פרשנות | לצד הכניסה לרפיח - ישראל צריכה לשאוף לעסקת חטופים
צריך למצוא דרך לבודד את עניין החטופים ולהביאו לידי סיום בדחיפות
דן ארקין
| 02/05/2024
תמונה: דובר צה״ל
ממשלת ישראל חייבת עכשיו לפעול בניגוד לאינסטינקטים הפוליטיים, בניגוד להיגיון הצבאי, בניגוד לדעותיהם של חברים בממשלה ובקואליציה. על הממשלה ללכת לעסקה, יותר נכון להסדר, לשחרור 133 החטופים.
סביר שההיגיון הצבאי והמלצת הצבא גורסים כניסה לרפיח ולציר פילדלפי כדי להכריע סופית את חמאס ואולי ללכוד את סינואר, ואגב כך לשחרר את החטופים. יתכן שמבחינה צבאית טקטית זו הדרך הנכונה.
אך הממשלה שהפקירה תושבים וישובים ב-7 באוקטובר, לא היתה מוכנה לכלום והמיטה על ישראל אסון כתוצאה ממיס-קונספציה הרסנית, חייבת לשלם מחירים על המשגה הנורא הזה. אחד המחירים הוא לנהוג בניגוד להיגיון הצבאי ולשחרר את החטופים ללא דיחוי.
יש היגיון בדעה לסיים את המלחמה הזאת כשחמאס מובס טוטלית, ותוך כדי כך לקוות לשחרר את החטופים. יתכן. אך חלק מהעונש על 7 באוקטובר הוא לעשות הכל עכשיו כדי להחזיר הביתה אזרחים ישראלים, מבוגרים ,חולים, חיילות וחיילים וצעירים שעל לא עוול בכפם הוצאו באישון לילה ממיטותיהם ביישובים שעשרות שנים הגנו על מדינת ישראל, ונגררו למחילות עזה.
לא היתה שום סיבה שבעולם שלא לשלוח את המשלחת הישראלית לקהיר לשיחות על ה"עסקה" ולהמתין עד שחמאס יואיל בטובו להעביר תשובה. אדרבא, מוטב שנציגים ישראליים מוסמכים יישבו בקהיר או בדוחא, לא יזוזו משם ויקיימו כל הזמן שיחות, דיונים והתייעצויות, אולי יצוץ בדל של רעיון להסדר לשחרור החטופים.
כאשר חברי המשלחת יושבים בבית בישראל בפקודת ראש הממשלה, לא יצוץ שום רעיון חדש, אלא רק בשיחות רצופות עם המצרים ועם הקטארים.
ישראל יכולה עוד היום לעשות מה שלא עשתה, וחבל, ב-8 וב-9 באוקטובר: להתייצב בפני המתווכים ובפני מנהיגי עולם ולהצהיר: אנו דורשים שחרור כל החטופים, חיים ומתים, בהסדר שיכלול את כולם, והתמורה היא שחרור כל האסירים הביטחוניים, כולם עד אחד. הכל תמורת הכל.
זו עמדה צודקת כי מה שעשה חמאס ב-7 באוקטובר מנוגד לכל חוקי וכללי המלחמה. נכון שמדובר בארגון טרור ולא במדינה, אך חטיפת בני אדם, רצח, שריפת ילדים ואונס נשים אינם חלק ממשחק המלחמה.
אפילו הגרועים שבאויבינו משמיעים משפטים כמו: "ישראל אשמה, ישראל תוקפנית וכובשת, אבל אין הצדקה לחטיפה, לרצח אזרחים בלתי מעורבים ואחזקתם חודשים רבים".
צריך למצוא דרך לבודד את עניין החטופים ולהביאו לידי סיום בדחיפות, ואז תהיה ישראל פנוייה להמשך המערכה ללא מעמסת אזרחיה החטופים בידי ארגון הטרור. רפיח לא תברח, ציר פילדלפי ממתין שנים, ימתין עוד, עד שאחרון החטופים ישוב הביתה.
נוצרים עתה ברצועת עזה מצבים לא פחות מהזויים: חילות ההנדסה של צבא ארה"ב ושל צה"ל מכינים תשתית להקמת המזח הצף כדי שבעוד כמה חודשים יגיעו מקפריסין כמויות אדירות של סיוע לתושבי עזה, כולל תופינים תוצרת ארה"ב לילדי עזה, בעוד החטופים ניזונים מרבע פיתה וקצת גבינה או אורז.
זה לא מתקבל על הדעת. האם זה נראה מצב הוגן לנשיא ביידן. מישהו חייב להסביר לנשיא לפחות את הקטע הזה. הוא יזם את מערך הסיוע הענק, כמנהג ארה"ב, אולי הוא יבין את האבסורד הנוכחי. ואולי לא.
הצלב האדום. שכחנו? אולי ביקור אצל החטופים, אולי העברת תרופות כך שגם יקבלו אותן. זה הארגון בעל סמל הצלב האדום שחרט על דגלו הענקת סיוע לשבויי מלחמה בכל אתר ואתר. והיכן ארגוני ה'רופאים ללא גבולות' ששולחים שליחים לכל מקום בעולם לטיפול במצוקות.
