יחידת הכיבוי האווירי עוברת למשטרה
אתר חיל האוויר
| 02/11/2016
"היחידה לא באמת נעלמת, אלא מוטמעת מחדש ביחידה האווירית" | צילום: טליה יריב
12,000 גיחות כיבוי, מעל ל-5,800 שעות טיסה, 880 אירועים מבצעיים ו-30 מיליון ליטר קצף ומעכב בערה. חמש וחצי שנים לאחר הקמתה, עוברת יחידת הכיבוי האווירי אשר שכנה בבסיס שדה דב, לפעול תחת היחידה האווירית של משטרת ישראל ובכך נסגרת כיחידה בחיל-האוויר.
"לסגור טייסת או יחידה בחיל זה דבר עצוב ולא שגרתי, אכן יש צריבה קלה אך היא מיד הופכת לחיוך", מודה סא"ל ערן, מפקד היחידה היוצא. "אנחנו לא סוגרים את היחידה, אלא פיתחנו והקמנו אותה וכעת אנחנו מעבירים אותה במצב הטוב ביותר לידיים שידעו לעשות איתה דברים טובים יותר. היחידה לא באמת נעלמת, אלא מוטמעת מחדש ביחידה האווירית".
מענה איכותי לכיבוי שריפות מהאוויר
לפני שש שנים עטפו הלהבות את רכס הכרמל במשך ארבעה ימים בשריפה הגדולה בתולדות המדינה. מאמצי הכיבוי והסיוע הבינלאומי הביאו את מדינת ישראל להבנה כי נדרש לבנות מערך כיבוי אווירי מתאים לצרכי המדינה וכתוצאה מכך נפתחה יחידת הכיבוי במאי 2011, כחצי שנה לאחר האסון. חמש השנים וחצי היו אינטנסיביות ומאתגרות עבור אנשי יחידת הכיבוי "ציפורי האש" שבין פעילות מבצעית אחת לאחרת, התלויה בגחמותיו של הטבע או של מציתי שריפות למיניהם, נדרשו לבנות את מערך הכיבוי האווירי כמעט מאפס ולהפוך אותו לגוף איכותי ומבצעי.
הכל ידוע מראש
בשיתוף פעולה מיוחד שנרקם בין היחידה ל"אלביט מערכות" וחברת "כים-ניר", הוקם מענה נוח ועוצמתי לכיבוי השריפות בישראל. היחידה מכווינה, פוקדת ושולטת, טייסי "כים-ניר" מטיסים את מטוסי הכיבוי ומטילים את חומרי הכיבוי ו"אלביט מערכות" משמשת כעוגן ניהולי וראשי בפרויקט.
כל זאת התבצע תוך ידיעה כי ברגע שהיחידה תגיע למוכנות מבצעית מלאה ונרחבת, היא תעבור מחיל-האוויר ומשרד הביטחון למשרד לביטחון פנים. "מהרגע הראשון הייתה הבנה כי חיל-האוויר יהיה זה שיקים את היחידה בזכות יכולותיו, ניסיונו בהקמת טייסות ושליטתו במרחב האווירי של המדינה", מספר סא"ל ערן. "בכל שנות קיומה של הטייסת ידענו שברגע שנגיע ליום בו נוכל לתת מענה קבע מלא לכיבוי שריפות, תעבור היחידה לפעול תחת המשרד לביטחון פנים. כעת הגענו ליום הזה".
"ידענו שברגע שנגיע ליום בו נוכל לתת מענה מלא, תעבור היחידה לפעול תחת המשרד לביטחון פנים" | צילום: טליה יריב
המטרה: לשמר את הקיים ולפתח ידע נוסף
בשנתיים האחרונות מתבצע ביחידה האווירית של המשטרה תהליך רכש של מסוקים חדשים, שמלבד משימות משטרה יהיו בעלי יכולת כיבוי אווירי ועתידים להגיע בקרוב. התכנון הוא שהמענה הראשוני של מערך הכיבוי האווירי יינתן על-ידי מטוסי הכיבוי ("אייר טרקטור" AT-802F) אליהם יתווסף מענה משלים בדמות מסוקים אשר ישמשו לכיבוי "כתמי אש" בדמות שריפות קטנות, גם כאלה שנגרמו מנפילות טילים.
