טור של עמיר רפפורט: עסקת חטופים חלקית וגם מיטוט החמאס
החזרת הקבוצה הראשונה של החטופים היא תוצאה חלקית של המהלך הצבאי ולא תחליף שלו. אלא שתוצאות המלחמה ייקבעו מעתה והלאה. האם נשלם מחיר כבד על העסקה? ומה יהיה השלב הבא? שאלות ותשובות
עמיר רפפורט
| 23/11/2023
בטעות, התקבעה בדיון הציבורי התפיסה שהתנהלות ישראל מול החמאס יכולה להיות או מהלך צבאי "עד הסוף" או עסקה להחזרה של חטופים.
לאמיתו של דבר, מדובר במהלך משולב. על פי ניסיון העבר בהתנהלות מול החמאס, ובמיוחד מול מנהיגו הפסיכופט יחיא סינוואר, אין ספק כי ללא הפעולה חסרת התקדים של צה"ל לכיבוש עזה (בשלב זה נכבש רוב השטח שמצפון לנחל עזה), לא היה מוחזר אפילו חטוף אחד.
מצד שני, ללא החזרת חטופים, בטח התינוקות והילדים שבהם, לא נוכל להגיד שמלחמת עזה תסתיים אפילו בתיקו (כמו שנחשבת התוצאה של מלחמת לבנון השנייה ב-2006). אפילו אם חמאס יחוסל ויחיא סינוואר ישגר לפני מותו מכתב התנצלות בעברית לבנימין נתניהו. לא נוכל לסלוח לעצמנו כחברה על אובדן ההזדמנות להחזיר אותם חיים.
במילים אחרות, העסקה הראשונה וההפוגה שבאה עימה, היא המשכו של המהלך הצבאי ומימוש חלקי שלו, בדיוק כפי שה"מלחמה היא המשכה של המדיניות", פרק היסוד שאותו לומדים החניכים בכל מכללה צבאית בעולם (מתוך "על המלחמה", ספרו של איש הצבא הפרוסי קארל פון קלאוזוביץ).
בעסקה בסוף השבוע הזה מעורבות גם ארצות הברית, קטאר ומצרים. כנראה, שאפילו השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית השכנעה שמדובר בהישג, כאשר הרימה את ידה בממשלה: בעד.
ש. ובכל זאת, האם אין בעסקה עם סינוואר חזרה על הטעויות הקשות שנעשו בהסכמי שחרור אסירים בעבר, כולל ההסכם לשחרור גלעד שליט שבו השתחררו יחיא סינוואר עצמו ועוד 1056 אסירים פלשתינים?
ת. אפשר לקבוע (ובצדק), שעסקת שליט הייתה אחת הטעויות האסטרטגיות החמורות ביותר שנעשו אי פעם על ידי ישראל. עדיין, לחשוב כי העסקה שאמורה לצאת בסוף השבוע לדרך היא נכונה, או לפחות בלתי נמנעת.
ככלל, ישראל סחיטה וגרועה בניהול מו"מ מול ארגוני טרור. מאז הימים של מבצע אנטבה ההירואי ב-1976 עברנו לשלם מחירים מופקרים, החל מ-1151 אסירים תמורת שלושה משבויי מלחמת לבנון הראשונה, בעסקת ג'יבריל הזכורה לשמצה ב-1985, שזרעה את הזרעים לאינתיפאדה הראשונה, ועד לעסקת שליט שבה שוחררו אינספור רוצחים. לא רק סינוואר.
ההבדל בין העסקה ב-2011 והשבוע עצום. לא רק ביחס המשוחררים – 1:3 לעומת 1:1057 – אלא גם ברמת המסוכנות שלהם. לפני עסקת שליט צפה ראש השב"כ יובל דיסקין, שהתנגד בתוקף לעסקה עד שהוחלף, מחיר של מאות הרוגים בפיגועים כתוצאה משחרור מחבלים, וטעה - המחיר היה גבוה הרבה יותר.
הפעם, אין סכנה מוחשית כזאת. יתירה מכך, העסקה מנצלת את העובדה כי מבחינת החמאס, אחזקת האימהות והילדים מהווה נטל לא פחות מאשר נכס, לפחות מבחינה הסברתית.
ש. ומה לגבי ההפוגה בת ארבעה ימים, לפחות? האם צה"ל לא יאבד בגללה את המומנטום? האם לא נשלם בחיים של חיילים על ימי ההתארגנות של החמאס לקראת חידוש הלחימה?
ת. ההפוגה תשרת גם את צה"ל להתרעננות, איסוף מודיעין נוסף והתארגנות, אבל אין ספק שצה"ל יאבד בגללה את המומנטום. חמאס אכן ינצל את ההפוגה כדי להתאושש ולהתארגן לחידוש הלחימה. זה עלול לעלות לנו בנפגעים. בצה"ל מבינים את זה היטב אבל מאמינים כי ניתן יהיה לחדש את המערכה מהנקודה שבה היא נפסקה – וביתר שאת. היעד הבא צפוי להיות השלמת כיבוש צפון הרצועה ופעולה גם בדרומה, בעיקר במרחב העיר חאן יונס. שם נמצאים כנראה מרבית החטופים ואלי גם יחיא סינוואר ומוחמד דף.
ש. ומה אם החמאס "ימרח" את החיפוש אחר חטופים שלטענתו אינם נמצאים בידו – ויבקש להאריך את ההפוגה שוב ושוב, ובכך יביא, למעשה, לסיום המלחמה מבלי שהוא ממוטט לגמרי?
ת. זהו, כנראה, התסריט הרצוי מבחינת החמאס, שינצל את ההפוגה לא רק כדי להיערך למתקפות על כוחות צה"ל אלא גם כדי לשגר לעולם תמונות זוועה חדשות שיגבירו את הלחץ המדיני על ישראל, להגיע להפסקת אש כוללת.
מנגד, לישראל יש אור ירוק מדיני להמשיך לפעול למיטוט החמאס - בראש ובראשונה מארצות הברית, ומשאר מדינות המערב וממדינות ערב המתונות. סביר שהחמאס ינסה "למרוח" את ההפוגה אבל קודם כל יש לקוות שנקבל לפחות 50 חטופים חיים על פי העסקה שכבר סוכמה.
יכול מאוד להיות שהדרג המדיני יעמוד בתוך ימים ספורים בפני דילמה לא פחות קשה מאשר זו שעמדה בפניו ביום רביעי, אבל ההחלטה הבאה תהיה בידיו.
לחמאס יש תירוץ מוכן למריחת ההפוגה: לטענתו, הוא מחזיק רק ב-210 חטופים ישראלים. אפשר להאמין לו. זה מתאים להערכה הקיימת בישראל, לפיה בידי הג'יהאד האיסלאמי יש כ-30 חטופים נוספים, כולל ילדים. ישראל מנסה להפיל את האחריות להחזרת החטופים שבידי הג'יהאד האיסאלמי על החמאס גם כן, אבל לא בטוח שתצליח בכך.
בכל מקרה, קשה לראות את הממשלה מסיימת את המלחמה מבלי לעמוד גם ביעד של ריסוק החמאס ומיטוט שלטונו בנוסף להחזרת החטופים הביתה. לפחות חלק מהם. זה לא יעבור את דעת הקהל בישראל. לכן, רוב הסיכויים הם שהלחימה עוד תתחדש.
ש. ואחרי הכול, האם החזרת הנשים והילדים הבייתה מקטינה את הסיכוי להחזרתם בחיים של שאר החטופים, ובהם חיילים?
ת. מצד אחד, נוצר מנגנון שאולי יביא בהמשך הבייתה קבוצות נוספות של חטופים, מצד שני ישראל איבדה את המומנטום בדרך (אולי) להפיל את החמאס על ברכיו ולדרוש את שחרור כל החטופים ללא "סלקציה".
מצד אחד, עדיף 50 חטופים "ביד" מאשר סיכון חייהם של כל 240. מצד שני, מבלי שהחמאס מחזיק גם בתינוקות ובילדים יקטן מבחינתו הלחץ הבינלאומי. ויש גם את החשש שההפוגה תעלה בחיי לוחמים עם חידוש הקרבות.
איך שלא מסתכלים על זה - כל אחד מחברי הקבינט עמד השבוע בפני דילמה אנושית בסדר גודל תנ"כי: שאלה של חיי אדם, בתנאי אי ודאות לגבי העתיד. משפט שלמה כפול 50. וכבר בקרוב יידרשו ראש הממשלה והשרים להחלטות קשות נוספות.
