נקודת ארכימדס של חיל האוויר הישראלי
ליחידה 108 של חיל האוויר יש חשיבות עליונה בביסוס מעמדו של החיל כמוביל טכנולוגי בעידן של לחימה מבוססת רשת. ביקור מיוחד ביחידה המסווגת
עמי רוחקס דומבה
| 28/06/2018
צילום: דו"צ
יחידה 108 של חיל האוויר משמשת כמפעל האלקטרוניקה של החיל. מטוסים, מסוקים, מל"טים, חימוש, הגנה אווירית וכל מכלול אחר שיש בו אלקטרוניקה, והוא פועל בחיל האוויר, נמצא תחת אחריותה. "אנחנו מתחזקים אלקטרוניקה למשך 40-50 שנים", אומר גורם בכיר בחיל. ליחידה יש מספר יחידות משנה בארץ, כולל אחת בבסיס פלמחים שמתמחה בתחזוקת חימוש והגנה אווירית. אם חיל האוויר מבסס עצמו על מובילות טכנולוגית בעידן של לחימה מבוססת רשת, יחידת 108 היא הנקודה הארכימדית שלו.
בין היתר, ביחידה מתמודדים עם אחת מהתופעות המדאיגות בעולם הטכנו-ביטחוני - אלקטרוניקה מטופלת. אמנם לא ניתן להרחיב על יכולות חיל האוויר בנושא מפאת הסיווג, אבל בחיל מסבירים כי "אנחנו מודעים לבעיה ומפתחים יכולות עצמיות. הפרדה ברורה, חסימות, הכלה ושיטות שונות. מחלקת אבטחת מידע של החיל מנחה בנושא יחד עם מצו"ב".
יעילות מבצעית וכלכלית
בחיל האוויר הטיפול באלקטרוניקה מתחלק לשלושה דרגים עיקריים. דרג א' מטפל במטוסים בבסיס. דרג ב' גם הוא בבסיס, משמש כמעבדת שטח ראשונה לתמיכה בדרג א'. בדרג זה מטפלים במכלולים עד רזולוציה של החלפת כרטיס. טיפולים ברזולוציה של רכיבים או בעיות מורכבות יותר עוברות לדרג' ד' ביחידת מופ"ת של 108 המהווה את יחידת המשנה הגדולה והמרכזית. לצד הדרגים ההנדסיים, ישנן מנהלות תפעוליות. יחידה 108 פועלת תחת להק ציוד של חיל האוויר ומספקת שירותים לכלל הבסיסים. (אין סיבה מיוחדת להעדר דרג ג'. על פי החיל, כך השתרשה העבודה בתחום האלקטרוניקה עם השנים).
"אין גורם אחר בחיל האוויר שעוסק בפיתוח או תחזוקת אלקטרוניקה", מסבירים בחיל. "לאורך שנים האופי של היחידה הוא אחזקה של כלי הטיס עם מעט פיתוח. ניתן לומר תשעים אחוזים מהפעילות מופנית לתחזוקה ועוד עשרה אחוזים לפיתוח", מסבירים בחיל.
בהליך הרכש של כלי טיס או מערכת לחיל האוויר יש חוזה רכש מול ספק שכולל תחזוקה ראשונית למספר שנים קטן. פרק זמן זה יכול לנוע בין שלוש לחמש שנים בממוצע, כאשר לאחריו הצבא יחד עם משרד הביטחון צריכים להחליט איך ממשיכים את התחזוקה. במרבית המקרים חידוש חוזה תחזוקה עם הספק לתקופה ארוכה נוספת עולה לצבא הון. בנקודה זו נכנסת 108 לתמונה, ובפרק הזמן הראשוני רוכשת את המיומנות לתחזק לבד את מכלולי המערכת.
