הסכסוך בים השחור וההשלכות על הים התיכון
כחלק מהאסטרטגיה הרוסית, מקדם חיל הים הרוסי בניין כוח משמעותי (הצטיידות בכלי שיט, כלי טיס וטילים מתקדמים) של צי הים השחור, אשר פועל בים השחור ובים התיכון. התקרית באוקראינה הדגישה והדגימה שוב והיטב, כי פוטין אינו מהסס להפעיל את כוחותיו הימיים - וללא רתיעה מתגובות האמריקאים
אייל פינקו
| 02/12/2018
https://youtu.be/gcTSDaCg5xA
ב- 28/11/18 הוטל סגר צבאי ברחבי אוקראינה, בעשרה מחוזות, הקרובים לגבול עם רוסיה. הסגר הוטל בעקבות תקרית שארעה ב- 25/11/18, במצרי קרץ' (Kerch) בו ספינת משמר חופים רוסית התנגשה ופתחה באש לעבר שלוש ספינות חיל הים האוקראיני, עצרה אותן ולקחה בשבי 24 מלחים[2]. ספינות חיל הים האוקראיני, בהן ספינת עזר ושתי ספינות תותחים, היו בדרכן מנמל אודסה בים השחור לנמל מריופול (Mariupol) בים אזוב. ספינות חיל הים האוקראיני נכנעו לספינה הרוסית ללא שהתפתח קרב של ממש.
מצרי קרץ' הינם המעבר היחיד בין הים השחור לים אזוב. עבור אוקראינה למצר ים זה חשיבות אסטרטגית וכלכלית, והוא מאפשר העברת סחורות (בדגש למתכות ומזון) מהים השחור לחלקה הצפון-מזרחי של אוקראינה. הסגר הצבאי, שהטילה אוקראינה, ושהינו בחזקת כוננות למערכה כנגד רוסיה, כולל הגבלת תנועת אזרחים וחיזוק כוחות צבא היבשה וכוחות הנ"מ (נגד מטוסים) באזורים אלו.הייתה זו התקרית הצבאית הראשונה בין רוסיה ואוקראינה מאז המערכה באוקראינה ב- 2014, בה נהרגו מעל עשרת אלפים אזרחים וחיילים משני הצדדים.
האי קרים, מהווה מובלעת רוסית בלב אוקראינה ומהווה סלע מחלוקת משמעותית בין רוסיה ואוקראינה, מאז כיבושו על ידי רוסיה במערכה בפברואר 2014. הרוסים, באמצעות שליטה על האי קרים שולטים למעשה על המעבר במצרי קרץ' ומהם על המעבר לים אזוב. באי מוצב בסיס צי הים השחור הרוסי, הכולל ספינות טילים ושלושה גדודים של סוללות טילי חוף-ים מדגם יאחונט, ואף מוצבות בו סוללות טילי הגנה אווירית מתקדמים מדגם S-300 ו- S-400, המאפשרים חסימה של המרחב האווירי של אוקראינה.
ובכלל, בין הצבא בכלל ובפרט הצי ברוסי לצי האוקראיני קיימת אסימטריה מובהקת בגודלו ובאיכותו של הצי הרוסי מול האוקראיני, אשר איבד ב- 80% מכוחו ויכולותיו לאחר המערכה ב- 2014, ממנה טרם התאושש. פוטין האשים במשבר את אוקראינה, וטען שכלי השיט האוקראיניים נכנסו לתוך שטח טריטוריאלי רוסי כמעשה התגרות. פוטין האשים את נשיא אוקראינה, Poroshenko, בכך שיזם את התקרית על מנת להגדיל כוחו, ההולך ומאבד תומכים, לקראת הבחירות הקרובות באוקראינה במרץ 2019.
