"תרגלנו תרחישים יותר חמורים"
מלחמת לבנון השנייה - מהזווית המשטרתית: מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב בדימוס דן רונן, אומר בראיון מיוחד חמש שנים אחרי כי כשלים בהתארגנות של פיקוד העורף אילצו את כוחות המשטרה "לקחת פיקוד"
Moriya Ben-Yosef
| 19/05/2011
ניצב בדימוס דן רונן בשטח (צילומים: משטרת ישראל)
"אנחנו היינו מתורגלים, מתואמים ובמידת האפשר גם ערוכים כשפרצה המלחמה", כך אומר ניצב בדימוס דן רונן, מפקד המחוז הצפוני במשטרה בזמן מלחמת לבנון השנייה, שהיה אחראי גם על כוחות העורף באזור הצפון במהלך המלחמה, וזכה לשבחים רבים על תפקודו ותפקוד כוחות המשטרה בהנהגתו.
"שבועיים לפני המלחמה תרגלנו תרחישים עוד יותר חמורים, כגון אירוע מכלית שהתפוצצה במפרץ, בניין שהתמוטט ועוד. כשנכסנו למלחמת הפתע, היה כבר בסיס של הבנה בין המפקדים ובין הפיקודים איך הדברים אמורים להתנהל. בנוסף לכך, עוד בטרם המלחמה היה תיאום ביני לבין אלוף פיקוד העורף בזמנו, יצחק (ג'רי) גרשון, ברמת המדיניות וברמת התפעול, לכך שאין העברת אחריות לניהול אירועים. סוכם כי בין אם זה אירוע קטן ובין אם אירוע גדול, מי שמפקד על האירוע בהתחלה ימשיך לנהל את האירוע עד סופו".
רונן הגיע לפיקוד העורף שנתיים לפני פרוץ המלחמה, באוגוסט 2004, אחרי שורה של תפקידים שסייעו להכין אותו למה שציפה לו במהלך המלחמה. בין היתר, הוא שימש כראש מדור מבצעים במשטרה במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, וכן כנציג המשטרה לתיאום עם פיקוד העורף. לדבריו, עוד בטרם נפל הטיל הראשון, במחוז שלו כבר היו ערוכים.
"ב-12 ביולי 2006 בבוקר כשהתחילו להגיע חלקיקי אינפורמציה על מה שקורה בצפון, עליתי עם הצוות שלי לאזור הגבול על מנת לייצר תמונת מצב", מספר רונן. "הייתי בקשר עם תא"ל גל הירש אותו הכרתי עוד קודם, ונכחתי באותו יום בהערכת המצב המטכ"לית, ממנה גם הבנתי שיש תמימות דעים בעניין התקפה נגד החיזבאללה. היה ברור שברגע שנסראללה יותקף, יתחיל ירי טילים על העורף, הדבר היחיד שלא היה ברור זה באיזה היקף ואיפה הם ינחתו. כבר באותו יום אחר הצהריים, כל מי שרלוונטי לעורף היו אצלי בישיבה, כל מפקדי יחידות המשטרה במחוז, מנכ"ל מד"א, נציב כבאות ארצי, גורמים שונים מפיקוד העורף, נציגי הרשויות, נציגי חברת החשמל ועוד. קיבלנו החלטה מיידית ונכנסנו להיערכות מלאה - אין חופשות, מגייסים את כל מי שבבית, וכן פתחנו מרכז שליטה ונכנסו למוד של תיאומים עם כל ראשי הרשויות."
.jpg "ניצב בדימוס דן רונן בשטח (צילומים: משטרת ישראל)")
לדברי רונן, ההיערכות הייתה כל פעם בקו רוחב אחר שיורד מהצפון דרומה, החל מטווח של 9 קילומטרים ועד 29 קילומטרים. "ידענו שהחיזבאללה יפעל בצורה הזו ועבדנו לפי יכולת הטווחים של הטילים שנורו בכל נקודת זמן, אם בשגרה יש 10 ניידות על 10 אזורים אז במצב של הלחימה היו 60 ניידות שמחולקות ל-60 אזורי סיור. כל העת גם פעלו תצפיות מיומנות שידעו להגיד איפה בדיוק נפל הטיל וכל יום עשינו הערכת מצב וסיכום עם הנחייה ליום למחרת".
למרות הדברים, בתום המלחמה הופנו הרבה טענות לפיקוד העורף על כך שלא הייתה מספיק מוכנות?
