ממשלת ארה”ב ו-IBM יאפשרו לחוקרי קורונה גישה ל-16 ממחשבי העל החזקים בעולם
מטרת הגישה היא לאפשר לחוקרים להתקדם לעבר מציאת טיפול יעיל או חיסון לנגיף הקורונה. מנהל מעבדות המחקר של IBM טען כי המהלך הוא "מאמץ חסר-תקדים שיכול לעשות את ההבדל האמיתי"
ישראל דיפנס
| 25/03/2020
צילום אילוסטרציה: Bigstock
IBM וממשלת ארה"ב הקימו שותפות (קונסורציום) שתעניק לחוקרים מרחבי העולם גישה ללפחות 16 מחשבי-על, כדי לסייע ולהאיץ את גילוי החיסונים או הטיפולים התרופתיים למלחמה בוירוס הקורונה. בשותפות חברות גם המעבדות הלאומיות של משרד האנרגיה האמריקני, ובהן מעבדות של Sandia ו-Los Alamos, נאס"א, MIT, הקרן הלאומית למדע; וכן מעבדות של חברות נוספות כגון גוגל, מיקרוסופט ואמזון.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
מחשבי-על הם מחשבים הכוללים אלפי - ולעיתים אף רבבות - מעבדים שעובדים במקביל כדי לבצע חישובים בקנה מידה גדול מאוד. הם מתאימים במיוחד לעיבוד וניתוח כמויות עצומות של מידע באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית - אתגרים שמחשבים "קלאסיים" יתקשו להתמודד איתם או שחישובם יצריך חודשים רבים. הם משמשים בימי שגרה כדי לפתור בעיות חישוביות ולבצע סימולציות בתהליכי פיתוח תרופות וטיפולים רפואיים, פיתוח וגילוי חומרים חדשים, פיתוח סוללות וסימולציות של מזג אוויר ואנרגיה. חיזוי השפעות חיוביות ושליליות של תרופות ספציפיות, למשל, הוא בעיה מורכבת מבחינה חישובית מכיוון שהיא דורשת הדמיה של מבנה המולקולות ותכונותיהן הכימיות, וההשפעות על תהליכים פיזיולוגיים שונים.
חוקרים מהאקדמיה ומכוני מחקר ממשלתיים ופרטיים השותפים במאמץ העולמי למציאת טיפול לוירוס הקורונה יוכלו החל מהשבוע הבא להגיש לבחינת השותפות פרויקטי מחקר הדורשים עוצמת מחשוב גבוהה במיוחד בתחום האפידמיולוגיה, הביואינפורמטיקה ומודלים מולקולריים. לדברי דריו גיל, מנהל מעבדות המחקר של IBM, נציגי השותפות יאשרו את הפרויקטים בהתאם להיתכנות וליכולתם לקדם את המאבק בנגיף באופן המהיר ביותר. מטרת השותפות היא להעניק לחוקרים את משאבי המחשוב המשותפים תוך ימים מרגע אישור הפרויקט. "בסופו של דבר אנו זקוקים לתרופה. כדי להיות מסוגלים להתמודד עם זה עלינו להאיץ את המדע", אמר גיל. "אנו פועלים תוך תחושת דחיפות קיצונית".
המחשבים שעליהם יתבצע המחקר כוללים שניים ממחשבי-העל החזקים ביותר בעולם מתוצרת IBM - האחד הוא Summit, הנמצא במעבדה הלאומית Oak Ridge, והשני הוא Lassen, הנמצא במעבדה הלאומית Lawrence Livermore (LLNL). לדברי גיל, יחד עם עוד 14 מערכות מחשוב, תעמוד לרשות החוקרים עוצמת מחשוב של יותר מ-265 petaflops עם 775 אלף ליבות ויותר מ-34 אלף יחידות עיבוד גרפיות.
בשבוע שעבר דווח כי מחשב העל החזק בעולם, Summit, איפשר לחוקרים במעבדה הלאומית Oak Ridge ואוניברסיטת טנסי לבחון כ-8,000 תרכובות תרופתיות, ולסנן מתוכן תוך זמן קצר 77 תרכובות שיש להם את הפוטנציאל הגבוה ביותר להיקשר לאמצעי ההדבקה של וירוס הקורונה ולמנוע ממנו להדביק תאים מארחים בגוף.
"אני גאה לעבוד עם עמיתי מ-IBM והקהילה המדעית המורחבת כדי לעזור במאמץ זה", כתב גיל בבלוג באתר IBM. "מה שהתחיל לפני ימים ספורים בשיחה אחת, התגבש במהירות למאמץ חסר-תקדים שיכול לעשות את ההבדל האמיתי. בתקופה של אי-ודאות, אני רוצה להבטיח ש-IBM תעשה ככל שביכולה כדי להשתמש בטכנולוגיה ובמומחיות שלנו ולייצר התקדמות משמעותית במאבק עולמי זה".
