פרשנות | אם החיילים לא מצליחים לשמור על התחמושת של צה״ל - תנו את המשימה לבינה מלאכותית

גיא אבידן, סמנכ"ל טכנולוגיות באסגארד, מתייחס לאירועי גניבת התחמושת מבסיסי צה״ל שארעו בחודשים האחרונים וטוען: ״בינה מלאכותית יכולה בקלות להיות מוסטת לניהול, מעקב וניטור ציוד צבאי ותחמושת צבאית״

גיא אבידן, סמנכ"ל טכנולוגיות באסגארד | צלם: גבריאל וולקוביץ

צה"ל עובר בשנים האחרונות מהפכת טרנספורמציה דיגיטלית השואפת לעסוק בכל אבני בנין הכוח ומתעמקת באיכות החייל והאמל"ח הטכנולוגי.

אולם יחד עם ההתקדמות הגדולה, תחום אחד נותר מאחור והוא מבין הכואבים ביותר למערכת ולמדינה, אבטחת מחנות מפריצה ושמירה על ציוד ואמל"ח. הפריצה הגדולה לבסיס צנובר ברמת הגולן בשבוע האחרון היא קריאת השכמה להנהגת הצבא לבצע סוף כל סוף את הרפורמה הטכנולוגית באבטחת בסיסי צה"ל

כולנו מכירים את משימות הגנת המחנות ואבטחת הבסיסים אשר מבוצעות על ידי חיילים לוחמים ותומכי לחימה. המשימות נקבעות בטבלאות התכנון והתורנויות, החל משיבוצים של טירונים ו"קורסיסטים", דרך פרקי משימה ייעודים של פלוגות ועד לשירות המילואים שהוא ליבת הישראליות וגם משאב נספר ומוכלל בתוכניות העבודה וכוח האדם.

מטבעו של כל אספקט העוסק בניהול ומיצוי משאבים, ישנם תחומים המתועדפים ברמה גבוהה יותר מאחרים ונדמה כי תחום אבטחת המחנות בצה"ל מתועדף בתחתית שרשרת המשאבים במערכת.

כמו בחוק הפעולה והתגובה של ניוטון, או כדברי חז"ל : "מִי שֶׁטָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת – יֹאכַל בְּשַׁבָּת", רידוד משאבים בתחום אחד, דוגמת תגבור האבטחה בבסיס צנובר כדי למנוע הישנות של מקרי הגניבה או ביצוע פעולה אקטיבית להשבת הציוד, יגרור תגבור משאבים בתחום אחר.

דוגמת הפעלת כוחות איכותיים, משאבי מודיעין יקרים וטכנולוגיה פורצת דרך, כדי לשאוף להשיב את אשר נגנב, אחרת, התוצאה תגבה במישור הלאומי או האזרחי, וזה כבר במגרש האחורי של כולנו.

בתעשיות הביטחוניות של מדינת ישראל, כמו כן במשרדי ממשלה שונים וארגונים נוספים, ממש כמו במשרדי הגנה וצבאות מערביים אחרים, הבינו כבר שאבטחת מחנות היא לא עוד תורנות של קורסיסיטים או מילואימניקים, אלא מקצוע של ממש, עם דוקטרינות ודיסציפלינות מורכבות ומתחדשות.

על כן, האחריות לאבטחת מתקנים אלו, חונה אצל בעלי תפקדי ייעודיים ומקצועיים, בעלי אמל"ח וציוד מתקדם, מערכות אגביות ומתריעות שונות וטכנולוגיה פורצת דרך, החל ממכ"מים, מצלמות יום ולילה, חיישנים אקוסטיים ומערכות תומכות קבלת החלטות למגיבים בשטח.

עוד הבינו, כי אירוע פריצה שהחל במתקן צבאי, ישפיע בעתיד הקרוב על ממשקים אחרים ואולי אף על אוכלוסייה אזרחית, ולכן ארגונים אלו מצטיידים במערכות מבוססות בינה מלאכותית מתקדמות לזיהוי פנים, סיווג ושמירת מידע ולהתרעות מקדימות.

בשני העשורים האחרונים, צבאות מתמרנים מצטיידים במערכות שליטה ובקרה (C4I) לניטור וניהול משאבי הארגון והיחידות בהיבטי כ"א, ציוד, גיבוש תמונת מצב ומיקום כוחות ושיערוך מצב ומיקום אויב.

טכנולוגיה זאת, יכולה בקלות להיות מוסטת לניהול, מעקב וניטור ציוד צבאי ותחמושת צבאית, הן בימ"ח (יחידת מחסן צבאית) והן באירוע גניבה מתגלגל, וזאת על ידי ניטור מבוסס GPS ותקשורת זמינה, תיעוד בעלי תפקידים אשר באו במגע עם הציוד לכל אורך שרשרת האספקה והאחסנה וביצוע טרנספורמציה דיגיטלית לימ"חים.

ציטוט מפורסם של הפילוסוף והכלכלן האמריקאי, תומס סואל, אומר כי "השיעור הראשון בכלכלה הוא מחסור, לעולם לא יהיו מספיק משאבים כדי לספק את כל מי שרוצה בכך". עדיין, נכון לבחון תקציבי התייעלות משאבית וכלכלית להסטה לתחום הגנת המחנות, וזאת כדי לחסוך מראש, את הריבית דה-ריבית המבצעית והכלכלית של אמל"ח צבאי גנוב ברשות גורמים לא מאושרים ומסוכנים. ויפה שעה אחת קודם.


הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות ומו"פ בחברת אסגארד מערכות המתמחה ביישומי בינה מלאכותית

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית