כטמ"ם 2030: אוטומטי, אוטונומי, זעיר ורב חיישנים
אתר חיל האוויר
| 05/12/2016
צילום: נחמיה גרשוני
החיים במדינת ישראל, במרכזו של מזרח תיכון סוער ובלתי צפוי, מבהירים בכל יום מחדש כמה מורכבת המציאות הביטחונית בת ימינו. את צה"ל ובתוכו חיל-האוויר מרכיבים עשרות אלפי קצינים, נגדים וחיילים בתפקידי לחימה ומטה, בניין כוח והפעלת כוח, מחקר לצד פיתוח, ניהול משאבים לטווח ארוך לצד הלחיצה על הכפתור הנכון ברגע האמת. במקביל לפעילות המתרחשת בעולם הצבאי לחיזוי וחקירת איומים וכלים בטחונים, עומדים אנשי אקדמיה, חברי מכוני מחקר ואנשי התעשיות הביטחוניות. שאיפתם בעמלם הינה להבין מה יוליד יום, מה אומר העבר על העתיד וכיצד ניתן להשתמש בתובנות אלה הלכה למעשה. לפניכם כמה מהאמירות הבולטות שהביאו דוברים בכנסים ישראליים שהתקיימו לאחרונה בנושאי מערכות בלתי מאוישות וטכנולוגיות עתידיות.
כטמ"ם 2030: אוטומטי, אוטונומי, זעיר ורב חיישנים
כנס כלים בלתי מאוישים החמישי של "ישראל דיפנס", 8 בנובמבר 2016
כלי-הטיס המאוישים מרחוק (כטמ"מים) נמצאים היום בחזית הטכנולוגיה, אך חוקרים מסכימים פה אחד כי אלו, הידועים כ"ילדי הפלא" של שוק כלי הלחימה המודרניים, עוד לא קרובים לניצול מלא של יכולותיהם. איך יראו הכטמ"מים העתידיים? ראשית, הם ילכו ויהפכו לעצמאיים. יכולות הנחיתה וההמראה האוטומטיות הנכנסות לכטמ"מים בהדרגה חוסכות בכוח אדם ומתכתבות עם המגמה העכשווית של הפרדת המשימה מההטסה, הקיימת גם בפלטפורמות המאוישות. אפשרויות הטסה אוטומטיות שעמן יגיעו הכטמ"מים הבאים יאפשרו הכנסת מספר רב של יכולות מבצעיות בזמן קצר. מגמה אחרת היא ריבוי חיישנים על כלי מוטס אחד שיאפשר איסוף מודיעיני מכמה שטחים במקביל או איסוף חומרים מודיעיניים מסוגים שונים מתא שטח אחד. אחיזה רב-סנסורית תאפשר לסגור מעגלים מודיעיניים במהירות ותצמצם את תלותנו במספר כלים גדול.
המומחים רואים בכטמ"ם כלי אסטרטגי ומכירים בכך שהצד השני בעימות מבין את חשיבותם עבורנו ומנסה לפיכך להפילם ולשבש את מערכותיהם. מכאן נובע הצורך בשרידות הכלי ובפיתוח יכולות הגנה עצמית. הכטמ"ם מצטרף גם הוא למרוץ הגילוי, בו צבאות וארגונים חוקרים אחר חתימות כלי-הטיס במכ"מים ומרכזים מאמצים לאתר את החתימה שהאויב לא יכיר. גודלם של הכטמ"מים גם הוא נתון לדיון ובעתיד אלה יקטנו ויצוידו ביותר מטע"דים (מטען ייעודי).
באוויר, בים, ביבשה ובחלל
במקביל לכלי-הטיס המאוישים מרחוק אותם מפעילים חיל-האוויר וחיל-התותחנים, מערכות מאוישות מרחוק מעמיקות את אחיזתן גם אצל כוחות החי"ר (חיל רגלים) וזרוע הים. באיזה אופן הן ישתלבו בלוחמה היבשתית? מדברים על רכבים שינהגו באופן אוטונומי וישמשו לצרכים שונים כמו הספקת ציוד לשטחי לחימה במטרה שלא לסכן חיי אדם, רובוטים שילכו לפני הכוחות ויפתחו צירים ובדרך זאת ישתלבו גם בלוחמה התת-קרקעית, ורובוטים שיבצעו משימות הנדסיות-חבלניות כמו פירוק מטענים גם בשטחים תלולים וקשים לגישה. סביר להניח כי מערכות בלתי מאוישות אלה יקיימו קשרים עם הכטמ"מים של חיל-האוויר וידרשו פיתוח של מערכות תקשורת ייעודיות בין הכלים באוויר לכלים על הקרקע ובים.
