שדה דב 2020 – שדה פעיל, קומפקטי ומתאים לצרכי חיל האוויר
סא"ל (במיל') ערן רמות, ראש המרכז למחקר תעופתי במכון פישר על הפינוי הצפוי של שדה דב והשלכותיו
ערן רמות
| 18/02/2016
חיל האוויר מתוכנן להפסיק את פעילותו הצבאית בשדה דב בחודש אוגוסט 2018 ולפנות כליל את שטח הבסיס, על טייסותיו ואנשיו בינואר 2019. הפינוי של החלק הצבאי בבסיס מתוכנן להתבצע כחלק ממהלך גדול יותר של פינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש ב"תמורה" לתוספת תקציב לצה"ל. פרק הזמן הארוך שקיבל החיל עד הפסקת פעילותו, עשוי בדיעבד לשמור על האפשרות להמשיך ולפעול בצורה מצומצמת בשטח השדה, באם הגורמים שפועלים להמשיך את פעילותו יצליחו במשימתם.
החלטת בג"ץ מחודש ינואר קבעה כי הפעילות האזרחית בשדה דב תיפסק כליל באפריל 2017, כמעט שנתיים לפני פינוי שטחי השדה בחלקו הצבאי. הפרש הזמנים בין הפעילות האזרחית והצבאית והשנה שנותרה עד הפסקת הפעילות האזרחית העניפה היא פתח לשינויים ולמהלכים של חברות התעופה כמו ארקיע וישראייר, עיריית אילת, אגודת התעופה הכללית ועוד, שנלחמות להשאיר את שדה דב ברצועת שטח מצומצמת אך מספיקה להמשך הפעילות האזרחית בשדה. הפסקת פעילותו של השדה מבחינה אזרחית-מסחרית תפגע פגיעה אנושה בתעופה הפנים-ארצית והקלה בישראל שתשפיע על מדינת ישראל מבחינה כלכלית-חברתית.
ארקיע וישראייר פועלות כיום בשדה דב בשעות נוחות תוך הפעלת מטוסים מודרניים ושקטים וגמישות תפעולית משמעותית, במחירים זולים ובנוחות גדולה לנוסעים שטסים במגוון רחב של שעות, ללא נסיעה ארוכה לנתב"ג, עמידה בתורים ארוכים ובפקקים. עם המעבר לנתב"ג הן עלולות לספוג מכה קשה שלא בטוח שיוכלו להתמודד עימה: מכירת המטוסים הקטנים עקב חוסר היעילות שבהפעלתם משדה גדול: הגבלה בשעות הטיסה, בעיקר בבקרים ואחה"צ עקב עדיפות למרשי טיסה קבועים והיסטוריים של חברות התעופה הבינלאומיות לחו"ל; זמני סבב קרקעי ארוכים של הסעה בין הטרמינל למסלול ההמראה; ירידה בכמות הנוסעים עקב חוסר הנוחות שבנסיעה עד נתב"ג; עמידה בפקקים ובתורים שלא יחסכו בזמן המצטבר בהגעה לאילת בהשוואה לתחבורה יבשתית, ועוד.
גם העיר אילת תסבול מירידה דרמטית של תעבורת הנוסעים אליה וממנה ותושבי העיר שנזקקים לטיפול רפואי במרכז הארץ, לביקור קרובי משפחה או חברים פשוט יאלצו להיטלטל שעות רבות בדרכים חלופיות או לוותר על הנסיעה למרכז, מה שיחמיר למעשה עוד יותר את הקשר בין המרכז לפריפריה. סגירת השדה תפגע בחברות מסחריות בתעופה הקלה שמפעילות קווי תעופה מהירים לראש פינה ועין יהב ותפגע בפעילות המסחרית היוצאת ממנו: טיסות צילום לצרכים ממשלתיים, ביטחוניים ואזרחיים טיסות מסחריות כמו טיסות רומנטיות או טיסות חוויה ועוד.
גורמים רבים משלבים ידיים ומנסים למנוע את רוע הגזרה. לעניות דעתי, הצלחתם היא גם הצלחתו של חיל האוויר. מדוע? חיל האוויר הפעיל משדה דב מגוון רחב של פעילויות: טיסות לאיסוף מודיעין, תובלה קלה ובינונית ושדה נוח לאימון עבור מערך התובלה. צמצום תשתיות עבור כל צבא, ובפרט במדינתנו הקטנה, משמעו אובדן יתירות גדול במקרה של פגיעה בשדה תעופה או במסלולי ההמראה בזמן מלחמה.
