הזינוק לאבטחת האולימפיאדה בברזיל
שם המשחק בשלב זה הוא תיעדוף המשאבים. על בסיס ניתוח והערכת הסיכונים, ייקבעו הקונספט ושיטת האבטחההזינוק לאבטחת האולימפיאדה בברזיל
מאיר גרשוני
| 09/12/2014
נותרו עוד פחות משנתיים עד לפתיחת האולימפיאדה בריו דה ז'נרו בקיץ 2016, לכאורה עוד חזון למועד. אך למעשה, "הזמן קצר והמלאכה מרובה ובעל הבית דוחק". שם המשחק בשלב זה הוא תיעדוף המשאבים. על בסיס ניתוח והערכת הסיכונים, ייקבעו הקונספט ושיטת האבטחה ובמקביל, כבר בשלב מוקדם, תהיה התמקדות מיוחדת בהכשרת כוח האדם המיועד לאבטחת האירועים.
אולימפיאדה, מעצם טיבה, מהווה יעד אטרקטיבי לתקיפה עבור קשת רחבה של יריבים וחורשי רע, הן במישור הבינלאומי והן ברמה המקומית. רצח אחד עשר הספורטאים הישראלים במינכן בשנת 1972 המחיש את התהודה הגלובלית העצומה לה זוכה אירוע שכזה וזאת לאור עובדת הימצאותם במקום של כלי תקשורת מכל מדינה בעולם. פיגוע מינכן מלווה מאז את אירועי הספורט העולמיים, כהמחשה לתוצאות הקשות של פערי אבטחה (גם במושגי האבטחה שהיו נהוגים בשנות השבעים). כפועל יוצא מכך ובמקביל להתגברות יכולות הטרור, מבצעי אבטחת האולימפיאדות ואירועי הספורט הבינלאומיים המרכזיים, קיבלו בעשורים האחרונים עדיפות בינלאומית ולאומית גבוהה, הן מבחינת שיתופי הפעולה בין שירותי הביטחון והמודיעין והן בהקצאת המשאבים ברמת המדינה המארחת לצורך היערכות אבטחתית.
סד"כ האבטחה העצום המוקצה לאירועים, לצד הצטיידות באמצעים טכנולוגיים רבים ומערכות הגנה לאבטחת המעגלים הרחוקים והקרובים, מחייבים הקצאת משאבים חריגים. תגי המחיר של אבטחת המשחקים נושאים מספרים אסטרונומים והם גוררים ויכוחים לא פשוטים במדינות המארחות באשר להצדקה של תקציבי עתק כאלו. אולימפיאדת אתונה 2004 בה הושקע הסכום (הכמעט דמיוני) של 1.2 מיליארד דולר לאבטחת המשחקים, משמשת בידי המבקרים כדוגמא להתנהלות כושלת אשר בסופו של דבר - יחד עם יתר ההוצאות הבזבזניות באולימפיאדה - יש להם חלק ממשי במשבר הכלכלי שיוון נמצאת בו עד היום. באולימפיאדת בייג'ינג הושקעו באבטחה ככל הידוע סכומים דומים (שלטונות סין לא פרסמו נתונים רשמיים) זה אמנם לא מנע את שני הפיגועים שהתרחשו בבייג'ינג במהלך האולימפיאדה, אולם מאידך מתקיים הפרדוקס שאומר שאנחנו לא יודעים כמה פיגועים נמנעו מעצם כך שהייתה אבטחה, ודווקא שני פיגועים האלו מחזקים את ההנחה שההשקעה באבטחה הייתה מוצדקת.
גם עלויות האבטחה של אולימפיאדת לונדון 2012 היו מהגבוהות בהיסטוריה של המשחקים והסתכמו בלא פחות מ- 860 מיליון דולר. יש אומרים כי נכונותם של הבריטים לתקציב גבוה כזה זכתה לדרבון גם כתוצאה מהעובדה שיום לאחר הכרזת לונדון כמארחת, בוצעו פיגועי 7/7/05 הטראומטיים באמצעי התחבורה ברחבי לונדון עליהם נוספו והתרעות שהתקבלו לקראת האולימפיאדה. כך או כך את המשחקים איבטחו לא פחות מ- 50,000 אנשי בטחון. ראוי לציין שמספר זה כולל גם 18,000 חיילים אותם נאלצו השלטונות הבריטים להוסיף ממש ברגע האחרון וזאת עקב כישלונה של חברת האבטחה - אשר הופקדה על אבטחת האירוע - לגייס סד"כ של 10,000 אנשי אבטחה. למותר לציין כי בכך נוצר פער חמור ברמת האבטחה כמו גם ברמת השרות שנגרמה במידה רבה מפערי ההכשרה של כוח האדם שגויס ברגע האחרון.