"יש הבדל בין מה שתואם עקרונית לבין התפעול בסופו של דבר, מבחינת פיקוד העורף לא גויסו מערכים שהיו צריכים להיות מגויסים והיו קיימים בפיקוד העורף. כל הזמן הייתי בקשר עם ג'רי ואני יודע שהוא ניסה לגייס עוד אנשים אבל זה לא התאפשר אלא בשלבים יותר מאוחרים וגם אז רק ב'טפטוף'. המצב הזה חייב אותי לקחת את האחריות על כל נושא העורף במלחמה ולא רק לפקד על האירועים, אלא בעצם לבנות מערכים תוך כדי".
יש אירוע שזכור לך במיוחד?
"זכור לי אירוע בבת גלים שבו טיל פגע בקיר של מבנה וכמעט כל המבנה קרס, היו שם לא מעט פצועים ברובם אנשים מבוגרים, אבל כוח שלנו שהגיע במהירות וחילץ אנשים עשה את כל ההבדל. באופן גורף, הכלל היה שאם נופל טיל דבר ראשון עושים סריקה במבנים שליד, ומנסים לאתר אנשים שאולי הועפו מההדף ועכשיו כלואים מאחורי דלת או ארון."
אתה חושב שכוחות המשטרה ופיקוד העורף ערוכים כיום לתרחיש דומה?
"אני לא יודע להגיד, אבל אני רואה שמתעסקים לא מעט בהקמת גופים מנהליים כגון 'המשרד להגנת העורף', כשכבר קיים משרד לביטחון פנים, במקום להתעסק בתכלית ובאימונים. כל נושא המוכנות המקדימה שאני חש הייתה אצלנו, תרמה משמעותית לכניסה היותר חלקה לתוך מצב המלחמה ולהתמודדות היעילה בזמן ההתקפות".
ניצב דן רונן החליט לפרוש מהמשטרה בסך הכול חודש לאחר המלחמה, אחרי 35 שנות שירות, לא מכחיש כי המלחמה שיחקה תפקיד בהחלטתו לעזוב את המשטרה. "זה בהחלט גרם לי להחליט כי זה הזמן המתאים לפרוש. המלחמה הזו הביאה אותי לתובנה שהחיים לא מגיעים עם תעודת ביטוח לשום כלום, ואחרי שמציתי שירות של 35 שנים במדים התחדדה אצלי עוד יותר ההבנה מה זה ערך החיים והחלטתי כמו שאומרים 'לעשות קצת לביתי'".
"אנחנו היינו מתורגלים, מתואמים ובמידת האפשר גם ערוכים כשפרצה המלחמה", כך אומר ניצב בדימוס דן רונן, מפקד המחוז הצפוני במשטרה בזמן מלחמת לבנון השנייה, שהיה אחראי גם על כוחות העורף באזור הצפון במהלך המלחמה, וזכה לשבחים רבים על תפקודו ותפקוד כוחות המשטרה בהנהגתו.
"שבועיים לפני המלחמה תרגלנו תרחישים עוד יותר חמורים, כגון אירוע מכלית שהתפוצצה במפרץ, בניין שהתמוטט ועוד. כשנכסנו למלחמת הפתע, היה כבר בסיס של הבנה בין המפקדים ובין הפיקודים איך הדברים אמורים להתנהל. בנוסף לכך, עוד בטרם המלחמה היה תיאום ביני לבין אלוף פיקוד העורף בזמנו, יצחק (ג'רי) גרשון, ברמת המדיניות וברמת התפעול, לכך שאין העברת אחריות לניהול אירועים. סוכם כי בין אם זה אירוע קטן ובין אם אירוע גדול, מי שמפקד על האירוע בהתחלה ימשיך לנהל את האירוע עד סופו".
רונן הגיע לפיקוד העורף שנתיים לפני פרוץ המלחמה, באוגוסט 2004, אחרי שורה של תפקידים שסייעו להכין אותו למה שציפה לו במהלך המלחמה. בין היתר, הוא שימש כראש מדור מבצעים במשטרה במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, וכן כנציג המשטרה לתיאום עם פיקוד העורף. לדבריו, עוד בטרם נפל הטיל הראשון, במחוז שלו כבר היו ערוכים.
