מתנגדי ביומטרי? גורמי אכיפת חוק מארה"ב יוכלו לבצע השוואת טביעות אצבע מול מאגר משטרת ישראל
הצעת החוק היא השלישית והאחרונה בדרישות החקיקה האמריקניות בכדי לפטור ישראלים מהצורך בוויזה
עמי רוחקס דומבה
| 16/03/2023
קרדיט: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה היום (ד'), פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג-2023.
הצעת החוק מאפשרת את יישום הסכם ה-PCSC ומזכר ה-EBSA - אחד התנאים שהציבה ארה"ב כדי לפטור ישראלים מהצורך בוויזה לארה"ב.
כחלק מהמשא ומתן עם ארה"ב על הצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מאשרות כניסה (ויזות), חתמו שתי המדינות בשנת 2022 על הסכם להגברת שיתוף הפעולה במאבק בפשיעה חמורה וטרור (Preventing and Combating Serious Crime and Terrorism) ועל מזכר בדבר שיתוף פעולה בנושא חיזוק ושמירה על ביטחון הגבולות (Enhancing Border Security Cooperation Through the Exchange of Information).
בהסכם ובמזכר סוכמו מנגנונים הדדיים לחילופי מידע בין המדינות על בסיס שאילתות והשוואת טביעות אצבע המצויות במאגרים של רשויות בשתי המדינות, ולמסירת מידע ממאגרים אלה.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) קובע גם הוראות לעניין ניהול מאגר חסוי של נתוני הזיהוי של המשטרה, הכולל טביעות אצבע, נתונים שהופקו מדגימות DNA ותצלומים. הצעת החוק נועדה לעגן את ההסכמות בחוק, שכן מסירת מידע מתוך מאגר טביעות האצבע של משטרת ישראל טעונה הסמכה מפורשת בחוק.
לפי ההסדר המוצע, משטרת ישראל תוכל לאפשר לגופים מחוץ לישראל שהוכרו מכוח ההסכם (ה-FBI) או המזכר (ה-DHS) להזין למערכת מחשב ייעודית נתוני זיהוי שהופקו מטביעות אצבעות, לשם השוואתם לנתוני זיהוי המצויים במאגר משטרת ישראל.
השוואת טביעות האצבע תתאפשר אך ורק לאחת ממטרות של מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור או של מעשים המהווים עבירות המהווים עילה למניעת כניסה או להרחקה מארצות הברית, או לשם קיום בירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארצות הברית או לקבל זכויות בקשר להגירה לארצות הברית.
הצעת החוק מסדירה את תהליך השוואת טביעות האצבע ומסירת המידע. בסקירת הייעוץ המשפטי לוועדה מפורט התהליך בצורה של תרשים זרימה.
בדיון החקיקה שנערך ביום שני השבוע, העיר ח"כ ינון אזולאי כי מובא פה לאישור הכנסת חוק, אבל הוא בעצם טכני. החוק מאפשר יישום הסכם ומזכר שנחתמו כבר – מבלי יכולת ממשית של הכנסת להשפיע על תוכנם – ודאי כאשר הדבר תלוי בקבלת הפטור מהוויזות לארה"ב.
יש בכך להפוך את הכנסת לחותמת גומי, ולפגוע במעמדה. בנוסף, בהסכם אין פירוט של אילו פרטי זיהוי יבקשו האמריקאים, וגם בהסכם וגם במזכר יש לגופי המבקשים אפשרות להעביר את המידע הלאה, ואנו אפילו לא יודעים לאיזה גופים מדובר.
עו"ד דנה דאיבוג, מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בינ"ל) במשרד המשפטים: ההסכם והמזכר נחתמו, אבל הובהר לכל אורך הדרך שהם כפופים להליכי החקיקה בכנסת ואשרור בממשלה – ורק לאחר מכן ייכנסו לתוקף. במזכר סוכם שפרטי המידע שיועברו הם שם, גיל ותאריך לידה.
