"העוקץ הארסי" לאחר "שעת לילה" אשר לא עקץ היטב
לקראת כנס "אש, תמרון ומודיעין - בסביבה מורכבת" שייערך השבוע בתל-אביב נזכיר שני מבצעי מודיעין מיוחדים שנערכו לפני למעלה מעשרים שנה במגמה לזרז החזרת קצין צה"ל שבוי – רון ארד, אשר השבוע היה בן 60. בטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 09/05/2018
צילום: AP
בכל התקופה מאז נפל רון ארד בשבי ב-1986 עקבה קהילת המודיעין על כל מרכיביה – אמ"ן, המוסד ושב"כ – אחר כל מידע שיוכל להחזירו הביתה. במעקב זה עלו רעיונות מבצעיים שונים להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של ארד ולחטוף אישים מעורבים כקלף מיקוח להסכם כלשהו לחילופי שבויים – אסירים בעתיד. לו היה אתנו כיום היה חוגג רון השבוע יום הולדת 60.
מבצע ראשון בשם "שעת לילה" כוון כנגד עבאס מוסאוי, מנהיג חזבאללה. סיירת מטכ"ל ושייטת 13 נועדו לפעול ב-16 בפברואר 1992, אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול. בעקבות זאת הוחלט על סיכול ממוקד מהאוויר במקום להביאו לארץ. מסוקים תקפו שיירת מכוניות בדרום לבנון. מוסאווי, אשתו, בנו וארבעה אנשים נוספים נהרגו. בתגובה פגעה קבוצה של "הג'יהאד האסלאמי" ב-17 במרץ 1992 את שגרירות ישראל בבואנוס איירס. 29 ישראלים וארגנטינאים נהרגו. שנתיים אחר כך, ב-18 ביולי 1994, היה פיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס שם מתו 85 אישה ואיש.
בין שני הפיגועים, באישון ליל 21 במאי 1994 , ביצעה סיירת מטכ"ל, בפיקוד סא"ל דורון אביטל, מבצע 'עוקץ ארסי', חטפו את מוסטפא דיראני מביתו, בכפר קסר נבא, בבקאע בדרום לבנון המרוחק כשמונים קילומטרים מגבול ישראל בהנחה כי דיראני יוכל להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של הנווט השבוי רון ארד. בין אוקטובר 1986 למאי 1988 היה דיראני אחראי להחזקתו של רון, ואף איפשר לסורים ולגורמים אחרים לחקור אותו. במאי 1988 העבירו דיראני וארגונו את רון לחזקת איראן, ומאז נעלמו עקבותיו.
לאחר אימונים של חודשים רבים, ב-21.5.1994, פשט כוח בפיקודו של דורון אביטל עם שחר ארגמן, מחליפו המיועד כמפקד היחידה, מפקד כוח האבטחה ההיקפי, הרצי הלוי ומפקד כוח השתלטות, ליאור לוטן, מפקד פלגת הפח"ע ביחידה. בין הלוחמים בכוח היו גם עמנואל מורנו וניר פורז, שנפלו לימים במבצעים אחרים של היחידה. הכוח הוטס בשני מסוקי יסעור לבקעא, אזור הררי בעומק לבנון, נע למשימתו באופן רכוב, ובקרבת הכפר עברו לתנועה רגלית. בשלוש לפנות בוקר היה על הלוחמים להתגנב אל ביתו של דיראני, מבלי להתגלות בין הבתים הרבים בכפר. הלוחמים נעו בג'יפים עד לנקודה שנקבעה מראש מעל לכפר. מנקודה זו עד לכפר נותרה עוד דרך ארוכה בירידה תלולה.
ההנחיה הייתה לשלוף את דיראני מסביבתו ללא קרב ומבלי לפגוע באחרים. מספר כוחות יצאו אל הבית ממספר כיוונים בכפר. הכוח הראשון שהגיע לבית, בפיקודו של ליאור לוטן, מצא דלת בית פתוחה. הלוחמים התגנבו פנימה באין מפריע. כמה לוחמים התייצבו מעל ראשיהם של שומרי ראשו של דיראני, שישנו בסלון. לוחמים אחרים, ובהם לוטן, נעמדו מאחורי הדלת בחדר השינה של בעל הבית, שהייתה אמנם סגורה אך לא נעולה. הדלת נפרצה בבעיטה. מנהיג המחבלים ישן במיטתו עם אשתו וילדתו בת 10. דיראני ההמום הושיט אינסטינקטיבית את ידו לאקדח כסוף שהיה מונח לצד מיטתו. לוטן, חמוש במיקרו עוזי, צעק לו "שכב" וזינק לעברו כדי למנוע ממנו לירות. הקצין והמחבל התגלגלו מן המיטה לרצפה אחוזים זה בזה. בשלב הזה הצטרפה רעייתו של דיראני לאירוע, התנפלה על קצין הסיירת, וניסתה למשוך אותו כדי שירפה מבעלה. בתם המבועתת הביטה בשני הוריה שנאבקו בדמויות שהגיחו מן העלטה, כמו מתוך חלום רע.
