"שובו אחים" - הסוף ומה עכשיו?
בעקבות גילוי גופותיהם של שלושת הנערים החטופים, תא"ל (מיל') ניצן נוריאל חושב שייתכן והגענו לנקודת הכרעה בכל הקשור לשלטון חמאס"שובו אחים" - הסוף ומה עכשיו?
ניצן נוריאל
| 06/12/2014
מציאת גופות הנערים שנחטפו הינה סיום מבצע "שובו אחים" בו השקיעה מערכת הביטחון על כלל מרכיביה מאמץ רב בניסיון לאתרם תוך כדי פגיעה בתשתיות חמאס הן לשם נטרול יכולות והן לשם יצירת הרתעה.
על המבצע ותוצאותיו כמו גם חקירת האירוע עד לתפיסת הרוצחים עוד יכתבו מילים רבות ויתקיים, כך אני מאמין, תהליך סדור של הפקת לקחים בכול הרמות ובכול הגופים (כולל מגזר המתיישבים).
לעיתים מתערבבים להם אירועים טקטיים בעיקרם (כמו חטיפת טרמפיסטים) עם אירועים בעלי משמעות אסטרטגית כגון חימום הגזרה על רקע "הצלחות" גורמי ג'יהאד סלפי קיצוני במרחבי סוריה עיראק, ואז נדרשת ראייה סטריאוסקופית שתצליח לראות מחד גיסא מאוד רחב ומאידך גיסא להביט בפרטי הפרטים (כול מי שהיה ביחידות מיוחדות מכיר את השעות הארוכות של ישיבה על המי"מ בניסיון לאתר פרטים מאוד מדויקים לצד הבנת המרחב כולו).
במכלול הנסיבות, יתכן והגענו לרגע ההכרעה באשר לשאלת המשך שלטון החמאס ברצועת עזה, מה שיחייב את הממשלה לקבל החלטות לא פשוטות. המציאות שנוצרה, בה יש זיקה מהותית בין פעילות כוחותינו באיו"ש – על רקע החטיפה לבין תגובות באש של גורמים ג'יהאדיסטים ולאחרונה גם של חמאס מרצועת עזה, לצד דרישה פוליטית /מדינית בעיקרה לראש הרשות להיפרע מן החמאס והסכם הפיוס הפיקטיבי יוצרת את התנאים לקבלת ההחלטה למוטט את שלטון החמאס בעזה.
מהלך שכזה מחייב יצירת הבנה בינ"ל לצד תמיכה מצרית (להערכתי המצרים ממש לא יצטערו על מיטוט שלטון החמאס) ותוכנית יציאה, קרי תהליך העברת השטח חזרה לידיה של הרשות הפלסטינית (לא אתייחס להשלכות הפוליטיות /מדיניות שיש למהלך שכזה). רצח הנערים אינו הסיבה, הוא הזרז לפעולה הכרחית מול החמאס כך שלא יחזק את כוחו נוכח "הצלחות" הסלפיות בסוריה ובעיראק בצד האופרטיבי, נדרשות פעולות משלימות: טיפול מערכתי בנושא הטרמפים באיו"ש – זו בעיקרו פעולה חינוכית לצד שיפר מערך התחבורה הציבורית בדומה למקומות אחרים בפריפריה והתאמת הפעילות הצבאית. המשך מאמץ ממוקד בטפול בכספי טרור כך שחמאס ודומיו ייובשו ממקורות המימון שלהם (אני סבור שתחום זה אינו מטופל כנדרש ויש מקום לרה-ארגון בתחום), המשך הפעלת מאמץ מבצעי מתמשך על כלל הגורמים באיו"ש תוך המשך התיאום הביטחוני עם גורמי הרשות, זהו נכס שחובה לחזקו. שחרור אסירים - האירוע העלה את הנושא לדיון ציבורי.
