תעשיית המל"טים העולמית נוסקת. אבל חלקה של ישראל דועך
סקר שנערך מעלה כי יש 21 מדינות המייצרות לפחות 60 סוגים שונים של מל"טים המשרתים שוק עולמי הנאמד בשווי של 20 מיליארד דולרים. רוב היצרנים המתפתחים עדיין לא ייצאו את המל"טים שלהם, אולם מסלול חדש זה מעיד על התעניינות גוברת בבניית מטוסים צבאיים זולים, אמינים וקלים לפריסה
עמי רוחקס דומבה
| 23/08/2018
http://www.iaf.co.il/4385-39412-HE/IAF.aspx
מספר היצרנים והיצואנים של כטב"מ צבאי גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות, כך חושף דו"ח חדש שפורסם על ידי תוכנית PAX. בעוד ארצות הברית, ישראל וסין שולטות על תחום ההיי-טק של שוק המל"ט העולמי, יצרנים חדשים משיגים חלק ניכר מהמגזר הבינוני-קטן של שוק הכטב"מ הצבאי. נתוני המחקר מגיעים עד 2014, כך שמקומה של ישראל במחקר עדיין גבוה. במציאות הנוכחית, המצב שונה.
אלו שעדיין לא מאמינים שחלקה של ישראל בשוק הכטב"מ בנסיגה, שיקראו דו"חות רבעוניים שהחברות מפרסמות. כמו גם מומלץ לעקוב אחרי עסקאות מל"טים שצפות בגלוי. ישראל אמנם סגרה לאחרונה מספר עסקאות עם שוויץ, פיליפינים וגרמניה, אך מדובר בעסקאות שלקחו שנים להסגר. בינתיים, האמריקאים משתלטים על השוק האירופאי ולאחרונה גם רוצים להכנס לשוק ההודי ולשווקים אסייתים באמצעות הקלות בשיווק מל"טים חמושים. זאת, לצד העדר נוכחות של התעשייה הישראלית בשוק הרחפנים העולמי ודריסת רגל קטנה בשוק הכטב"מ הבינוני-קטן.
"הסקר שנערך עבור הדו"ח מעלה כי יש 21 מדינות המייצרות לפחות 60 סוגים שונים של מל"טים במגזר זה, המשרתים בשוק העולמי נאמד בשווי של 20 מיליארד דולר. התפתחות זו מתאימה למגמה רחבה יותר של פריסה מוגברת של מערכות בלתי מאוישות - בתוך ומחוץ לשדות הקרב המסורתיים. יותר מ -90 מדינות משתמשות כרגע במל"טים צבאיים כדי לאסוף מידע מודיעיני, לספק מידע למטרה או לפגוע במטרות. רוב היצרנים המתפתחים עדיין לא ייצאו את המל"טים שלהם, אולם מסלול חדש זה מעיד על התעניינות גוברת בבניית מטוסים צבאיים זולים, אמינים וקלים לפריסה", כותבים בפרסום.
"[...] היות ומערכות לא מאויישות גם זכו לפופולריות לשימוש אזרחי, הפעלת שליטה על מטע"דים הפכה לאתגר רציני עבור משטרי בקרת נשק. זה מתרחש במיוחד עבור תעשיות מל"ט במדינות שאינן צד במנגנוני בקרה אלה."
סקר שנערך מעלה כי יש 21 מדינות המייצרות לפחות 60 סוגים שונים של מל"טים המשרתים שוק עולמי הנאמד בשווי של 20 מיליארד דולרים. רוב היצרנים המתפתחים עדיין לא ייצאו את המל"טים שלהם, אולם מסלול חדש זה מעיד על התעניינות גוברת בבניית מטוסים צבאיים זולים, אמינים וקלים לפריסה
http://www.iaf.co.il/4385-39412-HE/IAF.aspx
מספר היצרנים והיצואנים של כטב"מ צבאי גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות, כך חושף דו"ח חדש שפורסם על ידי תוכנית PAX. בעוד ארצות הברית, ישראל וסין שולטות על תחום ההיי-טק של שוק המל"ט העולמי, יצרנים חדשים משיגים חלק ניכר מהמגזר הבינוני-קטן של שוק הכטב"מ הצבאי. נתוני המחקר מגיעים עד 2014, כך שמקומה של ישראל במחקר עדיין גבוה. במציאות הנוכחית, המצב שונה.
אלו שעדיין לא מאמינים שחלקה של ישראל בשוק הכטב"מ בנסיגה, שיקראו דו"חות רבעוניים שהחברות מפרסמות. כמו גם מומלץ לעקוב אחרי עסקאות מל"טים שצפות בגלוי. ישראל אמנם סגרה לאחרונה מספר עסקאות עם שוויץ, פיליפינים וגרמניה, אך מדובר בעסקאות שלקחו שנים להסגר. בינתיים, האמריקאים משתלטים על השוק האירופאי ולאחרונה גם רוצים להכנס לשוק ההודי ולשווקים אסייתים באמצעות הקלות בשיווק מל"טים חמושים. זאת, לצד העדר נוכחות של התעשייה הישראלית בשוק הרחפנים העולמי ודריסת רגל קטנה בשוק הכטב"מ הבינוני-קטן.
"הסקר שנערך עבור הדו"ח מעלה כי יש 21 מדינות המייצרות לפחות 60 סוגים שונים של מל"טים במגזר זה, המשרתים בשוק העולמי נאמד בשווי של 20 מיליארד דולר. התפתחות זו מתאימה למגמה רחבה יותר של פריסה מוגברת של מערכות בלתי מאוישות - בתוך ומחוץ לשדות הקרב המסורתיים. יותר מ -90 מדינות משתמשות כרגע במל"טים צבאיים כדי לאסוף מידע מודיעיני, לספק מידע למטרה או לפגוע במטרות. רוב היצרנים המתפתחים עדיין לא ייצאו את המל"טים שלהם, אולם מסלול חדש זה מעיד על התעניינות גוברת בבניית מטוסים צבאיים זולים, אמינים וקלים לפריסה", כותבים בפרסום.
"[...] היות ומערכות לא מאויישות גם זכו לפופולריות לשימוש אזרחי, הפעלת שליטה על מטע"דים הפכה לאתגר רציני עבור משטרי בקרת נשק. זה מתרחש במיוחד עבור תעשיות מל"ט במדינות שאינן צד במנגנוני בקרה אלה."