מיד לאחר שהשתלטו על דיראני, על בני משפחתו ועל שומריו החלה חקירה ראשונית מזורזת שלו, בניסיון לדלות כל פרט מידע קריטי על רון ארד לפני שיוכל לארגן את מחשבותיו. דיראני, שהבין מהר מאוד את נסיבות המצב, לא התנגד לשוביו, ויצא בדממה מביתו. הוא הועמס על אלונקה, קשרו אותו ויצאו בריצה מהירה מחוץ לכפר. לפתע, גילו כי שחר ארגמן מדדה פצוע. התברר כי במהלך הפעולה הוא חטף כדור ברגלו. הוא סירב לעלות על אלונקה, שלף חוסם עורקים אישי שלו, עצר את זרימת הדם, וטיפס עם הלוחמים מעלה אל כלי הרכב.
במהלך המבצע נחשף מקום הנחיתה של המסוקים בדרך אל הפעולה על ידי תושבים שחיפשו את הצבא הישראלי, ולכן עברו המסוקים למקום חליפי שתוכנן מראש. הכוח נע רכוב לנקודה החליפית, התפנה במסוקים ונחת במנחת חיל האוויר בחיפה. לאחר שרופא צבאי בדק את דיראני הוא הועבר לחקירה במתקן של אמ"ן.
על אף התעוזה בחטיפה, המורכבות המבצעית בהבאת האיש לחקירה בארץ המידע שסיפק דיראני בחקירתו לא חשף מידע חדש בנוגע לרון ארד. דיראני שוחרר ב־2004 בעסקת חילופי שבויים עם חיזבאללה, בה שוחררו אלחנן טננבאום והוחזרו גופות שלושת החיילים שנחטפו בהר דב בשנת 2000.
לקראת כנס "אש, תמרון ומודיעין - בסביבה מורכבת" שייערך השבוע בתל-אביב נזכיר שני מבצעי מודיעין מיוחדים שנערכו לפני למעלה מעשרים שנה במגמה לזרז החזרת קצין צה"ל שבוי – רון ארד, אשר השבוע היה בן 60. בטור השבועי של אפרים לפיד
צילום: AP
בכל התקופה מאז נפל רון ארד בשבי ב-1986 עקבה קהילת המודיעין על כל מרכיביה – אמ"ן, המוסד ושב"כ – אחר כל מידע שיוכל להחזירו הביתה. במעקב זה עלו רעיונות מבצעיים שונים להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של ארד ולחטוף אישים מעורבים כקלף מיקוח להסכם כלשהו לחילופי שבויים – אסירים בעתיד. לו היה אתנו כיום היה חוגג רון השבוע יום הולדת 60.
מבצע ראשון בשם "שעת לילה" כוון כנגד עבאס מוסאוי, מנהיג חזבאללה. סיירת מטכ"ל ושייטת 13 נועדו לפעול ב-16 בפברואר 1992, אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול. בעקבות זאת הוחלט על סיכול ממוקד מהאוויר במקום להביאו לארץ. מסוקים תקפו שיירת מכוניות בדרום לבנון. מוסאווי, אשתו, בנו וארבעה אנשים נוספים נהרגו. בתגובה פגעה קבוצה של "הג'יהאד האסלאמי" ב-17 במרץ 1992 את שגרירות ישראל בבואנוס איירס. 29 ישראלים וארגנטינאים נהרגו. שנתיים אחר כך, ב-18 ביולי 1994, היה פיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס שם מתו 85 אישה ואיש.
בין שני הפיגועים, באישון ליל 21 במאי 1994 , ביצעה סיירת מטכ"ל, בפיקוד סא"ל דורון אביטל, מבצע 'עוקץ ארסי', חטפו את מוסטפא דיראני מביתו, בכפר קסר נבא, בבקאע בדרום לבנון המרוחק כשמונים קילומטרים מגבול ישראל בהנחה כי דיראני יוכל להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של הנווט השבוי רון ארד. בין אוקטובר 1986 למאי 1988 היה דיראני אחראי להחזקתו של רון, ואף איפשר לסורים ולגורמים אחרים לחקור אותו. במאי 1988 העבירו דיראני וארגונו את רון לחזקת איראן, ומאז נעלמו עקבותיו.