"הספקים מרוויחים יותר מתחזוקה ארוכת טווח מאשר המכירה הראשונית. ולכן, במרבית המקרים שווה כלכלית לתחזק את המערכות לבד", אומרים בחיל. "היבט נוסף בעיניים של הספק הוא תאימות קווי הייצור שלו לאחור. אם לאחר התקופה הראשונית של חמש שנים הוא ממשיך להפעיל קווי ייצור של אותן מערכות, אז שווה לו למכור תחזוקה במחיר סביר. אם קווי הייצור שלו עברו לגרסאות חדשות או טכנולוגיות חדשות, עלות תחזוקת קו הייצור בשבילנו הופכת להיות יקרה מאד ולא משתלמת לנו".
בחיל האוויר היו מעדיפים שכבר בשלב רכש המערכת תהיה העברת ידע מלאה מהספק, אבל המציאות אחרת. הספקים שומרים את הידע קרוב לחזה כדי לנסות ולזכות בהמשך בחוזה תחזוקה ארוך טווח ועתיר מזומנים. המשוואה הזו מאלצת את 108 לפעול מהר ובכמה שנים מועטות ללמוד כל מערכת על כל רכיביה. "לקראת תום חוזה הרכש הראשוני נכנסים לתהליך IPT של הערכה תקציבית לגבי התחזוקה הלאה. יש לנו ציוד בדיקה שיודע לתת פתרון גם לרכיבים ומערכות שאין לנו את כל הידע לגביהם. זה משנה משמעותית את הפוזיציה מול הספק", מסבירים בחיל.
רוצים יותר פיתוח בבית
בשנה האחרונה עוברת יחידת 108 הליך שינוי ארגוני עם מטרה ברורה - להשתמש בהון האנושי כדי לפתח יותר בבית. עד היום, מרבית פיתוח מערכות האלקטרוניקה של חיל אוויר נעשו בתעשיות ביטחוניות. "בשונה מאמ"ן שמחזיק יחידות פיתוח אלקטרוניקה, בחיל האוויר רק התכנון נעשה בבית והפיתוח בתעשיות. נוצר מצב שלאנשים שלנו אין מספיק ניסיון מעשי בפיתוח אלקטרוניקה. ואת זה רוצים לשנות", מסבירים בחיל.
אחת הסיבות להתבססות פיתוח מחוץ לחיל האוויר היא ההיקף הכספי של הפרויקטים. מדובר בפרויקטים שיכולים להגיע למיליארדי ש"ח, וחלקם נעשים מול תעשיות בחו"ל. את הפיתוח של המערכות מוביל להק ציוד בחיל כתהליכי בניין כוח, כאשר יחידה 108 נכנסת כיועץ מקצועי בתהליך לתחום האלקטרוניקה. אמנם קיימת ביחידה פעילות פיתוח מקומית, אבל קטנה בהיקפה. "יש מוצרים שמפותחים ביחידה וחלקם אף נמכרים למדינות זרות", מסבירים בחיל.
את פעילות הפיתוח המקומית רוצים להרחיב. לצורך כך עוברים מניהול היררכי למטריציוני שיאפשר לאנשי היחידה לפעול בשני העולמות - תחזוקה ופיתוח. "הקמנו משרד CTO תחת מפקד 108 שיהיה אחראי על כל היחידות הבנות בנושא חזון עתידי. לצידו, הקמנו גף הנדסה שיהיה אחראי לממש את החזון בכלל היחידות. יש לו אפשרות להזיז אנשים ומשאבים לפי יעדי הפיתוח של היחידה. הצלע השלישית היא הקמת משרד ניהול פרויקטים (PMO) ליחידה. אמנם בעבר היה משרד כזה, אלא שכעת הוא עבר מיסוד ניהולי. התאמנו אותו לדרג ד' ולהיקפי הפיתוח ביחידה", מסבירים בחיל.
