פרשנות | תסתכלו על החות׳ים - ותלמדו על יכולות חיזבאללה
אפשר ללמוד לא מעט מתפיסת הלחימה של החות'ים בים ולהשליכה על מה שצפוי חיל הים להתמודד מול בתרחיש לחימה בלבנון מול חיזבאללה
אייל פינקו
| 21/01/2024
חיל הים הישראלי צפוי להתמודד עם איומים דומים לאלו של החות׳ים בגזרה הצפונית | צילום: דובר צה״ל
מצרי באב אל-מנדב מהווים עורק תחבורתי מרכזי של הסחר העולמי, ודרכו עובר כ- 15 אחוזים מהסחר בין אסיה ואירופה.
מצרי באב אל-מנדב הם מוקד של פשיעה ולחימה בשני העשורים האחרונים, בין אם מדובר בפירטים התוקפים אוניות סוחר באזור או בין אם מדובר במלחמה שהתחוללה בין החות'ים למצרים ולסעודים מ- 2004.
חנק כלכלי
המצרים, הנשלטים על ידי המורדים החות'ים, משמעותיים כלכלית בעיקר לשוק האירופאי, ולשרשרת האספקה שלו. זו הסיבה שעיניי כל המדינות נשואות לאזור ואוניות מלחמה אמריקאיות, בריטיות, צרפתיות, הודיות ואיטלקיות הגיעו לאזור (פריסת הכוחות הימיים באזור מצרי באב אל מנדב באיור הבא).
יחד עם זאת, הודיע האיחוד האירופאי השבוע, כי אוניות המלחמה שלו באזור רק על מנת להגן על השיט ולא על מנת לתקוף מטרות בתימן.
גם מצרים וסעודיה, הסובלות באופן ישיר מהלחימה באזור ולאחר שנים רבות של מלחמה מול הארגון התימני ופגיעות כואבות שספגו, החליטו לבצע רק פעולות הגנה להגנת השיט האזרחי באזור והודיעו שאין בכוונתן להילחם שוב עם החות'ים. החלטה זו נובעת גם מאי-רצונן לחמם את הגזרה מול איראן, ולשמור על שקט יחסי מכיוון זה, במיוחד בעת המלחמה בעזה.
סין הכריזה בשבוע האחרון שהפעילות של החות'ים מקורה בזליגת המלחמה מעזה, ולא טרחה כמובן לציין ששותפתה הטובה והאסטרטגית, איראן, היא זו העומדת מאחורי ארגון המורדים. סין כמובן ממשיכה בסחר הימי שלה באין מפריע באזור.
מאז השביעי לאוקטובר הותקפו על ידי החות'ים למעלה מ- 42 כלי שיט צבאיים ואזרחיים, בין אם באמצעות תקיפה מרחוק של טילים וכלים בלתי מאויישים (מהאוויר ומהים), ובין אם באמצעות תקיפה פיזית וחטיפה (ראה איור).
הזרוע הימית של החות'ים, האחראית לתקיפות אלו פועלת משבעה מבסיסים קבועים שהוכנו עבורה על ידי איראן והזרוע הימית של חיזבאללה, לאחר שפעיליה עברו אימונים רבים בשנים האחרונות באיראן.
החות'ים מפעילים מגוון רחב של חימוש מתקדם נגד כלי שיט תוצרת איראן, כולל טילי שיוט לטווחים של עד 500 ק"מ, טילים בליסטיים לטווח של 300 ק"מ, כלי טיס לא מאויישים מתאבדים, מיקוש ימי ועוד.
החות'ים בונים תמונה ימית לטווחים רחוקים באמצעות מערך מכ"מי חוף קבוע ונייד, איסוף מידע גלוי של תנועת האוניות באזור ואף בסיוע של אוניות קרב וביון איראניות הפועלות באזור המצרים, מפרץ עדן והים הערבי.