ומזכיר האו"ם מפורטוגל נהפך לאחרונה לדברן שופע ומנצל כל מיקרופון כדי לתקוף קשות את ישראל. רק השבוע הזהיר מפני כניסה לרפיח. מה עשו סוכנויות האו"ם למען הילד להצלת ילדים משבי חמאס. מה עשתה מועצת הביטחון של האו"ם לטובת ביטחונם של אזרחי מדינה חברה בארגון שאזרחיה נחטפו על ידי ארגון טרור.
בינתיים כוחות צה"ל ממשיכים בלחימה בכל חלקי הרצועה. אוגדות וחטיבות יצאו והוחלפו. אנו יודעים שנעשות פעולות צבאיות, רובן חסויות, כדי לאתר מקומות שבהם עשוי חמאס להחזיק בחטופים.
מושקעים בכך מאמצים גדולים. זה כולל כל מה שיש, החל מטכנולוגיות מתקדמות ואמצעי מודיעין משוכללים וגמור בלוחמים שנשלחים למקומות, מעל ומתחת לקרקע, שאולי, אולי, יתגלו בהם חטופים או סימנים להימצאם. צוותים גדולים ומיומנים עוסקים בכך מרמת המטה ועד השדה.
אחרי השבת החטופים נחזור למצב דומה לזה של 5-6 באוקטובר. אנחנו מול חמאס. מתי שזה יקרה, צה"ל יידע בדיוק מה עליו לעשות כדי להנחית על חמאס מכה אנושה, מה שראש הממשלה מגדיר "הניצחון הטוטאלי". אלא שהניצחון לא יהיה טוטאלי כל עוד בדל חטוף אינו נמצא לבטח בביתו.
אוגדות צה"ל וכל הזרועות נכשלו בחיזוי המלחמה הזאת, אולם גילו רמה גבוהה של יכולת יציאה ממשבר קשה ומעבר ממגננה לתקיפה.
הצבא ידע להשתלט על העיר עזה ועל מעוזי חמאס בחאן יונס, במחנות ובשכונות ברחבי הרצועה. הוא מוכן היטב לסגור את החשבון ברפיח. החשבון עם חמאס הוא ארוך מאוד. שנים של ירי, שריפת שדות, קסאמים ורחפני נפץ, ולבסוף אסון שמחת תורה שהמיט עלינו.
ברגעים אלו ממשלת ישראל מחוייבת לאזרחיה להשיב את כל החטופים, להחזיר הביתה רבבות מפונים בצפון ובדרום ולהבטיח שקט בכל הגבולות. אלו מטרות המלחמה.
צריך למצוא דרך לבודד את עניין החטופים ולהביאו לידי סיום בדחיפות
תמונה: דובר צה״ל
ממשלת ישראל חייבת עכשיו לפעול בניגוד לאינסטינקטים הפוליטיים, בניגוד להיגיון הצבאי, בניגוד לדעותיהם של חברים בממשלה ובקואליציה. על הממשלה ללכת לעסקה, יותר נכון להסדר, לשחרור 133 החטופים.
סביר שההיגיון הצבאי והמלצת הצבא גורסים כניסה לרפיח ולציר פילדלפי כדי להכריע סופית את חמאס ואולי ללכוד את סינואר, ואגב כך לשחרר את החטופים. יתכן שמבחינה צבאית טקטית זו הדרך הנכונה.
אך הממשלה שהפקירה תושבים וישובים ב-7 באוקטובר, לא היתה מוכנה לכלום והמיטה על ישראל אסון כתוצאה ממיס-קונספציה הרסנית, חייבת לשלם מחירים על המשגה הנורא הזה. אחד המחירים הוא לנהוג בניגוד להיגיון הצבאי ולשחרר את החטופים ללא דיחוי.
יש היגיון בדעה לסיים את המלחמה הזאת כשחמאס מובס טוטלית, ותוך כדי כך לקוות לשחרר את החטופים. יתכן. אך חלק מהעונש על 7 באוקטובר הוא לעשות הכל עכשיו כדי להחזיר הביתה אזרחים ישראלים, מבוגרים ,חולים, חיילות וחיילים וצעירים שעל לא עוול בכפם הוצאו באישון לילה ממיטותיהם ביישובים שעשרות שנים הגנו על מדינת ישראל, ונגררו למחילות עזה.
לא היתה שום סיבה שבעולם שלא לשלוח את המשלחת הישראלית לקהיר לשיחות על ה"עסקה" ולהמתין עד שחמאס יואיל בטובו להעביר תשובה. אדרבא, מוטב שנציגים ישראליים מוסמכים יישבו בקהיר או בדוחא, לא יזוזו משם ויקיימו כל הזמן שיחות, דיונים והתייעצויות, אולי יצוץ בדל של רעיון להסדר לשחרור החטופים.
כאשר חברי המשלחת יושבים בבית בישראל בפקודת ראש הממשלה, לא יצוץ שום רעיון חדש, אלא רק בשיחות רצופות עם המצרים ועם הקטארים.