אלו לא המימדים היחידים בהם מעוניינים להשתמש במערכות מאוישות מרחוק. כמה תכניות המרחפות בחלל החדר רוצות להטיס כטמ"מים למאדים ואף לחלל.
העתיד בסייבר
כנס "נקסט-טק" הראשון בפאר גב-ים בנגב בהפקת "ישראל דיפנס", 30 בנובמבר 2016
מזה עשרות שנים שאנחנו חיים בעולם טכנולוגי, והיום כבר יודעים כי המושג "סייבר" המתאר את עולם האינטרנט, מסתיר מאחוריו גם לא מעט פגמים וסוגיות הדורשות מחשבה אודות ההתנהלות בתוכו, במיוחד בקרב ארגונים צבאיים. האיום שבעבר נראה כסכנה על בטחון המידע בלבד, עלול להגיע לכדי שיבוש ממשי של שגרת חיים תקינים ופגיעה באמות יסוד. לאן יתפתח עולם הסייבר ואלו סכנות יצוצו במרחב הווירטואלי? גם כאן צפויה אוטומטיזציה, על ידי מנגנוני התרעה שיפעלו עצמאית ואפליקציות מרובות שיאפשרו לשלוט בכמויות המידע היוצא והנכנס ממערכות ארגונים.
אבטחת המידע בגופים הביטחוניים ידועה כאתגר ממשי שפיתוחים טכנולוגיים מבקשים לפתור, בהווה ובעתיד. בין הפתרונות נמנה שירות סימולציות שידמה כיצד הולכת להיראות תקיפה על מאגרי הידע המאוחסנים ברחבי הרשת ויצור תקיפות מדומות כדי לבדוק האם הארגון מוכן למקרה של תקיפה. "מדובר בשילוב של טכנולוגיה ומתודולוגיה", מצהירים דוברים האמונים על ניתוח המציאות הרשתית.
כיצד תנוצל הטכנולוגיה בעתיד בתחומי החלל? ראשית מסמנים החוקרים כי עולם הלוויינים יעבור שינוי בדמות הוזלה והנגשה של אלו, דוגמה אחת לכך היא פיתוח לוויינים בממדים קטנים לצורכי לימוד עבור סטודנטים. כל מערכת או יישומון המבקשים לספק מידע מרחבי, כמו לדוגמה "גוגל ארץ", אוספים את נתוניהם מלוויינים והחלל הוא העתיד של רבים מהיישומים עבור שימושים אלה, למשל נווטנים (GPS). אלו יצטרכו נתוני עתק (ביג דאטה) ותמונות שיגיעו מלוויינים, במטרה לאכן תופעות. במקביל להתפתחות הטכנולוגיות, יחול שינוי באסדרה (רגולציה) סביב איסוף מידע מלוויינים בחלל, שכן זה מוטל בספק בקרב מדינות וגופים רבים.
צילום: נחמיה גרשוני
כטמ"ם 2030: אוטומטי, אוטונומי, זעיר ורב חיישנים
כנס כלים בלתי מאוישים החמישי של "ישראל דיפנס", 8 בנובמבר 2016
כלי-הטיס המאוישים מרחוק (כטמ"מים) נמצאים היום בחזית הטכנולוגיה, אך חוקרים מסכימים פה אחד כי אלו, הידועים כ"ילדי הפלא" של שוק כלי הלחימה המודרניים, עוד לא קרובים לניצול מלא של יכולותיהם. איך יראו הכטמ"מים העתידיים? ראשית, הם ילכו ויהפכו לעצמאיים. יכולות הנחיתה וההמראה האוטומטיות הנכנסות לכטמ"מים בהדרגה חוסכות בכוח אדם ומתכתבות עם המגמה העכשווית של הפרדת המשימה מההטסה, הקיימת גם בפלטפורמות המאוישות. אפשרויות הטסה אוטומטיות שעמן יגיעו הכטמ"מים הבאים יאפשרו הכנסת מספר רב של יכולות מבצעיות בזמן קצר. מגמה אחרת היא ריבוי חיישנים על כלי מוטס אחד שיאפשר איסוף מודיעיני מכמה שטחים במקביל או איסוף חומרים מודיעיניים מסוגים שונים מתא שטח אחד. אחיזה רב-סנסורית תאפשר לסגור מעגלים מודיעיניים במהירות ותצמצם את תלותנו במספר כלים גדול.
