"תולעת" דוחה אש
"תולעת" דוחה אש
דוד עברי
| 19/05/2011
מקובל שהפעלת כוח צבאי תהיה בדרך כלל מוצא אחרון – כלומר, היא תתבצע רק לאחר מיצוי כל הפעולות האחרות, שאינן צבאיות. כלומר, כאשר מתעורר חיכוך בין מדינות, או כאשר מזהים איום מסוים, יש לנסות בתחילה את הצינורות הדיפלומטיים ואת דרכי ההשפעה הבינלאומית, כולל אפשרות של הטלת סנקציות, כדי להתמודד מולם. רק לאחר שמוצו כל אלה, ישנה הצדקה להפעיל את הכוח הצבאי.
המטרה היא, כמובן, שהמנהיגות המחליטה תגיע להסכמה ולהבנה של מרבית האוכלוסייה הרלוונטית, לכך שהפעולה הצבאית נעשתה לאחר מיצוי כל האפשרויות האחרות.
כאשר מפעילים כוח צבאי, צריך להגדיר לו את המטרה ולנסות להעריך מראש את התוצאה המושגת - האם היא מצדיקה את ההסתברות הפוטנציאלית אשר יכולה לנבוע מהפעלת כוח צבאי?
ב-1981, בעת תקיפת הכור העיקרי "אוסירק", דאג ראש הממשלה ושר הביטחון, מנחם בגין, לשכנע את כל חברי הקבינט בצורך ובהצדקה של התקיפה הצבאית, וזאת למרות שראש אגף המודיעין (אמ"ן) באותה עת העריך שתקיפה מוצלחת של הכור תדחה את השגת היכולת הגרעינית העיראקית בשלוש עד חמש שנים בלבד.
השיקול העיקרי של ראש הממשלה היה, שלא ניתן יהיה לתקוף את הכור לאחר שאורניום מועשר יוכנס לתוכו, מחשש לזיהום סביבתי. מאידך, היה ברור כי אם הכור יתחיל לפעול, לא ניתן יהיה לעצור את היכולת הצבאית הגרעינית של סאדאם חוסיין. דחייה של יכולת ב-3-5 שנים תיתן אפשרויות להתפתחויות אחרות, שימנעו את המשך בניית היכולת הגרעינית העיראקית. למזלנו, כך אכן קרה.
בדרך כלל קשה מאד להעריך את משך הדחייה שתושג בזכות תקיפה צבאית, וניתן לשער שכל מי שמתכנן פעולה צבאית מנסה להעריך זאת, אך ללא שום וודאות. ואולם, אם ניקח את הנתון שנתן בזמנו אמ"ן כבסיס להערכה נקבל אומדן כלשהו שרלוונטי גם לימינו, מה גם שמדובר במשך זמן ארוך יחסית, לדעת רבים, ביחס לתכניות הגרעיניות הרלוונטיות, אשר מטרותיהן אינן מרוכזות בכור גרעיני בודד.
יש המעריכים שהדחייה שתושג תהיה אפילו קצרה יותר. השיקול להפעלת כוח צבאי חייב לקחת בחשבון שיקול חדש שלא היה קיים ב-1981, והוא היכולות בעידן המקוון.
אם היעד המושג בפעולה צבאית הוא דחייה של 3-5 שנים, או פחות, וניתן להשיג אותו על ידי הפעלת וירוס או "תולעת", אזי צריך לשקול גם את האפשרות הזאת לפני שמוציאים לפועל פעולה צבאית.
חשוב להדגיש שאין לוותר על הכנת האופציה הצבאית, בשל החשש שה"תולעת" לא תממש את כל הציפיות. שר ההיסטוריה יבחן מכאן ואילך האם מוצו גם האפשרויות המקוונות לפני הפעלת הכוח הצבאי. במילים אחרות: תולעת יכולה לדחות אש.
מקובל שהפעלת כוח צבאי תהיה בדרך כלל מוצא אחרון – כלומר, היא תתבצע רק לאחר מיצוי כל הפעולות האחרות, שאינן צבאיות. כלומר, כאשר מתעורר חיכוך בין מדינות, או כאשר מזהים איום מסוים, יש לנסות בתחילה את הצינורות הדיפלומטיים ואת דרכי ההשפעה הבינלאומית, כולל אפשרות של הטלת סנקציות, כדי להתמודד מולם. רק לאחר שמוצו כל אלה, ישנה הצדקה להפעיל את הכוח הצבאי.
המטרה היא, כמובן, שהמנהיגות המחליטה תגיע להסכמה ולהבנה של מרבית האוכלוסייה הרלוונטית, לכך שהפעולה הצבאית נעשתה לאחר מיצוי כל האפשרויות האחרות.
כאשר מפעילים כוח צבאי, צריך להגדיר לו את המטרה ולנסות להעריך מראש את התוצאה המושגת - האם היא מצדיקה את ההסתברות הפוטנציאלית אשר יכולה לנבוע מהפעלת כוח צבאי?
ב-1981, בעת תקיפת הכור העיקרי "אוסירק", דאג ראש הממשלה ושר הביטחון, מנחם בגין, לשכנע את כל חברי הקבינט בצורך ובהצדקה של התקיפה הצבאית, וזאת למרות שראש אגף המודיעין (אמ"ן) באותה עת העריך שתקיפה מוצלחת של הכור תדחה את השגת היכולת הגרעינית העיראקית בשלוש עד חמש שנים בלבד.
השיקול העיקרי של ראש הממשלה היה, שלא ניתן יהיה לתקוף את הכור לאחר שאורניום מועשר יוכנס לתוכו, מחשש לזיהום סביבתי. מאידך, היה ברור כי אם הכור יתחיל לפעול, לא ניתן יהיה לעצור את היכולת הצבאית הגרעינית של סאדאם חוסיין. דחייה של יכולת ב-3-5 שנים תיתן אפשרויות להתפתחויות אחרות, שימנעו את המשך בניית היכולת הגרעינית העיראקית. למזלנו, כך אכן קרה.
בדרך כלל קשה מאד להעריך את משך הדחייה שתושג בזכות תקיפה צבאית, וניתן לשער שכל מי שמתכנן פעולה צבאית מנסה להעריך זאת, אך ללא שום וודאות. ואולם, אם ניקח את הנתון שנתן בזמנו אמ"ן כבסיס להערכה נקבל אומדן כלשהו שרלוונטי גם לימינו, מה גם שמדובר במשך זמן ארוך יחסית, לדעת רבים, ביחס לתכניות הגרעיניות הרלוונטיות, אשר מטרותיהן אינן מרוכזות בכור גרעיני בודד.
יש המעריכים שהדחייה שתושג תהיה אפילו קצרה יותר. השיקול להפעלת כוח צבאי חייב לקחת בחשבון שיקול חדש שלא היה קיים ב-1981, והוא היכולות בעידן המקוון.
אם היעד המושג בפעולה צבאית הוא דחייה של 3-5 שנים, או פחות, וניתן להשיג אותו על ידי הפעלת וירוס או "תולעת", אזי צריך לשקול גם את האפשרות הזאת לפני שמוציאים לפועל פעולה צבאית.
חשוב להדגיש שאין לוותר על הכנת האופציה הצבאית, בשל החשש שה"תולעת" לא תממש את כל הציפיות. שר ההיסטוריה יבחן מכאן ואילך האם מוצו גם האפשרויות המקוונות לפני הפעלת הכוח הצבאי. במילים אחרות: תולעת יכולה לדחות אש.
