קצין קשר ראשי: ״מתקדמים בפיתוח מכרז אש״

מערך התקשוב במבצע 'שומר החומות': קשר, קישוריות, ספקטרום, סייבר, ל"א סביב עזה. ראיון מיוחד עם קשר"ר

קשר"ר תא"ל יריב ניר. צילום: דובר צה״ל 

מפקד גדוד, טנקים או חי"ר, מתקדם בשטח בזירת לחימה. מזהה מטרה ראויה לתקיפה. לוחץ על מכשיר שנמצא בידו, ובכך סימן את המטרה. נתוניה, הנ"צ שלה, עוברים אוטומטית לדרגים שונים המאשרים את המטרה. תיאור המטרה יגיע לטייס שיתקוף את המטרה. כך נסגר מעגל אש. התהליך שתואר כאן נמשך לא יותר מדקות מרגע שהמידע על המטרה נלחץ על ידי המפקד בשטח עד תקיפתו על ידי חיל האוויר. יש כוונה לצמצם עוד יותר את תהליך סגירת המעגל.

התהליך הזה הוא דוגמה. הנ"צ של המטרה יכול להגיע לחיל האוויר וגם לחיל הים, וגם למג"ד של גדוד תותחים. את הדוגמה נתן לישראל דפנס בראיון מיוחד קצין קשר ראשי, קשר"ר, תת אלוף יריב ניר, הקצין הממונה על כל מערך הקשר, הקישוריות, הסייבר, הדיגיטציה, הספקטרום של צה"ל, מערך המופעל במלואו בימים אלו.

סגירת מעגל אש מהירה

תא"ל ניר מבטיח שבפעם הבאה יהיה תהליך סגירת מעגל האש עוד יותר יעיל, מהיר ואוטומטי. "הקונספט הוא שברגע שאותו מג"ד יזהה מטרה וילחץ על כפתור המכשיר הדיגיטלי שבידו, ייפתח מכרז שיברר איזה סוג חימוש רלוונטי לאותה מטרה שזיהה המג"ד. 

״האם פצצה של מטוס? פגז של טנק? אולי חימוש מסטי"ל בים. הבחירה תהיה אוטומטית, וכל השותפים שהזכרנו, ויש עוד, הם שותפים למכרז. אנו מתקדמים בפיתוח הקונספט הזה", אומר קשר"ר, "הוא עדיין איננו אוטומטי במלואו, אך אנו רואים גם במבצע הנוכחי את מימוש הרעיון הזה לסגירת מעגל אש בעידן הדיגיטציה, האוטומציה והענן".

[צילום: דובר צה״ל]

קשר"ר מסכם את המבצע בעזה עד כתיבת הדברים ביום חג השבועות: "אנו נמצאים ביום השמיני ללחימה. בוצע מאמץ תקיפה של כאלף מטרות, כולל תשתיות של בכירים וגורמים עוינים. תקפנו קשות את התת-קרקע בעזה, הושמדו כ-100 ק"מ של מנהרות. כמעט כל עולם התת-קרקע של מנהיגות המחבלים. המערך התת-קרקעי הזה היה כיפת ברזל של החמאס, הוא הגן עליהם. כך הם התגוננו מתקיפות צה"ל. 

"הוכחנו שאנו בהחלט בעליונות וביתרון בתחומים האלו, בסיכול ובהגנה. סיכול מונע מלחמה, והמערכת שבראשה אני עומד הוכיחה הפעלת יכולות דיגיטליות מבוססות ענן בעולמות היבשה, המודיעין, האוויר והים, יכולות רב-זרועיות של טיפול במטרות עד הקצה המבצעי".

קשר"ר מדגיש את חשיבות יצירת תמונת המצב המוגשת לרמטכ"ל ולכל הדרגים, עד אוגדת עזה, כהכנה לקבלת החלטות בעת הערכת מצב. תמונת המצב תכלול את בסיס מיקום כוחותינו (הכחולים) והאויב (אדומים), והכוונה היא שכולם, מהמטכ"ל עד המג"ד, יראו את אותה תמונה, וזה הבסיס הנכון לקבלת החלטות. 

"כל גורמי התקשוב שותפים ליצירת תמונת המצב, הכוללת את כל המתרחש בתוויי  שטח שונים, כל המידע הקשור לשיגורים. מקבלי ההחלטות רוצים לדעת כמה ואלו  מטרות נתקפו, כמה שיגורים היו לכיוון ישראל״, מסביר קשר״ר. 

״כל הפרטים הללו הם חלק מבסיס מידע משותף לכל הגורמים. מאות סנסורים אוספים מידע בתווך היבשתי, האווירי והימי, וכל שפע המידע חייב להגיע למפקדות, לחמ"לים ועד לטלפון הנייד המוצפן שמחזיק בידו מח"ט או מג"ד.  כך יוצרים אחידות במידע".