בראשית ינואר בוצעו מספר תקיפות נגד בסיסי החות'ים על ידי ציי ארה"ב ובריטניה בעיקר באזור הבירה צנעא. תקיפות אלו גרמו להרס רב ולהשמדת מחסני אמל"ח, אך הן בהחלט שלא השפיעו על מוטיבציית הלחימה של הארגון ולא גרמו להפסקת פעולותיו.
בשבוע השני של ינואר בוצעה תקיפה על מערך הגילוי החופי של הארגון וב- 20.1.24 דיווח הצי האמריקאי שהצליח ליירט שלושה משגרים של שיגור טילים ימיים.
התקיפות האחרונות מחדדות למעשה את האתגרים המבצעיים מולם נדרשים להתמודד הציים הפועלים באזור, שעיקרם היא תצורת הלחימה האסימטרית של החות'ים, הדומה ביסודה לדוקטרינה של איראן וחיזבאללה.
האתגרים המבצעיים המרכזיים
חוסר במודיעין אודות פריסת הכוחות החות'ים, שלא בבסיסים הקבועים שלהם וחוסר במודיעין של סימנים מעידים על הערכות לירי טילים, מודיעין שיכול לסייע במניעה.
האיומים של החות'ים הם רב-ממדים ודורשים יכולות התמודדות מבצעיות וטכנולוגיות לאורך זמן עם טילים מסוגים שונים (בטווחים שונים, עם ראשי ביות שונים, ובמסלולי טיסה שונים), יחד עם כלי טיס בלתי מאויישים, כלי שיט מאויישים ובלתי מאויישים ואולי בהמשך אף התמודדות עם מיקוש ימי שיפוזר בפתח המצרים.
יחידות שיגור הטילים והכטב"מים של החות'ים הן יחידות ניידות ועצמאיות, המבוססות על משאיות ניידות, בעיקר מדגם מרצדס, מותממות, והנושאות על גבן מכולות 20 רגל.
שני מפעילי הרכב יכולים בתוך שלוש דקות עד חמש דקות להסיט את הווילון המכסה את המכולות, להרים תורן עם מכ"מ ימי ולהפעילו, לבחור מטרה במערכת הנשק (גם באמצעות קבלת קורדינטות ממקור חיצוני), להפנות משגר של אחד עד שלושה טילים לכיוון המטרה, לשגר את הטילים ולהעלם.
שיגור הטילים יכול להתבצע במרחק של מספר קילומטרים בודדים מקו החוף ולאו דווקא בסמוך לקו הים. מוד פעולה זה מקשה מאד על איתור מוקדם של הסוללות הנפרסות ודורש מהציים בעיקר להגיב על ירי טילים, ורק לאחר מכן לאתר את מקורו. זמן החיים של סוללה כזו הוא קצר מאד ודורש זמן תגובה קצר מאד למי שיבקש לפגוע בו.
המגוון וכמות החימושים של החות'ים דורשים מכלי השיט באזור להיות בערנות ובדריכות מלאים משך ימים ארוכים באזור מוכה טילים, עניין שעשוי לפגוע בחוסן ובכשירות צוותי כלי השיט לאורך זמן.
מצב הכוננות המתמשך והארוך בים דורש גם עורף טכנו-לוגיסטי משמעותי באוניות, שיאפשר להם שהות ארוכה ויכולת עצמית להתגבר על תקלות כשירות תוך כדי לחימה.
הזווית הישראלית
אפשר ללמוד לא מעט מתפיסת הלחימה של החות'ים בים ולהשליכה על מה שצפוי חיל הים להתמודד מול בתרחיש לחימה בלבנון מול חיזבאללה.
לא רק בהיבט השימוש באמצעי הלחימה, הגיוון שלהם, הלחימה הרב ממדית ואופן בניית התמונה הימית בשיתוף סנסורים נייחים, ניידים ובסיוע איראני, אלא גם על כוונות הארגון לחסום את נתיבי השיט בים התיכון ולייצר מצור ימי על ישראל.
באופן כזה שישפיע על אורחות החיים, הסחר הישראלי בכללותו, שרשרת האספקה ואספקת המזון, המים והאנרגיה של ישראל, המגיעים מהים ומקו החוף.
