצב מחודשת באשר למדיניות (או חוסר מדיניות) שלה במזרח התיכון, ובעיקר בסוריה.

האמריקאים רצו ולא רצו לשמוע מה שיש ליעלון להגיד (הטקסטים שלו לא השתנו באופן דרמטי מאז ביקורו של מזכיר ההגנה צ'אק הייגל בישראל לפני כחודש וחצי).

ככלל, אין אלה ימי זהר מבחינת ארצות הברית: ניתן היה לחוש בכך גם בסלון האווירי. הביתנים של מעצמת העל הצטמקו בסלון הנוכחי לעומת סלונים קודמים, ולובשי מדים של הצבא הגדול בעולם לא נראו כלל בשדה התעופה, שהופך פעם בשנתיים למרכז הגלובלי של עולמות התעופה והביטחון. קיצוצי תקציב הביטחון בארה״ב הביאו לעצירה מוחלטת של נסיעות אנשי צבא לחו״ל, שלא לצרכים מבצעיים.

וככל שארה״ב דועכת - סין ורוסיה עולות. המעצמה (הכלכלית) החדשה סין והמעצמה (הצבאית) לשעבר רוסיה, ערכו בפריז מפגן כוח מרשים, עדות נוספת לערעור שלהן על הסדר העולמי ששרר מאז קריסת ברית המועצות לפני 24 שנה - עולם בהגמוניה מוחלטת של ארה״ב, שכבר אינו קיים.

מיקרו קוסמוס בסוריה

במידה רבה, הרצון של רוסיה לשוב ולכבוש לעצמה מעמד של מעצמת על, או לפחות "לעשות דווקא" לארה״ב, משתקף במלחמת האזרחים הבלתי נגמרת בסוריה. יש קשר ישיר בין ההתעקשות של רוסיה (לפחות הצהרתית) להעביר לבשאר אסד מערכות טילי קרקע-אוויר S-300 , שיקשו על חיל האוויר להמריא מכל שדה תעופה באיזור, ואולי יגיעו גם לידי חיזבאללה, ובין הדרישה של הרוסים שלא להציב טילים אמריקאיים על אדמת אירופה, ולא לחמש את המורדים באסד .

האמת היא, שהנשק למורדים ממילא זורם כמו מים גם מהמחסנים הנבזזים של צבא סוריה המפורר וגם דרך גבולות טורקיה או בדרכים פתלתלות יותר- מערב הסעודית. יש כנראה ממש בפרסומים שהיו גם לקראת סוף השבוע הזה, על טלים מתקדמים שהגיעו למורדים גם בשבועות האחרונים.

אבל, משחק המעצמות הולך ונעשה דרמטי יותר לאור הסדר המתגבש בעולם המוסלמי - העדה הסונית (בתמיכה רפה של ארה״ב) מול הציר השיעי איראן-בשאר אסד (שהוא בכלל עלאווי בעדתו אבל כרת ברית חיים עם השיעים) וחיזבאללה.

ההצהרה הברורה שנתן השבוע נשיא מצרים מוחמד מורסי, בעד המורדים ונגד אסד, וניסיון של ארגון חמאס הסוני לקושש כספים במקום התקציבים שהפסיקו לזרום מטהרן - משרטטים בקווים ברורים מאי פעם את ציר העימות השיעי-סוני.

בישראל הצביעו לא פעם בשנתיים האחרונות על הלך רוח מדאיג בעולם הערבי, שלפיו מי שכרת ברית עם ארה״ב גילה עם הזמן שהוא אינו יכול לסמוך עליה (למשל, נשיא מצרים המודח, חוסני מוברק, שברק אובאמה הפנה לו עורף ברגע האמת שלו) בעוד שרוסיה נלחמת עבור בנות בריתה עד הסוף (למשל, פוטין הוא משענתו החשובה ביותר של בשאר אסד).

בשבועיים האחרונים נפל סוף סוף האסימון גם בוושינגטון, שכך נראים הדברים בעיניים של המזרח התיכון. מה שהביא להבנה המאוחרת, הוא הניצחון המוחץ של הציר השיעי (בזכות לחימה עד כלות של למעלה מאלף אנשי חיזבאללה, שלא פחות מ-600 מהם נהרגו או נפצעו).

ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ תומכות בכל מאודן במורדים בסוריה. הן מפעילות בימים אלה לחץ כבד על ארה"ב "לעשות משהו" מול הציר שנתפס כמנצח, בהובלת רוסיה. הלחץ הזה מצטרף לביקורת נוקבת מבית שמשמיע כנגד הממשל, המנהיג הרפובליקני, ג'ון מקיין, כנגד אוזלת היד של ממשל אובאמה בסוגיה הסורית. הממשל נתון תחת לחץ כבד גם עקב עניינים פנימיים כמו הסערה המתחוללת בפרשת ההאזנות הסתר של גופי הממשל השונים.

כפי שהדברים נראו השבוע, אסד וחיזבאללה מלקקים בעצמם את פצעי הניצחון הגדול שלהם בקוסייר, והם אינם נערכים להמשך הקרבות גם על העיר הענקית חלב, שנשלטת ברובה על ידי המורדים. מלחמת האזרחים תשוב לתיקו שמאפיין אותה מזה זמן רב. ארצות הברית תגביר את מעורבותה באיזור ובעיקר את הזרמת הנשק למרות האיומים של פוטין: עוד לפני הגעת יעלון לוושינגטון, וכנראה בלי קשר לביקור, הצהירו האמריקאים באופן מפתיע כי אסד אכן חצה את הקווים האדומים של אובמה, כאשר השתמש בנשק כימי כנגד המורדים נגדו. האם הצעד הבא של ארצות הברית יהיה להכריז על איזור אסור לטיסות בפני חיל האוויר הסורי, בתגובה לחציית "הקו האדום" על ידי אסד? האם פוטין יאפשר לאובמה להכריז על איסור כזה?

בשורה התחתונה, לא היה שום מידע חדש לגבי השימוש בנשק הכימי מאז שראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל איתי ברון, אמר דברים זהים לגמרי בהרצאה באוניברסיטת תל אביב כבר לפני חודש וחצי. ההצהרה החדשה של ארצות הברית היא בסך הכל אחת מהתוצאות של  הערכת המצב המחודשת שנערכת בוושינגטון. האמריקאים שידרו באמצעות ההצהרה שהם עולים מדרגה במעורבות שלהם בסוריה. בינתיים, לא ניכרת אימה בדמשק או במוסקבה וגם לא בביירות (חיזבאללה, אגב, משלם מחיר כבד על מעורבותו המוחלטת במלחמת סוריה – מעבר לאבידות בקרבות -  בתקופה הקרובה יתפוצצו ככל הנראה לא מעט מכוניות תופת במעוזים שלו בביירות ובבקעא. המורדים הסורים לא ישכחו ולא יסלחו לנסראללה על מה שעשה).

מתנות מאמריקה

אגב, מעבר לסוריה ולאיראן, על הפרק במהלך הביקור של יעלון בארה"ב היו שתי סוגיות מרכזיות בקשר לסיוע הצבאי האמריקאי לישראל.

יעלון דן בפנטגון בחבילת סיוע מיידית של נשק חדש לישראל, כפיצוי על עסקת נשק ענקית של ארה"ב עם ערב הסעודית. ערב הסעודית זקוקה לנשק חדיש ובכמויות עצומות כמשקל נגד מול  ההתחמשות של איראן, בזמן שהתעשיות האמריקאיות הענקיות זקוקות לעסקת המיליארדים כמו חמצן, לאור קיצוץ תקציבי הרכש הביטחוני בארצות הברית עצמה. זה עוד מנוף שבאמצעותו לוחצת ערב הסעודית על ארצות הברית – להגביר את מעורבותה בסוריה.

מבחינת ישראל, הנשק שהיא עומדת לקבל בשנתיים הקרובות כפיצוי על העסקה הסעודית – טילים, מערכות מכ"מ והמטוס-מסוק מסוג V-22, שיעלון טס עליו במהלך הביקור לפני שבוע, אינו מהווה מכפיל כוח ברמה האסטרטגית.

חשובים יותר היו הדיונים שהחלו בסוף השבוע שעבר בוושינגטון על מזכר הבנות לגבי סיוע ביטחוני רב שנתי ארוך טווח חדש, במקום הסכם הסיוע לישראל (כשלושה מיליארד דולר בכל שנה), שיהיה בתוקף עד אוקטובר 2017.

