תפיסת ספינת הנשק האיראני – ההיבט האמריקני
פרופ' זכי שלום חושב שההתבטאויות האחרונות של הממשל האמריקאי, בנוגע לתפיסת ספינת הנשק, מסמנות אולי שינוי בהתנהלות מול איראןתפיסת ספינת הנשק האיראני – ההיבט האמריקני
זכי שלום
| 06/12/2014
שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו, שנלווה לביקור ראש הממשלה בשבוע שעבר בארצות הברית, אמר לפני ימים ספורים כי ארצות הברית וישראל חלקו ביניהן מידע מודיעין לפני ההשתלטות של כוחות צה"ל על ספינת הנשק האיראנית בים סוף.
הוא הוסיף כי לאחר התייעצות הוחלט שישראל, ולא ארצות הברית, היא שתפעל נגד הספינה. השגריר הוסיף כי וושינגטון יודעת שאיראן תומכת בטרור בכל רחבי המזרח התיכון והיא מברכת על המבצע הזה. מכל בחינה שהיא זו התבטאות חריגה באופיה.
קשה להיזכר אם אי פעם בעבר אישיות רשמית בכירה בממשל האמריקני הודתה בגלוי בקיומו של שיתוף פעולה צבאי ישראלי-אמריקני לקראת מבצע צבאי המכוון, בפועל, נגד מדינה מזרח תיכונית. גם לא זכור מקרה שבו ממשל אמריקני, לרבות ממשל אובמה, הביע תמיכה כל כך נחרצת, ובגלוי, במבצע צבאי ישראלי כמו זה שביצע צה"ל במסגרת השתלטותו על ספינת הנשק האיראנית.
עד כה, במקרים מעין אלה, נטו דוברי הממשל להסתפק בניסוחים מרומזים ועקיפים של תמיכה. לעתים קרובות, גם העדר התייחסות נחשב לסוג של תמיכה מסויגת במבצע שביצעה ישראל. במקרים אחרים הביעו דוברי הממשל "הבנה" למניעיה של מדינת ישראל ו"הכרה בזכותה להגנה עצמית".
הפעם, כאמור, הבעת התמיכה היתה מפורשת ונחרצת ומפי דרג בכיר יחסית. מעבר לכך, מדבריו של השגריר משתמע במפורש שארצות הברית שקלה ברצינות שהיא עצמה תבצע את הפעולה נגד הספינה האיראנית. קשה להניח שהשגריר שפירו, הידוע כאדם זהיר ומתון בהתבטאויותיו, יצהיר הצהרות כאלה מבלי שקיבל אישור לכך מסמכות גבוהה בממשל.
להערכתי, התבטאות זו מעבירה מסר ברור מצד ממשל אובמה לאיראן שאל לה לשגות בהערכת נחישותה של ארצות הברית להביא להפסקת פעילותה הגרעינית. ארצות הברית מבהירה שהעובדה שהיא מנהלת עם איראן דיאלוג באווירה של חיוכים ומוכנה להקל עליה את הסנקציות במידת מה, אינה צריכה להוביל את איראן למסקנה שארצות הברית תשלים עם "גרירת רגליים" מצד איראן, או עם עמדות קשיחות, מתוך הנחה שבסופו של דבר ארצות הברית גם תשלים עם איראן גרעינית.
ארה"ב מבהירה שהיא מוכנה לפעול צבאית נגד יעד אזרחי הפועל בשליחות איראנית, הן בגפה והן בשיתוף עם ישראל. ממילא צריכה איראן לקחת בחשבון שארצות הברית עשויה בנסיבות מסוימות לפעול על בסיס "מודל" דומה גם כנגד פעילותה הגרעינית של איראן.
ייתכן כי התבטאות זו באה על רקע ההערכה בממשל הנשיא אובמה שאיראן תנסה לנצל את השקיעה ההולכת ומסתמנת במעמדה של ארצות הברית באזור ובדימוי ההרתעתי שלה, כדי להביא לשחיקה בעמדותיה כלפי הפרויקט הגרעיני של איראן. המשבר המתעצם בין רוסיה ומעצמות המערב סביב אוקראינה עשוי גם הוא להוביל את איראן למסקנה שיכולת התמרון שלה בין מדינות ה P5+1 גדולה בהרבה מבעבר.
איראן עשויה להעריך, במידה רבה של צדק, שהמשך המתיחות בין רוסיה וארצות הברית סביב אוקראינה, עשוי להביא לסדקים בתוך קבוצת ה- P5+1 הפועלת מול איראן, וכי בהעדר קונצנזוס בתוכן, לא תתאפשר פעילות צבאית נגד איראן. מעבר לכך, ממשל אובמה עשוי להעריך כי אחת ההשלכות של המשבר באוקראינה היא האפשרות הסבירה שאיראן תקשיח את עמדותיה בסוגיית פעילותה הגרעינית.
