דאעש - האם רוחות הרפאים מהעבר ישרדו בעתיד?
על אף ההצלחות של דאעש בכיבוש שטחים נרחבים, תא"ל (מיל') חנן גפן מאמין דווקא כי בסופו של דבר הארגון יידחק לאזור השפעה מצומצם ויתכנס בתוך עצמו, תוך ניהול מאבקי כוח פנימיים. דעה
חנן גפן
| 08/07/2015
צילום: AP
תופעת דאעש (“מדינת האסלאם בעיראק ובסוריה") – השם בו התחילה ההרפתקה של הארגון, תופסת מקום גדול בשיח הציבורי בארץ ובעולם. הארגון הברוטלי הציף הרבה פחדים קמאיים בכל רחבי העולם. בנקודת הזמן הזו, בה הארגון נמצא לכאורה בהתרחבות , מן הראוי להסתכל על מקורות הכוח והחולשה שלו ולנסות להבין להיכן הולך הארגון הזה.
בסיסו של הארגון באידיאולוגיה ובשאיפה מוסלמים מוכרים בצורות שונות: לחזור אל העבר המפואר של המוסלמים שבו הוקמו אימפריות מצרפת ועד הודו. דאעש איננו שונה בכך מ"האחים המוסלמים", "אל-קעידה", משאיפות המשטר הטורקי לחזור לימי סלימאן המפואר, מקים האימפריה העותמנית, או של איראן המוסלמית לחזור לימי הפאר של פרס. האידיאולוגיה של דאעש שהורתה ב"אל-קעידה", שינתה כיוון כאשר מצאה בית גידול במדבריות עיראק וסוריה.
בעיראק ובסוריה התעמתו אוכלוסיות סוניות, שבטיות בחלקן, מול שלטון מרכזי עוין . בעיראק הייתה זו הממשלה השיעית שקמה על חורבות המשטר הסוני של סדאם חוסיין, מולה עמדה האוכלוסייה הערבית הסונית ושרידי צבא סדאם חוסיין (חילוניים ברובם). בסוריה היו אלה הסונים, בדואים ותושבי ערים במזרח סוריה שהתקוממו נגד המשטר המרכזי העלאווי. הדיכוי האכזרי שהפעיל המשטר הסורי, הביא לחבירה של קבוצות מורדים סונים עם אחיהם העיראקים וביחד קיבלו על עצמם את האידיאולוגיה של דאעש, שבבסיסה היה הרצון לתקן עוולות עבר קרוב ולבטל את הגבולות השרירותיים שחצו את המדבר הסורי.
משטר האימים, הוצאות להורג בצורות שונות, כפיית משטר חיים מוסלמי קיצוני, כל אלה החלו בעיר ראקה, במזרח סוריה, העיר הנחשבת לבירת דאעש. ההד התקשורתי עודד את אנשי דאעש להפוך את ההוצאות להורג לסמל מסחרי-שיווקי שלהם.
דאעש ניצל את רפיון ממשלת עיראק, ובפיקוד אנשי צבא סדאם השתלט במבצע בזק על שדות נפט וערים מרכזיות, כמו מוסול ותיכרית, ובנה לעצמו גם בסיס כלכלי. בסוריה הצליח הארגון לנצל את החולשה של השלטון המרכזי ולהרחיב אחיזתו במדבר הסורי מחלב עד תדמור ולשלוח גרורות לאזורי קרבות נוספים. האידיאולוגיה של הארגון, ההצלחות ומשטר הזוועות שיצר, הפכו לאבן שואבת לקיצונים מוסלמים מכל חלקי העולם. בולטים בהם הצ'צ'נים שבמולדתם דוכאו באכזריות וחיפשו פורקן ללהט שלהם.
בחלקי עולם נוספים נסחפו תנועות מקומיות אחר הדימוי המצליח של הארגון. בסיני, לוב ובאפריקה, קיבלו על עצמן תנועות מקומיות את ארגון דאעש על סמליו החיצוניים וההתנהגות הברוטאלית שלו. הארגון מנסה לתפוס אחיזה גם מדינות בהן ישנו מרקם עדין בין סונים לשיעים כמו כווית וסעודיה.
בעיות פנים וחילוקי דעות
נראה כי הארגון מגיע עתה לצומת מרכזית. האיומים הפנימיים והחיצוניים על קיומו מתרבים והולכים. מגדל הבבל של המתנדבים הזרים, נישא על גלי התלהבות דתית נתקל במציאות שנעשית קשה יותר ויותר.
מתרבים הדיווחים על התנגשויות בין זרים לבין האוכלוסייה המקומית, על בעיות תרבות ושפה ובעיות מנהיגות שנובעות מההתפתחות האקראית והמהירה של הארגון. אותה אכזריות שהארגון נקט כלפי חוץ ננקטת במלחמות הפנימיות.