"שלושת הצלעות האלו עתידות לשמש כבסיס ניהולי להקמת מרכז חדשנות של הנדסה ופיתוח ביחידה. במרכז נחלק את אנשי היחידה לצוותי פיתוח, לכל צוות יהיה מוביל שייפגש עם הצוות יום בשבוע. בכל שאר הזמן האנשים יעסקו בתחזוקה. כ-65 אחוזים מהיחידה משרתים בסדיר, כאשר מרביתם מגיעים ליחידה כהנדסאים ובשירות הצבאי משלימים להנדסה. אנחנו בוחרים אותם בכיתה יב' ואת פרויקט הסיום של יד' הם עושים ביחידה. באותו יום בשבוע החיילים, שעוסקים בשוטף בתחזוקה, מגיעים לעסוק בפיתוח בידיים. זה חסר היום בחיל".
שער לתעשיות קטנות
אחת הדרכים של חיל האוויר להתמודד עם עלויות תחזוקה גבוהות מצד הספקים ועם הצורך בחדשנות היא לפנות לתעשיות קטנות. עד היום, החיל עובד בעיקר עם התעשיות הגדולות בישראל, וזה מגביל את יכולת התחרות מחד, ומשאיר הרבה רעיונות מחוץ לחיל מאידך. כדי לשנות זאת, קבע מפקד חיל האוויר דירקטיבה בשם "כסף קטן-גדול". במילים אחרות, איפה חיל אוויר יכול להשיג יותר תועלת על כל שקל שהוא משקיע.
תחת הוראה זו, יחידה 108 רוצה לפתוח את הדלת לתעשיות קטנות. יש ביחידה תשתית בדיקות, הון אנושי ולאחר השינוי הארגוני גם תשתית פיתוח מקומית. "עדיין לא מדובר במשהו רשמי, אלא בהליך התגבשות. אם תעשייה קטנה רוצה לפנות היום לחיל האוויר עם רעיון או פיתוח, זה כמעט בלתי אפשרי עבורה. את זה רוצים לשנות. בתצורה החדשה, היא תוכל להגיע ל108 עם האב טיפוס או הרעיון, והבדיקות והפיתוח יעשו ביחידה", מסבירים בחיל.
תחום נוסף שעוסקים בו ביחידה הוא תחזוקת מוצרי COTS. היות וחלק מהמכלולים נרכשים מחברות בחו"ל, התחזוקה מוגדרת בחוזה הרכש בגלל נושאים של מידע קנייני. בחיל מסבירים כי ישנו שיתוף פעולה הדוק עם מנה"ר, כולל משלחת הרכש בארה"ב, כדי להסדיר את הנושאים הללו בהסכמים. "עובדים מאד מסודר בהקשר זה", אומרים בחיל. "מצאנו דרכים לבצע תחזוקה מהירה שלא תפגע בבניין הכוח גם תחת ההסכמות שמכתיבים החוזים מול הספקים. הכול מסודר בלווי של משרד הביטחון.
"אתה יכול לקחת כרטיס, לזווד אותו כדי שיעלה לאוויר, ואתה לא משנה בו כלום. אם הספק לא נותן יותר תמיכה לכרטיס, יש לנו בכל הסכם אפשרות להחליף רכיבים על הכרטיס. אין כאן עניין של ידע מיוחד. אתה קונה רכיבים תחליפים ומחליף את הרכיב בכרטיס. אנחנו לא עוסקים בהעתקה או שכפול, אלא רק בתחזוקה".
כדי לתמוך בכל פעולות הפיתוח והתחזוקה, חילקו את היחידה לבתי מערכת. המעבר מסדנא לבית מערכת התרחש לפני כעשור, והוא מאפשר לבחון את המערכת בהסתכלות רחבה מקצה לקצה. כל בית מערכת מחזיק שדה בדיקה המדמה את כלי הטיס או את מכלול המערכות המלא לצורך בחינה של המערכות טרם עלייתן לאוויר.
"יש לנו אפשרות לדמות את כל חיל האוויר בצורה פיזית. לא מדובר בסימולטור תוכנה, אלא בכלי טיס אמיתי שכל מערכותיו פרוסות. אלו שדות ניסוי שקיבלנו מארה"ב עם רכש מטוסים כמו F-15 או F-16. שדה בדיקה תואם לכלי הטיס האמתי מאפשר בחינת האלקטרוניקה במגוון תרחישים שייתכן והכלי יכנס אליהם בטיסה. בדיקות כאלו לא נעשות לכל מכלול, בכל זמן, אלא בהנחיית מטה הלהק", אומרים בחיל.
