פרשנות | התערבות שרים בהחלטות הרמטכ״ל - תקדים שצפוי להחליש את צה״ל
טוב יעשה שר הביטחון אם יישר את ההדורים מול שר האוצר והשר לביטחון לאומי - בשקט או ברעש באמצעות כותרות במדיה
עמי רוחקס דומבה
| 12/03/2024
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
נתחיל בהתחלה. צבא אינו ארגון מסחרי או פוליטי. הוא ארגון צבאי וככזה בנוי על יסודות מסוימים. בסיסיים. אחד מהם, עיקרי, הוא היררכיה ברורה המשוקפת באמצעות דרגות.
לצבא כמסגרת על, יש רק מפקד אחד. כך גם במורד הדרך, יש מפקד אחד לכל מסגרת צבאית מתוך כלל המסגרות המרכיבות את הצבא הגדול. ההיררככיה מאפשרת לפקודות להתבצע במצבי קיצון בעת מלחמה.
לצד היררכיה, ישנם יסודות כמו משמעת ועוד. אלו אבני היסוד של ארגון צבאי ומי שחותר תחתיהם - חותר להחליש את צה״ל. נקודה. בהקשר זה, רואים תקדים מצד חלק משרי הממשלה הנוכחית.
ראשית, השר לביטחון לאומי, שלח מכתב לשר הביטחון במטרה לבטל החלטה של הרמטכ״ל. מדובר בהחלטה לנזוף בתת אלוף ברק חירם. ממתי שר מתערב בהחלטת רמטכ״ל? ניחא מדובר היה בהחלטה שרמטכ״ל לא אמור לקחת, כמו החלטה מדינית. כאן מדובר על הליך משמעתי נגד תת אלוף. החלטה לגיטימית ובלעדית של הרמטכ״ל, כהחלטה פנים צה״לית.
לצד השר לביטחון לאומי, גם שר האוצר, רוצה להתערב במינויים של הרמטכ״ל באמצעות לחץ כספי על צה״ל. אומר נכון שר האוצר, על פי פרסומים בתקשורת, שצריך ליישם את הפיקוח ההדדי אוצר-צה״ל על הוצאות הצבא. אך להשתמש בטענה זו כעלה תאנה לביקורת נגד החלטת מינוי בכירים בצבא?
ממתי שר אוצר מפעיל כופר כספי נגד הרמטכ״ל, בגלל דעתו האישית שאינה רלוונטית בכלל להחלטות רמטכ״ל. שר האוצר יכול להסכים או לא עם החלטות הרמטכ״ל, כמו כל אזרח. אך להשתמש בכוח משרדו על מנת לנסות להשפיע על החלטות הצבא? שוב, גם כאן, תקדים שאם יתממש, יחליש את הצבא.
נכון הוא שצה״ל ראוי לכל הביקורת בעולם (ואף מעבר לכך) על מחדלו ב7.10.2024. אין עוררין על כך. אך עם כל הביקורת, אין לישראל צבא אחר. ואם כבר, המחדל של אוקטובר 2023 ממחיש ביתר שאת, כי צריך לחזק דווקא את היסודות הבסיסיים של ארגון צבאי. היררכיה היא כאמור אחד העקרונות החשובים בהקשר זה.
גם נכון הוא שצריך יותר פיקוח על ההוצאות של צה״ל מצד האוצר, בעיקר כעת, כאשר תקציב הצבא צפוי להתנפח על חשבון שירותים אחרים לאזרח. ובעיקר לאחר שראינו שההשקעות שעשו בעשור האחרון בצה״ל, לא מנעו פלישה, כיבוש יישובים ישראלים, רצח, אונס וחטיפה של אזרחים.
אם אותם אנשים יחליטו שוב איפה לשים את השקל, ההסתברות שטבח נוסף יקרה בעתיד - גדלה. ועם זאת, שר אוצר צריך להתמקד בניהול כספי ציבור ופחות בניהול צבא. אם יש מתח בין צה״ל לאוצר, יש ראש ממשלה ושר ביטחון שיכולים לגשר. המתח הזה אינו חדש ולא התחיל בקדנציה של שר האוצר הנוכחי.
לסיכום, יעשו טוב שרי הממשלה, החלק שמנסה להתערב בהחלטות הרמטכ״ל, אם יפנו את תלונותיהם לשר הביטחון, הנושא באחריות למערכת הביטחון. באותו אופן שבו שר הביטחון לא מנסה לנהל את תקציב המדינה או את המשטרה.
טוב יעשה שר הביטחון אם יישר את ההדורים מול שני השרים המדוברים, בשקט או ברעש באמצעות כותרות בעיתונים. רמטכ״ל, גם אם הוא זה שאחראי על מחדל ה7.10, ראוי לתמיכה של השר שלו, כל עוד הוא בתפקיד.