מול דאעש התארגנו באיטיות כוחות בולמים ותוקפים רבים. לזכותו של דאעש ייאמר כי הצליח להקים מולו קואליציה בלתי אפשרית. בעיראק ניצב מולו צבא שיעי מתוגבר במילציות של מתנדבים שיעים מגובים בסיוע צבאי איראני גדל. מצפון נמצאים הכורדים, בעיראק ובסוריה, נתמכים מאסיבית על ידי הקואליציה ובראשה ארה"ב. ההתקפות האוויריות של הקואליציה, הרצופות והמתגברות, על מרכזי הכוח של דאעש בעיראק ובסוריה פוגעים ביכולת השליטה והפיקוד שלו, ביכולת הלוגיסטית וכמובן גובים מחיר באנשים ובמורל.
אל הכורדים חברו קבוצות מורדים סוריות נוספות שרואות בדאעש איום חיצוני. מדרום נמצאים הירדנים, השותפים לקואליציה הבינלאומית.אל הכוחות המתנגדים לדאעש הצטרפו גם המצרים, הנלחמים בארגוני הטרור בסיני, הסעודים והכווייתים. הטורקים, הם היחידים כנראה שעדיין לא החליטו האם ואיך להתנהל מול ארגון דאעש, בעיקר מכיוון שיש ביניהם זהות אינטרסים בשלב המידי - בלימת הכורדים והפלת משטר אסד.
המשך כיוון ההתפתחות ברור כמעט לחלוטין. הכוחות שמקיפים את דאעש ידחקו אותו במוקדם או במאוחר לאזור המדברי שבין עיראק לסוריה, וינתקו אותו ממקורות עוצמתו שהם בארות הנפט והגישה לגבול הטורקי. אל תוך אזור זה אין לאף כוח חיצוני עניין להיכנס ולכן ייעשו מאמצים להמשיך ולכלוא אותו באזור ולמנוע ממנו יכולת פעולה מעבר לו. הארגון יתכנס לתוך מאבקים פנימיים ופילוגים ורוב עוצמתו הרצחנית תתועל לכך. תהליך הקריסה הזה יכול להתרחש במהירות תוך מספר חודשים. בשולי התהליך עדיין נראה יוזמות התארגנות מקומיות במדינות שונות, כולל אצלנו, ברוח אידיאולוגיית הארגון. אלו ילכו וייחלשו ככל שהארגון ידחק אל לב המדבר.
***
תא"ל (מיל') חנן גפן פיקד בעברו על יחידה 8200 של אגף המודיעין של צה"ל
על אף ההצלחות של דאעש בכיבוש שטחים נרחבים, תא"ל (מיל') חנן גפן מאמין דווקא כי בסופו של דבר הארגון יידחק לאזור השפעה מצומצם ויתכנס בתוך עצמו, תוך ניהול מאבקי כוח פנימיים. דעה
חנן גפן
| 08/07/2015
צילום: AP
תופעת דאעש (“מדינת האסלאם בעיראק ובסוריה") – השם בו התחילה ההרפתקה של הארגון, תופסת מקום גדול בשיח הציבורי בארץ ובעולם. הארגון הברוטלי הציף הרבה פחדים קמאיים בכל רחבי העולם. בנקודת הזמן הזו, בה הארגון נמצא לכאורה בהתרחבות , מן הראוי להסתכל על מקורות הכוח והחולשה שלו ולנסות להבין להיכן הולך הארגון הזה.
בסיסו של הארגון באידיאולוגיה ובשאיפה מוסלמים מוכרים בצורות שונות: לחזור אל העבר המפואר של המוסלמים שבו הוקמו אימפריות מצרפת ועד הודו. דאעש איננו שונה בכך מ"האחים המוסלמים", "אל-קעידה", משאיפות המשטר הטורקי לחזור לימי סלימאן המפואר, מקים האימפריה העותמנית, או של איראן המוסלמית לחזור לימי הפאר של פרס. האידיאולוגיה של דאעש שהורתה ב"אל-קעידה", שינתה כיוון כאשר מצאה בית גידול במדבריות עיראק וסוריה.
בעיראק ובסוריה התעמתו אוכלוסיות סוניות, שבטיות בחלקן, מול שלטון מרכזי עוין . בעיראק הייתה זו הממשלה השיעית שקמה על חורבות המשטר הסוני של סדאם חוסיין, מולה עמדה האוכלוסייה הערבית הסונית ושרידי צבא סדאם חוסיין (חילוניים ברובם). בסוריה היו אלה הסונים, בדואים ותושבי ערים במזרח סוריה שהתקוממו נגד המשטר המרכזי העלאווי. הדיכוי האכזרי שהפעיל המשטר הסורי, הביא לחבירה של קבוצות מורדים סונים עם אחיהם העיראקים וביחד קיבלו על עצמם את האידיאולוגיה של דאעש, שבבסיסה היה הרצון לתקן עוולות עבר קרוב ולבטל את הגבולות השרירותיים שחצו את המדבר הסורי.
