מקימים מדינה בשלושה ימים

השבוע יציינו בעולם הערבי את יום הקמת מדינת ישראל באירועי מחאה כנגד ה"נכבה". בשלושת הימים לפני ההכרזה על הקמת המדינה נעשה מאמץ מרוכז להקים שלטון חדש למדינה יהודית. תזכורת בעזרת מזכיר הממשלה החדשה, זאב שרף, בטור השבועי של אפרים לפיד

אפרים לפיד | 16/05/2018

משה שרת (מימין) ואליעזר קפלן, חותמים על מגילת העצמאות ומשמאל דוד בן גוריון. מאחור זאב שרף, 14.5.1948  (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

מצב הדברים ביום רביעי, 12 במאי 1948, יומיים לפני טקס הכרזת המדינה היה בערך כך: במרכז הגליל העליון שלטו כוחות מזוינים ערביים, במזרחו – כוחות ה"הגנה", בגליל המערבי נערה ה"הגנה" למסע שישנה את אופי האזור מקצה לקצה. בעמק החוף התבסס השלטון העברי החדש ונערכו כוחות ה"הגנה" ללחימה בדרום, בצפון ובמזרח. במובלעת בין חיפה ושדות התעופה של רמת דוד ועמק זבולון פעלו הכוחות הבריטיים להסדרת יציאתם של הגורמים האזרחיים והצבאיים הבריטיים מפלסטינה חזרה ללונדון. מזכרון יעקב ועד רחובות נמשך שטח עברי רצוף שמרכזו תל-אביב. מלוד-רמלה נמשך שטח ערבי רצוף אל רמאללה והקיף את ירושלים דרומה ומזרחה אל יריחו. מיריחו ועד שפת ים המלח היתה מובלעת עברית של קיבוץ בית הערבה ומחנה העובדים של חברת האשלג. גוש עציון על ארבעת ישוביו היה נתון באותו בוקר באש התותחים של הלגיון הערבי בפיקוד בריטי. על מרחבי הנגב היתה תלויה אי-ודאות של ערב קרב גדול.

משרד המושבות הבריטי הודיע על סיום המנדט הבריטי בליל שבת הקרוב. המנגנון האזרחי של ממשלת המנדט, שהיה מורכב מבריטים, ערבים ויהודים, החל להתערער עקב חוסר הוודאות של הפקידים הבריטים והערבים. רק בפקידות היהודית חל תהליך הפוך – כולם, גם אלה שבשנים עברו לא קיימו קשר עם המוסדות הלאומיים, החלו להישמע להוראות של הסוכנות היהודית והתנועה הציונית.

המאמץ המרכזי של הצבא הבריטי בשבועות הללו היה לבצע את הפינוי. לשם כך דאגו לשמור על קוי תחבורה הדרושים לפינוי, ועם צמצום כוחות נסוגו מהתפקיד של אבטחת האוכלוסייה האזרחית יהודים וערבים. גם יחס הכבוד אל הצבא הבריטי ירד פלאים. כואב ביותר היה להיווכח כי הנושא הבולט בתפקוד המבצעי היה שמירה קפדנית על חופי הארץ למניעת עליה יהודית.

62 שעות לפני שעת האפס התכנסה לישיבה מכרעת בבית קק"ל ברחוב הרמן שפירא בתל-אביב (ליד דיזנגוף סנטר של היום) מנהלת העם, הגוף בן 13 חברים שהוקם על ידי הוועד הפועל הציוני כ"ממשלה בדרך" למדינה. בישיבה עצמה נעדרו שני חברים, יצחק גרינבוים והרב יהודה לייב פישמן, אשר לא הצליחו להגיע מירושלים והרב י.מ. לוין, אשר שהה עדיין בארה"ב. הנושא הראשון היה הסדר בין ה"הגנה" ואצ"ל, שהיה צעד ראשון להעמיד את כל הכוחות היהודיים תחת פיקוד אחיד.

עובדי הסוכנות היהודית ופקידים יהודים של ממשלת המנדט בסיוע כמה בריטים הכינו מסמך בן 45 עמודים בשם "מינהל הממשלה במדינה העברית". שם הוצע להקים 13 מיניסטריונים : ראש הממשלה, כספים וכלכלה, פנים, חוץ, מסחר ותעשייה, חקלאות, עבודה, קשר ותחבורה, עבודות ציבוריות ושירותים טכניים, חינוך ותרבות, שירותים סוציאליים, משפטים, הגנה. מיניסטריונים רבים נועדו להתבסס על הניסיון ועל אנשים ששרתו במינהל המנדט הבריטי ובסוכנות היהודית. הצעת התקציב הסתכמה בסכום של 10-8 מיליון לירות לשנה הראשונה. כבר בשלב זה פרץ משבר ביחסים בין הנהלת הסוכנות והנהלת הוועד הלאומי, במונחים של היום היינו מגדירים זאת, כמובן, שאלות של כבוד ויוקרה.

ברור כי זה לא הלם את מצב החירום של אותה עת. מחלקות הסוכנות היהודית, אשר היו בעלות יכולת כספית טובה יותר, קבלו על עצמן לדאוג לאספקת השירותים שהיו עד אז באחריות המנדט הבריטי. ההחלטה של 10 חברי מנהלת העם באותה ישיבה על הקמת המדינה בעוד יומיים התקבלה ברוב של 6 נגד 4 (!!).

ביום ששי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה 4 אחה"צ התכנסה מועצת העם (37 חברים) לטקס ההכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

***

על בסיס הספר "שלושה ימים" מאת זאב שרף מזכיר הממשלה הראשון

שיתוף