סייברטק 2024: נייר הלקמוס של הסייבר בישראל
המבקרים שהגיעו לביתן 2 באקספו בתל אביב זכו לראות את תעשיית הסייבר של ישראל, שאפילו שישה חודשי לחימה לא יכלו לה
חן בורשן
| 16/04/2024
Copyright: Gilad Kavalerchik
כנס סייברטק של שנת 2024 היה אמור לציין ברוב רושם את שנתו העשירית של האירוע שכבר מזמן נחשב למשמעותי ביותר בתעשיה המקומית.
האירוע שהתחיל כאירוע של ישראלים עבור ישראלים הפך מזמן ל"חלון הראווה" של התעשיה, שבו מציגות חברות ענק ותיקות כמו צ'קפוינט, סטרטאפים גדולים וגם סטרטאפים חדשים לגמרי שזו בעצם הפעם הראשונה שהם רואים אור ופוגשים לקוחות.
אבל קרה מה שקרה, והכנס נדחה מהמועד המסורתי שלו בחודש ינואר לחודש אפריל. הדחיה (והמצב הבטחוני המתוח בארץ) הביאו לחששות רבים של מציגים ומבקרים, וחלק מהם ביטלו את השתתפותם המתוכננת בכנס.
בסופו של דבר הכנס נערך השבוע באווירה חורפית ונעימה, ובסופו של דבר הוכתר כהצלחה. אמנם כמות החברות המציגות הייתה קטנה מבשנים עברו (בלטו בהעדרותם - דוכנים של קרנות השקעה, שבשנים עברו הרימו ביתנים מושקעים בניסיון לקדם חברות שלהם וגם קצת "להשוויץ"), וכך גם כמות המבקרים מחו"ל.
אבל המבקרים שהגיעו לביתן 2 באקספו בתל אביב זכו לראות את תעשיית הסייבר של ישראל, שאפילו שישה חודשי לחימה לא יכלו לה.
התערוכה מחולקת לשלושה חלקים. אזור הכנס בו שומעים המבקרים הרצאות וסקירות, בין היתר מגבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר, שסיפר כי "עוצמת מתקפות הסייבר כנגד ישראל התגברה פי שלושה מאז תחילת המלחמה.
פורטנוי גם חשף פרטים על קבוצת התקיפה "בלאק שדו" שפעלה כנגד גופים בארץ. הקבוצה פועלת תחת כיסוי של חברה פרטית בטהראן אך בפועל עובדת עבור מינסטריון המודיעין האיראני.
סשנים נוספים עסקו בהגנה על מערכת הבריאות, מערכות תקשורת, יזמות והשקעות סייבר, ואירחו דוברים מגוונים כגון יוסי ורדי, גיל שוויד, ובעלי תפקידים במנגנוני הסייבר של המדינות גרמניה, ליטא, הודו ועוד.
באולם התצוגה הראשי הציגו חברות ישראליות מוכרות כגון סייברארק וצ'קפוינט לצד חברות זרות עם מרכזי מחקר בארץ (כגון Proofpoint, אינטל ו- Thales) וגם סטרטאפים ותיקים. אבל החלק המעניין בתערוכה היה אזור הסטרטאפים, שהכיל עשרות חברות צעירות ולא מוכרות בחלקן, שמציגות מוצרים בקטגוריות מוצר חדשות.
השנה הדגש היה כמובן על אבטחת מידע בענן, עם דגש על זיהוי איומים והכלתם בזמן אמת, וכמובן, שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי והכלת מתקפות.
היופי ב"אזור הסטרטאפים" כמו שהוא נקרא בפי העם (Start Pavilion) הוא הבלתי אמצעיות שבו ניתן לשוחח עם חברי הצוות של הסטרטאפים ולשמוע מהם על המוצרים.
מכיוון שהכניסה לתערוכה היא חופשית קיים תמהיל מעניין של לקוחות קצה (אנשי אבטחת מידע), חיילים מיחידות טכנולוגיות שמתעניינים במוצרים (וגם מרחרחים לגבי עבודה לאחר שחרורם), סטודנטים, סטרטאפים אחרים שבוחנים את השוק, נציגים של חברות ענק שמחפשים פתרונות חדשניים וגם משקיעים.