יחידת 108 עובדת בשיתוף פעולה הדוק גם עם יחידת אופק - בית התוכנה של חיל האוויר. ביחידת אופק מפתחים, בין היתר, את מערכות ההפעלה של כלי הטיס. כל שדרוג מערכת נקרא בלוק אוויוני ואת הבלוקים צריך לבדוק על תשתיות האלקטרוניקה של כלי הטיס לפני שהוא עולה לאוויר. את הבדיקות עושים בשדות הניסוי של יחידה 108.
"מגדירים תכנית בדיקה למערכת ההפעלה, ואז בודקים את הארכיטקטורה. לפעמים מתחברים גם למרכז בקרה אווירית כדי להזריק מטרות מאצלנו לכלי באוויר כדי לראות שזה עובד בפועל. בדיקות כאלו הן באישור מטה הלהק, ולא עושים אותן הרבה בגלל הסיכון הכרוך בהן. אך הן הכרחיות בחלק מהמקרים", מסבירים בחיל. "היחידה תורמת גם לחקירת תאונות אם צריך לחקור מכלולי אלקטרוניקה. תחום נוסף הוא חקירת אירועים מבצעיים כמו חימוש שלא עובד כראוי. במקרה כזה, מביאים פריקה מהמטוס והיא נחקרת ביחידה. כך גם תקלות סנכרון בין מכלולים".
אלקטרוניקה רב-זרועית? עדיין בחיתולים
למרות הדיבורים בצה"ל על שלוביות ולחימה רב-זרועית, בתחום האלקטרוניקה, כל זרוע עובדת לבד. בינתיים. "לאורך שנים לא היה בצה"ל שיתוף פעולה בין זרועי באלקטרוניקה", מסבירים בחיל האוויר. "בשנים האחרונות יש שינוי, אבל הוא בעיקר תוצאתי למערכים משותפים או מתן שירותים בעיקר לזרועות אחרות. פיתוח או תחזוקה של מכלולים משותפים יש מעט מאד. ישנה הפרדה ברורה בין הזרועות בתחום האלקטרוניקה. השינוי עדיין לא מורגש", אומרים בחיל.
שיתוף הפעולה בשנים האחרונות מתבטא גם במפגשים שנערכים לעתים בין הזרועות והתעשיות. בפגישות האלו מנסים להגיע למפרט משותף מול התעשייה. צד נוסף הוא פגישות משותפות לזיהוי הזדמנויות לשיתופי פעולה. "צריך לזכור שאחד הלקחים ממלחמת יום הכיפורים היה לפתח איים של יכולת עצמית. שזרוע האוויר תוכל לפעול עצמאית מזרועות אחרות. יש לנו שיתופי פעולה עם הזרועות ואגף התקשוב. אבל אלו גופים גדולים מאד שלפעמים לוקח הרבה זמן להגיע לפונקציה שאתה מחפש. אין תחליף מבצעי ליכולת עצמית בחלק מהדברים. זה מתח תמידי בין הרצון לעבוד יחד לבין הצורך ביכולת עצמית".
אין ספק כי כמפעל האלקטרוניקה של חיל האוויר, יחידה 108 מחזיקה הרבה אחריות על הכתפיים, בעיקר בעידן שבו צה"ל נלחם בצורה רשתית. והרשת, מבוססת אלקטרוניקה. חזון היחידה, תחת היבט זה, הוא להיות כתובת אחת לכל נושא האלקטרוניקה בחיל האוויר בלי תלות בגורמים אחרים. "תחזוקה ופיתוח", אומרים בחיל. לאור חזון זה, אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני היחידה היא התמודדות עם תחזוקת מטוס ה - F-35. "טרם קלטנו את תכולת תחזוקת ה – F-35. כשנקבל פקודה מהמטה לעשות זאת, נבצע".