האמריקאים ביקשו הרבה יותר שדות מידע, מעל 15, וצמצמנו את זה מאוד. בהסכם אין רשימה סגורה של פרטי מידע, ולכן נקבע שהמידע האפשרי הוא רק מה שממילא קיים או נאסף על פי חוק. הם יעבירו לנו מידע לפי הקיים ממילא אצלם, ואנו נעביר מה שממילא קיים אצלנו. לפי ההסכם, בכל מקרה העברת המידע היא לאחר בחינה של קצין משטרה בכיר של כל בקשה פרטנית.
עו"ד גבריאלה פיסמן, מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים: אבקש להזכיר כי האמריקאים לא מקבלים טביעות אצבעות, אלא אימות של טביעות האצבע שקיימות בידיהם, ועל פיהן הם מגישים את השאילתה. טביעות האצבע ממילא נמסרו, וגם כיום בכניסה לארה"ב נדרשת ממילא חתימה על הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי.
המידע הזה שהם אוספים כבר כיום, הם חולקים אותו עם גופים אמריקאים אחרים, לפי החקיקה הפדרלית הקיימת. אנחנו חתומים מול הFBI ומול הDHS, ונושא הגופים אליהם יועבר המידע הייתה מחלוקת עיקריות בעת הדיונים, אבל זו חקיקה פדרלית וזה אימות מידע שכבר קיים בידיהם.
עו"ד דאיבוג: יש התחייבויות מפורשות כי שימוש בטביעות האצבע יעשה רק למטרות המפורטות, וכי אם מעבירים טביעת אצבע, ואין התאמה למאגר בישראל, היא תימחק ולא תישמר.
יו"ר הוועדה ביקש מאנשי משרד המשפטים לבוא בדברים עם צוות הייעוץ המשפטי לוועדה על אפשרות של פירוט המידע שיועבר במסגרת ההסכם.
בדיון עדכן עו"ד עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, כי אנשי משרד המשפטים בדקו את הנושא מול האמריקאים, ואלה מסרבים לפירוט פרטי המידע, מחשש לחשיפת שיטות עבודה, ומחשש כי הדבר עלול לייצר להם מגבלות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, העלה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה פה אחד לקריאות השנייה והשלישית.
הצעת החוק היא השלישית והאחרונה בדרישות החקיקה האמריקניות בכדי לפטור ישראלים מהצורך בוויזה
קרדיט: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה היום (ד'), פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג-2023.
הצעת החוק מאפשרת את יישום הסכם ה-PCSC ומזכר ה-EBSA - אחד התנאים שהציבה ארה"ב כדי לפטור ישראלים מהצורך בוויזה לארה"ב.
כחלק מהמשא ומתן עם ארה"ב על הצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מאשרות כניסה (ויזות), חתמו שתי המדינות בשנת 2022 על הסכם להגברת שיתוף הפעולה במאבק בפשיעה חמורה וטרור (Preventing and Combating Serious Crime and Terrorism) ועל מזכר בדבר שיתוף פעולה בנושא חיזוק ושמירה על ביטחון הגבולות (Enhancing Border Security Cooperation Through the Exchange of Information).
בהסכם ובמזכר סוכמו מנגנונים הדדיים לחילופי מידע בין המדינות על בסיס שאילתות והשוואת טביעות אצבע המצויות במאגרים של רשויות בשתי המדינות, ולמסירת מידע ממאגרים אלה.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) קובע גם הוראות לעניין ניהול מאגר חסוי של נתוני הזיהוי של המשטרה, הכולל טביעות אצבע, נתונים שהופקו מדגימות DNA ותצלומים. הצעת החוק נועדה לעגן את ההסכמות בחוק, שכן מסירת מידע מתוך מאגר טביעות האצבע של משטרת ישראל טעונה הסמכה מפורשת בחוק.
לפי ההסדר המוצע, משטרת ישראל תוכל לאפשר לגופים מחוץ לישראל שהוכרו מכוח ההסכם (ה-FBI) או המזכר (ה-DHS) להזין למערכת מחשב ייעודית נתוני זיהוי שהופקו מטביעות אצבעות, לשם השוואתם לנתוני זיהוי המצויים במאגר משטרת ישראל.
השוואת טביעות האצבע תתאפשר אך ורק לאחת ממטרות של מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור או של מעשים המהווים עבירות המהווים עילה למניעת כניסה או להרחקה מארצות הברית, או לשם קיום בירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארצות הברית או לקבל זכויות בקשר להגירה לארצות הברית.
הצעת החוק מסדירה את תהליך השוואת טביעות האצבע ומסירת המידע. בסקירת הייעוץ המשפטי לוועדה מפורט התהליך בצורה של תרשים זרימה.
בדיון החקיקה שנערך ביום שני השבוע, העיר ח"כ ינון אזולאי כי מובא פה לאישור הכנסת חוק, אבל הוא בעצם טכני. החוק מאפשר יישום הסכם ומזכר שנחתמו כבר – מבלי יכולת ממשית של הכנסת להשפיע על תוכנם – ודאי כאשר הדבר תלוי בקבלת הפטור מהוויזות לארה"ב.
יש בכך להפוך את הכנסת לחותמת גומי, ולפגוע במעמדה. בנוסף, בהסכם אין פירוט של אילו פרטי זיהוי יבקשו האמריקאים, וגם בהסכם וגם במזכר יש לגופי המבקשים אפשרות להעביר את המידע הלאה, ואנו אפילו לא יודעים לאיזה גופים מדובר.
עו"ד דנה דאיבוג, מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בינ"ל) במשרד המשפטים: ההסכם והמזכר נחתמו, אבל הובהר לכל אורך הדרך שהם כפופים להליכי החקיקה בכנסת ואשרור בממשלה – ורק לאחר מכן ייכנסו לתוקף. במזכר סוכם שפרטי המידע שיועברו הם שם, גיל ותאריך לידה.
האמריקאים ביקשו הרבה יותר שדות מידע, מעל 15, וצמצמנו את זה מאוד. בהסכם אין רשימה סגורה של פרטי מידע, ולכן נקבע שהמידע האפשרי הוא רק מה שממילא קיים או נאסף על פי חוק. הם יעבירו לנו מידע לפי הקיים ממילא אצלם, ואנו נעביר מה שממילא קיים אצלנו. לפי ההסכם, בכל מקרה העברת המידע היא לאחר בחינה של קצין משטרה בכיר של כל בקשה פרטנית.
עו"ד גבריאלה פיסמן, מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים: אבקש להזכיר כי האמריקאים לא מקבלים טביעות אצבעות, אלא אימות של טביעות האצבע שקיימות בידיהם, ועל פיהן הם מגישים את השאילתה. טביעות האצבע ממילא נמסרו, וגם כיום בכניסה לארה"ב נדרשת ממילא חתימה על הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי.
המידע הזה שהם אוספים כבר כיום, הם חולקים אותו עם גופים אמריקאים אחרים, לפי החקיקה הפדרלית הקיימת. אנחנו חתומים מול הFBI ומול הDHS, ונושא הגופים אליהם יועבר המידע הייתה מחלוקת עיקריות בעת הדיונים, אבל זו חקיקה פדרלית וזה אימות מידע שכבר קיים בידיהם.
עו"ד דאיבוג: יש התחייבויות מפורשות כי שימוש בטביעות האצבע יעשה רק למטרות המפורטות, וכי אם מעבירים טביעת אצבע, ואין התאמה למאגר בישראל, היא תימחק ולא תישמר.
יו"ר הוועדה ביקש מאנשי משרד המשפטים לבוא בדברים עם צוות הייעוץ המשפטי לוועדה על אפשרות של פירוט המידע שיועבר במסגרת ההסכם.
בדיון עדכן עו"ד עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, כי אנשי משרד המשפטים בדקו את הנושא מול האמריקאים, ואלה מסרבים לפירוט פרטי המידע, מחשש לחשיפת שיטות עבודה, ומחשש כי הדבר עלול לייצר להם מגבלות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, העלה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה פה אחד לקריאות השנייה והשלישית.
