פרשנות | יש לקחת את האיום מתימן בפרופורציה הנכונה
מידת הנזק והסיכון מכיוון תימן אינו משתווה למידת הנזק הפוטנציאלי שישנו מכיוון חיזבאללה או חמאס
יואל גוזנסקי
| 02/11/2023
עם התמשכות הלחימה מול חמאס והעמקת המבצע הקרקעי של צה"ל ברצועת עזה, גוברת המוטיבציה מצד שלוחיה של איראן להגביר את הפגיעה בישראל, כדי להיענות ללחצים מצידה, להראות "חזית אחידה" מצד חברות הציר ולגלות סולידריות עם הפלסטינים.
המליציה החות'ית, השולטת בחלקים נרחבים של תימן והזוכה לתמיכה רבת שנים מצד איראן וחזבאללה, הצטרפה למלחמה נגד ישראל מסיבות אלו וירתה לכיוון ישראל בכמה הזדמנויות טילים, טילי שיוט, וכלי טיס מאוישים מרחוק.
הזירה התימנית בפרופורציה
הזירה התימנית מרוחקת כ-2,000 ק"מ מאילת, דבר המכתיב יכולת לפעולות מסוימות באוויר (טילים מסוגים שונים וכלי טיס בלתי מאוישים) ובים (פגיעה בספנות הישראלית ובחופש השיט במיצרי באב אל-מנדב), אך גם מקל גם על יכולת העיקוב והסיכול.
הדבר מצריך את ישראל להסטת קשב ומשאבים בעיקר אוויריים וימיים לזירת הים האדום לטובת מאמץ ההגנה. ואכן, דווח שישראל העבירה נכסים ימיים לזירה זו. יוזכר שחלק מהסחר הימי הישראלי עובר בים האדום בואכה אילת ומהווה עורק כלכלי-מסחרי משמעותי.
שנית, אין לחות'ים עניין להביא להתלקחות אזורית רבתי ולו משום שזו תסכן את ההישגים שהם קצרו בעקבות ההבנות שלהם עם ערב הסעודית ואת הפסקת האש המחזיקה מאז אפריל 2022.
למרות הרצון של החות'ים להראות סולידריות עם החמאס ויתר חברות "הציר", מידת ההשפעה האיראנית עליהם נמוכה באופן יחסי להשפעה שיש לאיראן, למשל, על חיזבאללה. המרחק הגיאוגרפי והיעדר ציר יבשתי בין איראן לבין החות'ים מקשה על תמיכה בהם.
כל מהלך תגובה ישראלי ידרוש התייעצות ותיאום מוקדם לא רק עם ארצות הברית – שאינה מעוניינת בהרחבת מעגל הלחימה – אלא גם עם מדינות המפרץ שאינן מעוניינות בהתרחבות המערכה משום הסכנה שתזלוג לשטחן.
החות'ים מבינים זאת ומנסים לחדד את הדילמה המונחת כעת בפני מדינות המפרץ. עד כמה הן מוכנות "לבחור צד", לחבור לאמריקאים ובמשתמע לישראל ולסכן בכך את היתרונות שקטפו משיפור היחסים עם איראן ומהפסקת האש עם החות'ים.
הכלה, בינתיים
על ישראל לעשות מאמץ ולנסות ולהכיל את הירי מכיוון תימן כדי להתרכז במאמץ הלחימה העיקרי בעזה. תגובה משמעותית, כעת, נגד החות'ים, עלולה להביא לתגובה מצדם כלפי מדינות המפרץ ולגרום להתלקחות מחודשת במלחמת תימן ואף להתלקחות אזורית רחבה.
לישראל שיתוף אינטרסים עם מדינות המפרץ הרוצות גם הן, לא רק במפלת חמאס, אלא גם במפלת החות'ים. עליה לתאם פעילות מולן וללמוד על הלקחים שלהן במשך שבע שנות לחימה מול החות'ים.
יירוט השיגורים מתימן ממחיש את מגבלות כוחו של "הציר", אך גם את יעילות הפעולה הצבאית-האזורית תחת מטריית סנטקו"ם, בטיפול באיום הטילים והמל"טים מצד איראן ושלוחיה.
החות'ים יכולים לרשום לעצמם הישג מסוים בעיקר במישור התודעתי. בפעולתם הם גם "משלמים את חובם" לחברות הציר ולאיראן ובמיוחד לחמאס, שיתכן וציפה להשתתפות פעילה יותר בלחימה מצד יתר החברות בציר.
ככל שיגבר החשש של איראן מהחלשות כוחו של חמאס כך יגבר הלחץ על החות'ים, כדי שאלו יגבירו את התקפותיהם. התמשכות התקיפות מצד החות'ים תקשה על ישראל להכילן ותאלץ אותה לנקוט בפעולות שירתיעו את החותים.