שר החוץ הרוסי אף הוסיף לדברי פוטין ובהמשך לפרסום של שירות המודיעין הרוסי (FSB), וטען שכלי השיט של אוקראינה היו במשימת איסוף מודיעין מול רוסיה, וניסו להיכנס לים אזוב, שבשליטת הרוסים, ללא אישור. מנגד, מתנגדיו של פוטין ברוסיה טענו, כי פוטין הוא אשר יזם את התקרית, כחלק מאקט של הצגת כוחו, על רקע הצעת החוק ההולכת ומתגבשת ברוסיה, סביב העלאת גיל הפרישה של הנשיא.
התקרית עוררה הדים רבים ודאגות בתורכיה ובארצות הברית, ששני מנהיגיה לאחר ששוחחו ביניהם, אף פרסמו דאגתם בתקשורת. מדינות האיחוד האירופאי הביעו אף הן דאגה מהמתרחש, ונציגיהן אף הזהירו, שבמידה ולא יותר לאוקראינה מעבר לים אזוב, יחודשו הסנקציות על רוסיה.
מה למדינת ישראל ולסכסוך?
התקרית בים השחור, מדגישה שוב את שאיפותיה של רוסיה להחזיר לעצמה את מעמדה ככוח גלובלי ואזורי למרות בעיות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ואתגרים דמוגרפיים קשים. רוסיה פועלת להחזרת מעמדה באמצעות ניהול מדיניות אופורטוניסטית, אגרסיבית והפעלת כוח צבאי (כדוגמה באוקראינה ובסוריה). שאיפותיה של רוסיה מעמידות בפני אירופה כולה, ובמיוחד למדינות מזרח וצפון אירופה אתגר ביטחוני מורכב, ובמשתמע מכך - גם לארצות הברית.
שאיפותיה של רוסיה ודרך פעולתה, באים לידי ביטוי בדוקטרינה הצבאית הרוסית, שאושרה על ידי פוטין בשנת 2014, משקפת את השפעת המשבר עם אוקראינה ואת תגובת רוסיה לעמדות ארצות הברית וברית נאט"ו בסכסוך ארוך ומתמשך זה (כחמש שנים). מימושה של הדוקטרינה הצבאית הרוסית בפן הימי בא לידי ביטוי באסטרטגיה הימית הלאומית הרוסית אשר פורסה לראשונה ב- 2012 ועודכנה ב- 2016.
האסטרטגיה הימית הרוסית מביאה לידי ביטוי את הדגש הרב הניתן לממד הימי באסטרטגיה הרוסית הלאומית (האסטרטגיה-רבתי). לממד הימי חשיבות רבה בקיום אורך החיים, הביטחון, הכלכלה ואספקת האנרגיה לרוסיה. לשם מימוש האסטרטגיה הגדירה רוסיה שלושה אזורי פעולה אסטרטגיים, בהם ניתנת עדיפות לבניין הכוח ולפעולת הציים הרוסים – הים הבלטי, הים השחור והים התיכון.
כחלק מאסטרטגיה זו מקדם חיל הים הרוסי בניין כוח משמעותי (הצטיידות בכלי שיט, כלי טיס וטילים מתקדמים) של צי הים השחור, אשר פועל בים השחור ובים התיכון. התקרית באוקראינה הדגישה והדגימה שוב והיטב, כי פוטין אינו מהסס להפעיל את כוחותיו הימיים וללא רתיעה מתגובות האמריקאים ומדינות האיחוד האירופאי, גם אם הדבר עלול להוביל אותו למערכה משמעותית יותר ו/או לסנקציות כלכליות מחודשות, שיוטלו על רוסיה.
צי הים השחור המתעצם פועל, כאמור, גם באגן המזרחי של הים התיכון, ובמידה של תקרית או מערכה בסוריה או בלבנון, נשאלת השאלה האם ומה תהיה מידת מעורבותו, בטח ובטח על בסיס מעורבותו והשותפות בינו לבין המשטר הסורי והכוחות האיראניים, הפועלים בסוריה. אך כפי שנאמר לא אחת על ידי רבים וחכמים, במזרח התיכון ניתן להעריך ולנבא רק מה את שכבר חלף.
הכותב הינו סא"ל במיל. דוקטורנט בתחום האסטרטגיה והלוחמה הימית באוניברסיטת חיפה, ועמית מחקר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית.