כידוע, אוקראינה וויתרה על הנשק הגרעיני שהיה בתחומה בתמורה לערבויות שקיבלה מצד ארצות הברית, רוסיה ובריטניה לשלמות גבולותיה והבטחת עצמאותה. העובדה שלמעצמות המערב, ככל שניתן להתרשם בשלב זה, אין יכולת לממש התחייבויות אלה, עשויה להוביל את איראן למסקנה כי אסור לה לוותר בשום מחיר על המשך מימוש הפרויקט הגרעיני שלה.
לכך מתווספת העובדה שבית הנבחרים של ארצות הברית קיבל בימים האחרונים הצעת חוק תחת הכותרת U.S.-Israel Strategic Partnership Act המגדירה את ישראל כ"שותפה אסטרטגית מרכזית" של ארצות הברית. a major strategic partner of the United States החוק אושר ברוב עצום של 410 חברי בית הנבחרים מול מתנגד אחד. החוק טעון עדיין אישור של הסנאט, אבל העובדה שהוא הוגש על ידי 55 סנאטורים משתי המפלגות מבטיחה למעשה את קבלתו. החוק יאפשר לממשל להעביר לישראל כלי נשק מתקדמים; להמשיך ולהגביר את התמיכה בתכנית שרביט הקסמים, החץ וכיפת הברזל; להגביר את שיתוף הפעולה כנגד לוחמת סייבר. כמו כן יאפשר החוק הגברת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושאי אנרגיה, בטחון פנים, חקלאות מציאת תחליפים לדלק ועוד.
במקביל הודיע הבית הלבן כי בעקבות שיחתו של הנשיא אובמה עם ראש הממשלה נתניהו תגיע היועצת לבטחון לאומי סוזן רייס לישראל בראש משלחת לניהול דיאלוג אסטרטגי עם ישראל. זו הפעם הראשונה שהיועצת רייס מגיעה לישראל במסגרת תפקידה הנוכחי.
בשלב זה קשה לקבוע אם העובדות שנסקרו לעיל מצביעות על שינוי אסטרטגי במדיניות הממשל האמריקני ביחס לאיראן. יחד עם זאת, ייתכן מאוד שמסכת של נסיבות מובילה את הממשל למסקנה שעד כה הוא לא הצליח לשכנע את איראן שאכן הוא נחוש למנוע בכל מחיר, כולל שימוש בכוח צבאי, כדי למנוע את התגרענותה.
הביקורת ההולכת ומתעצמת במדינות המפרץ, ובעיקר בסעודיה, סביב מדיניותה של ארצות הברית מול איראן, והחשש שישראל עשויה לפעול נגד איראן בלי תיאום עם הממשל, מובילים, ככל שניתן להתרשם, את ממשל אובמה, למסקנה שהגיע הזמן "להפגין שרירים" מול איראן באמצעות הדגשת נכונותה של ארצות הברית לפעול צבאית נגד יעד איראני ועל ידי שדרוג משמעותי במערכת הקשרים האסטרטגיים עם ישראל.
**
פרופ' זכי שלום הינו חוקר בכיר באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב
פרופ' זכי שלום חושב שההתבטאויות האחרונות של הממשל האמריקאי, בנוגע לתפיסת ספינת הנשק, מסמנות אולי שינוי בהתנהלות מול איראןתפיסת ספינת הנשק האיראני – ההיבט האמריקני
זכי שלום
| 06/12/2014
שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו, שנלווה לביקור ראש הממשלה בשבוע שעבר בארצות הברית, אמר לפני ימים ספורים כי ארצות הברית וישראל חלקו ביניהן מידע מודיעין לפני ההשתלטות של כוחות צה"ל על ספינת הנשק האיראנית בים סוף.
הוא הוסיף כי לאחר התייעצות הוחלט שישראל, ולא ארצות הברית, היא שתפעל נגד הספינה. השגריר הוסיף כי וושינגטון יודעת שאיראן תומכת בטרור בכל רחבי המזרח התיכון והיא מברכת על המבצע הזה. מכל בחינה שהיא זו התבטאות חריגה באופיה.