החזרת הקבוצה הראשונה של החטופים היא תוצאה חלקית של המהלך הצבאי ולא תחליף שלו. אלא שתוצאות המלחמה ייקבעו מעתה והלאה. האם נשלם מחיר כבד על העסקה? ומה יהיה השלב הבא? שאלות ותשובות
בטעות, התקבעה בדיון הציבורי התפיסה שהתנהלות ישראל מול החמאס יכולה להיות או מהלך צבאי "עד הסוף" או עסקה להחזרה של חטופים.
לאמיתו של דבר, מדובר במהלך משולב. על פי ניסיון העבר בהתנהלות מול החמאס, ובמיוחד מול מנהיגו הפסיכופט יחיא סינוואר, אין ספק כי ללא הפעולה חסרת התקדים של צה"ל לכיבוש עזה (בשלב זה נכבש רוב השטח שמצפון לנחל עזה), לא היה מוחזר אפילו חטוף אחד.
מצד שני, ללא החזרת חטופים, בטח התינוקות והילדים שבהם, לא נוכל להגיד שמלחמת עזה תסתיים אפילו בתיקו (כמו שנחשבת התוצאה של מלחמת לבנון השנייה ב-2006). אפילו אם חמאס יחוסל ויחיא סינוואר ישגר לפני מותו מכתב התנצלות בעברית לבנימין נתניהו. לא נוכל לסלוח לעצמנו כחברה על אובדן ההזדמנות להחזיר אותם חיים.
במילים אחרות, העסקה הראשונה וההפוגה שבאה עימה, היא המשכו של המהלך הצבאי ומימוש חלקי שלו, בדיוק כפי שה"מלחמה היא המשכה של המדיניות", פרק היסוד שאותו לומדים החניכים בכל מכללה צבאית בעולם (מתוך "על המלחמה", ספרו של איש הצבא הפרוסי קארל פון קלאוזוביץ).
בעסקה בסוף השבוע הזה מעורבות גם ארצות הברית, קטאר ומצרים. כנראה, שאפילו השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית השכנעה שמדובר בהישג, כאשר הרימה את ידה בממשלה: בעד.
ש. ובכל זאת, האם אין בעסקה עם סינוואר חזרה על הטעויות הקשות שנעשו בהסכמי שחרור אסירים בעבר, כולל ההסכם לשחרור גלעד שליט שבו השתחררו יחיא סינוואר עצמו ועוד 1056 אסירים פלשתינים?
ת. אפשר לקבוע (ובצדק), שעסקת שליט הייתה אחת הטעויות האסטרטגיות החמורות ביותר שנעשו אי פעם על ידי ישראל. עדיין, לחשוב כי העסקה שאמורה לצאת בסוף השבוע לדרך היא נכונה, או לפחות בלתי נמנעת.
ככלל, ישראל סחיטה וגרועה בניהול מו"מ מול ארגוני טרור. מאז הימים של מבצע אנטבה ההירואי ב-1976 עברנו לשלם מחירים מופקרים, החל מ-1151 אסירים תמורת שלושה משבויי מלחמת לבנון הראשונה, בעסקת ג'יבריל הזכורה לשמצה ב-1985, שזרעה את הזרעים לאינתיפאדה הראשונה, ועד לעסקת שליט שבה שוחררו אינספור רוצחים. לא רק סינוואר.
ההבדל בין העסקה ב-2011 והשבוע עצום. לא רק ביחס המשוחררים – 1:3 לעומת 1:1057 – אלא גם ברמת המסוכנות שלהם. לפני עסקת שליט צפה ראש השב"כ יובל דיסקין, שהתנגד בתוקף לעסקה עד שהוחלף, מחיר של מאות הרוגים בפיגועים כתוצאה משחרור מחבלים, וטעה - המחיר היה גבוה הרבה יותר.
הפעם, אין סכנה מוחשית כזאת. יתירה מכך, העסקה מנצלת את העובדה כי מבחינת החמאס, אחזקת האימהות והילדים מהווה נטל לא פחות מאשר נכס, לפחות מבחינה הסברתית.
ש. ומה לגבי ההפוגה בת ארבעה ימים, לפחות? האם צה"ל לא יאבד בגללה את המומנטום? האם לא נשלם בחיים של חיילים על ימי ההתארגנות של החמאס לקראת חידוש הלחימה?
