האסטרטגיה הבריטית לביטחון הלאומי - לאן מועדות פניה?
עוד לפני אישור הצטרפות בריטניה לתקיפות האוויריות נגד דאעש, פרסמה הממשלה הבריטית את מסמך האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של הממלכה המאוחדת. בועז זלמנוביץ' בסקירה מיוחדת
בועז זלמנוביץ'
| 03/12/2015
ממשלת בריטניה פרסמה ב-23 בנובמבר, ללא קשר לארועי הטרור האחרונים, מסמך האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של הממלכה המאוחדת (National Security Strategy and Strategic Defence and Security Review 2015). בדומה לארה"ב, יפן ומדינות נוספות, ובשונה מישראל, הממשלה בריטית מפרסמת בגלוי את האסטרטגיה הביטחונית הלאומית (NSS) ואת הסקירה האסטרטגית להגנה וביטחון (SDSR). המסמך, בן כ-90 עמודים, כולל ניתוח האיומים על בריטניה והמשימות המוטלות על ממשלת בריטניה למניעתם. ניתן ללמוד ממסמך זה על כיווני המחשבה האסטרטגית הנוכחית בבריטניה ועל מגמות העשייה הביטחונית והצבאית בעשור הקרוב. נציג כמה מהם.
ממשלת בריטניה מחויבת לשמור על הביטחון של תושבי בריטניה גופא והטריטוריות שמחוץ לה, ולשמר הרתעה גרעינית. בריטניה איננה יכולה לבחור בין אויבים מדינתיים, על פי המסמך, עומדת כיום רוסיה בראשם, ובין אויבים שאינם מדינתיים, ולכן עליה להיות מוכנה לטיפוסים רבים של אויבים בממדים ובזירות השונות ברחבי הגלובוס.
בתחום המעשי בריטניה מתכוונת לעצור את הקיצוץ והקטנה בכוחות ובתקציבי הביטחון וההגנה לעומת המסמך הקודם משנת 2010 עקב תהליכים שהתפתחו מאז. בכוונת הממשלה להשקיע בביטחון בעשור הקרוב כ-178 מיליארד ליש"ט, ולעמוד בהתחייבות חברות להשקעה של 2% מהתוצר הלאומי בביטחון. בין ההשקעות הבולטות: הגדלת שרותי המודיעין והביטחון בכ-1900 איש; חיזוק מפקדות הכוחות המיוחדים והכוחות עצמם; יצירת יכולת פריסה של כוחות צבאי משולב (Joint Force 2025) של 50000 איש, לעומת יכולת של עד 30000 כיום. כוח זה יורכב מכוח משימה ימי המבוסס על נושאת מטוסים (מדגםQueen Elizabeth ). שתי הנושאות הגדולות שנבנו עד היום בבריטניה יוכנסו לשרות בעשור הקרוב ועליהן טייסות F-35; כוח יבשתי של דיוויזיה בת שלוש חטיבות, כוחות אוויריים נוספים וכוחות מיוחדים שתקציבם יוגדל.
לכוח היבשתי ייווספו שתי חטיבות חדשות (‘Strike Brigades’) שיהיו מבוססות על כ-600 כלי רק"ם חדש ממשפחת Ajax שכבר תוקצבו לייצור, בנוסף לכלי רק"ם גלגליים (8X8) מדגמים שונים. חטיבות אלה נועדו לאפשר פריסה לטווחים גדולים בהנעה עצמית ובתמיכה לוגיסטית מינימלית. בריטניה לא מתכוונת לרכוש טנקים חדשים, אלא להאריך את חיי הטנקים הנוכחים Challenger 2, שמספרם אינו רב ויש ויכוח על איכותם.