חם, חם, חם

בינתיים, ערך השבוע צה"ל תרגיל ענק, בעיקר באוויר וביבשה. תרגיל כזה יכול להעיד על הגברת מוכנות למלחמה בקיץ שהוא מתוח במיוחד, גם אם הוא חלק משגרת אימונים כוללת.

על הפרק עומד בעינו האיום הישראלי הברור להמשיך לסכל, גם בכוח, העברת משלוחי נשק אסטרטגי לסוריה ומשם ללבנון, ומנגד האיום של אסד שלא להבליג על התקיפה הישראלית הבאה בסוריה. אסד מסונדל עם האיום שלו. גם ישראל נחושה במדיניותה. מציאות שכזאת יכולה להביא להתלקחות מלחמה בכל יום במהלך החודשים הקרובים, ולכך התכוון מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, בהרצאה בבית חיל האוויר בהרצליה לפני חודש.

ועדיין הסוגיה האיראנית היא החשובה ביותר – ישראל תפעל להסביר בארצות הברית ובמערב שמתק השפתיים של רוחאני עלול להיות "מלכודת דבש" שתוביל את האיראנים עד לפצצה ולהשגת חימוש שיאיים על כל העולם (הם עדיין עובדים על טילים בעלי טווח של 10 אלפים קילומטר, שיוכלו להגיע מאיראן אפילו עד אמריקה).

בינתיים, נראה שהדינמיקה לא עובדת לפי הרצונות של ישראל. בארץ קיוו מאוד שיוגברו הסנקציות הכלכליות על איראן עוד לפני הבחירות, אבל זה לא קרה.

עכשיו, בעקבות הניצחון של רוחאני, זה גם לא יקרה לפחות עד אוגוסט - אז יהיה המפגש הבא של המעצמות עם איראן – הפעם תחת הנהגתו הפורמאלית של רוחאני. איראן כנראה לא תחצה את הקו האדום של ישראל - העשרת מעל 250 ק"ד אוראניום בשיעור של 20 אחוז ומעלה. רוחאני צפוי להגיד שאיראן מעכבת את העשרת האוראניום, אולי אפילו מקפיאה את התהליך, בינתיים ימשיכו מאמצי הגרעין של איראן בכל הערוצים - רחוק ככל האפשר מעיני פקחי האו"ם. זו הפוביה הישראלית, שאותה מבטא יעלון בשפה בלתי משתמעת לשתי פנים. אם יתברר כי רוחאני מוביל להפסקה אמיתית של תכנית הגרעין זו תהיה הפתעה ענקית בערך כמו גילוי תכניות הגרעין של לוב וסוריה בעשור שעבר (שתי התכניות התגלו רק בשלבים מאוד מתקדמים שלהן).

ניצן  וחגי

אלוף ניצן אלון ותא"ל חגי טופולנסקי למדו באותה כיתה בתיכון של באר טוביה. ניצן פיקד על סיירת מטכ"ל, וכיום הוא אלוף פיקוד המרכז. חגי הוא טייס קרב מצטיין, המכהן כיום כראש מטה חיל האוויר.

ניצן סומן על ידי קבוצות גדולות בציבור הימני כ"שמאלני בצמרת". כל אימרה שלו מעלה כלפיו שטף של ביקורת, גם הוא אומר דברים שנחשבים ברורים מאליהם מבחינת אנשי מקצוע, כמו בהופעתו בפני תקשורת זרה השבוע: שאם לא יהיה תהליך מדיני תגבר ההסלמה בשטחים. השאלה היא למה צה"ל שולח את קציניו שוב ושוב להסתבך מול מצלמות?

חגי טופולנסקי לעומת ניצן, לא היה השבוע מול התקשורת, אלא ביקר בפריס, בסלון האווירי, לכמה שעות. מה שמדהים בביקור של חגי זה שהוא בא לסלון על חשבונו, ולא במסגרת משלחת רשמית של חיל האוויר, כמו עשרות משלחות של חילות אוויר אחרים מהעולם.

הסיבה: כמו צבא ארה"ב, גם צה"ל עצר כמעט לחלוטין נסיעות לחו"ל בעקבות קיצוצי התקציב. במשלחת הישראלית חשבו שזה מביש שחיל האוויר לא הגיע לסלון בצורה מסודרת.

You might be interested also