צ'ט מבצעי
במלחמות העבר נהגו מפקדים "לדבר בקשר", לפעמים לפטפט יותר מידי. גם היום ניתן לדבר במכשירי קשר, אבל אנו מצויים בעידן הצ'ט. יש צ'ט מבצעי, המאפשר למפקדים ולגורמי מודיעין השותפים במשימה מסוימת להחליף מידע ולשתף גורמי יבשה, אוויר וים בצ'ט. קבוצת צ'ט של ממש, כמו בעולם האזרחי, אך לצורך מבצעי, והכל מוצפן.

הדרג המקצועי הבסיסי בשטח האחראי להפעלת המערכות הללו הוא קצין הקשר הגדודי, הקשר"ג, וכיום בצה"ל רבות הקשר"גיות. 40 אחוז מקציני הקשר הן בנות ברמות גדוד וחטיבה, ובין 10 ל-15 אחוזים ברמת האוגדה. קשר"ר: "הקשר"ג אחראי לכשירות התקשובית של היחידה. אחראי לכך שכל מכשירי הקשר יעבדו, דיבור ושו"ב, שליטה ובקרה.

[צילום: דובר צה״ל]

״שניתן יהיה לדבר עם כל הכוחות בגזרה ועם כוחות שכנים. קצין הקשר אחראי לשיתוף הקצינים המקצועיים בגדוד או בחטיבה, הקמ"ן, קצין הלוגיסטיקה, קצין הארטילריה. כולם יהיו על רשת אחת. קצינת הקשר תספק להם מידע שמגיע אליה ממקורות מודיעין שונים רלוונטיים להם, אפילו מידע ממקורות כמו יחידה 8200. קצינת הקשר מביאה את כל צה"ל לתוך הגדוד שלה – את המטה הכללי, את חילות האוויר והים, הכל מכל במערכת אחת במחשב, וזו החשיבות של כשירות תקשובית". 

אגף התקשוב וקשר"ר אחראים לנושאי סייבר, דיגיטציה וספקטרום.  תא"ל יריב ניר מגלה כי "בצה"ל מעריכים שלחמאס היו כוונות לבצע תקיפות סייבר.״

הגנה בסייבר

"אשר לספקטרום. מדובר באמצעים לשיבוש ו/או חסימת יכולות באמצעים מגוונים, כמו חוסמי GPS, יכולות לוחמה אלקטרונית ל"א ויכולות נוספות". קשר"ר מציין כי מאז מבצע 'צוק איתן' ועד 'שומר החומות' היתה קפיצת דרך טכנולוגית עצומה ושיפור ביעילות, ביכולות הדיגיטליות, במודיעין, במעגלי אש, בפו"ש, פיקוד ושליטה. 

"היום הכל ממוחשב, לא עוד מרשמים על מפות אלא הכל דיגיטלי". אגף התקשוב וקשר"ר שולטים על המערך הגדול הזה בעת לחימה באמצעות כלי ניטור ובקרה, המאפשרים לעקוב אחר תפקוד המערך עד הרמה הטקטית. לכל מערכת יש יותר מגיבוי אחד, ומשקיעים מאמצים ומשאבים רבים לוודא שמערכות התקשוב והקשר פועלות ומתמודדות עם איומים שונים, עם עומסים בתקשורת, עם עומסי משתמשים ברשתות.

התמודדות עם חסימות בתחום הספקטרום (WIFI,  GPS, ל"א). קשר"ר מבטיח שיש למערך התקשוב יכולות הגנה ותקיפה, "אך למרות שיש יכולות, אנו מתמקדים ומתרכזים בהגנת סייבר". תא"ל יריב ניר הוא קצין קשר ותיק שמילא תפקידים רבים בתחום: מפקד קורס קציני קשר, קצין אג"ם תקשוב פיקוד צפון, מפקד גדוד קשר, רע"ן מבצעים באגף התקשוב, קצין קשר פיקוד מרכז ורמ"ח תכנון במטה אגף התקשוב. 

בתחום אחריותו ופיקודו תגבור אוגדת עזה וכוחות חי"ר ותותחנים סביב הרצועה ברשת תקשוב, המאפשרת שליטה ובקרה וסגירה מירה של מעגלי אש. כוחות תקשוב רבים מלווים את היחידות הלוחמות. ההתפתחויות הגדולות בתחומי התקשוב הן מחלק מתר"ש תנופה, תכנית הכוללת הקמת תשתיות משופרות, פיסיות ו'ענניות' משותפות לכל זרועות צה"ל.

זה כולל אחריות התקשוב לפיתוח אפליקציות שונות (דוגמת אפליקציית חוזי) ואחרות הנמצאות במערכות המידע של אמ"ן, חיל האוויר, זרוע הים ועוד, כשהמגמה היא שכולם שותפים לאותה תמונה. 

אולי יעניין אותך גם