איש השנה של תא"ל (מיל') אסף אגמון: הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט
"רב אלוף גדי אייזנקוט הוא אי של תקווה ובטחון, ששומר על ערכי צה"ל במים הסוערים מסביב"
אסף אגמון
| 04/10/2016
צילום: AP
איש השנה שלי הוא אדם שנולד בטבריה וגדל באילת. בדרגי החיילות הבסיסים הוא היה חניך מצטיין אבל בבית הספר לקצינים לא תמצא אחד שאמר עליו שהוא יהיה הרמטכ"ל של צה"ל. וכך כשיד המקרה עולה על כל תכנון או חלום, שימש, בין היתר, מפקד חטיבת גולני, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד עוצבת נתיב האש, מפקד אוגדת איו"ש, ראש אמ"ץ, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל. אבל בחירתי בגדי אייזנקוט נובעת מהעובדה שבכל שדרות העם הוא נתפס כמי שמייצג את צה"ל ורואה את טובת המערכת גם אם אתה לא מסכים עם דעתו בנושא כלשהו.
אפילו הפוליטיקאים הציניקנים ביותר יודעים שפיו ולבו שווים והוא לא יהסס לומר את דעתו, גם אם אין זו דעת הממונים עליו. הוא איש שמכיר גם את היכולות וגם את המגבלות שבהפעלת הכוח. ההסתכלות שלו יותר רחבה, לא נוגעת רק למקצוע ולתפקיד שהוא ממלא. בעינייפקודיו בפורום המטכ"ל הוא מוערך כאדם בעל קו מחשבה מקורי שאומר את אשר הוא חושב ואינו נרתע מלהיות בודד בעמדתו. הוא ייתן להם גיבוי מלא אך גם לא יירתע מלקחת החלטות שלא ימצאו חן בעיניי מי מהם אם יחשוב שזאת טובת צה"ל והמדינה. הוא לקח החלטות אמיצות מאוד בתחום בנין הכוח בתכנית הרב שנתית של צה"ל "גדעון" כולל צמצומים אמיצים גם אם הם כואבים ולא נראו פופולריים בתחילה.
כך היה שמיד לאחר האירוע של אלאור עזריה הוא קבע נחרצות שיש לנו כאן מקרה עם חייל שכשל מבחינה מבצעית וסרח במילוי תפקידו, וכשכל מיני גורמים אינטרסנטיים איבדו את השליטה על פיהם ומעשיהם הוא מיהר לומר: "אנו רוצים את צה"ל פועל פי פקודות, נהלי פתיחה באש, רוח צה"ל וערכי צה"ל. אם מישהו רוצה אתוס של כנופיה, שיגיד".
הדבר גורם לפוליטיקאים הציניים שלא מהססים לפגוע גם בקונצנזוס החשוב ביותר במדינת ישראל, צה"ל, לנדום, כי ברור להם שהתקפה על אייזנקוט תעמיד אותם בודדים מול הציבור הישראלי שרואה בו סמל מאחד. בשבילי הוא גולנצ'יק במובן הכי חיובי של המילה. אחד שרגליו נטועות בחברה הישראלית, מטבריה ועד אילת. אחד שיודע להתאמץ עם החברים שמסביב ולא לחפש פינות של יוקרה והתנשאות.
כזה שבאמצע תרגיל צה"לי הכי גדול יכול לפנות שעה ולבלות עם ילדי בית ספר באמצע מחנה הקריה ולהגיד לכולם ש: "אם לא נשכח בשביל מה אנחנו נלחמים ונשאר עם הרגליים על הקרקע אבל נחלום להמריא, אז נהייה צבא טוב יותר להגנת המדינה של כולנו".
גדי אייזנקוט הוא אי של תקווה וביטחון במים הסוערים שמסביבנו.
"רב אלוף גדי אייזנקוט הוא אי של תקווה ובטחון, ששומר על ערכי צה"ל במים הסוערים מסביב"
צילום: AP
איש השנה שלי הוא אדם שנולד בטבריה וגדל באילת. בדרגי החיילות הבסיסים הוא היה חניך מצטיין אבל בבית הספר לקצינים לא תמצא אחד שאמר עליו שהוא יהיה הרמטכ"ל של צה"ל. וכך כשיד המקרה עולה על כל תכנון או חלום, שימש, בין היתר, מפקד חטיבת גולני, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד עוצבת נתיב האש, מפקד אוגדת איו"ש, ראש אמ"ץ, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל. אבל בחירתי בגדי אייזנקוט נובעת מהעובדה שבכל שדרות העם הוא נתפס כמי שמייצג את צה"ל ורואה את טובת המערכת גם אם אתה לא מסכים עם דעתו בנושא כלשהו.
אפילו הפוליטיקאים הציניקנים ביותר יודעים שפיו ולבו שווים והוא לא יהסס לומר את דעתו, גם אם אין זו דעת הממונים עליו. הוא איש שמכיר גם את היכולות וגם את המגבלות שבהפעלת הכוח. ההסתכלות שלו יותר רחבה, לא נוגעת רק למקצוע ולתפקיד שהוא ממלא. בעינייפקודיו בפורום המטכ"ל הוא מוערך כאדם בעל קו מחשבה מקורי שאומר את אשר הוא חושב ואינו נרתע מלהיות בודד בעמדתו. הוא ייתן להם גיבוי מלא אך גם לא יירתע מלקחת החלטות שלא ימצאו חן בעיניי מי מהם אם יחשוב שזאת טובת צה"ל והמדינה. הוא לקח החלטות אמיצות מאוד בתחום בנין הכוח בתכנית הרב שנתית של צה"ל "גדעון" כולל צמצומים אמיצים גם אם הם כואבים ולא נראו פופולריים בתחילה.
כך היה שמיד לאחר האירוע של אלאור עזריה הוא קבע נחרצות שיש לנו כאן מקרה עם חייל שכשל מבחינה מבצעית וסרח במילוי תפקידו, וכשכל מיני גורמים אינטרסנטיים איבדו את השליטה על פיהם ומעשיהם הוא מיהר לומר: "אנו רוצים את צה"ל פועל פי פקודות, נהלי פתיחה באש, רוח צה"ל וערכי צה"ל. אם מישהו רוצה אתוס של כנופיה, שיגיד".
הדבר גורם לפוליטיקאים הציניים שלא מהססים לפגוע גם בקונצנזוס החשוב ביותר במדינת ישראל, צה"ל, לנדום, כי ברור להם שהתקפה על אייזנקוט תעמיד אותם בודדים מול הציבור הישראלי שרואה בו סמל מאחד. בשבילי הוא גולנצ'יק במובן הכי חיובי של המילה. אחד שרגליו נטועות בחברה הישראלית, מטבריה ועד אילת. אחד שיודע להתאמץ עם החברים שמסביב ולא לחפש פינות של יוקרה והתנשאות.
כזה שבאמצע תרגיל צה"לי הכי גדול יכול לפנות שעה ולבלות עם ילדי בית ספר באמצע מחנה הקריה ולהגיד לכולם ש: "אם לא נשכח בשביל מה אנחנו נלחמים ונשאר עם הרגליים על הקרקע אבל נחלום להמריא, אז נהייה צבא טוב יותר להגנת המדינה של כולנו".
גדי אייזנקוט הוא אי של תקווה וביטחון במים הסוערים שמסביבנו.