ישראל יכולה עוד היום לעשות מה שלא עשתה, וחבל, ב-8 וב-9 באוקטובר: להתייצב בפני המתווכים ובפני מנהיגי עולם ולהצהיר: אנו דורשים שחרור כל החטופים, חיים ומתים, בהסדר שיכלול את כולם, והתמורה היא שחרור כל האסירים הביטחוניים, כולם עד אחד. הכל תמורת הכל.
זו עמדה צודקת כי מה שעשה חמאס ב-7 באוקטובר מנוגד לכל חוקי וכללי המלחמה. נכון שמדובר בארגון טרור ולא במדינה, אך חטיפת בני אדם, רצח, שריפת ילדים ואונס נשים אינם חלק ממשחק המלחמה.
אפילו הגרועים שבאויבינו משמיעים משפטים כמו: "ישראל אשמה, ישראל תוקפנית וכובשת, אבל אין הצדקה לחטיפה, לרצח אזרחים בלתי מעורבים ואחזקתם חודשים רבים".
צריך למצוא דרך לבודד את עניין החטופים ולהביאו לידי סיום בדחיפות, ואז תהיה ישראל פנוייה להמשך המערכה ללא מעמסת אזרחיה החטופים בידי ארגון הטרור. רפיח לא תברח, ציר פילדלפי ממתין שנים, ימתין עוד, עד שאחרון החטופים ישוב הביתה.
נוצרים עתה ברצועת עזה מצבים לא פחות מהזויים: חילות ההנדסה של צבא ארה"ב ושל צה"ל מכינים תשתית להקמת המזח הצף כדי שבעוד כמה חודשים יגיעו מקפריסין כמויות אדירות של סיוע לתושבי עזה, כולל תופינים תוצרת ארה"ב לילדי עזה, בעוד החטופים ניזונים מרבע פיתה וקצת גבינה או אורז.
זה לא מתקבל על הדעת. האם זה נראה מצב הוגן לנשיא ביידן. מישהו חייב להסביר לנשיא לפחות את הקטע הזה. הוא יזם את מערך הסיוע הענק, כמנהג ארה"ב, אולי הוא יבין את האבסורד הנוכחי. ואולי לא.
הצלב האדום. שכחנו? אולי ביקור אצל החטופים, אולי העברת תרופות כך שגם יקבלו אותן. זה הארגון בעל סמל הצלב האדום שחרט על דגלו הענקת סיוע לשבויי מלחמה בכל אתר ואתר. והיכן ארגוני ה'רופאים ללא גבולות' ששולחים שליחים לכל מקום בעולם לטיפול במצוקות.
ומזכיר האו"ם מפורטוגל נהפך לאחרונה לדברן שופע ומנצל כל מיקרופון כדי לתקוף קשות את ישראל. רק השבוע הזהיר מפני כניסה לרפיח. מה עשו סוכנויות האו"ם למען הילד להצלת ילדים משבי חמאס. מה עשתה מועצת הביטחון של האו"ם לטובת ביטחונם של אזרחי מדינה חברה בארגון שאזרחיה נחטפו על ידי ארגון טרור.
בינתיים כוחות צה"ל ממשיכים בלחימה בכל חלקי הרצועה. אוגדות וחטיבות יצאו והוחלפו. אנו יודעים שנעשות פעולות צבאיות, רובן חסויות, כדי לאתר מקומות שבהם עשוי חמאס להחזיק בחטופים.
מושקעים בכך מאמצים גדולים. זה כולל כל מה שיש, החל מטכנולוגיות מתקדמות ואמצעי מודיעין משוכללים וגמור בלוחמים שנשלחים למקומות, מעל ומתחת לקרקע, שאולי, אולי, יתגלו בהם חטופים או סימנים להימצאם. צוותים גדולים ומיומנים עוסקים בכך מרמת המטה ועד השדה.
אחרי השבת החטופים נחזור למצב דומה לזה של 5-6 באוקטובר. אנחנו מול חמאס. מתי שזה יקרה, צה"ל יידע בדיוק מה עליו לעשות כדי להנחית על חמאס מכה אנושה, מה שראש הממשלה מגדיר "הניצחון הטוטאלי". אלא שהניצחון לא יהיה טוטאלי כל עוד בדל חטוף אינו נמצא לבטח בביתו.
אוגדות צה"ל וכל הזרועות נכשלו בחיזוי המלחמה הזאת, אולם גילו רמה גבוהה של יכולת יציאה ממשבר קשה ומעבר ממגננה לתקיפה.
הצבא ידע להשתלט על העיר עזה ועל מעוזי חמאס בחאן יונס, במחנות ובשכונות ברחבי הרצועה. הוא מוכן היטב לסגור את החשבון ברפיח. החשבון עם חמאס הוא ארוך מאוד. שנים של ירי, שריפת שדות, קסאמים ורחפני נפץ, ולבסוף אסון שמחת תורה שהמיט עלינו.
ברגעים אלו ממשלת ישראל מחוייבת לאזרחיה להשיב את כל החטופים, להחזיר הביתה רבבות מפונים בצפון ובדרום ולהבטיח שקט בכל הגבולות. אלו מטרות המלחמה.