השילוב בין כלי-הטיס במסגרת היחידה האווירית של המשטרה יהפוך את הפעלת הכוח בזמן אמת לפשוט יותר, כיוון שכעת יפעלו כל הגורמים תחת מעטפת אחת. "המסוקים ידעו לתת את המענה המשולב לכיבוי שריפות מורכבות", מספר סנ"צ תומר ברנר, מפקדו החדש מערך הכיבוי האווירי ביחידה האווירית של המשטרה. "ישנן שריפות מסוימות בהן הכיבוי בעזרת מטוסים אפקטיבי יותר וישנן שריפות בהן למסוקים יהיה יתרון. התפקיד שלנו הוא לקבל את האחריות על המערך ולהקפיץ אותו לרמה גבוהה עוד יותר, אנחנו נשמר את הידע ונפתח ידע נוסף בו משולבים מסוקי הכיבוי, כדי להגיע לרמה הטובה ביותר של כיבוי שריפות".
פגישת מחזור
מעבר היחידה וההתקדמות המבצעית בנושא הכיבוי האווירי בישראל בזכות התכנית, מלווה בסיפור אישי המקשר בין שלושת מוביליה. סא"ל ערן, מפקד יחידת הכיבוי היוצא, סנ"צ תומר, מפקד יחידת הכיבוי במשטרה ורס"ן (מיל') תומר, טייס הכיבוי הראשי בחברת "כים-ניר", עמדו יחד על מגרש המסדרים בבסיס חצרים וקיבלו את כנפי הטיסה ביולי 1996. "חלפו בדיוק 20 שנים מסיום הקורס והנה שלושתנו יחד", מצהיר סא"ל ערן. "יש כאן שלישייה - סרבל ירוק, סרבל כחול וסרבל כתום -המובילה את מערך הכיבוי האווירי ובעיני זו סגירת מעגל המגיעה בעיתוי הכי טוב שרק יכול להיות".
"היחידה לא באמת נעלמת, אלא מוטמעת מחדש ביחידה האווירית" | צילום: טליה יריב
12,000 גיחות כיבוי, מעל ל-5,800 שעות טיסה, 880 אירועים מבצעיים ו-30 מיליון ליטר קצף ומעכב בערה. חמש וחצי שנים לאחר הקמתה, עוברת יחידת הכיבוי האווירי אשר שכנה בבסיס שדה דב, לפעול תחת היחידה האווירית של משטרת ישראל ובכך נסגרת כיחידה בחיל-האוויר.
"לסגור טייסת או יחידה בחיל זה דבר עצוב ולא שגרתי, אכן יש צריבה קלה אך היא מיד הופכת לחיוך", מודה סא"ל ערן, מפקד היחידה היוצא. "אנחנו לא סוגרים את היחידה, אלא פיתחנו והקמנו אותה וכעת אנחנו מעבירים אותה במצב הטוב ביותר לידיים שידעו לעשות איתה דברים טובים יותר. היחידה לא באמת נעלמת, אלא מוטמעת מחדש ביחידה האווירית".
מענה איכותי לכיבוי שריפות מהאוויר
לפני שש שנים עטפו הלהבות את רכס הכרמל במשך ארבעה ימים בשריפה הגדולה בתולדות המדינה. מאמצי הכיבוי והסיוע הבינלאומי הביאו את מדינת ישראל להבנה כי נדרש לבנות מערך כיבוי אווירי מתאים לצרכי המדינה וכתוצאה מכך נפתחה יחידת הכיבוי במאי 2011, כחצי שנה לאחר האסון. חמש השנים וחצי היו אינטנסיביות ומאתגרות עבור אנשי יחידת הכיבוי "ציפורי האש" שבין פעילות מבצעית אחת לאחרת, התלויה בגחמותיו של הטבע או של מציתי שריפות למיניהם, נדרשו לבנות את מערך הכיבוי האווירי כמעט מאפס ולהפוך אותו לגוף איכותי ומבצעי.
