דעה | יש להיות ערוכים לחזרתם של פיגועי התופת הגדולים
נצ״מ (בגימ׳) רון גרטנר, שירת בתפקיד בכיר במשטרה במהלך האינתיפדה השנייה: ״עלינו להיות ערוכים לאפשרות של חזרת ארגוני הטרור לפיגועי התופת הגדולים״
ישראל דיפנס
| 24/11/2022
קרדיט צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו
אנו נמצאים בתקופת פיגועי 'זאבים בודדים' שמושפעים מהסתה ברשתות החברתית ומבצעים את הפיגועים לבדם. יחד עם זאת עלינו להיות ערוכים תמיד לאפשרות של חזרת ארגוני הטרור לפיגועי התופת הגדולים.
הדי הפיצוצים שהחרידו את רחובות העיר ירושלים, החזירו אותי ברגע אחד לקולות המוכרים הזכורים לי היטב מסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים.
בתקופה ההיא שימשתי כקצין אגף המבצעים של מרחב השרון ולאחר מכן פיקדתי על משטרת נתניה במשך כחמש שנים. הייתה זאת תקופת פיגועי ההתאבדות ומכוניות התופת שגבו את חייהם של 1056 ישראלים ו-50 זרים וגרמו לפציעתם של 8,022 אנשים, בתקופה שתיזכר בכינויה כאינתיפאדה השנייה.
בעיצומה של תקופה זו התרחש הפיגוע הקטלני ביותר במלון פארק בנתניה בליל הסדר ב-2003, בו מחבל מתאבד התחפש לאישה כדי לעבור את השומר והתפוצץ בתוך המלון. האירועים הביאו להחלטת ממשלה להקמת גדר הביטחון בתוואי התפר ולכניסת חיילי צה״ל אל מרכזי הערים הפלסטיניות במטרה לבלום את גל הטרור, ואכן כך היה.
בשבוע שעבר ליוויתי קבוצה של קציני משטרה מארה״ב שביקרו בגדר הביטחון ובאתרי הפיגועים הקשים באזור השרון- צומת בית ליד בו אירע פיגוע התאבדות כפול ב-1995, קניון נתניה עם שני פיגועי התאבדות ב-2005, והפיגוע בליל הסדר במלון פארק ב-2003.
סיפרתי להם על לקחי הפיגועים לאיתור אנשים וחפצים חשודים על פי סימנים מחשידים חזותיים והתנהגותיים, חיפוש המפגע הנוסף, הסכנות השונות שבזירת פיגוע והטיפול המשולב במניעה וסיכול של טרור בין כלל ארגוני הביטחון במדינת ישראל.
כיום, אמרתי להם, הפיגועים השתנו ואנו עדים לפיגועי ״הזאבים הבודדים״ שמושפעים מהסתה ברשתות החברתית ומבצעים את הפיגועים לבדם באמצעות נשק אישי קר/חם או שימוש ברכב לצורך דריסה.
יחד עם זאת עלינו להיות ערוכים תמיד לאפשרות של חזרת ארגוני הטרור לפיגועי התופת הגדולים ולשימוש בחומרי נפץ, מרביתם מתוצרת ביתית, ובהדרכת אינטרנט פשוטה.
האומנם צמד המטענים בתחנות ההסעה בירושלים מסמל את החזרה לאותם הימים ולראשית גל נוסף? כל עוד חוליית המחבלים הנוכחית לא סוכלה, קיימת סכנה מוחשית להמשך הפעילות מצידה וגם לחקיינים שעלולים לפעול בהשראתה.
אחד הלקחים החשובים מאותם הימים, הייתה המודעות הציבורית לכל אדם חשוד וחפץ חשוד וההודעה המיידית למשטרת ישראל שהביאה לסיכול של עשרות פיגועים בשטח.
המשטרה שסובלת בשנים האחרונות ממחסור חמור בכוח אדם ובתקציבים, מחויבת עכשיו למאמץ עילאי ומתיחת איברים לבלימת גל הטרור הנוכחי, תוך הוצאת השוטרים מהמשרדים למשימות ביטחון שוטף ברחובות.
גם בעבר בתקופות הקשות ביותר ידעה המשטרה יחד עם כוחות הביטחון האחרים להתעלות על עצמה בזכות אלפי שוטרים חדורי שליחות ומסירות עד אין קץ.
נצ״מ (בגימ׳) רון גרטנר, מרצה בתוכנית MBA עם התמחות בחוסן לאומי בקריה האקדמית אונו לשעבר קצין אג"מ יהודה ושומרון. עוסק בייעוץ ביטחוני וניהול פרויקטים, פרש לאחר 30 שנות שירות במשטרת ישראל ובצה"ל, בוגר המכללה לביטחון לאומי.