אגב עלויות האבטחה, אי אפשר שלא להתייחס למשחקי החורף שהתקיימו השנה בסוצ'י. רבות דובר על אולימפיאדת החורף היקרה בהיסטוריה (51 מיליארד דולר!!!) העלות המדויקת של האבטחה לא פורסמה, אך לאור המספר המדהים של אנשי האבטחה שהוצבו לאבטחת האירועים, המספר הרשמי הוא 100 אלף איש (אך ההערכות נעות סביב 150 אלף) ניתן להעריך שמדובר בעלות דומה לפחות לזו של אולימפיאדת לונדון. בראיית הרוסים הייתה לכך הצדקה: מעבר להתרעות הרבות על כוונות פיגוע של גורמי טרור איסלאמים במשחקי החורף, אין ספק שהם ניצלו את משחקי סוצ'י להפגנת כוח מסיבית ביותר בהובלת FSB (שרות הביטחון הרוסי) המוביל את פעילות הלוט"ר במדינה. גם במקרה הזה נשמעו ברוסיה לא מעט טענות כנגד "הוצאות גרנדיוזיות וחסרות פרופורציה".
בברזיל, מארחת האולימפיאדה הבאה, יש כבר היום ביקורת פנימית קשה (את הפרומו לכך ראינו בהפגנות האלימות לפני ובמהלך המונדיאל) נגד קיום המשחקים ובתוך כך תקציבי האבטחה, כגורם בזבזני, התובע השקעות עתק בעוד הכלכלה צולעת ומחירי השירותים הציבוריים מאמירים. גם כאשר בוחנים את האיומים הרלוונטיים - ולא חסרים כאלו - אי אפשר לבטל את הטענות ביחס לצורך בתעדוף נכון של המשאבים ובניה נכונה של מרכיבי הכוח לאבטחת האירועים. סביר להניח כי איום הטרור מצד הג'יהאד העולמי ובהשראת דאעש, נמצא בסדר עדיפות גבוה של האחראים לביטחון האולימפיאדה בברזיל, הגם שנכון להיום לא ניכרת פעילות דאעש ביבשת היות ואמריקה הלטינית נחשבת מעוז מסורתי של שיעים דווקא (חיזבאללה ושות') ולא של סונים סלאפיים.
עם זאת אין ספק שראוי להתייחס לאיום זה כמו גם לאיומים אחרים שעל הפרק. ועם כל האמור לעיל, משוואת עלות תועלת היא תלוית איכות ומכאן שהשקעת משאבי עתק באבטחה איננה בהכרח מתכונת לרמת אבטחה יעילה ואפקטיבית. חלוקת רכיבי תקציב האבטחה אינה מפורסמת בדרך כלל, אולם אין ספק שחלק נכבד מההוצאות נמצא בסעיפים הנוגעים למערך הביטחון הלאומי שבדרך כלל מופעלים על ידי הצבא על זרועותיו השונות (אויר, ים ויבשה) ושירותי המודיעין השונים. עובדה זו מותירה בהכרח נתח קטן יותר לטובת השגת רמת אבטחה גבוהה סביב האירועים עצמם, הכפר האולימפי, המשלחות וכו'.
מכל שנאמר עד כאן הרי שמתבקש תעדוף ליצירת מערך אבטחה מקצועי, שיאפשר רמת אבטחה גבוהה ולאורך זמן - גם באולימפיאדה שנמשכת פרק זמן קצר יחסית של מספר שבועות, יש להתמודד ולמנוע נפילת מתח בקרב העוסקים במלאכה – (שזהו נושא מקצועי בפני עצמו) באופן שייתן מענה לאיומים השונים.