קשה להיזכר אם אי פעם בעבר אישיות רשמית בכירה בממשל האמריקני הודתה בגלוי בקיומו של שיתוף פעולה צבאי ישראלי-אמריקני לקראת מבצע צבאי המכוון, בפועל, נגד מדינה מזרח תיכונית. גם לא זכור מקרה שבו ממשל אמריקני, לרבות ממשל אובמה, הביע תמיכה כל כך נחרצת, ובגלוי, במבצע צבאי ישראלי כמו זה שביצע צה"ל במסגרת השתלטותו על ספינת הנשק האיראנית.
עד כה, במקרים מעין אלה, נטו דוברי הממשל להסתפק בניסוחים מרומזים ועקיפים של תמיכה. לעתים קרובות, גם העדר התייחסות נחשב לסוג של תמיכה מסויגת במבצע שביצעה ישראל. במקרים אחרים הביעו דוברי הממשל "הבנה" למניעיה של מדינת ישראל ו"הכרה בזכותה להגנה עצמית".
הפעם, כאמור, הבעת התמיכה היתה מפורשת ונחרצת ומפי דרג בכיר יחסית. מעבר לכך, מדבריו של השגריר משתמע במפורש שארצות הברית שקלה ברצינות שהיא עצמה תבצע את הפעולה נגד הספינה האיראנית. קשה להניח שהשגריר שפירו, הידוע כאדם זהיר ומתון בהתבטאויותיו, יצהיר הצהרות כאלה מבלי שקיבל אישור לכך מסמכות גבוהה בממשל.
להערכתי, התבטאות זו מעבירה מסר ברור מצד ממשל אובמה לאיראן שאל לה לשגות בהערכת נחישותה של ארצות הברית להביא להפסקת פעילותה הגרעינית. ארצות הברית מבהירה שהעובדה שהיא מנהלת עם איראן דיאלוג באווירה של חיוכים ומוכנה להקל עליה את הסנקציות במידת מה, אינה צריכה להוביל את איראן למסקנה שארצות הברית תשלים עם "גרירת רגליים" מצד איראן, או עם עמדות קשיחות, מתוך הנחה שבסופו של דבר ארצות הברית גם תשלים עם איראן גרעינית.
ארה"ב מבהירה שהיא מוכנה לפעול צבאית נגד יעד אזרחי הפועל בשליחות איראנית, הן בגפה והן בשיתוף עם ישראל. ממילא צריכה איראן לקחת בחשבון שארצות הברית עשויה בנסיבות מסוימות לפעול על בסיס "מודל" דומה גם כנגד פעילותה הגרעינית של איראן.
ייתכן כי התבטאות זו באה על רקע ההערכה בממשל הנשיא אובמה שאיראן תנסה לנצל את השקיעה ההולכת ומסתמנת במעמדה של ארצות הברית באזור ובדימוי ההרתעתי שלה, כדי להביא לשחיקה בעמדותיה כלפי הפרויקט הגרעיני של איראן. המשבר המתעצם בין רוסיה ומעצמות המערב סביב אוקראינה עשוי גם הוא להוביל את איראן למסקנה שיכולת התמרון שלה בין מדינות ה P5+1 גדולה בהרבה מבעבר.
איראן עשויה להעריך, במידה רבה של צדק, שהמשך המתיחות בין רוסיה וארצות הברית סביב אוקראינה, עשוי להביא לסדקים בתוך קבוצת ה- P5+1 הפועלת מול איראן, וכי בהעדר קונצנזוס בתוכן, לא תתאפשר פעילות צבאית נגד איראן. מעבר לכך, ממשל אובמה עשוי להעריך כי אחת ההשלכות של המשבר באוקראינה היא האפשרות הסבירה שאיראן תקשיח את עמדותיה בסוגיית פעילותה הגרעינית.
כידוע, אוקראינה וויתרה על הנשק הגרעיני שהיה בתחומה בתמורה לערבויות שקיבלה מצד ארצות הברית, רוסיה ובריטניה לשלמות גבולותיה והבטחת עצמאותה. העובדה שלמעצמות המערב, ככל שניתן להתרשם בשלב זה, אין יכולת לממש התחייבויות אלה, עשויה להוביל את איראן למסקנה כי אסור לה לוותר בשום מחיר על המשך מימוש הפרויקט הגרעיני שלה.
לכך מתווספת העובדה שבית הנבחרים של ארצות הברית קיבל בימים האחרונים הצעת חוק תחת הכותרת U.S.-Israel Strategic Partnership Act המגדירה את ישראל כ"שותפה אסטרטגית מרכזית" של ארצות הברית. a major strategic partner of the United States החוק אושר ברוב עצום של 410 חברי בית הנבחרים מול מתנגד אחד. החוק טעון עדיין אישור של הסנאט, אבל העובדה שהוא הוגש על ידי 55 סנאטורים משתי המפלגות מבטיחה למעשה את קבלתו. החוק יאפשר לממשל להעביר לישראל כלי נשק מתקדמים; להמשיך ולהגביר את התמיכה בתכנית שרביט הקסמים, החץ וכיפת הברזל; להגביר את שיתוף הפעולה כנגד לוחמת סייבר. כמו כן יאפשר החוק הגברת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושאי אנרגיה, בטחון פנים, חקלאות מציאת תחליפים לדלק ועוד.