כחלק מהאסטרטגיה הרוסית, מקדם חיל הים הרוסי בניין כוח משמעותי (הצטיידות בכלי שיט, כלי טיס וטילים מתקדמים) של צי הים השחור, אשר פועל בים השחור ובים התיכון. התקרית באוקראינה הדגישה והדגימה שוב והיטב, כי פוטין אינו מהסס להפעיל את כוחותיו הימיים - וללא רתיעה מתגובות האמריקאים
https://youtu.be/gcTSDaCg5xA
ב- 28/11/18 הוטל סגר צבאי ברחבי אוקראינה, בעשרה מחוזות, הקרובים לגבול עם רוסיה. הסגר הוטל בעקבות תקרית שארעה ב- 25/11/18, במצרי קרץ' (Kerch) בו ספינת משמר חופים רוסית התנגשה ופתחה באש לעבר שלוש ספינות חיל הים האוקראיני, עצרה אותן ולקחה בשבי 24 מלחים[2]. ספינות חיל הים האוקראיני, בהן ספינת עזר ושתי ספינות תותחים, היו בדרכן מנמל אודסה בים השחור לנמל מריופול (Mariupol) בים אזוב. ספינות חיל הים האוקראיני נכנעו לספינה הרוסית ללא שהתפתח קרב של ממש.
מצרי קרץ' הינם המעבר היחיד בין הים השחור לים אזוב. עבור אוקראינה למצר ים זה חשיבות אסטרטגית וכלכלית, והוא מאפשר העברת סחורות (בדגש למתכות ומזון) מהים השחור לחלקה הצפון-מזרחי של אוקראינה. הסגר הצבאי, שהטילה אוקראינה, ושהינו בחזקת כוננות למערכה כנגד רוסיה, כולל הגבלת תנועת אזרחים וחיזוק כוחות צבא היבשה וכוחות הנ"מ (נגד מטוסים) באזורים אלו.הייתה זו התקרית הצבאית הראשונה בין רוסיה ואוקראינה מאז המערכה באוקראינה ב- 2014, בה נהרגו מעל עשרת אלפים אזרחים וחיילים משני הצדדים.
האי קרים, מהווה מובלעת רוסית בלב אוקראינה ומהווה סלע מחלוקת משמעותית בין רוסיה ואוקראינה, מאז כיבושו על ידי רוסיה במערכה בפברואר 2014. הרוסים, באמצעות שליטה על האי קרים שולטים למעשה על המעבר במצרי קרץ' ומהם על המעבר לים אזוב. באי מוצב בסיס צי הים השחור הרוסי, הכולל ספינות טילים ושלושה גדודים של סוללות טילי חוף-ים מדגם יאחונט, ואף מוצבות בו סוללות טילי הגנה אווירית מתקדמים מדגם S-300 ו- S-400, המאפשרים חסימה של המרחב האווירי של אוקראינה.
ובכלל, בין הצבא בכלל ובפרט הצי ברוסי לצי האוקראיני קיימת אסימטריה מובהקת בגודלו ובאיכותו של הצי הרוסי מול האוקראיני, אשר איבד ב- 80% מכוחו ויכולותיו לאחר המערכה ב- 2014, ממנה טרם התאושש. פוטין האשים במשבר את אוקראינה, וטען שכלי השיט האוקראיניים נכנסו לתוך שטח טריטוריאלי רוסי כמעשה התגרות. פוטין האשים את נשיא אוקראינה, Poroshenko, בכך שיזם את התקרית על מנת להגדיל כוחו, ההולך ומאבד תומכים, לקראת הבחירות הקרובות באוקראינה במרץ 2019.
שר החוץ הרוסי אף הוסיף לדברי פוטין ובהמשך לפרסום של שירות המודיעין הרוסי (FSB), וטען שכלי השיט של אוקראינה היו במשימת איסוף מודיעין מול רוסיה, וניסו להיכנס לים אזוב, שבשליטת הרוסים, ללא אישור. מנגד, מתנגדיו של פוטין ברוסיה טענו, כי פוטין הוא אשר יזם את התקרית, כחלק מאקט של הצגת כוחו, על רקע הצעת החוק ההולכת ומתגבשת ברוסיה, סביב העלאת גיל הפרישה של הנשיא.