אפשר ללמוד לא מעט מתפיסת הלחימה של החות'ים בים ולהשליכה על מה שצפוי חיל הים להתמודד מול בתרחיש לחימה בלבנון מול חיזבאללה
חיל הים הישראלי צפוי להתמודד עם איומים דומים לאלו של החות׳ים בגזרה הצפונית | צילום: דובר צה״ל
מצרי באב אל-מנדב מהווים עורק תחבורתי מרכזי של הסחר העולמי, ודרכו עובר כ- 15 אחוזים מהסחר בין אסיה ואירופה.
מצרי באב אל-מנדב הם מוקד של פשיעה ולחימה בשני העשורים האחרונים, בין אם מדובר בפירטים התוקפים אוניות סוחר באזור או בין אם מדובר במלחמה שהתחוללה בין החות'ים למצרים ולסעודים מ- 2004.
חנק כלכלי
המצרים, הנשלטים על ידי המורדים החות'ים, משמעותיים כלכלית בעיקר לשוק האירופאי, ולשרשרת האספקה שלו. זו הסיבה שעיניי כל המדינות נשואות לאזור ואוניות מלחמה אמריקאיות, בריטיות, צרפתיות, הודיות ואיטלקיות הגיעו לאזור (פריסת הכוחות הימיים באזור מצרי באב אל מנדב באיור הבא).
יחד עם זאת, הודיע האיחוד האירופאי השבוע, כי אוניות המלחמה שלו באזור רק על מנת להגן על השיט ולא על מנת לתקוף מטרות בתימן.
גם מצרים וסעודיה, הסובלות באופן ישיר מהלחימה באזור ולאחר שנים רבות של מלחמה מול הארגון התימני ופגיעות כואבות שספגו, החליטו לבצע רק פעולות הגנה להגנת השיט האזרחי באזור והודיעו שאין בכוונתן להילחם שוב עם החות'ים. החלטה זו נובעת גם מאי-רצונן לחמם את הגזרה מול איראן, ולשמור על שקט יחסי מכיוון זה, במיוחד בעת המלחמה בעזה.
סין הכריזה בשבוע האחרון שהפעילות של החות'ים מקורה בזליגת המלחמה מעזה, ולא טרחה כמובן לציין ששותפתה הטובה והאסטרטגית, איראן, היא זו העומדת מאחורי ארגון המורדים. סין כמובן ממשיכה בסחר הימי שלה באין מפריע באזור.
מאז השביעי לאוקטובר הותקפו על ידי החות'ים למעלה מ- 42 כלי שיט צבאיים ואזרחיים, בין אם באמצעות תקיפה מרחוק של טילים וכלים בלתי מאויישים (מהאוויר ומהים), ובין אם באמצעות תקיפה פיזית וחטיפה (ראה איור).
הזרוע הימית של החות'ים, האחראית לתקיפות אלו פועלת משבעה מבסיסים קבועים שהוכנו עבורה על ידי איראן והזרוע הימית של חיזבאללה, לאחר שפעיליה עברו אימונים רבים בשנים האחרונות באיראן.
החות'ים מפעילים מגוון רחב של חימוש מתקדם נגד כלי שיט תוצרת איראן, כולל טילי שיוט לטווחים של עד 500 ק"מ, טילים בליסטיים לטווח של 300 ק"מ, כלי טיס לא מאויישים מתאבדים, מיקוש ימי ועוד.
החות'ים בונים תמונה ימית לטווחים רחוקים באמצעות מערך מכ"מי חוף קבוע ונייד, איסוף מידע גלוי של תנועת האוניות באזור ואף בסיוע של אוניות קרב וביון איראניות הפועלות באזור המצרים, מפרץ עדן והים הערבי.
בראשית ינואר בוצעו מספר תקיפות נגד בסיסי החות'ים על ידי ציי ארה"ב ובריטניה בעיקר באזור הבירה צנעא. תקיפות אלו גרמו להרס רב ולהשמדת מחסני אמל"ח, אך הן בהחלט שלא השפיעו על מוטיבציית הלחימה של הארגון ולא גרמו להפסקת פעולותיו.