נצ״מ (בגימ׳) רון גרטנר, שירת בתפקיד בכיר במשטרה במהלך האינתיפדה השנייה: ״עלינו להיות ערוכים לאפשרות של חזרת ארגוני הטרור לפיגועי התופת הגדולים״
קרדיט צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו
אנו נמצאים בתקופת פיגועי 'זאבים בודדים' שמושפעים מהסתה ברשתות החברתית ומבצעים את הפיגועים לבדם. יחד עם זאת עלינו להיות ערוכים תמיד לאפשרות של חזרת ארגוני הטרור לפיגועי התופת הגדולים.
הדי הפיצוצים שהחרידו את רחובות העיר ירושלים, החזירו אותי ברגע אחד לקולות המוכרים הזכורים לי היטב מסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים.
בתקופה ההיא שימשתי כקצין אגף המבצעים של מרחב השרון ולאחר מכן פיקדתי על משטרת נתניה במשך כחמש שנים. הייתה זאת תקופת פיגועי ההתאבדות ומכוניות התופת שגבו את חייהם של 1056 ישראלים ו-50 זרים וגרמו לפציעתם של 8,022 אנשים, בתקופה שתיזכר בכינויה כאינתיפאדה השנייה.
בעיצומה של תקופה זו התרחש הפיגוע הקטלני ביותר במלון פארק בנתניה בליל הסדר ב-2003, בו מחבל מתאבד התחפש לאישה כדי לעבור את השומר והתפוצץ בתוך המלון. האירועים הביאו להחלטת ממשלה להקמת גדר הביטחון בתוואי התפר ולכניסת חיילי צה״ל אל מרכזי הערים הפלסטיניות במטרה לבלום את גל הטרור, ואכן כך היה.
בשבוע שעבר ליוויתי קבוצה של קציני משטרה מארה״ב שביקרו בגדר הביטחון ובאתרי הפיגועים הקשים באזור השרון- צומת בית ליד בו אירע פיגוע התאבדות כפול ב-1995, קניון נתניה עם שני פיגועי התאבדות ב-2005, והפיגוע בליל הסדר במלון פארק ב-2003.
סיפרתי להם על לקחי הפיגועים לאיתור אנשים וחפצים חשודים על פי סימנים מחשידים חזותיים והתנהגותיים, חיפוש המפגע הנוסף, הסכנות השונות שבזירת פיגוע והטיפול המשולב במניעה וסיכול של טרור בין כלל ארגוני הביטחון במדינת ישראל.
כיום, אמרתי להם, הפיגועים השתנו ואנו עדים לפיגועי ״הזאבים הבודדים״ שמושפעים מהסתה ברשתות החברתית ומבצעים את הפיגועים לבדם באמצעות נשק אישי קר/חם או שימוש ברכב לצורך דריסה.
יחד עם זאת עלינו להיות ערוכים תמיד לאפשרות של חזרת ארגוני הטרור לפיגועי התופת הגדולים ולשימוש בחומרי נפץ, מרביתם מתוצרת ביתית, ובהדרכת אינטרנט פשוטה.
האומנם צמד המטענים בתחנות ההסעה בירושלים מסמל את החזרה לאותם הימים ולראשית גל נוסף? כל עוד חוליית המחבלים הנוכחית לא סוכלה, קיימת סכנה מוחשית להמשך הפעילות מצידה וגם לחקיינים שעלולים לפעול בהשראתה.
אחד הלקחים החשובים מאותם הימים, הייתה המודעות הציבורית לכל אדם חשוד וחפץ חשוד וההודעה המיידית למשטרת ישראל שהביאה לסיכול של עשרות פיגועים בשטח.
המשטרה שסובלת בשנים האחרונות ממחסור חמור בכוח אדם ובתקציבים, מחויבת עכשיו למאמץ עילאי ומתיחת איברים לבלימת גל הטרור הנוכחי, תוך הוצאת השוטרים מהמשרדים למשימות ביטחון שוטף ברחובות.
גם בעבר בתקופות הקשות ביותר ידעה המשטרה יחד עם כוחות הביטחון האחרים להתעלות על עצמה בזכות אלפי שוטרים חדורי שליחות ומסירות עד אין קץ.
נצ״מ (בגימ׳) רון גרטנר, מרצה בתוכנית MBA עם התמחות בחוסן לאומי בקריה האקדמית אונו לשעבר קצין אג"מ יהודה ושומרון. עוסק בייעוץ ביטחוני וניהול פרויקטים, פרש לאחר 30 שנות שירות במשטרת ישראל ובצה"ל, בוגר המכללה לביטחון לאומי.
