חברה ממשלתית תחליף בנקים ישראלים במסלקת הכספים מול הרשות הפלסטינית
עמי רוחקס דומבה
| 22/10/2018
bigstockphoto
הבנקים בישראל המספקים שירותי תשלומים לרשות הפלסטינית עומדים בפני סיכון של תביעות בגין מימון טרור. פרסום של גלובס (שי ניב) מינואר 2017 חשף כי בשל הסיכון, הקבינט המדיני-ביטחוני אישר להעניק חסינות מיוחדת וחסרת תקדים לבנק דיסקונט ולבנק הפועלים מפני תביעות העוסקות במעורבות הבנקים הישראלים בשירותים פיננסיים הניתנים לרשות הפלסטינית.
בפרסום של בנק ישראל משנת 2016 נכתב: "הבנקים הפועלים בתחום הרשות הפלסטינית הם חברי מסלקה, וכולם מיוצגים על ידי שלושה בנקים בישראל (בנק הפועלים, בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל דיסקונט). בנק ישראל משתתף במסלקת הנייר בשני תפקידים – כחבר המסלקה וכמפעיל שלה."
פרסום של בנק דיסקונט משנת 2016, חושף כי: "עתירה לבג"צ. ביום 14 בדצמבר 2016 הוגשה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, עתירה להורות לשר האוצר ומנכ"ל משרדו לנמק מדוע לא ימנעו ממתן התחייבות לשיפוי הבנק ובנק נוסף המופיע כמשיב (להלן:"הבנקים המשיבים"), ו/או ממתן התחייבות להגן עליהם במידה והבנקים המשיבים יתבעו או יועמדו לדין בגין מימון טרור, כל זאת, עקב קשריהם העסקיים עם בנקים ברשות הפלסטינית. כמו כן מבוקש להורות על ביטול התחייבויות או כתבי שיפוי ככל שאלו ניתנו לבנקים", נכתב בפרסום של הבנק תחת הכותרת "בגילוי נוסף לפי נדבך 3 של באזל ומידע נוסף על סיכונים".
ובכן, מסתבר שהלחץ של הבנקים המסחריים עבד, ולאחר שאלו החליטו כי הסיכון לעבוד עם הרשות הפלסטינית גבוה מידי (בגלל תביעות בגין מימון טרור), מדינת ישראל נקלעה למשבר. מבחינה ביטחונית, טוב למדינת ישראל שהמסלקה בידיה כך היא יכולה לנטר את הכספים ולחפש בהם סימנים למימון טרור. בעיקר כעת, שמשרד הביטחון מפעיל מנהלת ייעודית לנושא מימון טרור. כמו גם, המסלקה מאפשרת לשירותי הביטחון של ישראל להפעיל לחץ על חמאס או הרשות. סיבה נוספת היא שעצמאות פלסטינית בנושאי מכס יכולה להיות עילה להכרזת ריבונות פלסטינית.
האינטרסים הביטחוניים והפוליטיים בהשארת הכוח הכלכלי בידי ישראל מול הרשות מעוגן חוקית. הצורך במסלקה ישראלית לכספים של הרשות הפלסטינית נובע מהסכם "פרוטוקול פריס" שנחתם ב1994 לאחר אוסלו א' והוא קובע את היחסים הכלכליים בין הרשות לישראל. (דרך אגב, משרד החוץ לא טרח עד היום להוציא נוסח בשפה העברית של הפרוטוקול). מאמר של מכון ראות דן בסוגיה ומספק מידע בנוגע לפרוטוקול בעברית. אתר גישה העלה את סט הפקודות של מתפ"ש הנוגעות לנוהל תאום העברת כסף מזומן בין שטחי הרש"פ לישראל וחו"ל. גם הבלוג כלכלה אמיתית מספק סקירה של הנושא.
אז מה עושים אם רוצים מסלקת כספים בשליטת ישראל מול הרשות הפלסטינית ואין בנקים מסחריים? מקימים חברה ממשלתית. ואכן, זו ההחלטה מהשבוע האחרון. לפי פרסום של הממשלה: "הממשלה דנה בנושא אישור הקמת חברת "שירותי קורספונדנציה בע"מ" כחברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה, והחליטה להקים חברה בבעלות ממשלתית מלאה ובשליטתה המלאה אשר תספק שירותי ייצוג (קורספונדנט) למערכת הבנקאות הפלסטינית - באמצעות הרשות המוניטרית הפלסטינית - במערך התשלומים בישראל, וזאת כתחליף מסוים לשירות שמספקים חלק מהבנקים המסחריים כיום, ולנוכח הודעתם בדבר כוונתם להפסיק לספקו. החברה תוכל לתמוך בצמצום סיכוני מימון הטרור והלבנת ההון הגלומים בפעילות באמצעות ניטורה ויישום הסטנדרטים המקובלים החלים על גופים פיננסיים בכפוף לכל דין."
bigstockphoto
הבנקים בישראל המספקים שירותי תשלומים לרשות הפלסטינית עומדים בפני סיכון של תביעות בגין מימון טרור. פרסום של גלובס (שי ניב) מינואר 2017 חשף כי בשל הסיכון, הקבינט המדיני-ביטחוני אישר להעניק חסינות מיוחדת וחסרת תקדים לבנק דיסקונט ולבנק הפועלים מפני תביעות העוסקות במעורבות הבנקים הישראלים בשירותים פיננסיים הניתנים לרשות הפלסטינית.