בתחום האווירי, יוגדל הכח על ידי הארכת משך השירות של מטוסי הטורנדו אשר ישודרגו עד 2040, בנוסף ל-135 מטוסי F-35, שכבר נרכשו. רכש נוסף ייבחן אחרי 2020. בריטניה מתכוונת לרכוש יותר מ-20 מל"טים חמושים מסוג פרוטקטור (Protector) ולהכפיל את מספר מל"טי הרייפר (Reaper) או דומיו. נבחן פיתוח מל"ט קרבי משותף עם צרפת.
בתחום הימי מתוכננים פרויקטים שאפתניים להגדלת הצי, בנוסף לנושאות המטוסים: רכש 4 צוללות גרעיניות חדשות (Successor) שעלות הייצור והקיום שלהם משוער כ-31 מיליארד ליש"ט; רכש 8 מטוסי פטרול ימי (Boeing P8) ; שימור היכולות נגד צוללות ומוקשים (ספינות, מטוסים וחימוש).
פרק אחר במסמך עוסק בהרתעה גרעינית. מוצג מספר ראשי הנפץ הגרעינים שיהיו בידי בריטניה ב-2020 – 180, ומצהירים על מדיניות הרתעה והשימוש בגרעין; בתחום הסייבר בריטניה מתכוונת להשקיע כ-1.9 מיליארד ליש"טבהגנה בסייבר, וביצירת ארגונים מתאימים ובהכשרת אנשים; גם הלחימה בפשע החמור והמאורגן היא חלק מהביטחון הלאומי וכך גם יכולת התגובה לאסונות טבע ואחרים.
במסמך לא מוזכרים ישראל ופלסטינים. לבריטים יש שאיפה להגדיל השפעתם בעולם, ובכלל זה גם במזרח התיכון. מובעת במסמך זה תקווה לשתי מדינות באמצעות משא ומתן כדרך היחידה להשגת שלום. מסמכים מסוג זה יוצרים דיון חשוב ופומבי בביטחון הלאומי, וכך מאפשרים ביקורת ציבורית על מעשי הממשלה. הזמן יוכיח – האם היו רק שאיפות ללא כיסוי או שהאסטרטגיה אכן כיוונה את המעשים.
עוד לפני אישור הצטרפות בריטניה לתקיפות האוויריות נגד דאעש, פרסמה הממשלה הבריטית את מסמך האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של הממלכה המאוחדת. בועז זלמנוביץ' בסקירה מיוחדת
בועז זלמנוביץ'
| 03/12/2015
ממשלת בריטניה פרסמה ב-23 בנובמבר, ללא קשר לארועי הטרור האחרונים, מסמך האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של הממלכה המאוחדת (National Security Strategy and Strategic Defence and Security Review 2015). בדומה לארה"ב, יפן ומדינות נוספות, ובשונה מישראל, הממשלה בריטית מפרסמת בגלוי את האסטרטגיה הביטחונית הלאומית (NSS) ואת הסקירה האסטרטגית להגנה וביטחון (SDSR). המסמך, בן כ-90 עמודים, כולל ניתוח האיומים על בריטניה והמשימות המוטלות על ממשלת בריטניה למניעתם. ניתן ללמוד ממסמך זה על כיווני המחשבה האסטרטגית הנוכחית בבריטניה ועל מגמות העשייה הביטחונית והצבאית בעשור הקרוב. נציג כמה מהם.
ממשלת בריטניה מחויבת לשמור על הביטחון של תושבי בריטניה גופא והטריטוריות שמחוץ לה, ולשמר הרתעה גרעינית. בריטניה איננה יכולה לבחור בין אויבים מדינתיים, על פי המסמך, עומדת כיום רוסיה בראשם, ובין אויבים שאינם מדינתיים, ולכן עליה להיות מוכנה לטיפוסים רבים של אויבים בממדים ובזירות השונות ברחבי הגלובוס.
