הצעת החוק שיכולה להוביל למשבר עם לבנון ומצרים - חוק האזורים הימיים
ועדת הכלכלה תדון היום (ב') בהצעת חוק האזורים הימיים שנותנת זכות לממשלת ישראל לקבוע את קווי המים הכלכליים שלה בים עד שיהיה הסכם באזורים החופפים עם מצרים ולבנון
עמי רוחקס דומבה
| 07/05/2018
bigstockphoto
ועדת הכלכלה של הכנסת תדון היום (שני) ב"הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ח-2017". ההצעה דנה, בין היתר, באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי של מדינת ישראל. שני נושאים הנוגעים לסכסוך עם לבנון סביב משאבי האנרגיה בים התיכון.
אמנם לבנון לא מוזכרת באופן מפורש בהצעת החוק, אבל ההצעה מדברת על הגדרות המים הכלכליים של מדינת ישראל. "הבטחת פיתוחם וניצולם של האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי לרבות לעניין אוצרות הטבע המצויים בהם", נכתב בהצעה.
האזור הכלכלי הבלעדי מוגבר בסעיף 9 להצעת החוק. "האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה. חפף האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, אזור כלכלי בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל עוד לא הושג הסכם כאמור - לפי כללי המשפט הבין־לאומי."
"קיימות אפוא שתי אפשרויות להגדרת המדף היבשתי. אפשר להגדירו כקרקע הים ותת־קרקע הים עד קצה שולי היבשת. לחלופין, אם קצה שולי היבשת נגמר במרחק של פחות מ־200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, אפשר להגדירו כקרקע הים ותת־הקרקע עד מרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס. הוראה דומה קיימת גם באמנת המדף היבשתי", נכתב בהצעה בהתבסס על אמנת הים.
"במאפיינים הגאוגרפיים של מדינת ישראל, מסתיים קצה שולי היבשת בים התיכון במרחק של פחות מ־200 מיילים ימיים. לפיכך מוצע לאמץ את ההגדרה החלופית שהוזכרה לעיל, ולקבוע כי המדף היבשתי של מדינת ישראל הוא קרקע הים התיכון )הכוללת לפי החוק המוצע גם את תת־קרקע הים (שמעבר למימי החופים, עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס). בחוק קיימת הסתייגות לנושא הריבונות הישראלית: "יודגש כי אין בהחלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע באזור הכלכלי הבלעדי משום טענה לריבונות באותו אזור."
סעיף קריטי לחקיקה הוא פרק ט' סעיף 30 הקובע כי הממשלה, באמצעות המרכז למיפוי ישראל, תקבע את הנקודות הגאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, אשר ישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם.
המשמעות של הסעיף, שעד שיוסדרו גבולות השטחים המשותפים בים עם מצרים ולבנון במשא ומתן, מדינת ישראל יכולה לקבוע בלעדית לפי החקיקה את גבולות האזור הכלכלי הבלעדי שלה - ובכך את זכותה על משאבי אנרגיה באותו אזור.
ועדת הכלכלה תדון היום (ב') בהצעת חוק האזורים הימיים שנותנת זכות לממשלת ישראל לקבוע את קווי המים הכלכליים שלה בים עד שיהיה הסכם באזורים החופפים עם מצרים ולבנון
bigstockphoto
ועדת הכלכלה של הכנסת תדון היום (שני) ב"הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ח-2017". ההצעה דנה, בין היתר, באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי של מדינת ישראל. שני נושאים הנוגעים לסכסוך עם לבנון סביב משאבי האנרגיה בים התיכון.
אמנם לבנון לא מוזכרת באופן מפורש בהצעת החוק, אבל ההצעה מדברת על הגדרות המים הכלכליים של מדינת ישראל. "הבטחת פיתוחם וניצולם של האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי לרבות לעניין אוצרות הטבע המצויים בהם", נכתב בהצעה.
האזור הכלכלי הבלעדי מוגבר בסעיף 9 להצעת החוק. "האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה. חפף האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, אזור כלכלי בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל עוד לא הושג הסכם כאמור - לפי כללי המשפט הבין־לאומי."
"קיימות אפוא שתי אפשרויות להגדרת המדף היבשתי. אפשר להגדירו כקרקע הים ותת־קרקע הים עד קצה שולי היבשת. לחלופין, אם קצה שולי היבשת נגמר במרחק של פחות מ־200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, אפשר להגדירו כקרקע הים ותת־הקרקע עד מרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס. הוראה דומה קיימת גם באמנת המדף היבשתי", נכתב בהצעה בהתבסס על אמנת הים.
"במאפיינים הגאוגרפיים של מדינת ישראל, מסתיים קצה שולי היבשת בים התיכון במרחק של פחות מ־200 מיילים ימיים. לפיכך מוצע לאמץ את ההגדרה החלופית שהוזכרה לעיל, ולקבוע כי המדף היבשתי של מדינת ישראל הוא קרקע הים התיכון )הכוללת לפי החוק המוצע גם את תת־קרקע הים (שמעבר למימי החופים, עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס). בחוק קיימת הסתייגות לנושא הריבונות הישראלית: "יודגש כי אין בהחלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע באזור הכלכלי הבלעדי משום טענה לריבונות באותו אזור."
סעיף קריטי לחקיקה הוא פרק ט' סעיף 30 הקובע כי הממשלה, באמצעות המרכז למיפוי ישראל, תקבע את הנקודות הגאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו, אשר ישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם.
המשמעות של הסעיף, שעד שיוסדרו גבולות השטחים המשותפים בים עם מצרים ולבנון במשא ומתן, מדינת ישראל יכולה לקבוע בלעדית לפי החקיקה את גבולות האזור הכלכלי הבלעדי שלה - ובכך את זכותה על משאבי אנרגיה באותו אזור.
