הספר מתאר את התפתחות תנועת ״ארבע אמהות״ שהובילה ליציאת צה״ל מדרום לבנון

אמא, יצאתי מלבנון!, מאת רחל מדפיס - בן דור,  הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2020

הספר מתאר את התפתחות תנועת ״ארבע אמהות״ שהובילה ליציאת צה״ל מדרום לבנון

באדיבות הוצאת ידיעות אחרונות

הנוכחות המבצעית המדממת של צה"ל בלבנון לאורך 18 השנים (2000-1982) הביאה להתנגדות ציבורית חזקה בעיקר בארבע השנים האחרונות של השהייה בזכות תנועה ציבורית ספונטנית ומרגשת "ארבע אימהות", שם סמלי שנבחר אף על פי שלא היו רק ארבע ולא רק אמהות.

רחל מדפיס-בן דור, תושבת הגליל ואם לחייל קרבי, קיבלה החלטה לפעול ליציאתם של החיילים-הבנים מלבנון לאחר אסון המסוקים. נפילתם של 73 החיילים בשני המסוקים מעל עמק החולה בדרכם ללבנון היתה האסון הכבד ביותר בתקופת לבנון וזעזעה את המדינה כולה בליל 4 בפברואר 1997. בספר נפרשים בעזרת מסמכים אותנטיים, חלקם מתפרסמים לראשונה, השלבים מהולדת הרעיון.

לא נשכחו ההתלבטויות והקשיים שחוו החברות לדרך בהנהגתה של מדפיס בן דור. את זרע המחאה הן זרעו בהיותן סביב הקבר של בן מחזור של בניהם החיילים, שנהרג באסון המסוקים, בדיוק במקום שבו חגגו שנה קודם בני המחזור את סיום התיכון והגיוס לצה"ל .

המחאה הובלה על ידי מספר אימהות מהצפון, אך הלכה והתפשטה בכל הארץ. הצטרפו אליהן נשים וגברים שהאמינו בצדקת המעשה. מקובל להניח כי זו אכן תנועת המחאה האפקטיבית בתולדותינו, זו אשר לאחר שלוש שנים בלבד הצליחה להביא את הממשלה בראשות אהוד ברק לצאת סופית מלבנון במאי 2000. אין ספק כי ברק נצח בבחירות בשנת 1999 בזכות ההבטחה שלו להוציא את החיילים מלבנון.

כל פרק בספר פותח בכותרת משיר. זה לא ספר על פוליטיקה, זה בעיקר סיפורה של תרבות העם הזה השזורה בשירי מלחמה וגעגועים לשלום, כמו הפסוקים האלמותיים: "הבטחתם, עלה של זית; אל תגידו יום יבוא הביאו את היום". היחס של הציבור בארץ לנשים ולאימהות היה מגוון, לעתים מזלזל וחסר אמונה. הן העצימו את התנועה בנרטיב היסטורי עמוק, מיתוס האם המקריבה את בניה המושרש ביהדות כמו גם בדתות אחרות.

רחל מן המקרא מבכה את בניה,  חנה ושבעת בניה מסיפור כיבוש ירושלים על ידי הרומאים. רחל בן דור יוצאת בזעם נגד הציניות, שבה גויסו אימהות להקריב את בניהם בשם המיליטריזם ואהבת המולדת. היא נעזרת באנתרופולוגית האמריקאית, פרופ' סינתיה אנלו,  מתפיסתה כי כדי שיהיו מספיק חיילים, לא די בכך שהגברים יאמינו שהצבא חשוב - המדינה צריכה לגייס גם את הנשים.

"אנחנו החלטנו לגייס את הדימוי שלנו כאימהות חזקות היכולות להזיז דברים, למטרה שלשמה פעלנו: ראינו את אוזלת היד והבזבוז המשווע בחיי בנינו והחלטנו להביע את חוסר ההזדהות שלנו עם הנרטיב השליט, שניכפה עלינו מצד ההגמוניה הגברית".

הפעילות נרשמה כעמותה שמטרתה 'לשכנע את הפוליטיקאים והציבור בצורך לצאת מלבנון'. משהושגה המטרה, פורקה העמותה. "אמא, יצאתי מלבנון!" היא הכותרת שכיכבה בעיתונים ביום השמחה של היציאה מלבנון. כותרת זו החליפה סיסמה קודמת, "שכחו אותי בלבנון!" 

הספר מעורר השראה אודות קבוצה קטנה של נשים אמיצות שקמו ועשו מעשה וביוזמתן זו סחפו אחריהם את הציבור כולו.

אולי יעניין אותך גם