אחרונים חביבים הם התיכוניסטים מתוכניות הסייבר השונות, שבאים לכנס להתחכך בתעשייה שאולי עוד כמה שנים תהיה להם בית.
מרגש לראות שגם בדוכן העמוס ביותר מקדישים לכולם, ובייחוד לחבר'ה הצעירים את מלוא תשומת הלב, מסבירים להם איזה בעיות המוצר פותר וכיצד הוא עושה זאת. אווירה לימודית כזו לא ניתן למצוא בשום כנס סייבר אחר בעולם.
כמובן שלא ניתן לחלוטין להתנתק מהמצב. גם הישראלים וגם המבקרים מחו"ל נחשפו למיצג מרגש שכלל 133 כסאות ריקים עם שמות החטופים, שהוצבו במקום בולט והזכירו לכולם שהמלחמה לא תמה.
הדואליות הזו בין "עסקים כרגיל" לבין "מצב מלחמה" הורגשה היטב בכנס. היו כאלו שטענו שזה יוצר אווירה דיכאונית.
אני בוחר להסתכל על הצד החיובי. אם בשנה כל כך קשה התעשיה ממשיכה לפעול, כנסים מתקיימים, אנשים מביעים אמון במדינה ובסקטור הסייבר ומגיעים מחו"ל למרות החששות, אזי שיש לנו פה תעשיה עמידה ואיתנה במיוחד שתדע לצלוח את המשבר הנוכחי ולצאת ממנו מחוזקת.
כולנו מקווים שעד מועד סייברטק הבא, אי שם בשנת 2025, המלחמה תהיה כבר מאחורינו, החטופים ישובו והתעשייה תשוב לצמוח.
בהקשר זה, יהיה מעניין לראות איזה טכנולוגיות ומוצרים שקשורים למלחמה יומצאו ויוצגו בכנס הבא. מה שבטוח - יש למה לחכות.
המבקרים שהגיעו לביתן 2 באקספו בתל אביב זכו לראות את תעשיית הסייבר של ישראל, שאפילו שישה חודשי לחימה לא יכלו לה
Copyright: Gilad Kavalerchik
כנס סייברטק של שנת 2024 היה אמור לציין ברוב רושם את שנתו העשירית של האירוע שכבר מזמן נחשב למשמעותי ביותר בתעשיה המקומית.
האירוע שהתחיל כאירוע של ישראלים עבור ישראלים הפך מזמן ל"חלון הראווה" של התעשיה, שבו מציגות חברות ענק ותיקות כמו צ'קפוינט, סטרטאפים גדולים וגם סטרטאפים חדשים לגמרי שזו בעצם הפעם הראשונה שהם רואים אור ופוגשים לקוחות.
אבל קרה מה שקרה, והכנס נדחה מהמועד המסורתי שלו בחודש ינואר לחודש אפריל. הדחיה (והמצב הבטחוני המתוח בארץ) הביאו לחששות רבים של מציגים ומבקרים, וחלק מהם ביטלו את השתתפותם המתוכננת בכנס.
בסופו של דבר הכנס נערך השבוע באווירה חורפית ונעימה, ובסופו של דבר הוכתר כהצלחה. אמנם כמות החברות המציגות הייתה קטנה מבשנים עברו (בלטו בהעדרותם - דוכנים של קרנות השקעה, שבשנים עברו הרימו ביתנים מושקעים בניסיון לקדם חברות שלהם וגם קצת "להשוויץ"), וכך גם כמות המבקרים מחו"ל.
אבל המבקרים שהגיעו לביתן 2 באקספו בתל אביב זכו לראות את תעשיית הסייבר של ישראל, שאפילו שישה חודשי לחימה לא יכלו לה.
התערוכה מחולקת לשלושה חלקים. אזור הכנס בו שומעים המבקרים הרצאות וסקירות, בין היתר מגבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר, שסיפר כי "עוצמת מתקפות הסייבר כנגד ישראל התגברה פי שלושה מאז תחילת המלחמה.