משטר האימים, הוצאות להורג בצורות שונות, כפיית משטר חיים מוסלמי קיצוני, כל אלה החלו בעיר ראקה, במזרח סוריה, העיר הנחשבת לבירת דאעש. ההד התקשורתי עודד את אנשי דאעש להפוך את ההוצאות להורג לסמל מסחרי-שיווקי שלהם.
דאעש ניצל את רפיון ממשלת עיראק, ובפיקוד אנשי צבא סדאם השתלט במבצע בזק על שדות נפט וערים מרכזיות, כמו מוסול ותיכרית, ובנה לעצמו גם בסיס כלכלי. בסוריה הצליח הארגון לנצל את החולשה של השלטון המרכזי ולהרחיב אחיזתו במדבר הסורי מחלב עד תדמור ולשלוח גרורות לאזורי קרבות נוספים. האידיאולוגיה של הארגון, ההצלחות ומשטר הזוועות שיצר, הפכו לאבן שואבת לקיצונים מוסלמים מכל חלקי העולם. בולטים בהם הצ'צ'נים שבמולדתם דוכאו באכזריות וחיפשו פורקן ללהט שלהם.
בחלקי עולם נוספים נסחפו תנועות מקומיות אחר הדימוי המצליח של הארגון. בסיני, לוב ובאפריקה, קיבלו על עצמן תנועות מקומיות את ארגון דאעש על סמליו החיצוניים וההתנהגות הברוטאלית שלו. הארגון מנסה לתפוס אחיזה גם מדינות בהן ישנו מרקם עדין בין סונים לשיעים כמו כווית וסעודיה.
בעיות פנים וחילוקי דעות
נראה כי הארגון מגיע עתה לצומת מרכזית. האיומים הפנימיים והחיצוניים על קיומו מתרבים והולכים. מגדל הבבל של המתנדבים הזרים, נישא על גלי התלהבות דתית נתקל במציאות שנעשית קשה יותר ויותר.
מתרבים הדיווחים על התנגשויות בין זרים לבין האוכלוסייה המקומית, על בעיות תרבות ושפה ובעיות מנהיגות שנובעות מההתפתחות האקראית והמהירה של הארגון. אותה אכזריות שהארגון נקט כלפי חוץ ננקטת במלחמות הפנימיות.
מול דאעש התארגנו באיטיות כוחות בולמים ותוקפים רבים. לזכותו של דאעש ייאמר כי הצליח להקים מולו קואליציה בלתי אפשרית. בעיראק ניצב מולו צבא שיעי מתוגבר במילציות של מתנדבים שיעים מגובים בסיוע צבאי איראני גדל. מצפון נמצאים הכורדים, בעיראק ובסוריה, נתמכים מאסיבית על ידי הקואליציה ובראשה ארה"ב. ההתקפות האוויריות של הקואליציה, הרצופות והמתגברות, על מרכזי הכוח של דאעש בעיראק ובסוריה פוגעים ביכולת השליטה והפיקוד שלו, ביכולת הלוגיסטית וכמובן גובים מחיר באנשים ובמורל.
אל הכורדים חברו קבוצות מורדים סוריות נוספות שרואות בדאעש איום חיצוני. מדרום נמצאים הירדנים, השותפים לקואליציה הבינלאומית.אל הכוחות המתנגדים לדאעש הצטרפו גם המצרים, הנלחמים בארגוני הטרור בסיני, הסעודים והכווייתים. הטורקים, הם היחידים כנראה שעדיין לא החליטו האם ואיך להתנהל מול ארגון דאעש, בעיקר מכיוון שיש ביניהם זהות אינטרסים בשלב המידי - בלימת הכורדים והפלת משטר אסד.
המשך כיוון ההתפתחות ברור כמעט לחלוטין. הכוחות שמקיפים את דאעש ידחקו אותו במוקדם או במאוחר לאזור המדברי שבין עיראק לסוריה, וינתקו אותו ממקורות עוצמתו שהם בארות הנפט והגישה לגבול הטורקי. אל תוך אזור זה אין לאף כוח חיצוני עניין להיכנס ולכן ייעשו מאמצים להמשיך ולכלוא אותו באזור ולמנוע ממנו יכולת פעולה מעבר לו. הארגון יתכנס לתוך מאבקים פנימיים ופילוגים ורוב עוצמתו הרצחנית תתועל לכך. תהליך הקריסה הזה יכול להתרחש במהירות תוך מספר חודשים. בשולי התהליך עדיין נראה יוזמות התארגנות מקומיות במדינות שונות, כולל אצלנו, ברוח אידיאולוגיית הארגון. אלו ילכו וייחלשו ככל שהארגון ידחק אל לב המדבר.
***
תא"ל (מיל') חנן גפן פיקד בעברו על יחידה 8200 של אגף המודיעין של צה"ל