ליחידה 108 של חיל האוויר יש חשיבות עליונה בביסוס מעמדו של החיל כמוביל טכנולוגי בעידן של לחימה מבוססת רשת. ביקור מיוחד ביחידה המסווגת
צילום: דו"צ
יחידה 108 של חיל האוויר משמשת כמפעל האלקטרוניקה של החיל. מטוסים, מסוקים, מל"טים, חימוש, הגנה אווירית וכל מכלול אחר שיש בו אלקטרוניקה, והוא פועל בחיל האוויר, נמצא תחת אחריותה. "אנחנו מתחזקים אלקטרוניקה למשך 40-50 שנים", אומר גורם בכיר בחיל. ליחידה יש מספר יחידות משנה בארץ, כולל אחת בבסיס פלמחים שמתמחה בתחזוקת חימוש והגנה אווירית. אם חיל האוויר מבסס עצמו על מובילות טכנולוגית בעידן של לחימה מבוססת רשת, יחידת 108 היא הנקודה הארכימדית שלו.
בין היתר, ביחידה מתמודדים עם אחת מהתופעות המדאיגות בעולם הטכנו-ביטחוני - אלקטרוניקה מטופלת. אמנם לא ניתן להרחיב על יכולות חיל האוויר בנושא מפאת הסיווג, אבל בחיל מסבירים כי "אנחנו מודעים לבעיה ומפתחים יכולות עצמיות. הפרדה ברורה, חסימות, הכלה ושיטות שונות. מחלקת אבטחת מידע של החיל מנחה בנושא יחד עם מצו"ב".
יעילות מבצעית וכלכלית
בחיל האוויר הטיפול באלקטרוניקה מתחלק לשלושה דרגים עיקריים. דרג א' מטפל במטוסים בבסיס. דרג ב' גם הוא בבסיס, משמש כמעבדת שטח ראשונה לתמיכה בדרג א'. בדרג זה מטפלים במכלולים עד רזולוציה של החלפת כרטיס. טיפולים ברזולוציה של רכיבים או בעיות מורכבות יותר עוברות לדרג' ד' ביחידת מופ"ת של 108 המהווה את יחידת המשנה הגדולה והמרכזית. לצד הדרגים ההנדסיים, ישנן מנהלות תפעוליות. יחידה 108 פועלת תחת להק ציוד של חיל האוויר ומספקת שירותים לכלל הבסיסים. (אין סיבה מיוחדת להעדר דרג ג'. על פי החיל, כך השתרשה העבודה בתחום האלקטרוניקה עם השנים).
"אין גורם אחר בחיל האוויר שעוסק בפיתוח או תחזוקת אלקטרוניקה", מסבירים בחיל. "לאורך שנים האופי של היחידה הוא אחזקה של כלי הטיס עם מעט פיתוח. ניתן לומר תשעים אחוזים מהפעילות מופנית לתחזוקה ועוד עשרה אחוזים לפיתוח", מסבירים בחיל.
בהליך הרכש של כלי טיס או מערכת לחיל האוויר יש חוזה רכש מול ספק שכולל תחזוקה ראשונית למספר שנים קטן. פרק זמן זה יכול לנוע בין שלוש לחמש שנים בממוצע, כאשר לאחריו הצבא יחד עם משרד הביטחון צריכים להחליט איך ממשיכים את התחזוקה. במרבית המקרים חידוש חוזה תחזוקה עם הספק לתקופה ארוכה נוספת עולה לצבא הון. בנקודה זו נכנסת 108 לתמונה, ובפרק הזמן הראשוני רוכשת את המיומנות לתחזק לבד את מכלולי המערכת.