בפרסום של בנק ישראל משנת 2016 נכתב: "הבנקים הפועלים בתחום הרשות הפלסטינית הם חברי מסלקה, וכולם מיוצגים על ידי שלושה בנקים בישראל (בנק הפועלים, בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל דיסקונט). בנק ישראל משתתף במסלקת הנייר בשני תפקידים – כחבר המסלקה וכמפעיל שלה."
פרסום של בנק דיסקונט משנת 2016, חושף כי: "עתירה לבג"צ. ביום 14 בדצמבר 2016 הוגשה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, עתירה להורות לשר האוצר ומנכ"ל משרדו לנמק מדוע לא ימנעו ממתן התחייבות לשיפוי הבנק ובנק נוסף המופיע כמשיב (להלן:"הבנקים המשיבים"), ו/או ממתן התחייבות להגן עליהם במידה והבנקים המשיבים יתבעו או יועמדו לדין בגין מימון טרור, כל זאת, עקב קשריהם העסקיים עם בנקים ברשות הפלסטינית. כמו כן מבוקש להורות על ביטול התחייבויות או כתבי שיפוי ככל שאלו ניתנו לבנקים", נכתב בפרסום של הבנק תחת הכותרת "בגילוי נוסף לפי נדבך 3 של באזל ומידע נוסף על סיכונים".
ובכן, מסתבר שהלחץ של הבנקים המסחריים עבד, ולאחר שאלו החליטו כי הסיכון לעבוד עם הרשות הפלסטינית גבוה מידי (בגלל תביעות בגין מימון טרור), מדינת ישראל נקלעה למשבר. מבחינה ביטחונית, טוב למדינת ישראל שהמסלקה בידיה כך היא יכולה לנטר את הכספים ולחפש בהם סימנים למימון טרור. בעיקר כעת, שמשרד הביטחון מפעיל מנהלת ייעודית לנושא מימון טרור. כמו גם, המסלקה מאפשרת לשירותי הביטחון של ישראל להפעיל לחץ על חמאס או הרשות. סיבה נוספת היא שעצמאות פלסטינית בנושאי מכס יכולה להיות עילה להכרזת ריבונות פלסטינית.
האינטרסים הביטחוניים והפוליטיים בהשארת הכוח הכלכלי בידי ישראל מול הרשות מעוגן חוקית. הצורך במסלקה ישראלית לכספים של הרשות הפלסטינית נובע מהסכם "פרוטוקול פריס" שנחתם ב1994 לאחר אוסלו א' והוא קובע את היחסים הכלכליים בין הרשות לישראל. (דרך אגב, משרד החוץ לא טרח עד היום להוציא נוסח בשפה העברית של הפרוטוקול). מאמר של מכון ראות דן בסוגיה ומספק מידע בנוגע לפרוטוקול בעברית. אתר גישה העלה את סט הפקודות של מתפ"ש הנוגעות לנוהל תאום העברת כסף מזומן בין שטחי הרש"פ לישראל וחו"ל. גם הבלוג כלכלה אמיתית מספק סקירה של הנושא.
אז מה עושים אם רוצים מסלקת כספים בשליטת ישראל מול הרשות הפלסטינית ואין בנקים מסחריים? מקימים חברה ממשלתית. ואכן, זו ההחלטה מהשבוע האחרון. לפי פרסום של הממשלה: "הממשלה דנה בנושא אישור הקמת חברת "שירותי קורספונדנציה בע"מ" כחברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה, והחליטה להקים חברה בבעלות ממשלתית מלאה ובשליטתה המלאה אשר תספק שירותי ייצוג (קורספונדנט) למערכת הבנקאות הפלסטינית - באמצעות הרשות המוניטרית הפלסטינית - במערך התשלומים בישראל, וזאת כתחליף מסוים לשירות שמספקים חלק מהבנקים המסחריים כיום, ולנוכח הודעתם בדבר כוונתם להפסיק לספקו. החברה תוכל לתמוך בצמצום סיכוני מימון הטרור והלבנת ההון הגלומים בפעילות באמצעות ניטורה ויישום הסטנדרטים המקובלים החלים על גופים פיננסיים בכפוף לכל דין."
