דעה: גול עצמי לישראל בקרב על התודעה מול חזבאללה
הפעם חיזבאללה הגיע מוכן ושמט את השטיח מתחת לחשיפה הישראלית. דעה של אופק רימר, דוקטורנט ליחסים בין-לאומיים
אופק רימר
| 30/09/2020
https://twitter.com/netanyahu/status/1311006874695864322?s=20
השבוע (ג') בצל המערכה המתמשכת נגד נגיף הקורונה, ניהלה ישראל סבב לחימה קצר מול חיזבאללה. לחימה תודעתית שנמשכה שעות בודדות: בין הנאום של ראש הממשלה נתניהו ששודר במסגרת העצרת הכללית של האו"ם לבין הסיור שקיים חזבאללה לעיתונאים בפאתי בירות.
בנאום שהוקלט מראש, נתניהו חשף, לדבריו, מחסן טילים של חזבאללה הנמצא בקרבת מתקנים של חברות גז בלב אזור מגורים בבירה הלבנונית. נתניהו קרא לאזרחים הלבנוניים תושבי שכונת ג'נאח להגיע למקום ולמחות נגד הסיכון שבו ארגון הטרור השיעי מציב אותם.
כשעה קלה לאחר מכן, בנאום שתוכנן מראש, מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, הכחיש את הטענות שהשמיע לפניו נתניהו והזמין את כלי התקשורת לאתר שהוצג במפה. ואכן, בשעה עשר בערב בדיוק שידרו ערוצי הטלוויזיה הערביים תמונות מתוך מה שנראה כמקום שצוין בנאומו של נתניהו. בתמונות נראו כמה מיכלי גז וכלי עבודה, אשר יכולים אולי להעיד כי המקום מבצע עבודות פרויקט ייצור הטילים, אך טילים ממש לא נראו שם.
זו איננה הפעם הראשונה שבה ישראל חושפת מידע מודיעיני על חזבאללה במסגרת המערכה המתנהלת נגד הארגון, ובפרט נגד פרויקט ההתחמשות שלו בטילים מדויקים. בדיוק לפי שנתיים, בספטמבר 2018, מעל אותה במה בעצרת הכללית של האו"ם, הציג נתניהו מפה שעל גביה סומנו שלושה אתרים במרחב העיר בירות בהם חזבאללה ייצר לכאורה טילים מדויקים.
כעבור מספר ימים, קיים שר החוץ הלבנוני דאז סיור לשגרירים זרים באחד האתרים במטרה להפריך את הטענות הישראליות. אולם, גורמי מודיעין ישראלים טענו כי בפרק הזמן שחלף בין החשיפה לבין ההצגה שביים חזבאללה, הארגון השיעי רוקן את האתרים מתכולתם והעתיק אותה לאתרים חלופיים.
עבור ארגון חשאי כמו חזבאללה, חשיפה פומבית של סודותיו המבצעיים אכן יכולה לשבש את פעילותו. חשיפת מידע על אודות אנשיו, מתקניו, יכולותיו או תכניותיו מחייבת אותו להגיב ולפעול אחרת. זאת, באופן אשר גובה ממנו מחיר, בזמן, בכסף וכמובן בדעת הקהל. אך הפעם נראה שחיזבאללה הגיע מוכן לעימות. מאז הטעות המרה שעשה בשנת 2006, נצראללה למד להיזהר ולחשב היטב את צעדיו.
לכן ההבטחה שנתן בשידור חי (וגם קיים), אשר נראית כביכול ספונטנית, לאפשר לתקשורת גישה מידית לאתר, עשויה להעיד כי הארגון קיים מחשב בנושא ונערך מראש לאפשרות שישראל תבצע חשיפה אסטרטגית נוספת של מידע הנוגע אליו.
אותה טקטיקה שעבדה לישראל היטב בחשיפת ארכיון הגרעין האיראני באפריל 2018, אשר נתנה רוח גבית ליציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין, ושוב בחשיפת מחסן החומרים הרדיואקטיביים בפאתי טהראן בספטמבר 2018 אשר הציבה את איראן בעימות מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ככל הנראה נכשלה.
אם בכוונתה של ישראל להמשיך באותו קו, ולעשות שימוש פומבי בחומר מודיעיני על מנת להביך את חזבאללה ולשבש את פעילותו, עליה לזכור כי מדובר ביריב ראוי, כזה הלומד ומפיק לקחים מסבב לסבב. על רקע הדריכות בגבול הצפון לקראת אפשרות שחיזבאללה יוציא פיגוע נקם נגד ישראל, מסקנה זו יפה לא רק למערכה התודעתית.