ארקיע, ישראייר, עיריית אילת, אגודת התעופה הכללית, חברות התעופה הקטנות הפועלות בשדה כגון "איה תעופה", "אופק", "עיט" ובעלי המטוסים החונים בשדה, כמו גם עוד גורמים רבים נוספים שואפים לשמור על שדה דב פעיל ברצועת צרה שנמצאת כיום בין גבולו המערבי של השדה ועל לקו מגדל הפיקוח הקיים. העתקת הטרמינל לאזור הארובה בצידו הדרומי של השדה, בניית מספר רחב של חניות ומסלול הסעה מקביל למסלול ההמראה ושמירה על השדה פעיל לתעופה האזרחית תסייע גם לחיל האוויר לחלק לא קטן מפעילויותיו. אמנם, נדרשות פעולות מצד המדינה לפיצוי עבור בעלי הקרקעות שלא יפונו (חלק קטן מאוד מן השטח), אך התוכנית ישימה ואפשרית לביצוע. בהנחה שקברניטי המדינה ישאפו למצוא פתרון לשדה ויאמצו את התוכנית, שמונעת נזק עצום לתעופה הישראלית, לתיירות ולפריפריה, הרי שפיצוי בעלי הקרקע ואישורו של בית המשפט הן לא משימות בלתי-אפשריות. שמירת השדה "בחיים" על מסלולו הארוך, עם תוספת של מסלול הסעה מקביל בצמוד למסלול ובניית חניות שיתאימו גם למטוסי חיל האוויר הקלים-בינוניים מבחינת גודלן יהיו נדבך חשוב עד מאוד שחיל האוויר ישמח לקבל לשירותיו ושימושו האפשרי.
שמירת שדה דב פעיל מבחינה אזרחית – פרטית ובעיקר מסחרית, גם לאחר פינוי התשתיות הצבאיות, ישמור עבור חיל האוויר את האפשרות להשתמש בשדה לחלק משמעותי מצרכיו בשגרה ובחירום, גם ללא תשתיות קרקעיות, כפי שעושה הצבא בשדות תעופה ובמנחתים ברחבי הארץ: תובלה קלה – מוטסת ומוסקת - ממרכז הארץ לבסיסי החיל השונים ולאזורי האימונים, שימוש בשדה לאימון טייסי החיל, האפשרות להשתמש בשדה בזמן מלחמה לצרכי חיל האוויר לתדלוק, המראה ונחיתה ועוד. הצלחת המאבק של ה"אזרחים" תתרום גם לחיל האוויר.
סא"ל (במיל') ערן רמות, ראש המרכז למחקר תעופתי במכון פישר על הפינוי הצפוי של שדה דב והשלכותיו
ערן רמות
| 18/02/2016
חיל האוויר מתוכנן להפסיק את פעילותו הצבאית בשדה דב בחודש אוגוסט 2018 ולפנות כליל את שטח הבסיס, על טייסותיו ואנשיו בינואר 2019. הפינוי של החלק הצבאי בבסיס מתוכנן להתבצע כחלק ממהלך גדול יותר של פינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש ב"תמורה" לתוספת תקציב לצה"ל. פרק הזמן הארוך שקיבל החיל עד הפסקת פעילותו, עשוי בדיעבד לשמור על האפשרות להמשיך ולפעול בצורה מצומצמת בשטח השדה, באם הגורמים שפועלים להמשיך את פעילותו יצליחו במשימתם.
החלטת בג"ץ מחודש ינואר קבעה כי הפעילות האזרחית בשדה דב תיפסק כליל באפריל 2017, כמעט שנתיים לפני פינוי שטחי השדה בחלקו הצבאי. הפרש הזמנים בין הפעילות האזרחית והצבאית והשנה שנותרה עד הפסקת הפעילות האזרחית העניפה היא פתח לשינויים ולמהלכים של חברות התעופה כמו ארקיע וישראייר, עיריית אילת, אגודת התעופה הכללית ועוד, שנלחמות להשאיר את שדה דב ברצועת שטח מצומצמת אך מספיקה להמשך הפעילות האזרחית בשדה. הפסקת פעילותו של השדה מבחינה אזרחית-מסחרית תפגע פגיעה אנושה בתעופה הפנים-ארצית והקלה בישראל שתשפיע על מדינת ישראל מבחינה כלכלית-חברתית.