ת. ההפוגה תשרת גם את צה"ל להתרעננות, איסוף מודיעין נוסף והתארגנות, אבל אין ספק שצה"ל יאבד בגללה את המומנטום. חמאס אכן ינצל את ההפוגה כדי להתאושש ולהתארגן לחידוש הלחימה. זה עלול לעלות לנו בנפגעים. בצה"ל מבינים את זה היטב אבל מאמינים כי ניתן יהיה לחדש את המערכה מהנקודה שבה היא נפסקה – וביתר שאת. היעד הבא צפוי להיות השלמת כיבוש צפון הרצועה ופעולה גם בדרומה, בעיקר במרחב העיר חאן יונס. שם נמצאים כנראה מרבית החטופים ואלי גם יחיא סינוואר ומוחמד דף.
ש. ומה אם החמאס "ימרח" את החיפוש אחר חטופים שלטענתו אינם נמצאים בידו – ויבקש להאריך את ההפוגה שוב ושוב, ובכך יביא, למעשה, לסיום המלחמה מבלי שהוא ממוטט לגמרי?
ת. זהו, כנראה, התסריט הרצוי מבחינת החמאס, שינצל את ההפוגה לא רק כדי להיערך למתקפות על כוחות צה"ל אלא גם כדי לשגר לעולם תמונות זוועה חדשות שיגבירו את הלחץ המדיני על ישראל, להגיע להפסקת אש כוללת.
מנגד, לישראל יש אור ירוק מדיני להמשיך לפעול למיטוט החמאס - בראש ובראשונה מארצות הברית, ומשאר מדינות המערב וממדינות ערב המתונות. סביר שהחמאס ינסה "למרוח" את ההפוגה אבל קודם כל יש לקוות שנקבל לפחות 50 חטופים חיים על פי העסקה שכבר סוכמה.
יכול מאוד להיות שהדרג המדיני יעמוד בתוך ימים ספורים בפני דילמה לא פחות קשה מאשר זו שעמדה בפניו ביום רביעי, אבל ההחלטה הבאה תהיה בידיו.
לחמאס יש תירוץ מוכן למריחת ההפוגה: לטענתו, הוא מחזיק רק ב-210 חטופים ישראלים. אפשר להאמין לו. זה מתאים להערכה הקיימת בישראל, לפיה בידי הג'יהאד האיסלאמי יש כ-30 חטופים נוספים, כולל ילדים. ישראל מנסה להפיל את האחריות להחזרת החטופים שבידי הג'יהאד האיסאלמי על החמאס גם כן, אבל לא בטוח שתצליח בכך.
בכל מקרה, קשה לראות את הממשלה מסיימת את המלחמה מבלי לעמוד גם ביעד של ריסוק החמאס ומיטוט שלטונו בנוסף להחזרת החטופים הביתה. לפחות חלק מהם. זה לא יעבור את דעת הקהל בישראל. לכן, רוב הסיכויים הם שהלחימה עוד תתחדש.
ש. ואחרי הכול, האם החזרת הנשים והילדים הבייתה מקטינה את הסיכוי להחזרתם בחיים של שאר החטופים, ובהם חיילים?
ת. מצד אחד, נוצר מנגנון שאולי יביא בהמשך הבייתה קבוצות נוספות של חטופים, מצד שני ישראל איבדה את המומנטום בדרך (אולי) להפיל את החמאס על ברכיו ולדרוש את שחרור כל החטופים ללא "סלקציה".
מצד אחד, עדיף 50 חטופים "ביד" מאשר סיכון חייהם של כל 240. מצד שני, מבלי שהחמאס מחזיק גם בתינוקות ובילדים יקטן מבחינתו הלחץ הבינלאומי. ויש גם את החשש שההפוגה תעלה בחיי לוחמים עם חידוש הקרבות.
איך שלא מסתכלים על זה - כל אחד מחברי הקבינט עמד השבוע בפני דילמה אנושית בסדר גודל תנ"כי: שאלה של חיי אדם, בתנאי אי ודאות לגבי העתיד. משפט שלמה כפול 50. וכבר בקרוב יידרשו ראש הממשלה והשרים להחלטות קשות נוספות.