טוב יעשה שר הביטחון אם יישר את ההדורים מול שר האוצר והשר לביטחון לאומי - בשקט או ברעש באמצעות כותרות במדיה
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
נתחיל בהתחלה. צבא אינו ארגון מסחרי או פוליטי. הוא ארגון צבאי וככזה בנוי על יסודות מסוימים. בסיסיים. אחד מהם, עיקרי, הוא היררכיה ברורה המשוקפת באמצעות דרגות.
לצבא כמסגרת על, יש רק מפקד אחד. כך גם במורד הדרך, יש מפקד אחד לכל מסגרת צבאית מתוך כלל המסגרות המרכיבות את הצבא הגדול. ההיררככיה מאפשרת לפקודות להתבצע במצבי קיצון בעת מלחמה.
לצד היררכיה, ישנם יסודות כמו משמעת ועוד. אלו אבני היסוד של ארגון צבאי ומי שחותר תחתיהם - חותר להחליש את צה״ל. נקודה. בהקשר זה, רואים תקדים מצד חלק משרי הממשלה הנוכחית.
ראשית, השר לביטחון לאומי, שלח מכתב לשר הביטחון במטרה לבטל החלטה של הרמטכ״ל. מדובר בהחלטה לנזוף בתת אלוף ברק חירם. ממתי שר מתערב בהחלטת רמטכ״ל? ניחא מדובר היה בהחלטה שרמטכ״ל לא אמור לקחת, כמו החלטה מדינית. כאן מדובר על הליך משמעתי נגד תת אלוף. החלטה לגיטימית ובלעדית של הרמטכ״ל, כהחלטה פנים צה״לית.
לצד השר לביטחון לאומי, גם שר האוצר, רוצה להתערב במינויים של הרמטכ״ל באמצעות לחץ כספי על צה״ל. אומר נכון שר האוצר, על פי פרסומים בתקשורת, שצריך ליישם את הפיקוח ההדדי אוצר-צה״ל על הוצאות הצבא. אך להשתמש בטענה זו כעלה תאנה לביקורת נגד החלטת מינוי בכירים בצבא?
ממתי שר אוצר מפעיל כופר כספי נגד הרמטכ״ל, בגלל דעתו האישית שאינה רלוונטית בכלל להחלטות רמטכ״ל. שר האוצר יכול להסכים או לא עם החלטות הרמטכ״ל, כמו כל אזרח. אך להשתמש בכוח משרדו על מנת לנסות להשפיע על החלטות הצבא? שוב, גם כאן, תקדים שאם יתממש, יחליש את הצבא.
נכון הוא שצה״ל ראוי לכל הביקורת בעולם (ואף מעבר לכך) על מחדלו ב7.10.2024. אין עוררין על כך. אך עם כל הביקורת, אין לישראל צבא אחר. ואם כבר, המחדל של אוקטובר 2023 ממחיש ביתר שאת, כי צריך לחזק דווקא את היסודות הבסיסיים של ארגון צבאי. היררכיה היא כאמור אחד העקרונות החשובים בהקשר זה.
גם נכון הוא שצריך יותר פיקוח על ההוצאות של צה״ל מצד האוצר, בעיקר כעת, כאשר תקציב הצבא צפוי להתנפח על חשבון שירותים אחרים לאזרח. ובעיקר לאחר שראינו שההשקעות שעשו בעשור האחרון בצה״ל, לא מנעו פלישה, כיבוש יישובים ישראלים, רצח, אונס וחטיפה של אזרחים.
אם אותם אנשים יחליטו שוב איפה לשים את השקל, ההסתברות שטבח נוסף יקרה בעתיד - גדלה. ועם זאת, שר אוצר צריך להתמקד בניהול כספי ציבור ופחות בניהול צבא. אם יש מתח בין צה״ל לאוצר, יש ראש ממשלה ושר ביטחון שיכולים לגשר. המתח הזה אינו חדש ולא התחיל בקדנציה של שר האוצר הנוכחי.
לסיכום, יעשו טוב שרי הממשלה, החלק שמנסה להתערב בהחלטות הרמטכ״ל, אם יפנו את תלונותיהם לשר הביטחון, הנושא באחריות למערכת הביטחון. באותו אופן שבו שר הביטחון לא מנסה לנהל את תקציב המדינה או את המשטרה.
טוב יעשה שר הביטחון אם יישר את ההדורים מול שני השרים המדוברים, בשקט או ברעש באמצעות כותרות בעיתונים. רמטכ״ל, גם אם הוא זה שאחראי על מחדל ה7.10, ראוי לתמיכה של השר שלו, כל עוד הוא בתפקיד.