המומחים רואים בכטמ"ם כלי אסטרטגי ומכירים בכך שהצד השני בעימות מבין את חשיבותם עבורנו ומנסה לפיכך להפילם ולשבש את מערכותיהם. מכאן נובע הצורך בשרידות הכלי ובפיתוח יכולות הגנה עצמית. הכטמ"ם מצטרף גם הוא למרוץ הגילוי, בו צבאות וארגונים חוקרים אחר חתימות כלי-הטיס במכ"מים ומרכזים מאמצים לאתר את החתימה שהאויב לא יכיר. גודלם של הכטמ"מים גם הוא נתון לדיון ובעתיד אלה יקטנו ויצוידו ביותר מטע"דים (מטען ייעודי).
באוויר, בים, ביבשה ובחלל
במקביל לכלי-הטיס המאוישים מרחוק אותם מפעילים חיל-האוויר וחיל-התותחנים, מערכות מאוישות מרחוק מעמיקות את אחיזתן גם אצל כוחות החי"ר (חיל רגלים) וזרוע הים. באיזה אופן הן ישתלבו בלוחמה היבשתית? מדברים על רכבים שינהגו באופן אוטונומי וישמשו לצרכים שונים כמו הספקת ציוד לשטחי לחימה במטרה שלא לסכן חיי אדם, רובוטים שילכו לפני הכוחות ויפתחו צירים ובדרך זאת ישתלבו גם בלוחמה התת-קרקעית, ורובוטים שיבצעו משימות הנדסיות-חבלניות כמו פירוק מטענים גם בשטחים תלולים וקשים לגישה. סביר להניח כי מערכות בלתי מאוישות אלה יקיימו קשרים עם הכטמ"מים של חיל-האוויר וידרשו פיתוח של מערכות תקשורת ייעודיות בין הכלים באוויר לכלים על הקרקע ובים.
אלו לא המימדים היחידים בהם מעוניינים להשתמש במערכות מאוישות מרחוק. כמה תכניות המרחפות בחלל החדר רוצות להטיס כטמ"מים למאדים ואף לחלל.
העתיד בסייבר
כנס "נקסט-טק" הראשון בפאר גב-ים בנגב בהפקת "ישראל דיפנס", 30 בנובמבר 2016
מזה עשרות שנים שאנחנו חיים בעולם טכנולוגי, והיום כבר יודעים כי המושג "סייבר" המתאר את עולם האינטרנט, מסתיר מאחוריו גם לא מעט פגמים וסוגיות הדורשות מחשבה אודות ההתנהלות בתוכו, במיוחד בקרב ארגונים צבאיים. האיום שבעבר נראה כסכנה על בטחון המידע בלבד, עלול להגיע לכדי שיבוש ממשי של שגרת חיים תקינים ופגיעה באמות יסוד. לאן יתפתח עולם הסייבר ואלו סכנות יצוצו במרחב הווירטואלי? גם כאן צפויה אוטומטיזציה, על ידי מנגנוני התרעה שיפעלו עצמאית ואפליקציות מרובות שיאפשרו לשלוט בכמויות המידע היוצא והנכנס ממערכות ארגונים.
אבטחת המידע בגופים הביטחוניים ידועה כאתגר ממשי שפיתוחים טכנולוגיים מבקשים לפתור, בהווה ובעתיד. בין הפתרונות נמנה שירות סימולציות שידמה כיצד הולכת להיראות תקיפה על מאגרי הידע המאוחסנים ברחבי הרשת ויצור תקיפות מדומות כדי לבדוק האם הארגון מוכן למקרה של תקיפה. "מדובר בשילוב של טכנולוגיה ומתודולוגיה", מצהירים דוברים האמונים על ניתוח המציאות הרשתית.
כיצד תנוצל הטכנולוגיה בעתיד בתחומי החלל? ראשית מסמנים החוקרים כי עולם הלוויינים יעבור שינוי בדמות הוזלה והנגשה של אלו, דוגמה אחת לכך היא פיתוח לוויינים בממדים קטנים לצורכי לימוד עבור סטודנטים. כל מערכת או יישומון המבקשים לספק מידע מרחבי, כמו לדוגמה "גוגל ארץ", אוספים את נתוניהם מלוויינים והחלל הוא העתיד של רבים מהיישומים עבור שימושים אלה, למשל נווטנים (GPS). אלו יצטרכו נתוני עתק (ביג דאטה) ותמונות שיגיעו מלוויינים, במטרה לאכן תופעות. במקביל להתפתחות הטכנולוגיות, יחול שינוי באסדרה (רגולציה) סביב איסוף מידע מלוויינים בחלל, שכן זה מוטל בספק בקרב מדינות וגופים רבים.