"הספקים מרוויחים יותר מתחזוקה ארוכת טווח מאשר המכירה הראשונית. ולכן, במרבית המקרים שווה כלכלית לתחזק את המערכות לבד", אומרים בחיל. "היבט נוסף בעיניים של הספק הוא תאימות קווי הייצור שלו לאחור. אם לאחר התקופה הראשונית של חמש שנים הוא ממשיך להפעיל קווי ייצור של אותן מערכות, אז שווה לו למכור תחזוקה במחיר סביר. אם קווי הייצור שלו עברו לגרסאות חדשות או טכנולוגיות חדשות, עלות תחזוקת קו הייצור בשבילנו הופכת להיות יקרה מאד ולא משתלמת לנו".
בחיל האוויר היו מעדיפים שכבר בשלב רכש המערכת תהיה העברת ידע מלאה מהספק, אבל המציאות אחרת. הספקים שומרים את הידע קרוב לחזה כדי לנסות ולזכות בהמשך בחוזה תחזוקה ארוך טווח ועתיר מזומנים. המשוואה הזו מאלצת את 108 לפעול מהר ובכמה שנים מועטות ללמוד כל מערכת על כל רכיביה. "לקראת תום חוזה הרכש הראשוני נכנסים לתהליך IPT של הערכה תקציבית לגבי התחזוקה הלאה. יש לנו ציוד בדיקה שיודע לתת פתרון גם לרכיבים ומערכות שאין לנו את כל הידע לגביהם. זה משנה משמעותית את הפוזיציה מול הספק", מסבירים בחיל.
רוצים יותר פיתוח בבית
בשנה האחרונה עוברת יחידת 108 הליך שינוי ארגוני עם מטרה ברורה - להשתמש בהון האנושי כדי לפתח יותר בבית. עד היום, מרבית פיתוח מערכות האלקטרוניקה של חיל אוויר נעשו בתעשיות ביטחוניות. "בשונה מאמ"ן שמחזיק יחידות פיתוח אלקטרוניקה, בחיל האוויר רק התכנון נעשה בבית והפיתוח בתעשיות. נוצר מצב שלאנשים שלנו אין מספיק ניסיון מעשי בפיתוח אלקטרוניקה. ואת זה רוצים לשנות", מסבירים בחיל.
אחת הסיבות להתבססות פיתוח מחוץ לחיל האוויר היא ההיקף הכספי של הפרויקטים. מדובר בפרויקטים שיכולים להגיע למיליארדי ש"ח, וחלקם נעשים מול תעשיות בחו"ל. את הפיתוח של המערכות מוביל להק ציוד בחיל כתהליכי בניין כוח, כאשר יחידה 108 נכנסת כיועץ מקצועי בתהליך לתחום האלקטרוניקה. אמנם קיימת ביחידה פעילות פיתוח מקומית, אבל קטנה בהיקפה. "יש מוצרים שמפותחים ביחידה וחלקם אף נמכרים למדינות זרות", מסבירים בחיל.
את פעילות הפיתוח המקומית רוצים להרחיב. לצורך כך עוברים מניהול היררכי למטריציוני שיאפשר לאנשי היחידה לפעול בשני העולמות - תחזוקה ופיתוח. "הקמנו משרד CTO תחת מפקד 108 שיהיה אחראי על כל היחידות הבנות בנושא חזון עתידי. לצידו, הקמנו גף הנדסה שיהיה אחראי לממש את החזון בכלל היחידות. יש לו אפשרות להזיז אנשים ומשאבים לפי יעדי הפיתוח של היחידה. הצלע השלישית היא הקמת משרד ניהול פרויקטים (PMO) ליחידה. אמנם בעבר היה משרד כזה, אלא שכעת הוא עבר מיסוד ניהולי. התאמנו אותו לדרג ד' ולהיקפי הפיתוח ביחידה", מסבירים בחיל.