הפיגוע באולימפיאדת אטלנטה 1996, ממחיש עד כמה קריטיים המהלכים המקדימים לקביעת מערך האבטחה המתאים, ההכשרה המקצועית, נהלי הטיפול במצבי חירום שונים, התרגול והבקרה לשימור הדריכות לאורך זמן. בצהרי היום התשיעי למשחקים, למרות הודעה טלפונית אנונימית שהתקבלה במשטרה 25 דקות קודם לפיצוץ המטען בפארק האולימפי, הקהל לא פונה מהמקום. יתר על כן גם כאשר התגלה המטען באקראי על ידי איש אבטחה, (שלאחר מכן אף נחשד - שלא בצדק - כמי שהטמין את המטען), התגובה התמהמה ובסופו של דבר המטען התפוצץ בתוך ריכוז הקהל וגרם למותם של שני אנשים ועוד 116 פצועים. מסקירת מערכי האבטחה באירועי האולימפיאדות בשנים האחרונות, בולטת העובדה שמדובר במערכים עתירי טכנולוגיות. לא תמיד מדובר בטכנולוגיות שמתאימות להתמודדות עם איומי הייחוס הרלוונטיים ובמקרים שונים הטכנולוגיות שנבחרו גרמו לסרבול וקושי תפעולי.
אין ספק שיש יתרון בשילוב טכנולוגיות חכמות ובעיקר כאלו שמאפשרות גילוי ואיתור מהיר ואשר תומכות בקבלת החלטה, אולם חשוב מאד להיזהר מלהפוך את הטכנולוגיה לחזות הכול. מקוצר היריעה, לא התייחס מאמר זה למכלול מרכיבי המענה והפריסה של מערך האבטחה, המתבסס על מודיעין ועל פעילות של התראה, הרתעה ומניעה, אשר בוודאי חייבים להיות חלק בלתי נפרד ממעגלי האבטחה. אבטחה יעילה חייבת להיות פרואקטיבית תוך ביצוע פעולות יזומות במגמה להתמודד עם איומים עתידיים. בסופו של דבר האבטחה עולה כסף רב. העובדה שקובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות מוכנים לאשר עלויות גבוהות כאלו, מעידה על עומק ההבנה של העלות הבלתי נסבלת, ולא רק בהיבטי ממון, של היעדר אבטחה או כשל אבטחתי חמור.
על רקע זה, בחירת כוח האדם המתאים והכשרתו המיטבית מקבלים משנה תוקף, שכן בסופו של יום הגורם האנושי הוא המפתח להצלחה.
שם המשחק בשלב זה הוא תיעדוף המשאבים. על בסיס ניתוח והערכת הסיכונים, ייקבעו הקונספט ושיטת האבטחההזינוק לאבטחת האולימפיאדה בברזיל
נותרו עוד פחות משנתיים עד לפתיחת האולימפיאדה בריו דה ז'נרו בקיץ 2016, לכאורה עוד חזון למועד. אך למעשה, "הזמן קצר והמלאכה מרובה ובעל הבית דוחק". שם המשחק בשלב זה הוא תיעדוף המשאבים. על בסיס ניתוח והערכת הסיכונים, ייקבעו הקונספט ושיטת האבטחה ובמקביל, כבר בשלב מוקדם, תהיה התמקדות מיוחדת בהכשרת כוח האדם המיועד לאבטחת האירועים.
אולימפיאדה, מעצם טיבה, מהווה יעד אטרקטיבי לתקיפה עבור קשת רחבה של יריבים וחורשי רע, הן במישור הבינלאומי והן ברמה המקומית. רצח אחד עשר הספורטאים הישראלים במינכן בשנת 1972 המחיש את התהודה הגלובלית העצומה לה זוכה אירוע שכזה וזאת לאור עובדת הימצאותם במקום של כלי תקשורת מכל מדינה בעולם. פיגוע מינכן מלווה מאז את אירועי הספורט העולמיים, כהמחשה לתוצאות הקשות של פערי אבטחה (גם במושגי האבטחה שהיו נהוגים בשנות השבעים). כפועל יוצא מכך ובמקביל להתגברות יכולות הטרור, מבצעי אבטחת האולימפיאדות ואירועי הספורט הבינלאומיים המרכזיים, קיבלו בעשורים האחרונים עדיפות בינלאומית ולאומית גבוהה, הן מבחינת שיתופי הפעולה בין שירותי הביטחון והמודיעין והן בהקצאת המשאבים ברמת המדינה המארחת לצורך היערכות אבטחתית.