הכותב הוא דוקטורנט במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בשימוש פומבי במודיעין ככלי במדיניות חוץ
הפעם חיזבאללה הגיע מוכן ושמט את השטיח מתחת לחשיפה הישראלית. דעה של אופק רימר, דוקטורנט ליחסים בין-לאומיים
https://twitter.com/netanyahu/status/1311006874695864322?s=20
השבוע (ג') בצל המערכה המתמשכת נגד נגיף הקורונה, ניהלה ישראל סבב לחימה קצר מול חיזבאללה. לחימה תודעתית שנמשכה שעות בודדות: בין הנאום של ראש הממשלה נתניהו ששודר במסגרת העצרת הכללית של האו"ם לבין הסיור שקיים חזבאללה לעיתונאים בפאתי בירות.
בנאום שהוקלט מראש, נתניהו חשף, לדבריו, מחסן טילים של חזבאללה הנמצא בקרבת מתקנים של חברות גז בלב אזור מגורים בבירה הלבנונית. נתניהו קרא לאזרחים הלבנוניים תושבי שכונת ג'נאח להגיע למקום ולמחות נגד הסיכון שבו ארגון הטרור השיעי מציב אותם.
כשעה קלה לאחר מכן, בנאום שתוכנן מראש, מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, הכחיש את הטענות שהשמיע לפניו נתניהו והזמין את כלי התקשורת לאתר שהוצג במפה. ואכן, בשעה עשר בערב בדיוק שידרו ערוצי הטלוויזיה הערביים תמונות מתוך מה שנראה כמקום שצוין בנאומו של נתניהו. בתמונות נראו כמה מיכלי גז וכלי עבודה, אשר יכולים אולי להעיד כי המקום מבצע עבודות פרויקט ייצור הטילים, אך טילים ממש לא נראו שם.
זו איננה הפעם הראשונה שבה ישראל חושפת מידע מודיעיני על חזבאללה במסגרת המערכה המתנהלת נגד הארגון, ובפרט נגד פרויקט ההתחמשות שלו בטילים מדויקים. בדיוק לפי שנתיים, בספטמבר 2018, מעל אותה במה בעצרת הכללית של האו"ם, הציג נתניהו מפה שעל גביה סומנו שלושה אתרים במרחב העיר בירות בהם חזבאללה ייצר לכאורה טילים מדויקים.
כעבור מספר ימים, קיים שר החוץ הלבנוני דאז סיור לשגרירים זרים באחד האתרים במטרה להפריך את הטענות הישראליות. אולם, גורמי מודיעין ישראלים טענו כי בפרק הזמן שחלף בין החשיפה לבין ההצגה שביים חזבאללה, הארגון השיעי רוקן את האתרים מתכולתם והעתיק אותה לאתרים חלופיים.
עבור ארגון חשאי כמו חזבאללה, חשיפה פומבית של סודותיו המבצעיים אכן יכולה לשבש את פעילותו. חשיפת מידע על אודות אנשיו, מתקניו, יכולותיו או תכניותיו מחייבת אותו להגיב ולפעול אחרת. זאת, באופן אשר גובה ממנו מחיר, בזמן, בכסף וכמובן בדעת הקהל. אך הפעם נראה שחיזבאללה הגיע מוכן לעימות. מאז הטעות המרה שעשה בשנת 2006, נצראללה למד להיזהר ולחשב היטב את צעדיו.
לכן ההבטחה שנתן בשידור חי (וגם קיים), אשר נראית כביכול ספונטנית, לאפשר לתקשורת גישה מידית לאתר, עשויה להעיד כי הארגון קיים מחשב בנושא ונערך מראש לאפשרות שישראל תבצע חשיפה אסטרטגית נוספת של מידע הנוגע אליו.
אותה טקטיקה שעבדה לישראל היטב בחשיפת ארכיון הגרעין האיראני באפריל 2018, אשר נתנה רוח גבית ליציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין, ושוב בחשיפת מחסן החומרים הרדיואקטיביים בפאתי טהראן בספטמבר 2018 אשר הציבה את איראן בעימות מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ככל הנראה נכשלה.
אם בכוונתה של ישראל להמשיך באותו קו, ולעשות שימוש פומבי בחומר מודיעיני על מנת להביך את חזבאללה ולשבש את פעילותו, עליה לזכור כי מדובר ביריב ראוי, כזה הלומד ומפיק לקחים מסבב לסבב. על רקע הדריכות בגבול הצפון לקראת אפשרות שחיזבאללה יוציא פיגוע נקם נגד ישראל, מסקנה זו יפה לא רק למערכה התודעתית.
הכותב הוא דוקטורנט במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בשימוש פומבי במודיעין ככלי במדיניות חוץ
