פרשנות | איומי השימוש בגרעין מצד צפון קוריאה ורוסיה מעודדים גישה אגרסיבית מצד איראן בשיחות הגרעין
האיומים בשימוש בנשק גרעיני הנשמעים מכיוון פיונגיאנג ומוסקבה עלולים להשפיע גם על איראן. ד״ר רפאל אופק, טוען כי העדר תגובה בינלאומית לאיומים אלו, מעודד גישה אגרסיבית מצד איראן בשיחות וינה
רפאל אופק
| 07/04/2022
IRNA
למרות האמנות הבינלאומיות לאי הפצת טכנולוגיה גרעינית רגישה ואי שימוש בנשק גרעיני, האיום מכיוון צפון קוריאה להשמדת דרום קוריאה והאיום של פוטין להפעיל נשק גרעיני טקטי באוקראינה מצביעים על כך שסכנת הנשק הגרעיני עדיין רלוונטית. האם וכיצד תהיה לכך השפעה על איראן?
ביום 5 באפריל האחרון קים יו-ג'ונג (Kim Yo-jong), אחותו של שליט צפון קוריאה קים ג'ונג-און, אשר ככל הנראה הינה השנייה בהיררכיה הצפון קוריאנית, הודיעה כי "אם דרום קוריאה תפתח במלחמת מנע כלפי צפון קוריאה, אזי צפון קוריאה תשתמש בנשק הגרעיני שלה ותמחק את דרום קוריאה."
הזהרתה באה כתגובה להכרזת שר ההגנה של דרום קוריאה, סו ווק (Suh Wook), שלושה ימים לפני כן כי למדינתו יש יכולת "לפגוע במדויק ובמהירות בכל מטרה בצפון קוריאה באמצעות מגוון טילים משוכללים".
האיום אשר קים יו-ג'ונג השמיעה עולה בקנה אחד עם תפיסתו המדינית של אחיה קים ג'ונג-און, אשר הודיע ביוני 2021 כי אמנם ארצו צריכה להיערך לדיאלוג עם ארה"ב, אך גם להיות מוכנה לקראת עימות איתה - על פי טענתו: "להגן על כבודה של מדינתנו ועל האינטרסים שלה לפיתוח עצמאי".
זאת ועוד –איום גרעיני הגיע לאחרונה גם מכיוונה של רוסיה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הכריז ב-27 בפברואר כי במסגרת המלחמה באוקראינה הוא העמיד את כוחותיה הגרעיניים של רוסיה במצב "כוננות גבוהה".
סיטואציה זו מזכירה כמה מהרגעים המסוכנים ביותר של "המלחמה הקרה" בין ברה"מ וארה"ב, ובפרט את "משבר הטילים של קובה" באוקטובר 1962. ככל הנראה פוטין התכוון לאפשרות של שימוש בנשק גרעיני טקטי מול הצבא האוקראיני.
מכל מקום, הניסיון שהצטבר לאחרונה בדבר התנהלותו של פוטין הצביע כי כאשר הוא מאיים הוא גם מוכן לשחק באש ואכן עלול לממש את איומו.
זו גם הייתה ההערכה בארה"ב אשר ראש ה-CIA, וויליאם ברנס, השמיע בפני הקונגרס ב-9 במרץ. אמנם למרות הקשיים הרבים בהם נתקלים הכוחות הצבאיים של רוסיה במלחמתם באוקראינה, פוטין טרם החליט עד כה אם לממש את איומו, אך בשל היותו בלתי צפוי קשה להעריך כיצד ימשיך לפעול מול הצלחותיהם של הכוחות האוקראינים.
עם זאת, ייתכן כי הוא נרתע מהפעלת נשק גרעיני, ולו רק נשק טקטי, בשל חשש מתגובה צבאית אמריקנית.
מבחינת מדינת ישראל, סביר כי לקולות הנשמעים מכיוון פיונגיאנג ומוסקבה יש השפעה על מדיניות הגרעין האיראנית. על פי מהלך השיחות בווינה עד כה מול נציגי האיחוד האירופי וארה"ב, נראה כי האיראנים סבורים שידם על העליונה, וכי רק הם יכתיבו את תוצאות השיחות.
לטענת דובר משרד החוץ האיראני, סעיד חטיבזאדה, מיום ה-4 באפריל, רק ארה"ב אשמה בהפסקת שיחות הסכם הגרעין בווינה. לדבריו: "ההסכם נמצא בהישג יד", אך "אמריקה משהה אותו ועליה לקבל החלטה מדינית, מכיוון שטהראן לא תמתין לנצח."
על פי פני הדברים, נראה כי המחלוקת העיקרית בין ארה"ב ואיראן הינה בדבר הסרת "משמרות המהפכה" האיראנים מרשימת ארגוני הטרור, דרישה איראנית הנראית אבסורדית ובלתי מתקבלת על הדעת אפילו בעיני ממשל ביידן.
אם אכן איראן תמשיך להתעקש על כך עד הסוף, יצביע הדבר כי אין בדעתה לסטות ממדיניותה האגרסיבית, כולל הגשמת שאיפתה להפוך בשלב כלשהו למעצמת נשק גרעיני. אפשר כי האיתותים מפיונגיאנג ומוסקבה אשר מעניקים תעודת כשרות לאפשרות של שימוש בנשק גרעיני בעולם מוכיחים כי ההתעקשות מול הממשל החלש של ביידן עשויה להשתלם.
סא"ל (דימ.) ד״ר רפאל אופק הנו מומחה בתחום הפיסיקה והטכנולוגיה הגרעינית. בעבר הוא שרת כחוקר בכיר בקהיליית המודיעין הישראלית. כמו כן הינו חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים של אוניברסיטת בר אילן.