אני סבור שחייבים להשאירו לדרג המדיני ולא לנצל המצב להעברת חוקים שמממלא לא נוכל לעמוד בהם. לסיכום,זהו אירוע טרגי שיכול היה להימנע, אולם משנקלענו אליו ולתוצאותיו הטרגיות ועל רקע המהלכים בעולם הסוני הקיצוני שמחזקים את החמאס ומגדילים את הסיכונים, הרי שקרבה העת להכריע את החמאס במתכונתו הנוכחית.
בעקבות גילוי גופותיהם של שלושת הנערים החטופים, תא"ל (מיל') ניצן נוריאל חושב שייתכן והגענו לנקודת הכרעה בכל הקשור לשלטון חמאס"שובו אחים" - הסוף ומה עכשיו?
ניצן נוריאל
| 06/12/2014
מציאת גופות הנערים שנחטפו הינה סיום מבצע "שובו אחים" בו השקיעה מערכת הביטחון על כלל מרכיביה מאמץ רב בניסיון לאתרם תוך כדי פגיעה בתשתיות חמאס הן לשם נטרול יכולות והן לשם יצירת הרתעה.
על המבצע ותוצאותיו כמו גם חקירת האירוע עד לתפיסת הרוצחים עוד יכתבו מילים רבות ויתקיים, כך אני מאמין, תהליך סדור של הפקת לקחים בכול הרמות ובכול הגופים (כולל מגזר המתיישבים).
לעיתים מתערבבים להם אירועים טקטיים בעיקרם (כמו חטיפת טרמפיסטים) עם אירועים בעלי משמעות אסטרטגית כגון חימום הגזרה על רקע "הצלחות" גורמי ג'יהאד סלפי קיצוני במרחבי סוריה עיראק, ואז נדרשת ראייה סטריאוסקופית שתצליח לראות מחד גיסא מאוד רחב ומאידך גיסא להביט בפרטי הפרטים (כול מי שהיה ביחידות מיוחדות מכיר את השעות הארוכות של ישיבה על המי"מ בניסיון לאתר פרטים מאוד מדויקים לצד הבנת המרחב כולו).
במכלול הנסיבות, יתכן והגענו לרגע ההכרעה באשר לשאלת המשך שלטון החמאס ברצועת עזה, מה שיחייב את הממשלה לקבל החלטות לא פשוטות. המציאות שנוצרה, בה יש זיקה מהותית בין פעילות כוחותינו באיו"ש – על רקע החטיפה לבין תגובות באש של גורמים ג'יהאדיסטים ולאחרונה גם של חמאס מרצועת עזה, לצד דרישה פוליטית /מדינית בעיקרה לראש הרשות להיפרע מן החמאס והסכם הפיוס הפיקטיבי יוצרת את התנאים לקבלת ההחלטה למוטט את שלטון החמאס בעזה.
מהלך שכזה מחייב יצירת הבנה בינ"ל לצד תמיכה מצרית (להערכתי המצרים ממש לא יצטערו על מיטוט שלטון החמאס) ותוכנית יציאה, קרי תהליך העברת השטח חזרה לידיה של הרשות הפלסטינית (לא אתייחס להשלכות הפוליטיות /מדיניות שיש למהלך שכזה). רצח הנערים אינו הסיבה, הוא הזרז לפעולה הכרחית מול החמאס כך שלא יחזק את כוחו נוכח "הצלחות" הסלפיות בסוריה ובעיראק בצד האופרטיבי, נדרשות פעולות משלימות: טיפול מערכתי בנושא הטרמפים באיו"ש – זו בעיקרו פעולה חינוכית לצד שיפר מערך התחבורה הציבורית בדומה למקומות אחרים בפריפריה והתאמת הפעילות הצבאית. המשך מאמץ ממוקד בטפול בכספי טרור כך שחמאס ודומיו ייובשו ממקורות המימון שלהם (אני סבור שתחום זה אינו מטופל כנדרש ויש מקום לרה-ארגון בתחום), המשך הפעלת מאמץ מבצעי מתמשך על כלל הגורמים באיו"ש תוך המשך התיאום הביטחוני עם גורמי הרשות, זהו נכס שחובה לחזקו. שחרור אסירים - האירוע העלה את הנושא לדיון ציבורי.