"שלושת הצלעות האלו עתידות לשמש כבסיס ניהולי להקמת מרכז חדשנות של הנדסה ופיתוח ביחידה. במרכז נחלק את אנשי היחידה לצוותי פיתוח, לכל צוות יהיה מוביל שייפגש עם הצוות יום בשבוע. בכל שאר הזמן האנשים יעסקו בתחזוקה. כ-65 אחוזים מהיחידה משרתים בסדיר, כאשר מרביתם מגיעים ליחידה כהנדסאים ובשירות הצבאי משלימים להנדסה. אנחנו בוחרים אותם בכיתה יב' ואת פרויקט הסיום של יד' הם עושים ביחידה. באותו יום בשבוע החיילים, שעוסקים בשוטף בתחזוקה, מגיעים לעסוק בפיתוח בידיים. זה חסר היום בחיל".
שער לתעשיות קטנות
אחת הדרכים של חיל האוויר להתמודד עם עלויות תחזוקה גבוהות מצד הספקים ועם הצורך בחדשנות היא לפנות לתעשיות קטנות. עד היום, החיל עובד בעיקר עם התעשיות הגדולות בישראל, וזה מגביל את יכולת התחרות מחד, ומשאיר הרבה רעיונות מחוץ לחיל מאידך. כדי לשנות זאת, קבע מפקד חיל האוויר דירקטיבה בשם "כסף קטן-גדול". במילים אחרות, איפה חיל אוויר יכול להשיג יותר תועלת על כל שקל שהוא משקיע.
תחת הוראה זו, יחידה 108 רוצה לפתוח את הדלת לתעשיות קטנות. יש ביחידה תשתית בדיקות, הון אנושי ולאחר השינוי הארגוני גם תשתית פיתוח מקומית. "עדיין לא מדובר במשהו רשמי, אלא בהליך התגבשות. אם תעשייה קטנה רוצה לפנות היום לחיל האוויר עם רעיון או פיתוח, זה כמעט בלתי אפשרי עבורה. את זה רוצים לשנות. בתצורה החדשה, היא תוכל להגיע ל108 עם האב טיפוס או הרעיון, והבדיקות והפיתוח יעשו ביחידה", מסבירים בחיל.
תחום נוסף שעוסקים בו ביחידה הוא תחזוקת מוצרי COTS. היות וחלק מהמכלולים נרכשים מחברות בחו"ל, התחזוקה מוגדרת בחוזה הרכש בגלל נושאים של מידע קנייני. בחיל מסבירים כי ישנו שיתוף פעולה הדוק עם מנה"ר, כולל משלחת הרכש בארה"ב, כדי להסדיר את הנושאים הללו בהסכמים. "עובדים מאד מסודר בהקשר זה", אומרים בחיל. "מצאנו דרכים לבצע תחזוקה מהירה שלא תפגע בבניין הכוח גם תחת ההסכמות שמכתיבים החוזים מול הספקים. הכול מסודר בלווי של משרד הביטחון.
"אתה יכול לקחת כרטיס, לזווד אותו כדי שיעלה לאוויר, ואתה לא משנה בו כלום. אם הספק לא נותן יותר תמיכה לכרטיס, יש לנו בכל הסכם אפשרות להחליף רכיבים על הכרטיס. אין כאן עניין של ידע מיוחד. אתה קונה רכיבים תחליפים ומחליף את הרכיב בכרטיס. אנחנו לא עוסקים בהעתקה או שכפול, אלא רק בתחזוקה".
כדי לתמוך בכל פעולות הפיתוח והתחזוקה, חילקו את היחידה לבתי מערכת. המעבר מסדנא לבית מערכת התרחש לפני כעשור, והוא מאפשר לבחון את המערכת בהסתכלות רחבה מקצה לקצה. כל בית מערכת מחזיק שדה בדיקה המדמה את כלי הטיס או את מכלול המערכות המלא לצורך בחינה של המערכות טרם עלייתן לאוויר.
"יש לנו אפשרות לדמות את כל חיל האוויר בצורה פיזית. לא מדובר בסימולטור תוכנה, אלא בכלי טיס אמיתי שכל מערכותיו פרוסות. אלו שדות ניסוי שקיבלנו מארה"ב עם רכש מטוסים כמו F-15 או F-16. שדה בדיקה תואם לכלי הטיס האמתי מאפשר בחינת האלקטרוניקה במגוון תרחישים שייתכן והכלי יכנס אליהם בטיסה. בדיקות כאלו לא נעשות לכל מכלול, בכל זמן, אלא בהנחיית מטה הלהק", אומרים בחיל.
