תשלום הנוחות: הממשלה מכורה לפיקוד העורף על חשבון חיזוק החברה האזרחית. דעה

פיקוד העורף הפך לגיבור הלאומי במשבר הקורונה. עם זאת, השאלה כיצד יראה משבר דומה תחת מצב מלחמה. האם לצבא יהיו את התשומות להשקיע בניהולו או שמא כדאי שהממשלה תצא מהמשבר עם החלטה לחזק את החברה האזרחית באמצעות הכפפת הפיקוד למשרד הבט"פ והעברת יותר אחריות לרשויות מקומיות

תמונות: דובר צה"ל

פיקוד העורף הפך לגיבור הלאומי במשבר הקורונה. עם כ-20000 חיילים ו-3000 כלי רכב, הצבא מוכיח שוב שהוא האמצעי הכי זמין והכי זול (חיילי חובה, קצינים ונגדים) לנהל משבר בעורף. השאלה היחידה היא מה יקרה בשעת מלחמה או בשעת מלחמה ומגיפה יחד. התפקוד המעולה של פיקוד העורף במשבר הקורונה נעשה שלא בשעת מלחמה. האם כאשר ישוגרו לעבר מדינת ישראל אלפי רקטות וטילים, וצה"ל יהיה ממוקד בתקיפת אויב והעברת המלחמה לשטח האויב, האם גם אז נזכה לראות את פיקוד העורף בשיאו?

מלחמות אגו

אזכיר כי במלחמת לבנון השניה, כאשר נפלו בישראל כ-4000 רקטות במשך מספר שבועות, צפון הארץ שותק הלכה למעשה. רשויות שלמות נעזבו על ידי התושבים (צפת כדוגמא) ופיקוד העורף יחד עם מחוזות הממשלה נכשלו בהגנת העורף. לאחר המלחמה הקימו את רח"ל, ב2009 איחדו אותה עם משק לשעת חירום תחת סגן שר הביטחון, עם חלוקה לששה מחוזות החופפים את אלו משרדי הממשלה. המטרה הייתה לשפר את ההתארגנות של הממשלה והחברה האזרחית למצב חירום. זאת, עם כמה שפחות הסתמכות על צבא שבשעת מלחמה לא יהיה לו פנאי לשרת רשויות מקומיות.

אבל בישראל , כמו בישראל, הזיכרון קצר. מלחמות גדולות לא היו מאז לבנון השניה, וגם לא צפויות בקרוב, ולכן החליטו בסוף 2019 לפרק את מחוזות רח"ל ולהעביר אותם לפיקוד העורף. רח"ל נשארה כגוף תכנון תחת סגן שר הביטחון ולמעשה גוף בלי שיניים. כל הידע המקצועי של שנים ירד לטימיון. מלחמות אגו בין נתניהו לבנט הביאו לכך שרח"ל אפילו לא הופעלה תחת משק לשעת חירום במשבר הנוכחי. נתניהו העדיף ללכת על תקנות שעת חירום במקום להכריז על מצב מל"ח. זאת, כדי לא לתת לבנט את אור הזרקורים בניהול המשבר.

מלחמות האגו בין הפוליטיקאים, העדר הגדרת אירוע מל"ח על ידי הממשלה, פירוק מחוזות רח"ל, והעדר היכולות של משרד הבט"פ לנהל אירוע כזה, הביאו שוב לשימוש בפיקוד העורף. חיילי סדיר או קבע אינם כרוכים בתוספת כסף, קצינים לשעבר הלכו לעזור בהתנדבות לראשי ערים חרדיות ושוב נוכחנו לדעת ששום דבר לא השתנה בשני העשורים האחרונים. הממשלה עדיין מעדיפה התמכרות לפתרון נוח וזול כפיקוד העורף על פני פיתוח ושימור יכולות החברה האזרחית בישראל להתמודד עם משברים.

מסקנות הביניים של וועדת הקורונה

בינתיים, וועדת הקורונה של הכנסת כבר פרסמה מסקנות ביניים. "יש להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים. בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל", כותבים בפרסום. "הוועדה סבורה כי החקיקה והקמת מטה החירום הלאומי צריכים להיות מושלמים עוד לפני החורף הקרוב – המועד שבו צפויה,  על פי ההערכות, התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה."

עוד כותבים חברי הוועדה כי "חברי הוועדה התרשמו כי רמת הבקיאות, מערכי השליטה והאמינות בעיני התושבים של הרשויות המקומיות גבוהה בהרבה מזו של השלטון המרכזי. ככל שתחוזק הרשות המקומית ויועברו אליה סמכויות ומידע, כן יצלח יותר הטיפול במשבר. לצורך זה יש לחזק את הרשויות כלכלית, לשפות אותן על הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מעצירת הפעילות הכלכלית (בדגש על פיצוי מלא מאובדן ארנונה), ולהעביר לידיהן מקסימום סמכויות לניהול חיי תושביהן.

"חיילי פיקוד העורף שיוכנסו לפעולה בתחומי היישובים צריכים להיות כפופים להנחיות הגורמים המוסמכים ברשות, למעט במקומות המעטים שבהן היתה קריסה של השלטון המקומי. יש לאפשר בשלב מאוחר יותר לרשויות גם לקבל החלטות על תנאי סגר ותנועה בתחום שיפוטן."

טרם ברור האם תקום ועדת חקירה ממלכתית לאחר משבר הקורונה. אולם, אם תקום, ועדה זו תצטרך לבחון את התמודדות העורף עם משבר מסוג זה. בעיקר לענות על השאלה האם תשומות כפי שהשקיע הצבא במשבר הנוכחי יהיו זמינות גם בעת מלחמה.

כמו גם, ועדה כזו תצטרך לבחון מחדש הצעה ישנה של העברת פיקוד העורף מהצבא למשרד הבט"פ שיתפקד כמשרד לביטחון המולדת. מהלך כזה יפחית את התלות של החברה האזרחית בצבא בניהול משברים ויאפשר לרשויות מקומיות מנגנון הישרדותי טוב יותר בסנכרון רק עם מחוזות משרדי הממשלה.