במקביל הודיע הבית הלבן כי בעקבות שיחתו של הנשיא אובמה עם ראש הממשלה נתניהו תגיע היועצת לבטחון לאומי סוזן רייס לישראל בראש משלחת לניהול דיאלוג אסטרטגי עם ישראל. זו הפעם הראשונה שהיועצת רייס מגיעה לישראל במסגרת תפקידה הנוכחי.
בשלב זה קשה לקבוע אם העובדות שנסקרו לעיל מצביעות על שינוי אסטרטגי במדיניות הממשל האמריקני ביחס לאיראן. יחד עם זאת, ייתכן מאוד שמסכת של נסיבות מובילה את הממשל למסקנה שעד כה הוא לא הצליח לשכנע את איראן שאכן הוא נחוש למנוע בכל מחיר, כולל שימוש בכוח צבאי, כדי למנוע את התגרענותה.
הביקורת ההולכת ומתעצמת במדינות המפרץ, ובעיקר בסעודיה, סביב מדיניותה של ארצות הברית מול איראן, והחשש שישראל עשויה לפעול נגד איראן בלי תיאום עם הממשל, מובילים, ככל שניתן להתרשם, את ממשל אובמה, למסקנה שהגיע הזמן "להפגין שרירים" מול איראן באמצעות הדגשת נכונותה של ארצות הברית לפעול צבאית נגד יעד איראני ועל ידי שדרוג משמעותי במערכת הקשרים האסטרטגיים עם ישראל.
**
פרופ' זכי שלום הינו חוקר בכיר באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב
הוא הוסיף כי לאחר התייעצות הוחלט שישראל, ולא ארצות הברית, היא שתפעל נגד הספינה. השגריר הוסיף כי וושינגטון יודעת שאיראן תומכת בטרור בכל רחבי המזרח התיכון והיא מברכת על המבצע הזה. מכל בחינה שהיא זו התבטאות חריגה באופיה.
קשה להיזכר אם אי פעם בעבר אישיות רשמית בכירה בממשל האמריקני הודתה בגלוי בקיומו של שיתוף פעולה צבאי ישראלי-אמריקני לקראת מבצע צבאי המכוון, בפועל, נגד מדינה מזרח תיכונית. גם לא זכור מקרה שבו ממשל אמריקני, לרבות ממשל אובמה, הביע תמיכה כל כך נחרצת, ובגלוי, במבצע צבאי ישראלי כמו זה שביצע צה"ל במסגרת השתלטותו על ספינת הנשק האיראנית.
עד כה, במקרים מעין אלה, נטו דוברי הממשל להסתפק בניסוחים מרומזים ועקיפים של תמיכה. לעתים קרובות, גם העדר התייחסות נחשב לסוג של תמיכה מסויגת במבצע שביצעה ישראל. במקרים אחרים הביעו דוברי הממשל "הבנה" למניעיה של מדינת ישראל ו"הכרה בזכותה להגנה עצמית".
הפעם, כאמור, הבעת התמיכה היתה מפורשת ונחרצת ומפי דרג בכיר יחסית. מעבר לכך, מדבריו של השגריר משתמע במפורש שארצות הברית שקלה ברצינות שהיא עצמה תבצע את הפעולה נגד הספינה האיראנית. קשה להניח שהשגריר שפירו, הידוע כאדם זהיר ומתון בהתבטאויותיו, יצהיר הצהרות כאלה מבלי שקיבל אישור לכך מסמכות גבוהה בממשל.
להערכתי, התבטאות זו מעבירה מסר ברור מצד ממשל אובמה לאיראן שאל לה לשגות בהערכת נחישותה של ארצות הברית להביא להפסקת פעילותה הגרעינית. ארצות הברית מבהירה שהעובדה שהיא מנהלת עם איראן דיאלוג באווירה של חיוכים ומוכנה להקל עליה את הסנקציות במידת מה, אינה צריכה להוביל את איראן למסקנה שארצות הברית תשלים עם "גרירת רגליים" מצד איראן, או עם עמדות קשיחות, מתוך הנחה שבסופו של דבר ארצות הברית גם תשלים עם איראן גרעינית.