פורטנוי גם חשף פרטים על קבוצת התקיפה "בלאק שדו" שפעלה כנגד גופים בארץ. הקבוצה פועלת תחת כיסוי של חברה פרטית בטהראן אך בפועל עובדת עבור מינסטריון המודיעין האיראני.
סשנים נוספים עסקו בהגנה על מערכת הבריאות, מערכות תקשורת, יזמות והשקעות סייבר, ואירחו דוברים מגוונים כגון יוסי ורדי, גיל שוויד, ובעלי תפקידים במנגנוני הסייבר של המדינות גרמניה, ליטא, הודו ועוד.
באולם התצוגה הראשי הציגו חברות ישראליות מוכרות כגון סייברארק וצ'קפוינט לצד חברות זרות עם מרכזי מחקר בארץ (כגון Proofpoint, אינטל ו- Thales) וגם סטרטאפים ותיקים. אבל החלק המעניין בתערוכה היה אזור הסטרטאפים, שהכיל עשרות חברות צעירות ולא מוכרות בחלקן, שמציגות מוצרים בקטגוריות מוצר חדשות.
השנה הדגש היה כמובן על אבטחת מידע בענן, עם דגש על זיהוי איומים והכלתם בזמן אמת, וכמובן, שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי והכלת מתקפות.
היופי ב"אזור הסטרטאפים" כמו שהוא נקרא בפי העם (Start Pavilion) הוא הבלתי אמצעיות שבו ניתן לשוחח עם חברי הצוות של הסטרטאפים ולשמוע מהם על המוצרים.
מכיוון שהכניסה לתערוכה היא חופשית קיים תמהיל מעניין של לקוחות קצה (אנשי אבטחת מידע), חיילים מיחידות טכנולוגיות שמתעניינים במוצרים (וגם מרחרחים לגבי עבודה לאחר שחרורם), סטודנטים, סטרטאפים אחרים שבוחנים את השוק, נציגים של חברות ענק שמחפשים פתרונות חדשניים וגם משקיעים.
אחרונים חביבים הם התיכוניסטים מתוכניות הסייבר השונות, שבאים לכנס להתחכך בתעשייה שאולי עוד כמה שנים תהיה להם בית.
מרגש לראות שגם בדוכן העמוס ביותר מקדישים לכולם, ובייחוד לחבר'ה הצעירים את מלוא תשומת הלב, מסבירים להם איזה בעיות המוצר פותר וכיצד הוא עושה זאת. אווירה לימודית כזו לא ניתן למצוא בשום כנס סייבר אחר בעולם.
כמובן שלא ניתן לחלוטין להתנתק מהמצב. גם הישראלים וגם המבקרים מחו"ל נחשפו למיצג מרגש שכלל 133 כסאות ריקים עם שמות החטופים, שהוצבו במקום בולט והזכירו לכולם שהמלחמה לא תמה.
הדואליות הזו בין "עסקים כרגיל" לבין "מצב מלחמה" הורגשה היטב בכנס. היו כאלו שטענו שזה יוצר אווירה דיכאונית.
אני בוחר להסתכל על הצד החיובי. אם בשנה כל כך קשה התעשיה ממשיכה לפעול, כנסים מתקיימים, אנשים מביעים אמון במדינה ובסקטור הסייבר ומגיעים מחו"ל למרות החששות, אזי שיש לנו פה תעשיה עמידה ואיתנה במיוחד שתדע לצלוח את המשבר הנוכחי ולצאת ממנו מחוזקת.
כולנו מקווים שעד מועד סייברטק הבא, אי שם בשנת 2025, המלחמה תהיה כבר מאחורינו, החטופים ישובו והתעשייה תשוב לצמוח.
בהקשר זה, יהיה מעניין לראות איזה טכנולוגיות ומוצרים שקשורים למלחמה יומצאו ויוצגו בכנס הבא. מה שבטוח - יש למה לחכות.