בתחום המעשי בריטניה מתכוונת לעצור את הקיצוץ והקטנה בכוחות ובתקציבי הביטחון וההגנה לעומת המסמך הקודם משנת 2010 עקב תהליכים שהתפתחו מאז. בכוונת הממשלה להשקיע בביטחון בעשור הקרוב כ-178 מיליארד ליש"ט, ולעמוד בהתחייבות חברות להשקעה של 2% מהתוצר הלאומי בביטחון. בין ההשקעות הבולטות: הגדלת שרותי המודיעין והביטחון בכ-1900 איש; חיזוק מפקדות הכוחות המיוחדים והכוחות עצמם; יצירת יכולת פריסה של כוחות צבאי משולב (Joint Force 2025) של 50000 איש, לעומת יכולת של עד 30000 כיום. כוח זה יורכב מכוח משימה ימי המבוסס על נושאת מטוסים (מדגםQueen Elizabeth ). שתי הנושאות הגדולות שנבנו עד היום בבריטניה יוכנסו לשרות בעשור הקרוב ועליהן טייסות F-35; כוח יבשתי של דיוויזיה בת שלוש חטיבות, כוחות אוויריים נוספים וכוחות מיוחדים שתקציבם יוגדל.
לכוח היבשתי ייווספו שתי חטיבות חדשות (‘Strike Brigades’) שיהיו מבוססות על כ-600 כלי רק"ם חדש ממשפחת Ajax שכבר תוקצבו לייצור, בנוסף לכלי רק"ם גלגליים (8X8) מדגמים שונים. חטיבות אלה נועדו לאפשר פריסה לטווחים גדולים בהנעה עצמית ובתמיכה לוגיסטית מינימלית. בריטניה לא מתכוונת לרכוש טנקים חדשים, אלא להאריך את חיי הטנקים הנוכחים Challenger 2, שמספרם אינו רב ויש ויכוח על איכותם.
בתחום האווירי, יוגדל הכח על ידי הארכת משך השירות של מטוסי הטורנדו אשר ישודרגו עד 2040, בנוסף ל-135 מטוסי F-35, שכבר נרכשו. רכש נוסף ייבחן אחרי 2020. בריטניה מתכוונת לרכוש יותר מ-20 מל"טים חמושים מסוג פרוטקטור (Protector) ולהכפיל את מספר מל"טי הרייפר (Reaper) או דומיו. נבחן פיתוח מל"ט קרבי משותף עם צרפת.
בתחום הימי מתוכננים פרויקטים שאפתניים להגדלת הצי, בנוסף לנושאות המטוסים: רכש 4 צוללות גרעיניות חדשות (Successor) שעלות הייצור והקיום שלהם משוער כ-31 מיליארד ליש"ט; רכש 8 מטוסי פטרול ימי (Boeing P8) ; שימור היכולות נגד צוללות ומוקשים (ספינות, מטוסים וחימוש).
פרק אחר במסמך עוסק בהרתעה גרעינית. מוצג מספר ראשי הנפץ הגרעינים שיהיו בידי בריטניה ב-2020 – 180, ומצהירים על מדיניות הרתעה והשימוש בגרעין; בתחום הסייבר בריטניה מתכוונת להשקיע כ-1.9 מיליארד ליש"טבהגנה בסייבר, וביצירת ארגונים מתאימים ובהכשרת אנשים; גם הלחימה בפשע החמור והמאורגן היא חלק מהביטחון הלאומי וכך גם יכולת התגובה לאסונות טבע ואחרים.
במסמך לא מוזכרים ישראל ופלסטינים. לבריטים יש שאיפה להגדיל השפעתם בעולם, ובכלל זה גם במזרח התיכון. מובעת במסמך זה תקווה לשתי מדינות באמצעות משא ומתן כדרך היחידה להשגת שלום. מסמכים מסוג זה יוצרים דיון חשוב ופומבי בביטחון הלאומי, וכך מאפשרים ביקורת ציבורית על מעשי הממשלה. הזמן יוכיח – האם היו רק שאיפות ללא כיסוי או שהאסטרטגיה אכן כיוונה את המעשים.