ד"ר יואל גוז'נסקי | חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS, אוניברסיטת תל אביב ולשעבר בכיר במל"ל
מידת הנזק והסיכון מכיוון תימן אינו משתווה למידת הנזק הפוטנציאלי שישנו מכיוון חיזבאללה או חמאס
עם התמשכות הלחימה מול חמאס והעמקת המבצע הקרקעי של צה"ל ברצועת עזה, גוברת המוטיבציה מצד שלוחיה של איראן להגביר את הפגיעה בישראל, כדי להיענות ללחצים מצידה, להראות "חזית אחידה" מצד חברות הציר ולגלות סולידריות עם הפלסטינים.
המליציה החות'ית, השולטת בחלקים נרחבים של תימן והזוכה לתמיכה רבת שנים מצד איראן וחזבאללה, הצטרפה למלחמה נגד ישראל מסיבות אלו וירתה לכיוון ישראל בכמה הזדמנויות טילים, טילי שיוט, וכלי טיס מאוישים מרחוק.
הזירה התימנית בפרופורציה
הזירה התימנית מרוחקת כ-2,000 ק"מ מאילת, דבר המכתיב יכולת לפעולות מסוימות באוויר (טילים מסוגים שונים וכלי טיס בלתי מאוישים) ובים (פגיעה בספנות הישראלית ובחופש השיט במיצרי באב אל-מנדב), אך גם מקל גם על יכולת העיקוב והסיכול.
הדבר מצריך את ישראל להסטת קשב ומשאבים בעיקר אוויריים וימיים לזירת הים האדום לטובת מאמץ ההגנה. ואכן, דווח שישראל העבירה נכסים ימיים לזירה זו. יוזכר שחלק מהסחר הימי הישראלי עובר בים האדום בואכה אילת ומהווה עורק כלכלי-מסחרי משמעותי.
שנית, אין לחות'ים עניין להביא להתלקחות אזורית רבתי ולו משום שזו תסכן את ההישגים שהם קצרו בעקבות ההבנות שלהם עם ערב הסעודית ואת הפסקת האש המחזיקה מאז אפריל 2022.
למרות הרצון של החות'ים להראות סולידריות עם החמאס ויתר חברות "הציר", מידת ההשפעה האיראנית עליהם נמוכה באופן יחסי להשפעה שיש לאיראן, למשל, על חיזבאללה. המרחק הגיאוגרפי והיעדר ציר יבשתי בין איראן לבין החות'ים מקשה על תמיכה בהם.
כל מהלך תגובה ישראלי ידרוש התייעצות ותיאום מוקדם לא רק עם ארצות הברית – שאינה מעוניינת בהרחבת מעגל הלחימה – אלא גם עם מדינות המפרץ שאינן מעוניינות בהתרחבות המערכה משום הסכנה שתזלוג לשטחן.
החות'ים מבינים זאת ומנסים לחדד את הדילמה המונחת כעת בפני מדינות המפרץ. עד כמה הן מוכנות "לבחור צד", לחבור לאמריקאים ובמשתמע לישראל ולסכן בכך את היתרונות שקטפו משיפור היחסים עם איראן ומהפסקת האש עם החות'ים.
הכלה, בינתיים
על ישראל לעשות מאמץ ולנסות ולהכיל את הירי מכיוון תימן כדי להתרכז במאמץ הלחימה העיקרי בעזה. תגובה משמעותית, כעת, נגד החות'ים, עלולה להביא לתגובה מצדם כלפי מדינות המפרץ ולגרום להתלקחות מחודשת במלחמת תימן ואף להתלקחות אזורית רחבה.
לישראל שיתוף אינטרסים עם מדינות המפרץ הרוצות גם הן, לא רק במפלת חמאס, אלא גם במפלת החות'ים. עליה לתאם פעילות מולן וללמוד על הלקחים שלהן במשך שבע שנות לחימה מול החות'ים.
יירוט השיגורים מתימן ממחיש את מגבלות כוחו של "הציר", אך גם את יעילות הפעולה הצבאית-האזורית תחת מטריית סנטקו"ם, בטיפול באיום הטילים והמל"טים מצד איראן ושלוחיה.
החות'ים יכולים לרשום לעצמם הישג מסוים בעיקר במישור התודעתי. בפעולתם הם גם "משלמים את חובם" לחברות הציר ולאיראן ובמיוחד לחמאס, שיתכן וציפה להשתתפות פעילה יותר בלחימה מצד יתר החברות בציר.
ככל שיגבר החשש של איראן מהחלשות כוחו של חמאס כך יגבר הלחץ על החות'ים, כדי שאלו יגבירו את התקפותיהם. התמשכות התקיפות מצד החות'ים תקשה על ישראל להכילן ותאלץ אותה לנקוט בפעולות שירתיעו את החותים.
ד"ר יואל גוז'נסקי | חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS, אוניברסיטת תל אביב ולשעבר בכיר במל"ל