סד"כ האבטחה העצום המוקצה לאירועים, לצד הצטיידות באמצעים טכנולוגיים רבים ומערכות הגנה לאבטחת המעגלים הרחוקים והקרובים, מחייבים הקצאת משאבים חריגים. תגי המחיר של אבטחת המשחקים נושאים מספרים אסטרונומים והם גוררים ויכוחים לא פשוטים במדינות המארחות באשר להצדקה של תקציבי עתק כאלו. אולימפיאדת אתונה 2004 בה הושקע הסכום (הכמעט דמיוני) של 1.2 מיליארד דולר לאבטחת המשחקים, משמשת בידי המבקרים כדוגמא להתנהלות כושלת אשר בסופו של דבר - יחד עם יתר ההוצאות הבזבזניות באולימפיאדה - יש להם חלק ממשי במשבר הכלכלי שיוון נמצאת בו עד היום. באולימפיאדת בייג'ינג הושקעו באבטחה ככל הידוע סכומים דומים (שלטונות סין לא פרסמו נתונים רשמיים) זה אמנם לא מנע את שני הפיגועים שהתרחשו בבייג'ינג במהלך האולימפיאדה, אולם מאידך מתקיים הפרדוקס שאומר שאנחנו לא יודעים כמה פיגועים נמנעו מעצם כך שהייתה אבטחה, ודווקא שני פיגועים האלו מחזקים את ההנחה שההשקעה באבטחה הייתה מוצדקת.
גם עלויות האבטחה של אולימפיאדת לונדון 2012 היו מהגבוהות בהיסטוריה של המשחקים והסתכמו בלא פחות מ- 860 מיליון דולר. יש אומרים כי נכונותם של הבריטים לתקציב גבוה כזה זכתה לדרבון גם כתוצאה מהעובדה שיום לאחר הכרזת לונדון כמארחת, בוצעו פיגועי 7/7/05 הטראומטיים באמצעי התחבורה ברחבי לונדון עליהם נוספו והתרעות שהתקבלו לקראת האולימפיאדה. כך או כך את המשחקים איבטחו לא פחות מ- 50,000 אנשי בטחון. ראוי לציין שמספר זה כולל גם 18,000 חיילים אותם נאלצו השלטונות הבריטים להוסיף ממש ברגע האחרון וזאת עקב כישלונה של חברת האבטחה - אשר הופקדה על אבטחת האירוע - לגייס סד"כ של 10,000 אנשי אבטחה. למותר לציין כי בכך נוצר פער חמור ברמת האבטחה כמו גם ברמת השרות שנגרמה במידה רבה מפערי ההכשרה של כוח האדם שגויס ברגע האחרון.
אגב עלויות האבטחה, אי אפשר שלא להתייחס למשחקי החורף שהתקיימו השנה בסוצ'י. רבות דובר על אולימפיאדת החורף היקרה בהיסטוריה (51 מיליארד דולר!!!) העלות המדויקת של האבטחה לא פורסמה, אך לאור המספר המדהים של אנשי האבטחה שהוצבו לאבטחת האירועים, המספר הרשמי הוא 100 אלף איש (אך ההערכות נעות סביב 150 אלף) ניתן להעריך שמדובר בעלות דומה לפחות לזו של אולימפיאדת לונדון. בראיית הרוסים הייתה לכך הצדקה: מעבר להתרעות הרבות על כוונות פיגוע של גורמי טרור איסלאמים במשחקי החורף, אין ספק שהם ניצלו את משחקי סוצ'י להפגנת כוח מסיבית ביותר בהובלת FSB (שרות הביטחון הרוסי) המוביל את פעילות הלוט"ר במדינה. גם במקרה הזה נשמעו ברוסיה לא מעט טענות כנגד "הוצאות גרנדיוזיות וחסרות פרופורציה".
בברזיל, מארחת האולימפיאדה הבאה, יש כבר היום ביקורת פנימית קשה (את הפרומו לכך ראינו בהפגנות האלימות לפני ובמהלך המונדיאל) נגד קיום המשחקים ובתוך כך תקציבי האבטחה, כגורם בזבזני, התובע השקעות עתק בעוד הכלכלה צולעת ומחירי השירותים הציבוריים מאמירים. גם כאשר בוחנים את האיומים הרלוונטיים - ולא חסרים כאלו - אי אפשר לבטל את הטענות ביחס לצורך בתעדוף נכון של המשאבים ובניה נכונה של מרכיבי הכוח לאבטחת האירועים. סביר להניח כי איום הטרור מצד הג'יהאד העולמי ובהשראת דאעש, נמצא בסדר עדיפות גבוה של האחראים לביטחון האולימפיאדה בברזיל, הגם שנכון להיום לא ניכרת פעילות דאעש ביבשת היות ואמריקה הלטינית נחשבת מעוז מסורתי של שיעים דווקא (חיזבאללה ושות') ולא של סונים סלאפיים.