ארה"ב מבהירה שהיא מוכנה לפעול צבאית נגד יעד אזרחי הפועל בשליחות איראנית, הן בגפה והן בשיתוף עם ישראל. ממילא צריכה איראן לקחת בחשבון שארצות הברית עשויה בנסיבות מסוימות לפעול על בסיס "מודל" דומה גם כנגד פעילותה הגרעינית של איראן.
ייתכן כי התבטאות זו באה על רקע ההערכה בממשל הנשיא אובמה שאיראן תנסה לנצל את השקיעה ההולכת ומסתמנת במעמדה של ארצות הברית באזור ובדימוי ההרתעתי שלה, כדי להביא לשחיקה בעמדותיה כלפי הפרויקט הגרעיני של איראן. המשבר המתעצם בין רוסיה ומעצמות המערב סביב אוקראינה עשוי גם הוא להוביל את איראן למסקנה שיכולת התמרון שלה בין מדינות ה P5+1 גדולה בהרבה מבעבר.
איראן עשויה להעריך, במידה רבה של צדק, שהמשך המתיחות בין רוסיה וארצות הברית סביב אוקראינה, עשוי להביא לסדקים בתוך קבוצת ה- P5+1 הפועלת מול איראן, וכי בהעדר קונצנזוס בתוכן, לא תתאפשר פעילות צבאית נגד איראן. מעבר לכך, ממשל אובמה עשוי להעריך כי אחת ההשלכות של המשבר באוקראינה היא האפשרות הסבירה שאיראן תקשיח את עמדותיה בסוגיית פעילותה הגרעינית.
כידוע, אוקראינה וויתרה על הנשק הגרעיני שהיה בתחומה בתמורה לערבויות שקיבלה מצד ארצות הברית, רוסיה ובריטניה לשלמות גבולותיה והבטחת עצמאותה. העובדה שלמעצמות המערב, ככל שניתן להתרשם בשלב זה, אין יכולת לממש התחייבויות אלה, עשויה להוביל את איראן למסקנה כי אסור לה לוותר בשום מחיר על המשך מימוש הפרויקט הגרעיני שלה.
לכך מתווספת העובדה שבית הנבחרים של ארצות הברית קיבל בימים האחרונים הצעת חוק תחת הכותרת U.S.-Israel Strategic Partnership Act המגדירה את ישראל כ"שותפה אסטרטגית מרכזית" של ארצות הברית. a major strategic partner of the United States החוק אושר ברוב עצום של 410 חברי בית הנבחרים מול מתנגד אחד. החוק טעון עדיין אישור של הסנאט, אבל העובדה שהוא הוגש על ידי 55 סנאטורים משתי המפלגות מבטיחה למעשה את קבלתו. החוק יאפשר לממשל להעביר לישראל כלי נשק מתקדמים; להמשיך ולהגביר את התמיכה בתכנית שרביט הקסמים, החץ וכיפת הברזל; להגביר את שיתוף הפעולה כנגד לוחמת סייבר. כמו כן יאפשר החוק הגברת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושאי אנרגיה, בטחון פנים, חקלאות מציאת תחליפים לדלק ועוד.
במקביל הודיע הבית הלבן כי בעקבות שיחתו של הנשיא אובמה עם ראש הממשלה נתניהו תגיע היועצת לבטחון לאומי סוזן רייס לישראל בראש משלחת לניהול דיאלוג אסטרטגי עם ישראל. זו הפעם הראשונה שהיועצת רייס מגיעה לישראל במסגרת תפקידה הנוכחי.
בשלב זה קשה לקבוע אם העובדות שנסקרו לעיל מצביעות על שינוי אסטרטגי במדיניות הממשל האמריקני ביחס לאיראן. יחד עם זאת, ייתכן מאוד שמסכת של נסיבות מובילה את הממשל למסקנה שעד כה הוא לא הצליח לשכנע את איראן שאכן הוא נחוש למנוע בכל מחיר, כולל שימוש בכוח צבאי, כדי למנוע את התגרענותה.
הביקורת ההולכת ומתעצמת במדינות המפרץ, ובעיקר בסעודיה, סביב מדיניותה של ארצות הברית מול איראן, והחשש שישראל עשויה לפעול נגד איראן בלי תיאום עם הממשל, מובילים, ככל שניתן להתרשם, את ממשל אובמה, למסקנה שהגיע הזמן "להפגין שרירים" מול איראן באמצעות הדגשת נכונותה של ארצות הברית לפעול צבאית נגד יעד איראני ועל ידי שדרוג משמעותי במערכת הקשרים האסטרטגיים עם ישראל.
**
פרופ' זכי שלום הינו חוקר בכיר באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב
