העיניים יופנו למצרים
Dani Asher
| 19/05/2011
קדמת סיני ומערבו של הנגב משני צידיו של הגבול הבינלאומי בין מצרים וישראל, גבול שנקבע כבר בהסכם בין בריטניה לתורכיה ב-1906, הינה החזית השקטה יחסית של ישראל, מאז הסכם השלום והשלמת הנסיגה מסיני ב-1982.
האירועים המועטים לאורכו של הגבול היו בעיקר בתחום הפלילי: הברחת סחורות, סמים, נשים ואנשים על פי רוב מתחומי סיני לתוך שטחה של ישראל.
קו הגבול הארוך חוצה את השטח בקו ישר, מלאכותי למדי. הוא איננו נשען על תוואי קרקעי, אלא חוצה את מרחבי הדיונות, הואדיות, הרכסים, הפסגות והמצוקים ההרריים כתוואי גיאומטרי בלתי מתחשב.
הסגירה הכמעט הרמטית של רצועת עזה אינה מאפשרת פעילות של מחבלים מתוך "סיר הלחץ" לעבר שטח ישראל אלא באמצעות ירי תלול מסלול ואולי, כבאירוע החטיפה של גלעד שליט, במנהרה התקפית שתאפשר חציה תת-קרקעית של קו הגבול והגעה לעורף קו החזית הנצפה והמנוטר.
מטבע הדברים ובשל האילוצים היו כבר ניסיונות של אירגוני הטרור לפעול מתוך הרצועה במעין פניה מורכבת של "פעמיים שמאלה", קרי יציאה אפשרית משטח סיני וניצול מרחביו לתנועה דרומה ומשם שוב פניה שמאלה לעבר הגבול וחצייתו מזרחה למטרות פיגוע, בקרבתו או בעומק השטח (ראה אירוע "אוטובוס האמהות").
חציית הגבול מהרצועה למצרים מתנהלת ברובה, ללא בעיות, ב"דרך המנהרות" שתפוסתן בדרך למצרים חלקית בלבד. ההתארגנות ואיסוף המודיעין לצורך הפעילות המבצעית של המחבלים אפשרית גם ללא סיוע הבדואים תושבי האזור ובעצימת עינים חלקית של אנשי "הביטחון הכללי" המצרי המוצבים על מגדלים ובעמדות דלילות לאורכו של הגבול הארוך.
סיוע של הבדואים, מלכי סיני, למחבלים גם באיסוף המודיעין, בתמיכה הלוגיסטית בעת השהייה ובהובלה בשטח לקראת הפיגוע מקלה על המבצעים. הבדואים המתפרנסים שנים מהסגת הגבול, עומדים (עם בניית הגדר לאורכו) בפני שבירת מטה לחמם. המוטיבציה שלהם לפעול נגד, שורשיה בעבר ותגבורה בצפוי להם בעתיד.
העלמת עין או חוסר יכולת של משמרות הביטחון הכללי המצרי המאבטח את גזרת הגבול, ואפילו של גדודי הצבא המצרי שהותר להם, לאחרונה, לתגבר את סיני, ניכרת גם לאורכו של הציר הצפוני, בפיגועים בצינור הגז לישראל. לא כל שכן ניכרת חולשתם ביכולת לבער התנגדות במעוזי הבדואים, תומכי האסלם הקיצוני, היושבים לבטח במרחבי ג'בל הילל.
יכולתנו לאסוף מודיעין בעזה השתפרה לא במעט על חשבון "העיניים הפונות מערבה". יכולתו של המודיעין הישראלי לאתר פעילות במרחבים של מזרח סיני ולעקוב אחריה, היא מוגבלת ומצומצמת. התרעה, גם אם התקבלה לפני זמן, ולא נקבעה בתאריך ובזמן מדויק לביצוע ובאיתור מדויק של המקום שנבחר (עיתוי ומיקום שנקבע רק לאחר איסוף מודיעין מעקב אחר פעילות כוחות צה"ל ושל המטיילים לאורכו של הציר והערכת יכולות בידי צוות המחבלים המבצע דינה, בהסתברות גבוהה, להתמסמס ולא לאפשר מתן מענה מבצעי ראוי לאורך זמן.
התארגנות רצופה אל מול התרעה, אפילו ממוקדת, אך כזו שהעיתוי והמיקום הסופי נקבע רק על ידי הכוח העוין המבצע, אפשרית רק בערבון מוגבל, אם בכלל, ומחייבת מאמץ אדיר - מודיעיני ומבצעי.
תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר – שימש כקצין מודיעין בפד"ם במשך שנים רבות
קדמת סיני ומערבו של הנגב משני צידיו של הגבול הבינלאומי בין מצרים וישראל, גבול שנקבע כבר בהסכם בין בריטניה לתורכיה ב-1906, הינה החזית השקטה יחסית של ישראל, מאז הסכם השלום והשלמת הנסיגה מסיני ב-1982.
האירועים המועטים לאורכו של הגבול היו בעיקר בתחום הפלילי: הברחת סחורות, סמים, נשים ואנשים על פי רוב מתחומי סיני לתוך שטחה של ישראל.
קו הגבול הארוך חוצה את השטח בקו ישר, מלאכותי למדי. הוא איננו נשען על תוואי קרקעי, אלא חוצה את מרחבי הדיונות, הואדיות, הרכסים, הפסגות והמצוקים ההרריים כתוואי גיאומטרי בלתי מתחשב.
הסגירה הכמעט הרמטית של רצועת עזה אינה מאפשרת פעילות של מחבלים מתוך "סיר הלחץ" לעבר שטח ישראל אלא באמצעות ירי תלול מסלול ואולי, כבאירוע החטיפה של גלעד שליט, במנהרה התקפית שתאפשר חציה תת-קרקעית של קו הגבול והגעה לעורף קו החזית הנצפה והמנוטר.
מטבע הדברים ובשל האילוצים היו כבר ניסיונות של אירגוני הטרור לפעול מתוך הרצועה במעין פניה מורכבת של "פעמיים שמאלה", קרי יציאה אפשרית משטח סיני וניצול מרחביו לתנועה דרומה ומשם שוב פניה שמאלה לעבר הגבול וחצייתו מזרחה למטרות פיגוע, בקרבתו או בעומק השטח (ראה אירוע "אוטובוס האמהות").
חציית הגבול מהרצועה למצרים מתנהלת ברובה, ללא בעיות, ב"דרך המנהרות" שתפוסתן בדרך למצרים חלקית בלבד. ההתארגנות ואיסוף המודיעין לצורך הפעילות המבצעית של המחבלים אפשרית גם ללא סיוע הבדואים תושבי האזור ובעצימת עינים חלקית של אנשי "הביטחון הכללי" המצרי המוצבים על מגדלים ובעמדות דלילות לאורכו של הגבול הארוך.
סיוע של הבדואים, מלכי סיני, למחבלים גם באיסוף המודיעין, בתמיכה הלוגיסטית בעת השהייה ובהובלה בשטח לקראת הפיגוע מקלה על המבצעים. הבדואים המתפרנסים שנים מהסגת הגבול, עומדים (עם בניית הגדר לאורכו) בפני שבירת מטה לחמם. המוטיבציה שלהם לפעול נגד, שורשיה בעבר ותגבורה בצפוי להם בעתיד.
העלמת עין או חוסר יכולת של משמרות הביטחון הכללי המצרי המאבטח את גזרת הגבול, ואפילו של גדודי הצבא המצרי שהותר להם, לאחרונה, לתגבר את סיני, ניכרת גם לאורכו של הציר הצפוני, בפיגועים בצינור הגז לישראל. לא כל שכן ניכרת חולשתם ביכולת לבער התנגדות במעוזי הבדואים, תומכי האסלם הקיצוני, היושבים לבטח במרחבי ג'בל הילל.
יכולתנו לאסוף מודיעין בעזה השתפרה לא במעט על חשבון "העיניים הפונות מערבה". יכולתו של המודיעין הישראלי לאתר פעילות במרחבים של מזרח סיני ולעקוב אחריה, היא מוגבלת ומצומצמת. התרעה, גם אם התקבלה לפני זמן, ולא נקבעה בתאריך ובזמן מדויק לביצוע ובאיתור מדויק של המקום שנבחר (עיתוי ומיקום שנקבע רק לאחר איסוף מודיעין מעקב אחר פעילות כוחות צה"ל ושל המטיילים לאורכו של הציר והערכת יכולות בידי צוות המחבלים המבצע דינה, בהסתברות גבוהה, להתמסמס ולא לאפשר מתן מענה מבצעי ראוי לאורך זמן.
התארגנות רצופה אל מול התרעה, אפילו ממוקדת, אך כזו שהעיתוי והמיקום הסופי נקבע רק על ידי הכוח העוין המבצע, אפשרית רק בערבון מוגבל, אם בכלל, ומחייבת מאמץ אדיר - מודיעיני ומבצעי.
תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר – שימש כקצין מודיעין בפד"ם במשך שנים רבות
