מבט אקדמי על יחסי צבא –חברה
עפרה בן ישי, יגיל לוי ורינת משה (עורכים), תנופה ותורפה – קריאות חברתיות בדוקטרינה הצבאית של ישראל, הוצאת פרדס, 2024
אפרים לפיד
| 16/04/2024
באדיבות הוצאת פרדס
צמד המושגים צבא-חברה היה בעבר בעיקר נחלתם של חוקרי אקדמיה במדע המדינה.
בעשורים האחרונים הוא נוכח בשיח התורתי הצבאי, באסטרטגיית צה"ל ובשנה האחרונה הוא מוביל בסדר היום המבצעי של צה"ל (בתקופת מחאת המילואים נגד המהפכה המשפטית) ושיאו במלחמת "חרבות ברזל".
קריסת ההגנה על ישובי הדרום, בני ערובה אזרחים בצד שבויים, פינוי תושבים וישובים בדרום ובצפון וזו רק ההתחלה לפני שנפגשים עם השלכות חברה-צבא על "היום שאחרי".
קובץ המחקרים שהוציאו לאור חוקרי הנושא בימים אלה מתכתב עם מגמות התכנית האסטרטגית "תנופה" שהוביל הרמטכ"ל כוכבי – המחשת ניצחון צבאי דרך יכולות טכנולוגיות ופחות שדה קרב של כוחות יבשה, אוויר וים.
אחד עשר המאמרים בספר תורמים למילוי חֶֶסֶֶר זה. יש כאן קריאה לכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויות הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל.
בספר יש כיוונים מגוּונים לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפוליטית.
מאמרים בספר עוסקים בין היתר במודל 'צבא העם', 'לוחם טכנולוגי', מילואים ותפיסת הביטחון – כל זאת לפני "היום שאחרי" מלחמת 'חרבות ברזל'. בימים אלה נידרש לבחינה יסודית עד השורשים של תפיסת הביטחון ובתוכה גם יחסי צבא –חברה.
עפרה בן ישי, יגיל לוי ורינת משה (עורכים), תנופה ותורפה – קריאות חברתיות בדוקטרינה הצבאית של ישראל, הוצאת פרדס, 2024
באדיבות הוצאת פרדס
צמד המושגים צבא-חברה היה בעבר בעיקר נחלתם של חוקרי אקדמיה במדע המדינה.
בעשורים האחרונים הוא נוכח בשיח התורתי הצבאי, באסטרטגיית צה"ל ובשנה האחרונה הוא מוביל בסדר היום המבצעי של צה"ל (בתקופת מחאת המילואים נגד המהפכה המשפטית) ושיאו במלחמת "חרבות ברזל".
קריסת ההגנה על ישובי הדרום, בני ערובה אזרחים בצד שבויים, פינוי תושבים וישובים בדרום ובצפון וזו רק ההתחלה לפני שנפגשים עם השלכות חברה-צבא על "היום שאחרי".
קובץ המחקרים שהוציאו לאור חוקרי הנושא בימים אלה מתכתב עם מגמות התכנית האסטרטגית "תנופה" שהוביל הרמטכ"ל כוכבי – המחשת ניצחון צבאי דרך יכולות טכנולוגיות ופחות שדה קרב של כוחות יבשה, אוויר וים.
אחד עשר המאמרים בספר תורמים למילוי חֶֶסֶֶר זה. יש כאן קריאה לכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויות הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל.
בספר יש כיוונים מגוּונים לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפוליטית.
מאמרים בספר עוסקים בין היתר במודל 'צבא העם', 'לוחם טכנולוגי', מילואים ותפיסת הביטחון – כל זאת לפני "היום שאחרי" מלחמת 'חרבות ברזל'. בימים אלה נידרש לבחינה יסודית עד השורשים של תפיסת הביטחון ובתוכה גם יחסי צבא –חברה.