ארקיע וישראייר פועלות כיום בשדה דב בשעות נוחות תוך הפעלת מטוסים מודרניים ושקטים וגמישות תפעולית משמעותית, במחירים זולים ובנוחות גדולה לנוסעים שטסים במגוון רחב של שעות, ללא נסיעה ארוכה לנתב"ג, עמידה בתורים ארוכים ובפקקים. עם המעבר לנתב"ג הן עלולות לספוג מכה קשה שלא בטוח שיוכלו להתמודד עימה: מכירת המטוסים הקטנים עקב חוסר היעילות שבהפעלתם משדה גדול: הגבלה בשעות הטיסה, בעיקר בבקרים ואחה"צ עקב עדיפות למרשי טיסה קבועים והיסטוריים של חברות התעופה הבינלאומיות לחו"ל; זמני סבב קרקעי ארוכים של הסעה בין הטרמינל למסלול ההמראה; ירידה בכמות הנוסעים עקב חוסר הנוחות שבנסיעה עד נתב"ג; עמידה בפקקים ובתורים שלא יחסכו בזמן המצטבר בהגעה לאילת בהשוואה לתחבורה יבשתית, ועוד.
גם העיר אילת תסבול מירידה דרמטית של תעבורת הנוסעים אליה וממנה ותושבי העיר שנזקקים לטיפול רפואי במרכז הארץ, לביקור קרובי משפחה או חברים פשוט יאלצו להיטלטל שעות רבות בדרכים חלופיות או לוותר על הנסיעה למרכז, מה שיחמיר למעשה עוד יותר את הקשר בין המרכז לפריפריה. סגירת השדה תפגע בחברות מסחריות בתעופה הקלה שמפעילות קווי תעופה מהירים לראש פינה ועין יהב ותפגע בפעילות המסחרית היוצאת ממנו: טיסות צילום לצרכים ממשלתיים, ביטחוניים ואזרחיים טיסות מסחריות כמו טיסות רומנטיות או טיסות חוויה ועוד.
גורמים רבים משלבים ידיים ומנסים למנוע את רוע הגזרה. לעניות דעתי, הצלחתם היא גם הצלחתו של חיל האוויר. מדוע? חיל האוויר הפעיל משדה דב מגוון רחב של פעילויות: טיסות לאיסוף מודיעין, תובלה קלה ובינונית ושדה נוח לאימון עבור מערך התובלה. צמצום תשתיות עבור כל צבא, ובפרט במדינתנו הקטנה, משמעו אובדן יתירות גדול במקרה של פגיעה בשדה תעופה או במסלולי ההמראה בזמן מלחמה.
ארקיע, ישראייר, עיריית אילת, אגודת התעופה הכללית, חברות התעופה הקטנות הפועלות בשדה כגון "איה תעופה", "אופק", "עיט" ובעלי המטוסים החונים בשדה, כמו גם עוד גורמים רבים נוספים שואפים לשמור על שדה דב פעיל ברצועת צרה שנמצאת כיום בין גבולו המערבי של השדה ועל לקו מגדל הפיקוח הקיים. העתקת הטרמינל לאזור הארובה בצידו הדרומי של השדה, בניית מספר רחב של חניות ומסלול הסעה מקביל למסלול ההמראה ושמירה על השדה פעיל לתעופה האזרחית תסייע גם לחיל האוויר לחלק לא קטן מפעילויותיו. אמנם, נדרשות פעולות מצד המדינה לפיצוי עבור בעלי הקרקעות שלא יפונו (חלק קטן מאוד מן השטח), אך התוכנית ישימה ואפשרית לביצוע. בהנחה שקברניטי המדינה ישאפו למצוא פתרון לשדה ויאמצו את התוכנית, שמונעת נזק עצום לתעופה הישראלית, לתיירות ולפריפריה, הרי שפיצוי בעלי הקרקע ואישורו של בית המשפט הן לא משימות בלתי-אפשריות. שמירת השדה "בחיים" על מסלולו הארוך, עם תוספת של מסלול הסעה מקביל בצמוד למסלול ובניית חניות שיתאימו גם למטוסי חיל האוויר הקלים-בינוניים מבחינת גודלן יהיו נדבך חשוב עד מאוד שחיל האוויר ישמח לקבל לשירותיו ושימושו האפשרי.
שמירת שדה דב פעיל מבחינה אזרחית – פרטית ובעיקר מסחרית, גם לאחר פינוי התשתיות הצבאיות, ישמור עבור חיל האוויר את האפשרות להשתמש בשדה לחלק משמעותי מצרכיו בשגרה ובחירום, גם ללא תשתיות קרקעיות, כפי שעושה הצבא בשדות תעופה ובמנחתים ברחבי הארץ: תובלה קלה – מוטסת ומוסקת - ממרכז הארץ לבסיסי החיל השונים ולאזורי האימונים, שימוש בשדה לאימון טייסי החיל, האפשרות להשתמש בשדה בזמן מלחמה לצרכי חיל האוויר לתדלוק, המראה ונחיתה ועוד. הצלחת המאבק של ה"אזרחים" תתרום גם לחיל האוויר.