יחידת 108 עובדת בשיתוף פעולה הדוק גם עם יחידת אופק - בית התוכנה של חיל האוויר. ביחידת אופק מפתחים, בין היתר, את מערכות ההפעלה של כלי הטיס. כל שדרוג מערכת נקרא בלוק אוויוני ואת הבלוקים צריך לבדוק על תשתיות האלקטרוניקה של כלי הטיס לפני שהוא עולה לאוויר. את הבדיקות עושים בשדות הניסוי של יחידה 108.
"מגדירים תכנית בדיקה למערכת ההפעלה, ואז בודקים את הארכיטקטורה. לפעמים מתחברים גם למרכז בקרה אווירית כדי להזריק מטרות מאצלנו לכלי באוויר כדי לראות שזה עובד בפועל. בדיקות כאלו הן באישור מטה הלהק, ולא עושים אותן הרבה בגלל הסיכון הכרוך בהן. אך הן הכרחיות בחלק מהמקרים", מסבירים בחיל. "היחידה תורמת גם לחקירת תאונות אם צריך לחקור מכלולי אלקטרוניקה. תחום נוסף הוא חקירת אירועים מבצעיים כמו חימוש שלא עובד כראוי. במקרה כזה, מביאים פריקה מהמטוס והיא נחקרת ביחידה. כך גם תקלות סנכרון בין מכלולים".
אלקטרוניקה רב-זרועית? עדיין בחיתולים
למרות הדיבורים בצה"ל על שלוביות ולחימה רב-זרועית, בתחום האלקטרוניקה, כל זרוע עובדת לבד. בינתיים. "לאורך שנים לא היה בצה"ל שיתוף פעולה בין זרועי באלקטרוניקה", מסבירים בחיל האוויר. "בשנים האחרונות יש שינוי, אבל הוא בעיקר תוצאתי למערכים משותפים או מתן שירותים בעיקר לזרועות אחרות. פיתוח או תחזוקה של מכלולים משותפים יש מעט מאד. ישנה הפרדה ברורה בין הזרועות בתחום האלקטרוניקה. השינוי עדיין לא מורגש", אומרים בחיל.
שיתוף הפעולה בשנים האחרונות מתבטא גם במפגשים שנערכים לעתים בין הזרועות והתעשיות. בפגישות האלו מנסים להגיע למפרט משותף מול התעשייה. צד נוסף הוא פגישות משותפות לזיהוי הזדמנויות לשיתופי פעולה. "צריך לזכור שאחד הלקחים ממלחמת יום הכיפורים היה לפתח איים של יכולת עצמית. שזרוע האוויר תוכל לפעול עצמאית מזרועות אחרות. יש לנו שיתופי פעולה עם הזרועות ואגף התקשוב. אבל אלו גופים גדולים מאד שלפעמים לוקח הרבה זמן להגיע לפונקציה שאתה מחפש. אין תחליף מבצעי ליכולת עצמית בחלק מהדברים. זה מתח תמידי בין הרצון לעבוד יחד לבין הצורך ביכולת עצמית".
אין ספק כי כמפעל האלקטרוניקה של חיל האוויר, יחידה 108 מחזיקה הרבה אחריות על הכתפיים, בעיקר בעידן שבו צה"ל נלחם בצורה רשתית. והרשת, מבוססת אלקטרוניקה. חזון היחידה, תחת היבט זה, הוא להיות כתובת אחת לכל נושא האלקטרוניקה בחיל האוויר בלי תלות בגורמים אחרים. "תחזוקה ופיתוח", אומרים בחיל. לאור חזון זה, אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני היחידה היא התמודדות עם תחזוקת מטוס ה - F-35. "טרם קלטנו את תכולת תחזוקת ה – F-35. כשנקבל פקודה מהמטה לעשות זאת, נבצע".