הכל ידוע מראש
בשיתוף פעולה מיוחד שנרקם בין היחידה ל"אלביט מערכות" וחברת "כים-ניר", הוקם מענה נוח ועוצמתי לכיבוי השריפות בישראל. היחידה מכווינה, פוקדת ושולטת, טייסי "כים-ניר" מטיסים את מטוסי הכיבוי ומטילים את חומרי הכיבוי ו"אלביט מערכות" משמשת כעוגן ניהולי וראשי בפרויקט.
כל זאת התבצע תוך ידיעה כי ברגע שהיחידה תגיע למוכנות מבצעית מלאה ונרחבת, היא תעבור מחיל-האוויר ומשרד הביטחון למשרד לביטחון פנים. "מהרגע הראשון הייתה הבנה כי חיל-האוויר יהיה זה שיקים את היחידה בזכות יכולותיו, ניסיונו בהקמת טייסות ושליטתו במרחב האווירי של המדינה", מספר סא"ל ערן. "בכל שנות קיומה של הטייסת ידענו שברגע שנגיע ליום בו נוכל לתת מענה קבע מלא לכיבוי שריפות, תעבור היחידה לפעול תחת המשרד לביטחון פנים. כעת הגענו ליום הזה".
"ידענו שברגע שנגיע ליום בו נוכל לתת מענה מלא, תעבור היחידה לפעול תחת המשרד לביטחון פנים" | צילום: טליה יריב
המטרה: לשמר את הקיים ולפתח ידע נוסף
בשנתיים האחרונות מתבצע ביחידה האווירית של המשטרה תהליך רכש של מסוקים חדשים, שמלבד משימות משטרה יהיו בעלי יכולת כיבוי אווירי ועתידים להגיע בקרוב. התכנון הוא שהמענה הראשוני של מערך הכיבוי האווירי יינתן על-ידי מטוסי הכיבוי ("אייר טרקטור" AT-802F) אליהם יתווסף מענה משלים בדמות מסוקים אשר ישמשו לכיבוי "כתמי אש" בדמות שריפות קטנות, גם כאלה שנגרמו מנפילות טילים.
השילוב בין כלי-הטיס במסגרת היחידה האווירית של המשטרה יהפוך את הפעלת הכוח בזמן אמת לפשוט יותר, כיוון שכעת יפעלו כל הגורמים תחת מעטפת אחת. "המסוקים ידעו לתת את המענה המשולב לכיבוי שריפות מורכבות", מספר סנ"צ תומר ברנר, מפקדו החדש מערך הכיבוי האווירי ביחידה האווירית של המשטרה. "ישנן שריפות מסוימות בהן הכיבוי בעזרת מטוסים אפקטיבי יותר וישנן שריפות בהן למסוקים יהיה יתרון. התפקיד שלנו הוא לקבל את האחריות על המערך ולהקפיץ אותו לרמה גבוהה עוד יותר, אנחנו נשמר את הידע ונפתח ידע נוסף בו משולבים מסוקי הכיבוי, כדי להגיע לרמה הטובה ביותר של כיבוי שריפות".
פגישת מחזור
מעבר היחידה וההתקדמות המבצעית בנושא הכיבוי האווירי בישראל בזכות התכנית, מלווה בסיפור אישי המקשר בין שלושת מוביליה. סא"ל ערן, מפקד יחידת הכיבוי היוצא, סנ"צ תומר, מפקד יחידת הכיבוי במשטרה ורס"ן (מיל') תומר, טייס הכיבוי הראשי בחברת "כים-ניר", עמדו יחד על מגרש המסדרים בבסיס חצרים וקיבלו את כנפי הטיסה ביולי 1996. "חלפו בדיוק 20 שנים מסיום הקורס והנה שלושתנו יחד", מצהיר סא"ל ערן. "יש כאן שלישייה - סרבל ירוק, סרבל כחול וסרבל כתום -המובילה את מערך הכיבוי האווירי ובעיני זו סגירת מעגל המגיעה בעיתוי הכי טוב שרק יכול להיות".