מטרת הגישה היא לאפשר לחוקרים להתקדם לעבר מציאת טיפול יעיל או חיסון לנגיף הקורונה. מנהל מעבדות המחקר של IBM טען כי המהלך הוא "מאמץ חסר-תקדים שיכול לעשות את ההבדל האמיתי"
צילום אילוסטרציה: Bigstock
IBM וממשלת ארה"ב הקימו שותפות (קונסורציום) שתעניק לחוקרים מרחבי העולם גישה ללפחות 16 מחשבי-על, כדי לסייע ולהאיץ את גילוי החיסונים או הטיפולים התרופתיים למלחמה בוירוס הקורונה. בשותפות חברות גם המעבדות הלאומיות של משרד האנרגיה האמריקני, ובהן מעבדות של Sandia ו-Los Alamos, נאס"א, MIT, הקרן הלאומית למדע; וכן מעבדות של חברות נוספות כגון גוגל, מיקרוסופט ואמזון.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
מחשבי-על הם מחשבים הכוללים אלפי - ולעיתים אף רבבות - מעבדים שעובדים במקביל כדי לבצע חישובים בקנה מידה גדול מאוד. הם מתאימים במיוחד לעיבוד וניתוח כמויות עצומות של מידע באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית - אתגרים שמחשבים "קלאסיים" יתקשו להתמודד איתם או שחישובם יצריך חודשים רבים. הם משמשים בימי שגרה כדי לפתור בעיות חישוביות ולבצע סימולציות בתהליכי פיתוח תרופות וטיפולים רפואיים, פיתוח וגילוי חומרים חדשים, פיתוח סוללות וסימולציות של מזג אוויר ואנרגיה. חיזוי השפעות חיוביות ושליליות של תרופות ספציפיות, למשל, הוא בעיה מורכבת מבחינה חישובית מכיוון שהיא דורשת הדמיה של מבנה המולקולות ותכונותיהן הכימיות, וההשפעות על תהליכים פיזיולוגיים שונים.
חוקרים מהאקדמיה ומכוני מחקר ממשלתיים ופרטיים השותפים במאמץ העולמי למציאת טיפול לוירוס הקורונה יוכלו החל מהשבוע הבא להגיש לבחינת השותפות פרויקטי מחקר הדורשים עוצמת מחשוב גבוהה במיוחד בתחום האפידמיולוגיה, הביואינפורמטיקה ומודלים מולקולריים. לדברי דריו גיל, מנהל מעבדות המחקר של IBM, נציגי השותפות יאשרו את הפרויקטים בהתאם להיתכנות וליכולתם לקדם את המאבק בנגיף באופן המהיר ביותר. מטרת השותפות היא להעניק לחוקרים את משאבי המחשוב המשותפים תוך ימים מרגע אישור הפרויקט. "בסופו של דבר אנו זקוקים לתרופה. כדי להיות מסוגלים להתמודד עם זה עלינו להאיץ את המדע", אמר גיל. "אנו פועלים תוך תחושת דחיפות קיצונית".
המחשבים שעליהם יתבצע המחקר כוללים שניים ממחשבי-העל החזקים ביותר בעולם מתוצרת IBM - האחד הוא Summit, הנמצא במעבדה הלאומית Oak Ridge, והשני הוא Lassen, הנמצא במעבדה הלאומית Lawrence Livermore (LLNL). לדברי גיל, יחד עם עוד 14 מערכות מחשוב, תעמוד לרשות החוקרים עוצמת מחשוב של יותר מ-265 petaflops עם 775 אלף ליבות ויותר מ-34 אלף יחידות עיבוד גרפיות.
בשבוע שעבר דווח כי מחשב העל החזק בעולם, Summit, איפשר לחוקרים במעבדה הלאומית Oak Ridge ואוניברסיטת טנסי לבחון כ-8,000 תרכובות תרופתיות, ולסנן מתוכן תוך זמן קצר 77 תרכובות שיש להם את הפוטנציאל הגבוה ביותר להיקשר לאמצעי ההדבקה של וירוס הקורונה ולמנוע ממנו להדביק תאים מארחים בגוף.
"אני גאה לעבוד עם עמיתי מ-IBM והקהילה המדעית המורחבת כדי לעזור במאמץ זה", כתב גיל בבלוג באתר IBM. "מה שהתחיל לפני ימים ספורים בשיחה אחת, התגבש במהירות למאמץ חסר-תקדים שיכול לעשות את ההבדל האמיתי. בתקופה של אי-ודאות, אני רוצה להבטיח ש-IBM תעשה ככל שביכולה כדי להשתמש בטכנולוגיה ובמומחיות שלנו ולייצר התקדמות משמעותית במאבק עולמי זה".