עם זאת אין ספק שראוי להתייחס לאיום זה כמו גם לאיומים אחרים שעל הפרק. ועם כל האמור לעיל, משוואת עלות תועלת היא תלוית איכות ומכאן שהשקעת משאבי עתק באבטחה איננה בהכרח מתכונת לרמת אבטחה יעילה ואפקטיבית. חלוקת רכיבי תקציב האבטחה אינה מפורסמת בדרך כלל, אולם אין ספק שחלק נכבד מההוצאות נמצא בסעיפים הנוגעים למערך הביטחון הלאומי שבדרך כלל מופעלים על ידי הצבא על זרועותיו השונות (אויר, ים ויבשה) ושירותי המודיעין השונים. עובדה זו מותירה בהכרח נתח קטן יותר לטובת השגת רמת אבטחה גבוהה סביב האירועים עצמם, הכפר האולימפי, המשלחות וכו'.
מכל שנאמר עד כאן הרי שמתבקש תעדוף ליצירת מערך אבטחה מקצועי, שיאפשר רמת אבטחה גבוהה ולאורך זמן - גם באולימפיאדה שנמשכת פרק זמן קצר יחסית של מספר שבועות, יש להתמודד ולמנוע נפילת מתח בקרב העוסקים במלאכה – (שזהו נושא מקצועי בפני עצמו) באופן שייתן מענה לאיומים השונים.
הפיגוע באולימפיאדת אטלנטה 1996, ממחיש עד כמה קריטיים המהלכים המקדימים לקביעת מערך האבטחה המתאים, ההכשרה המקצועית, נהלי הטיפול במצבי חירום שונים, התרגול והבקרה לשימור הדריכות לאורך זמן. בצהרי היום התשיעי למשחקים, למרות הודעה טלפונית אנונימית שהתקבלה במשטרה 25 דקות קודם לפיצוץ המטען בפארק האולימפי, הקהל לא פונה מהמקום. יתר על כן גם כאשר התגלה המטען באקראי על ידי איש אבטחה, (שלאחר מכן אף נחשד - שלא בצדק - כמי שהטמין את המטען), התגובה התמהמה ובסופו של דבר המטען התפוצץ בתוך ריכוז הקהל וגרם למותם של שני אנשים ועוד 116 פצועים. מסקירת מערכי האבטחה באירועי האולימפיאדות בשנים האחרונות, בולטת העובדה שמדובר במערכים עתירי טכנולוגיות. לא תמיד מדובר בטכנולוגיות שמתאימות להתמודדות עם איומי הייחוס הרלוונטיים ובמקרים שונים הטכנולוגיות שנבחרו גרמו לסרבול וקושי תפעולי.
אין ספק שיש יתרון בשילוב טכנולוגיות חכמות ובעיקר כאלו שמאפשרות גילוי ואיתור מהיר ואשר תומכות בקבלת החלטה, אולם חשוב מאד להיזהר מלהפוך את הטכנולוגיה לחזות הכול. מקוצר היריעה, לא התייחס מאמר זה למכלול מרכיבי המענה והפריסה של מערך האבטחה, המתבסס על מודיעין ועל פעילות של התראה, הרתעה ומניעה, אשר בוודאי חייבים להיות חלק בלתי נפרד ממעגלי האבטחה. אבטחה יעילה חייבת להיות פרואקטיבית תוך ביצוע פעולות יזומות במגמה להתמודד עם איומים עתידיים. בסופו של דבר האבטחה עולה כסף רב. העובדה שקובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות מוכנים לאשר עלויות גבוהות כאלו, מעידה על עומק ההבנה של העלות הבלתי נסבלת, ולא רק בהיבטי ממון, של היעדר אבטחה או כשל אבטחתי חמור.
על רקע זה, בחירת כוח האדם המתאים והכשרתו המיטבית מקבלים משנה תוקף, שכן בסופו של יום הגורם האנושי הוא המפתח להצלחה.