האיומים בשימוש בנשק גרעיני הנשמעים מכיוון פיונגיאנג ומוסקבה עלולים להשפיע גם על איראן. ד״ר רפאל אופק, טוען כי העדר תגובה בינלאומית לאיומים אלו, מעודד גישה אגרסיבית מצד איראן בשיחות וינה
IRNA
למרות האמנות הבינלאומיות לאי הפצת טכנולוגיה גרעינית רגישה ואי שימוש בנשק גרעיני, האיום מכיוון צפון קוריאה להשמדת דרום קוריאה והאיום של פוטין להפעיל נשק גרעיני טקטי באוקראינה מצביעים על כך שסכנת הנשק הגרעיני עדיין רלוונטית. האם וכיצד תהיה לכך השפעה על איראן?
ביום 5 באפריל האחרון קים יו-ג'ונג (Kim Yo-jong), אחותו של שליט צפון קוריאה קים ג'ונג-און, אשר ככל הנראה הינה השנייה בהיררכיה הצפון קוריאנית, הודיעה כי "אם דרום קוריאה תפתח במלחמת מנע כלפי צפון קוריאה, אזי צפון קוריאה תשתמש בנשק הגרעיני שלה ותמחק את דרום קוריאה."
הזהרתה באה כתגובה להכרזת שר ההגנה של דרום קוריאה, סו ווק (Suh Wook), שלושה ימים לפני כן כי למדינתו יש יכולת "לפגוע במדויק ובמהירות בכל מטרה בצפון קוריאה באמצעות מגוון טילים משוכללים".
האיום אשר קים יו-ג'ונג השמיעה עולה בקנה אחד עם תפיסתו המדינית של אחיה קים ג'ונג-און, אשר הודיע ביוני 2021 כי אמנם ארצו צריכה להיערך לדיאלוג עם ארה"ב, אך גם להיות מוכנה לקראת עימות איתה - על פי טענתו: "להגן על כבודה של מדינתנו ועל האינטרסים שלה לפיתוח עצמאי".
זאת ועוד –איום גרעיני הגיע לאחרונה גם מכיוונה של רוסיה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הכריז ב-27 בפברואר כי במסגרת המלחמה באוקראינה הוא העמיד את כוחותיה הגרעיניים של רוסיה במצב "כוננות גבוהה".
סיטואציה זו מזכירה כמה מהרגעים המסוכנים ביותר של "המלחמה הקרה" בין ברה"מ וארה"ב, ובפרט את "משבר הטילים של קובה" באוקטובר 1962. ככל הנראה פוטין התכוון לאפשרות של שימוש בנשק גרעיני טקטי מול הצבא האוקראיני.
מכל מקום, הניסיון שהצטבר לאחרונה בדבר התנהלותו של פוטין הצביע כי כאשר הוא מאיים הוא גם מוכן לשחק באש ואכן עלול לממש את איומו.
זו גם הייתה ההערכה בארה"ב אשר ראש ה-CIA, וויליאם ברנס, השמיע בפני הקונגרס ב-9 במרץ. אמנם למרות הקשיים הרבים בהם נתקלים הכוחות הצבאיים של רוסיה במלחמתם באוקראינה, פוטין טרם החליט עד כה אם לממש את איומו, אך בשל היותו בלתי צפוי קשה להעריך כיצד ימשיך לפעול מול הצלחותיהם של הכוחות האוקראינים.
עם זאת, ייתכן כי הוא נרתע מהפעלת נשק גרעיני, ולו רק נשק טקטי, בשל חשש מתגובה צבאית אמריקנית.
מבחינת מדינת ישראל, סביר כי לקולות הנשמעים מכיוון פיונגיאנג ומוסקבה יש השפעה על מדיניות הגרעין האיראנית. על פי מהלך השיחות בווינה עד כה מול נציגי האיחוד האירופי וארה"ב, נראה כי האיראנים סבורים שידם על העליונה, וכי רק הם יכתיבו את תוצאות השיחות.
לטענת דובר משרד החוץ האיראני, סעיד חטיבזאדה, מיום ה-4 באפריל, רק ארה"ב אשמה בהפסקת שיחות הסכם הגרעין בווינה. לדבריו: "ההסכם נמצא בהישג יד", אך "אמריקה משהה אותו ועליה לקבל החלטה מדינית, מכיוון שטהראן לא תמתין לנצח."
על פי פני הדברים, נראה כי המחלוקת העיקרית בין ארה"ב ואיראן הינה בדבר הסרת "משמרות המהפכה" האיראנים מרשימת ארגוני הטרור, דרישה איראנית הנראית אבסורדית ובלתי מתקבלת על הדעת אפילו בעיני ממשל ביידן.
אם אכן איראן תמשיך להתעקש על כך עד הסוף, יצביע הדבר כי אין בדעתה לסטות ממדיניותה האגרסיבית, כולל הגשמת שאיפתה להפוך בשלב כלשהו למעצמת נשק גרעיני. אפשר כי האיתותים מפיונגיאנג ומוסקבה אשר מעניקים תעודת כשרות לאפשרות של שימוש בנשק גרעיני בעולם מוכיחים כי ההתעקשות מול הממשל החלש של ביידן עשויה להשתלם.
סא"ל (דימ.) ד״ר רפאל אופק הנו מומחה בתחום הפיסיקה והטכנולוגיה הגרעינית. בעבר הוא שרת כחוקר בכיר בקהיליית המודיעין הישראלית. כמו כן הינו חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים של אוניברסיטת בר אילן.