אני סבור שחייבים להשאירו לדרג המדיני ולא לנצל המצב להעברת חוקים שמממלא לא נוכל לעמוד בהם. לסיכום,זהו אירוע טרגי שיכול היה להימנע, אולם משנקלענו אליו ולתוצאותיו הטרגיות ועל רקע המהלכים בעולם הסוני הקיצוני שמחזקים את החמאס ומגדילים את הסיכונים, הרי שקרבה העת להכריע את החמאס במתכונתו הנוכחית.
על המבצע ותוצאותיו כמו גם חקירת האירוע עד לתפיסת הרוצחים עוד יכתבו מילים רבות ויתקיים, כך אני מאמין, תהליך סדור של הפקת לקחים בכול הרמות ובכול הגופים (כולל מגזר המתיישבים).
לעיתים מתערבבים להם אירועים טקטיים בעיקרם (כמו חטיפת טרמפיסטים) עם אירועים בעלי משמעות אסטרטגית כגון חימום הגזרה על רקע "הצלחות" גורמי ג'יהאד סלפי קיצוני במרחבי סוריה עיראק, ואז נדרשת ראייה סטריאוסקופית שתצליח לראות מחד גיסא מאוד רחב ומאידך גיסא להביט בפרטי הפרטים (כול מי שהיה ביחידות מיוחדות מכיר את השעות הארוכות של ישיבה על המי"מ בניסיון לאתר פרטים מאוד מדויקים לצד הבנת המרחב כולו).
במכלול הנסיבות, יתכן והגענו לרגע ההכרעה באשר לשאלת המשך שלטון החמאס ברצועת עזה, מה שיחייב את הממשלה לקבל החלטות לא פשוטות. המציאות שנוצרה, בה יש זיקה מהותית בין פעילות כוחותינו באיו"ש – על רקע החטיפה לבין תגובות באש של גורמים ג'יהאדיסטים ולאחרונה גם של חמאס מרצועת עזה, לצד דרישה פוליטית /מדינית בעיקרה לראש הרשות להיפרע מן החמאס והסכם הפיוס הפיקטיבי יוצרת את התנאים לקבלת ההחלטה למוטט את שלטון החמאס בעזה.
מהלך שכזה מחייב יצירת הבנה בינ"ל לצד תמיכה מצרית (להערכתי המצרים ממש לא יצטערו על מיטוט שלטון החמאס) ותוכנית יציאה, קרי תהליך העברת השטח חזרה לידיה של הרשות הפלסטינית (לא אתייחס להשלכות הפוליטיות /מדיניות שיש למהלך שכזה). רצח הנערים אינו הסיבה, הוא הזרז לפעולה הכרחית מול החמאס כך שלא יחזק את כוחו נוכח "הצלחות" הסלפיות בסוריה ובעיראק בצד האופרטיבי, נדרשות פעולות משלימות: טיפול מערכתי בנושא הטרמפים באיו"ש – זו בעיקרו פעולה חינוכית לצד שיפר מערך התחבורה הציבורית בדומה למקומות אחרים בפריפריה והתאמת הפעילות הצבאית. המשך מאמץ ממוקד בטפול בכספי טרור כך שחמאס ודומיו ייובשו ממקורות המימון שלהם (אני סבור שתחום זה אינו מטופל כנדרש ויש מקום לרה-ארגון בתחום), המשך הפעלת מאמץ מבצעי מתמשך על כלל הגורמים באיו"ש תוך המשך התיאום הביטחוני עם גורמי הרשות, זהו נכס שחובה לחזקו. שחרור אסירים - האירוע העלה את הנושא לדיון ציבורי.
אני סבור שחייבים להשאירו לדרג המדיני ולא לנצל המצב להעברת חוקים שמממלא לא נוכל לעמוד בהם. לסיכום,זהו אירוע טרגי שיכול היה להימנע, אולם משנקלענו אליו ולתוצאותיו הטרגיות ועל רקע המהלכים בעולם הסוני הקיצוני שמחזקים את החמאס ומגדילים את הסיכונים, הרי שקרבה העת להכריע את החמאס במתכונתו הנוכחית.
