המבצע באנטבה ואיגוף מוטס של צה"ל בעתיד

המבצע באנטבה ואיגוף מוטס של צה"ל בעתיד

ב- 27 ביוני 1976 נחטף מטוס נוסעים צרפתי ובו בין היתר 105 יהודים, 83 מהם ישראלים. הם הונחתו בשדה התעופה אנטבה שבאוגנדה. בתגובה צה"ל ערך את מבצע "כדור הרעם", שם זהה לזה שניתן לאחד מסרטי ג'יימס בונד ומבחינה זאת היה זה מתאים. המבצע התרחש בלילה שבין ה- 3 ל- 4 ביולי 1976 והסתיים בהצלחה מרשימה. כמעט כל החטופים חולצו בשלום. לצה"ל היה הרוג אחד, סגן אלוף יונתן נתניהו ז"ל, מפקד סיירת מטכ"ל. למבצע "כדור הרעם" היתה חשיבות רבה בכמה מישורים. אחד מהם היה במישור הצבאי, כמו בתחום האיגוף המוטס, מהלך להנחתת כוחות מהאוויר. צה"ל הוכיח כי תוך ימים ספורים ביכולתו להתארגן ולבצע איגוף מוטס ארוך טווח כ- 3,800 ק"מ מישראל.

מעת הקמתה של ישראל, מדינות ערביות, שלא היה להן גבול עם ישראל, ובעיקר עירק, שיגרו לעתים חילות משלוח נגד ישראל. עם זאת האתגר העיקרי של צה"ל היה להתמודד עם צבאות שהיה להם גבול משותף עם ישראל ובמיוחד צבאות מצרים, סוריה וירדן. התמודדות זו חייבה בניית והכשרת הכוח בראש ובראשונה למהלכים ביבשה ובאוויר בגבול ובאזורים יחסית סמוכים לו. איגוף מוטס נועד להשתלב במערכה מסוג זה אם כי לאורך השנים צה"ל ביצע גם פעולות מוטסות ארוכות טווח. ב- 29 באוקטובר 1956, עם תחילת מלחמת סיני, הוצנח גדוד 890 יותר מ- 150 ק"מ בעומק סיני, בסמוך למעבר המיתלה, לצורך מהלך מדיני וצבאי.

ב- 27 באוגוסט 1969, במסגרת מלחמת ההתשה עם מצרים, כוח שהונחת כ- 300 ק"מ מגבול ישראל, בעמק הנילוס, פרס מרגמות והפגיז בסיס פיקוד מצרי. בלילה שבין ה- 12 ל- 13 באוקטובר 1973, בעת מלחמת יום הכיפורים, סיירת חטיבה 35 גמעה דרך האוויר כ- 250 ק"מ לעומק החזית הסורית כדי לתקוף יחידות עירקיות שנשלחו לסייע לסוריה. דוגמאות אלו הצביעו על מגוון המשימות שניתן לבצע באמצעות איגוף מוטס ארוך טווח.

בעקבות שיגור טק"ק ממערב עירק ב- 1991 צה"ל היה עשוי לבצע איגוף מוטס למערב עירק כדי לגדוע ולכל הפחות לצמצם ירי טק"ק לעבר ישראל. יתכן בהחלט שלא היה די בפשיטה אחת אלא היה צורך במהלך מתמשך אף תוך כדי הקמת ראש אוויר כבסיס קידמי של צה"ל, ולו זמני ומאולתר, במערב עירק או בסמוך לשם, במזרח ירדן. היה זה חלק משיגור תגבורות ואספקה ופינוי פצועים כ- 600 ק"מ מישראל. בעתיד, במידה ויתחולל עימות בין ישראל לאירן, שיכלול ירי טק"ק מאירן, מענה של צה"ל יכלול שיקולים דומים רק בטווח ארוך יותר בהשוואה לעירק ב- 1991.

באנטבה ב- 1976 כוח החילוץ נשלח בארבעה מטוסי תובלה מסוג 130 – C, "הרקולס", שישמש, ולו בגירסה משודרגת יותר, לצורך איגוף מוטס ארוך טווח בעתיד. היכולת שלו לנחות ולהמריא ממסלולים משובשים תהיה חשובה במיוחד למשל להובלת הגייסות. עדיין בנסיבות מסוימות יתכן ויהיה עדיף להצניח את הכוח. כמו כן באנטבה ב- 1976 במסגרת הטעייה הגיחו מתוך מטוסי ה"הרקולס" בין היתר מכונית מרצדס שחורה ושני ג'יפי לנדרובר, רכבים שהיו בשימוש השלטון האוגנדי. תכסיס דומה עשוי להיות רלוונטי גם בעתיד. ב- 1976 הכוח הישראלי כלל כמעט מאתיים לוחמים מסיירת מטכ"ל, חטיבה 35 של הצנחנים וחטיבה אחת, גולני. גם בעימות עתידי איגוף מוטס ארוך טווח ישען על עוצבות מובחרות ויחידות עילית מה שמחייב תיאום והיערכות מראש לשימוש בהן במסגרת מהלך משותף.

בסך הכל איגוף מוטס ארוך טווח עשוי לשרת את צה"ל בעימות עתידי מול אירן אם כי גם בחזיתות המסורתיות, הקרובות יותר. מהלך כזה יכול להתבצע נגד החיזבאללה בבקעת הלבנון, במידה וצבא מצרי יחדור לעומק סיני או בסוריה למשל כדי להשמיד מאגרי נשק כימי אם יהיה חשש שזה יגיע לידי ארגוני טרור במידה וסוריה תקרוס לתוך תוהו ובוהו.

מחבר המאמר ישמח לקבל שאלות ותגובות לגבי המאמר

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית