מפקד זרוע היבשה מציג: השינויים הארגוניים והמבצעיים הגדולים המבוצעים בצה"ל
אל מול דמותו החדשה של האויב, בצה"ל מבצעים שינויים ארגוניים ומבצעיים. את עיקר הדברים הציג מפקד זרוע היבשה, האלוף קובי ברק, בכנס השנתי המרכזי של ישראל דיפנס
דן ארקין
| 15/05/2018
האלוף ברק (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
האלוף קובי ברק, מפקד זרוע היבשה, התייחס בנאומו בכנס השנתי המרכזי של ישראל דיפנס, כנס אש, תמרון מודיעין, לתמרון היבשתי כחלק ממלחמת היבשה הרב זרועית בעתיד, והשינויים הארגוניים והמבצעיים הגדולים המבוצעים בצה"ל נוכח דמותו החדשה של האויב. הכנס מתקיים בין ה-15 ל-16 במאי בגני התערוכה בתל אביב.
על פי ברק, האויב מבוזר, אין רואים אותו, הוא מסתתר, הוא ממוקם בקומה רביעית בדירה ברחוב בעיר. זה אויב נעלם. לפיכך מפקד פלוגה בימים אלו חייב לפעול בארבעה ממדים חדשים ובלתי מוכרים למפקדים ולוחמים ותיקים בצה"ל: הממד התת-קרקעי, הממד העל-קרקעי – האויב נמצא ברחובות הערים. הממד השלישי הוא זה הקרוב לקרקע – בו הרחפנים, והממד הרביעי – סייבר נגד גדודים.
מפקד זרוע היבשה הסביר כי מכאן נובעים שינויים רבים בכוחות היבשה של צה"ל שרבים מהם עוברים ממש בימים אלו ניסויים. כמה דוגמאות: צוות קרב חטיבתי עתידי יהיה מורכב מחטיבת שריון וחטיבת חי"ר, או בכינויה החדש חטיבת יבשה. שלושה גדודי יבשה, גדוד סיור וגדוד הנדסה, מפקדת חטיבה ולוגיסטיקה. מחלקת טנקים עתידית תורכב משני טנקים ולא משלושה טנקים. בין היתר כי הטנק השלישי לא יוכל לעבור ברחובות כפר או עיר. מערכות השליטה והדיגיטציה – בעתיד יחוברו ענן מטכ"לי וענן יבשתי לאינטרנט מבצעי אחד. בתחום הרק"ם יופעלו כלי לחימה גלגליים מהירים וניידים וזריזים. לרשותו של מפקד חטיבה יעמוד קרון שבו יפעלו בצוותא אנשי יבשה וחיל האוויר כיוון שלחטיבה יוקצה גבול גזרה שיכלול גם את התווך האווירי. רובוטיקה ואוטונומיה ישלטו בשדה הקרב. משמר קדמי רובוטי, זנב לוגיסטי שיכלול כלים אוטונומיים רובוטיים. על כל שטח באזור הלחימה יפורס מארג של אמצעי חישה וסנסורים קרקעיים ואוויריים שיקלטו אותו ממכמ"ם, סיגינט, אלינט וקומינט, האותות יעובדו ויסייעו ליצירת ירי מענה מהיר ומדוייק.
האלוף (מיל') אייל איזנברג, לשעבר מפקד פיקוד העורף קבע בהרצאתו שהעורף הישראלי איננו מוכן למלחמת עורף עתידית והגופים השונים בעורף "כל אחד מהם מושך את השמיכה אליו", כאשר לאויב מצפון 100 אלף רקטות וטילים והמענה האזרחי בעורף מחייב טיפול מערכתי כי "היום האזרחים יהיו תחת אש, וזה כבר קרה ב'צוק איתן'. היום האויב מבין ומעריך שעליו לפגוע ברציפות התפקודית של העורף ולפגוע במטרות ישראליות כדי להפעיל לחצים על ההנהגה. לכן תפיסת הביטחון מורכבת מהעקרונות של הרתעה (מניעת עימות), התראה, החלטה, הכרעה ורגל להגנה ('חץ', 'שרביט קסמים', 'כיפת ברזל' ואמצעים נוספים)".
אל"מ (מיל') בעז כהן, סמנכ"ל למערכות יבשה באלביט מערכות, דיבר על סיוע אש טקטי לטווחים בינויים וארוכים. "האתגרים הנוכחיים הם סגירת מעגלים במהירות, מניעת נזק סביבתי בירי, קבלת החלטות מהירה בזמן אמת. יש כיום יכולות לייצר מטרות במהירות במגוון שיטות כאשר מטרה יכולה להיות כלי בודד שיש לנטרלו, או משגר בודד. כיום עוברים לתותחים אוטומטיים ואוטונומיים, צריח יורה ללא מגע יד אדם. לכל כלי יש היום כוח אש שבעבר היה לסוללת תותחים שלמה. מרגמות טקטיות "חנית" 120 מ"מ היחידה בעולם מסוגה. יחידת ארטילריה ניידות לחלוטין. האוטומציה מגבירה את הדיוק ומפחיתה כוח אדם".
אל מול דמותו החדשה של האויב, בצה"ל מבצעים שינויים ארגוניים ומבצעיים. את עיקר הדברים הציג מפקד זרוע היבשה, האלוף קובי ברק, בכנס השנתי המרכזי של ישראל דיפנס
האלוף ברק (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
האלוף קובי ברק, מפקד זרוע היבשה, התייחס בנאומו בכנס השנתי המרכזי של ישראל דיפנס, כנס אש, תמרון מודיעין, לתמרון היבשתי כחלק ממלחמת היבשה הרב זרועית בעתיד, והשינויים הארגוניים והמבצעיים הגדולים המבוצעים בצה"ל נוכח דמותו החדשה של האויב. הכנס מתקיים בין ה-15 ל-16 במאי בגני התערוכה בתל אביב.
על פי ברק, האויב מבוזר, אין רואים אותו, הוא מסתתר, הוא ממוקם בקומה רביעית בדירה ברחוב בעיר. זה אויב נעלם. לפיכך מפקד פלוגה בימים אלו חייב לפעול בארבעה ממדים חדשים ובלתי מוכרים למפקדים ולוחמים ותיקים בצה"ל: הממד התת-קרקעי, הממד העל-קרקעי – האויב נמצא ברחובות הערים. הממד השלישי הוא זה הקרוב לקרקע – בו הרחפנים, והממד הרביעי – סייבר נגד גדודים.
מפקד זרוע היבשה הסביר כי מכאן נובעים שינויים רבים בכוחות היבשה של צה"ל שרבים מהם עוברים ממש בימים אלו ניסויים. כמה דוגמאות: צוות קרב חטיבתי עתידי יהיה מורכב מחטיבת שריון וחטיבת חי"ר, או בכינויה החדש חטיבת יבשה. שלושה גדודי יבשה, גדוד סיור וגדוד הנדסה, מפקדת חטיבה ולוגיסטיקה. מחלקת טנקים עתידית תורכב משני טנקים ולא משלושה טנקים. בין היתר כי הטנק השלישי לא יוכל לעבור ברחובות כפר או עיר. מערכות השליטה והדיגיטציה – בעתיד יחוברו ענן מטכ"לי וענן יבשתי לאינטרנט מבצעי אחד. בתחום הרק"ם יופעלו כלי לחימה גלגליים מהירים וניידים וזריזים. לרשותו של מפקד חטיבה יעמוד קרון שבו יפעלו בצוותא אנשי יבשה וחיל האוויר כיוון שלחטיבה יוקצה גבול גזרה שיכלול גם את התווך האווירי. רובוטיקה ואוטונומיה ישלטו בשדה הקרב. משמר קדמי רובוטי, זנב לוגיסטי שיכלול כלים אוטונומיים רובוטיים. על כל שטח באזור הלחימה יפורס מארג של אמצעי חישה וסנסורים קרקעיים ואוויריים שיקלטו אותו ממכמ"ם, סיגינט, אלינט וקומינט, האותות יעובדו ויסייעו ליצירת ירי מענה מהיר ומדוייק.
האלוף (מיל') אייל איזנברג, לשעבר מפקד פיקוד העורף קבע בהרצאתו שהעורף הישראלי איננו מוכן למלחמת עורף עתידית והגופים השונים בעורף "כל אחד מהם מושך את השמיכה אליו", כאשר לאויב מצפון 100 אלף רקטות וטילים והמענה האזרחי בעורף מחייב טיפול מערכתי כי "היום האזרחים יהיו תחת אש, וזה כבר קרה ב'צוק איתן'. היום האויב מבין ומעריך שעליו לפגוע ברציפות התפקודית של העורף ולפגוע במטרות ישראליות כדי להפעיל לחצים על ההנהגה. לכן תפיסת הביטחון מורכבת מהעקרונות של הרתעה (מניעת עימות), התראה, החלטה, הכרעה ורגל להגנה ('חץ', 'שרביט קסמים', 'כיפת ברזל' ואמצעים נוספים)".
אל"מ (מיל') בעז כהן, סמנכ"ל למערכות יבשה באלביט מערכות, דיבר על סיוע אש טקטי לטווחים בינויים וארוכים. "האתגרים הנוכחיים הם סגירת מעגלים במהירות, מניעת נזק סביבתי בירי, קבלת החלטות מהירה בזמן אמת. יש כיום יכולות לייצר מטרות במהירות במגוון שיטות כאשר מטרה יכולה להיות כלי בודד שיש לנטרלו, או משגר בודד. כיום עוברים לתותחים אוטומטיים ואוטונומיים, צריח יורה ללא מגע יד אדם. לכל כלי יש היום כוח אש שבעבר היה לסוללת תותחים שלמה. מרגמות טקטיות "חנית" 120 מ"מ היחידה בעולם מסוגה. יחידת ארטילריה ניידות לחלוטין. האוטומציה מגבירה את הדיוק ומפחיתה כוח אדם".