לאחר אימונים של חודשים רבים, ב-21.5.1994, פשט כוח בפיקודו של דורון אביטל עם שחר ארגמן, מחליפו המיועד כמפקד היחידה, מפקד כוח האבטחה ההיקפי, הרצי הלוי ומפקד כוח השתלטות, ליאור לוטן, מפקד פלגת הפח"ע ביחידה. בין הלוחמים בכוח היו גם עמנואל מורנו וניר פורז, שנפלו לימים במבצעים אחרים של היחידה. הכוח הוטס בשני מסוקי יסעור לבקעא, אזור הררי בעומק לבנון, נע למשימתו באופן רכוב, ובקרבת הכפר עברו לתנועה רגלית. בשלוש לפנות בוקר היה על הלוחמים להתגנב אל ביתו של דיראני, מבלי להתגלות בין הבתים הרבים בכפר. הלוחמים נעו בג'יפים עד לנקודה שנקבעה מראש מעל לכפר. מנקודה זו עד לכפר נותרה עוד דרך ארוכה בירידה תלולה.
ההנחיה הייתה לשלוף את דיראני מסביבתו ללא קרב ומבלי לפגוע באחרים. מספר כוחות יצאו אל הבית ממספר כיוונים בכפר. הכוח הראשון שהגיע לבית, בפיקודו של ליאור לוטן, מצא דלת בית פתוחה. הלוחמים התגנבו פנימה באין מפריע. כמה לוחמים התייצבו מעל ראשיהם של שומרי ראשו של דיראני, שישנו בסלון. לוחמים אחרים, ובהם לוטן, נעמדו מאחורי הדלת בחדר השינה של בעל הבית, שהייתה אמנם סגורה אך לא נעולה. הדלת נפרצה בבעיטה. מנהיג המחבלים ישן במיטתו עם אשתו וילדתו בת 10. דיראני ההמום הושיט אינסטינקטיבית את ידו לאקדח כסוף שהיה מונח לצד מיטתו. לוטן, חמוש במיקרו עוזי, צעק לו "שכב" וזינק לעברו כדי למנוע ממנו לירות. הקצין והמחבל התגלגלו מן המיטה לרצפה אחוזים זה בזה. בשלב הזה הצטרפה רעייתו של דיראני לאירוע, התנפלה על קצין הסיירת, וניסתה למשוך אותו כדי שירפה מבעלה. בתם המבועתת הביטה בשני הוריה שנאבקו בדמויות שהגיחו מן העלטה, כמו מתוך חלום רע.
מיד לאחר שהשתלטו על דיראני, על בני משפחתו ועל שומריו החלה חקירה ראשונית מזורזת שלו, בניסיון לדלות כל פרט מידע קריטי על רון ארד לפני שיוכל לארגן את מחשבותיו. דיראני, שהבין מהר מאוד את נסיבות המצב, לא התנגד לשוביו, ויצא בדממה מביתו. הוא הועמס על אלונקה, קשרו אותו ויצאו בריצה מהירה מחוץ לכפר. לפתע, גילו כי שחר ארגמן מדדה פצוע. התברר כי במהלך הפעולה הוא חטף כדור ברגלו. הוא סירב לעלות על אלונקה, שלף חוסם עורקים אישי שלו, עצר את זרימת הדם, וטיפס עם הלוחמים מעלה אל כלי הרכב.
במהלך המבצע נחשף מקום הנחיתה של המסוקים בדרך אל הפעולה על ידי תושבים שחיפשו את הצבא הישראלי, ולכן עברו המסוקים למקום חליפי שתוכנן מראש. הכוח נע רכוב לנקודה החליפית, התפנה במסוקים ונחת במנחת חיל האוויר בחיפה. לאחר שרופא צבאי בדק את דיראני הוא הועבר לחקירה במתקן של אמ"ן.
על אף התעוזה בחטיפה, המורכבות המבצעית בהבאת האיש לחקירה בארץ המידע שסיפק דיראני בחקירתו לא חשף מידע חדש בנוגע לרון ארד. דיראני שוחרר ב־2004 בעסקת חילופי שבויים עם חיזבאללה, בה שוחררו אלחנן טננבאום והוחזרו גופות שלושת החיילים שנחטפו בהר דב בשנת 2000.