בשבוע השני של ינואר בוצעה תקיפה על מערך הגילוי החופי של הארגון וב- 20.1.24 דיווח הצי האמריקאי שהצליח ליירט שלושה משגרים של שיגור טילים ימיים.
התקיפות האחרונות מחדדות למעשה את האתגרים המבצעיים מולם נדרשים להתמודד הציים הפועלים באזור, שעיקרם היא תצורת הלחימה האסימטרית של החות'ים, הדומה ביסודה לדוקטרינה של איראן וחיזבאללה.
האתגרים המבצעיים המרכזיים
חוסר במודיעין אודות פריסת הכוחות החות'ים, שלא בבסיסים הקבועים שלהם וחוסר במודיעין של סימנים מעידים על הערכות לירי טילים, מודיעין שיכול לסייע במניעה.
האיומים של החות'ים הם רב-ממדים ודורשים יכולות התמודדות מבצעיות וטכנולוגיות לאורך זמן עם טילים מסוגים שונים (בטווחים שונים, עם ראשי ביות שונים, ובמסלולי טיסה שונים), יחד עם כלי טיס בלתי מאויישים, כלי שיט מאויישים ובלתי מאויישים ואולי בהמשך אף התמודדות עם מיקוש ימי שיפוזר בפתח המצרים.
יחידות שיגור הטילים והכטב"מים של החות'ים הן יחידות ניידות ועצמאיות, המבוססות על משאיות ניידות, בעיקר מדגם מרצדס, מותממות, והנושאות על גבן מכולות 20 רגל.
שני מפעילי הרכב יכולים בתוך שלוש דקות עד חמש דקות להסיט את הווילון המכסה את המכולות, להרים תורן עם מכ"מ ימי ולהפעילו, לבחור מטרה במערכת הנשק (גם באמצעות קבלת קורדינטות ממקור חיצוני), להפנות משגר של אחד עד שלושה טילים לכיוון המטרה, לשגר את הטילים ולהעלם.
שיגור הטילים יכול להתבצע במרחק של מספר קילומטרים בודדים מקו החוף ולאו דווקא בסמוך לקו הים. מוד פעולה זה מקשה מאד על איתור מוקדם של הסוללות הנפרסות ודורש מהציים בעיקר להגיב על ירי טילים, ורק לאחר מכן לאתר את מקורו. זמן החיים של סוללה כזו הוא קצר מאד ודורש זמן תגובה קצר מאד למי שיבקש לפגוע בו.
המגוון וכמות החימושים של החות'ים דורשים מכלי השיט באזור להיות בערנות ובדריכות מלאים משך ימים ארוכים באזור מוכה טילים, עניין שעשוי לפגוע בחוסן ובכשירות צוותי כלי השיט לאורך זמן.
מצב הכוננות המתמשך והארוך בים דורש גם עורף טכנו-לוגיסטי משמעותי באוניות, שיאפשר להם שהות ארוכה ויכולת עצמית להתגבר על תקלות כשירות תוך כדי לחימה.
הזווית הישראלית
אפשר ללמוד לא מעט מתפיסת הלחימה של החות'ים בים ולהשליכה על מה שצפוי חיל הים להתמודד מול בתרחיש לחימה בלבנון מול חיזבאללה.
לא רק בהיבט השימוש באמצעי הלחימה, הגיוון שלהם, הלחימה הרב ממדית ואופן בניית התמונה הימית בשיתוף סנסורים נייחים, ניידים ובסיוע איראני, אלא גם על כוונות הארגון לחסום את נתיבי השיט בים התיכון ולייצר מצור ימי על ישראל.
באופן כזה שישפיע על אורחות החיים, הסחר הישראלי בכללותו, שרשרת האספקה ואספקת המזון, המים והאנרגיה של ישראל, המגיעים מהים ומקו החוף.