"ב-12 ביולי 2006 בבוקר כשהתחילו להגיע חלקיקי אינפורמציה על מה שקורה בצפון, עליתי עם הצוות שלי לאזור הגבול על מנת לייצר תמונת מצב", מספר רונן. "הייתי בקשר עם תא"ל גל הירש אותו הכרתי עוד קודם, ונכחתי באותו יום בהערכת המצב המטכ"לית, ממנה גם הבנתי שיש תמימות דעים בעניין התקפה נגד החיזבאללה. היה ברור שברגע שנסראללה יותקף, יתחיל ירי טילים על העורף, הדבר היחיד שלא היה ברור זה באיזה היקף ואיפה הם ינחתו. כבר באותו יום אחר הצהריים, כל מי שרלוונטי לעורף היו אצלי בישיבה, כל מפקדי יחידות המשטרה במחוז, מנכ"ל מד"א, נציב כבאות ארצי, גורמים שונים מפיקוד העורף, נציגי הרשויות, נציגי חברת החשמל ועוד. קיבלנו החלטה מיידית ונכנסנו להיערכות מלאה - אין חופשות, מגייסים את כל מי שבבית, וכן פתחנו מרכז שליטה ונכנסו למוד של תיאומים עם כל ראשי הרשויות."
לדברי רונן, ההיערכות הייתה כל פעם בקו רוחב אחר שיורד מהצפון דרומה, החל מטווח של 9 קילומטרים ועד 29 קילומטרים. "ידענו שהחיזבאללה יפעל בצורה הזו ועבדנו לפי יכולת הטווחים של הטילים שנורו בכל נקודת זמן, אם בשגרה יש 10 ניידות על 10 אזורים אז במצב של הלחימה היו 60 ניידות שמחולקות ל-60 אזורי סיור. כל העת גם פעלו תצפיות מיומנות שידעו להגיד איפה בדיוק נפל הטיל וכל יום עשינו הערכת מצב וסיכום עם הנחייה ליום למחרת".
למרות הדברים, בתום המלחמה הופנו הרבה טענות לפיקוד העורף על כך שלא הייתה מספיק מוכנות?
"יש הבדל בין מה שתואם עקרונית לבין התפעול בסופו של דבר, מבחינת פיקוד העורף לא גויסו מערכים שהיו צריכים להיות מגויסים והיו קיימים בפיקוד העורף. כל הזמן הייתי בקשר עם ג'רי ואני יודע שהוא ניסה לגייס עוד אנשים אבל זה לא התאפשר אלא בשלבים יותר מאוחרים וגם אז רק ב'טפטוף'. המצב הזה חייב אותי לקחת את האחריות על כל נושא העורף במלחמה ולא רק לפקד על האירועים, אלא בעצם לבנות מערכים תוך כדי".
יש אירוע שזכור לך במיוחד?
"זכור לי אירוע בבת גלים שבו טיל פגע בקיר של מבנה וכמעט כל המבנה קרס, היו שם לא מעט פצועים ברובם אנשים מבוגרים, אבל כוח שלנו שהגיע במהירות וחילץ אנשים עשה את כל ההבדל. באופן גורף, הכלל היה שאם נופל טיל דבר ראשון עושים סריקה במבנים שליד, ומנסים לאתר אנשים שאולי הועפו מההדף ועכשיו כלואים מאחורי דלת או ארון."
אתה חושב שכוחות המשטרה ופיקוד העורף ערוכים כיום לתרחיש דומה?
"אני לא יודע להגיד, אבל אני רואה שמתעסקים לא מעט בהקמת גופים מנהליים כגון 'המשרד להגנת העורף', כשכבר קיים משרד לביטחון פנים, במקום להתעסק בתכלית ובאימונים. כל נושא המוכנות המקדימה שאני חש הייתה אצלנו, תרמה משמעותית לכניסה היותר חלקה לתוך מצב המלחמה ולהתמודדות היעילה בזמן ההתקפות".
ניצב דן רונן החליט לפרוש מהמשטרה בסך הכול חודש לאחר המלחמה, אחרי 35 שנות שירות, לא מכחיש כי המלחמה שיחקה תפקיד בהחלטתו לעזוב את המשטרה. "זה בהחלט גרם לי להחליט כי זה הזמן המתאים לפרוש. המלחמה הזו הביאה אותי לתובנה שהחיים לא מגיעים עם תעודת ביטוח לשום כלום, ואחרי שמציתי שירות של 35 שנים במדים התחדדה אצלי עוד יותר ההבנה מה זה ערך החיים והחלטתי כמו שאומרים 'לעשות קצת לביתי'".