התקרית עוררה הדים רבים ודאגות בתורכיה ובארצות הברית, ששני מנהיגיה לאחר ששוחחו ביניהם, אף פרסמו דאגתם בתקשורת. מדינות האיחוד האירופאי הביעו אף הן דאגה מהמתרחש, ונציגיהן אף הזהירו, שבמידה ולא יותר לאוקראינה מעבר לים אזוב, יחודשו הסנקציות על רוסיה.
מה למדינת ישראל ולסכסוך?
התקרית בים השחור, מדגישה שוב את שאיפותיה של רוסיה להחזיר לעצמה את מעמדה ככוח גלובלי ואזורי למרות בעיות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ואתגרים דמוגרפיים קשים. רוסיה פועלת להחזרת מעמדה באמצעות ניהול מדיניות אופורטוניסטית, אגרסיבית והפעלת כוח צבאי (כדוגמה באוקראינה ובסוריה). שאיפותיה של רוסיה מעמידות בפני אירופה כולה, ובמיוחד למדינות מזרח וצפון אירופה אתגר ביטחוני מורכב, ובמשתמע מכך - גם לארצות הברית.
שאיפותיה של רוסיה ודרך פעולתה, באים לידי ביטוי בדוקטרינה הצבאית הרוסית, שאושרה על ידי פוטין בשנת 2014, משקפת את השפעת המשבר עם אוקראינה ואת תגובת רוסיה לעמדות ארצות הברית וברית נאט"ו בסכסוך ארוך ומתמשך זה (כחמש שנים). מימושה של הדוקטרינה הצבאית הרוסית בפן הימי בא לידי ביטוי באסטרטגיה הימית הלאומית הרוסית אשר פורסה לראשונה ב- 2012 ועודכנה ב- 2016.
האסטרטגיה הימית הרוסית מביאה לידי ביטוי את הדגש הרב הניתן לממד הימי באסטרטגיה הרוסית הלאומית (האסטרטגיה-רבתי). לממד הימי חשיבות רבה בקיום אורך החיים, הביטחון, הכלכלה ואספקת האנרגיה לרוסיה. לשם מימוש האסטרטגיה הגדירה רוסיה שלושה אזורי פעולה אסטרטגיים, בהם ניתנת עדיפות לבניין הכוח ולפעולת הציים הרוסים – הים הבלטי, הים השחור והים התיכון.
כחלק מאסטרטגיה זו מקדם חיל הים הרוסי בניין כוח משמעותי (הצטיידות בכלי שיט, כלי טיס וטילים מתקדמים) של צי הים השחור, אשר פועל בים השחור ובים התיכון. התקרית באוקראינה הדגישה והדגימה שוב והיטב, כי פוטין אינו מהסס להפעיל את כוחותיו הימיים וללא רתיעה מתגובות האמריקאים ומדינות האיחוד האירופאי, גם אם הדבר עלול להוביל אותו למערכה משמעותית יותר ו/או לסנקציות כלכליות מחודשות, שיוטלו על רוסיה.
צי הים השחור המתעצם פועל, כאמור, גם באגן המזרחי של הים התיכון, ובמידה של תקרית או מערכה בסוריה או בלבנון, נשאלת השאלה האם ומה תהיה מידת מעורבותו, בטח ובטח על בסיס מעורבותו והשותפות בינו לבין המשטר הסורי והכוחות האיראניים, הפועלים בסוריה. אך כפי שנאמר לא אחת על ידי רבים וחכמים, במזרח התיכון ניתן להעריך ולנבא רק מה את שכבר חלף.
הכותב הינו סא"ל במיל. דוקטורנט בתחום האסטרטגיה והלוחמה הימית באוניברסיטת חיפה, ועמית מחקר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית.
